בית הכנסת ע"ש הרמ"א בקרקוב, פולין

מאת חיים גיוזלי

בית הכנסת נקרא על שם רבי משה איסרליש (1525 בקירוב – 1572) הידוע בכינוי רמ”א, מחברו של “המפה”, אוסף פרשנויות ותוספות על פי מסורת יהודי אשכנז ל”שולחן ערוך” של רבי יוסף קארו. על פי מסורת אחת אביו של רמ”א, ישראל (איסרל) בן יוסף, נכדו של משה אוורבך מרגנסבורג, ייסד את בית הכנסת לכבוד בנו משה איסרליש שכבר בנעוריו התפרסם בלמדנותו. על פי מסורת אחרת בית הכנסת הוקם על ידי רמ”א לזכרה של גולדה, אשתו הראשונה שנפטרה בגיל עשרים. עם זאת, בכתובת הייסוד כתוב ש”האיש ר’ ישראל ב’ר יוסף ז”ל עוז התאזר: לכבוד הקב”ה ולזכר אשתו מלכה בת ר’ אלעזר: תנצב”ה בנה מנכסי עזבונה ב”ה (בית הכנסת)”, ומכאן שבית הכנסת נבנה לזכר מלכה, רעיית ישראל בן יוסף. יש לציין שישראל בן יוסף היה בנקאי אמיד שהתיישב בקרקוב רק ב-1519, בעקבות גירוש היהודים מן העיר רגנסבורג, גרמניה.

בית הכנסת נבנה בקז’ימייז’ (בפי היהודים קושמיר), כיום רובע בעיר קרקוב, על גדת הנהר ויסטולה, מדרום לטירה המלכותית על גבעת וואוול. בקז’ימייז’ הייתה קהילה יהודית מאז המאה ה-14, ובסוף המאה ה-15, כאשר גורשו יהודי קרקוב מן העיר, נהייתה קז’ימייז’ היישוב היהודי הגדול ביותר באזור ואחת הקהילות היהודיות הגדולות בפולין. לפנים נקרא בית הכנסת “בית הכנסת החדש”, להבדילו מבית הכנסת הישן (בפולנית “סטרה בוז’ניצה”). הוא נבנה ב-1553 בקצהו של בית עלמין יהודי חדש (כיום “בית העלמין הישן”), על קרקע בבעלותו של ישראל בן יוסף. שנה זו מצויינת בפירוש על כתובת הייסוד. אולם, האישור מטעם המלך זיגיסמונד השני אוגוסטוס ניתנה בנובמבר 1556, אחרי התנגדות רבת שנים מצד הכנסייה. קשה להניח כי החלו בבנייה ללא רשות מלכותית, ולכן ניתן לפרש את התאריך שבכתובת כזמן בו החליט מייסדו לבנות בית כנסת שני בקז’ימייז’. שנת 1552 הייתה כנראה שנה קשה מאד למשפחתו של ישראל בן יוסף: אמו, רעייתו וכלתו, אשתו הראשונה של רבי משה איסרליש, וכנראה גם בני משפחה אחרים, מתו במגפה שהתחוללה אז בקרקוב, שגבתה קורבנות רבים מקרב יהודי קז’ימייז’. ככל הנראה נבנה בתחילה בית הכנסת מעץ, ונשרף בדלקה באפריל 1557. מלך פולין, זיגיסמונד השני אוגוסטוס, העניק אישור לבנותו מחדש, ובשנת 1557 נבנה מבנה אבן, בתכנון האדריכל סטניסלב ברנק מקרקוב.

בית הכנסת נבנה בסגנון הרנסנס המאוחר. במאות ה-17 וה-18 נערכו בו מספר שינויים. בשנת 1829 נערך שיחזור מקיף, ובשנת 1933 נוספו כמה שיפורים טכניים (בפיקוחו של האדריכל הרמן גוטמן), ומאז ועד היום שמר על מראהו הכללי. בתקופת השואה הוחרם בית הכנסת ע”י הגרמנים באמצעות ה”טרויהנדשטלה” (גוף שטיפל ברכוש השדוד של היהודים) ושימש כמחסן לציוד כיבוי אש, לאחר שתשמישי קודש ופריטים יקרי ערך, וביניהם הבימה, נשדדו ממנו. הבניין עצמו לא נהרס. ב-1957, הודות למאמציהם של חברי הקהילה היהודית ושל נציג הג’וינט בפולין, עקיבא כהנא, עבר בית הכנסת שיפוץ גדול והושב לו עיצובו הפנימי מלפני השואה.

 נכנסים אל חצר בית הכנסת מרחוב שרוקה מס’ 40 (בעבר נקרא “הרחוב הראשי”), הנמצא בלב הרובע היהודי ההיסטורי קז’ימייז’. מעל לשער מתנוססת קשת ובה כתובת עברית “בית הכנסת חדש דרמ”א זצ”ל”. על חומות החצר כתובות לזכר יהודי קרקוב שנספו בשואה. אל אולם התפילה המרכזי מגיעים דרך פרוזדור כניסה קטן מצפון, ועל ידו כניסה נפרדת לעזרת הנשים. הקירות מסוידים לבן, בצד הצפוני והדרומי חלונות שחלקם העליון מעוגל, ובצד המזרחי והמערבי אשנבים המאפשרים כניסת אור היום פנימה ואשר ביחד עם מספר נברשות עומדות ותלויות משרים תחושת אור וגובה. במרכז האולם בימה מלבנית מוקפת גדר מברזל מחושל ולו שתי כניסות, אחת מהן דלת צבעונית כפולה מן המאה ה-18 שהייתה לפנים בבית הכנסת מחוץ לקרקוב ושנחרב בשואה. דלת הבימה מקושטת במנורה ועליה כתר בתבליט מוזהב, בסגנון המזכיר את האמנות העממית באזור. ארון הקודש בסגנון הרנסנס המאוחר, ולו דלת בסגנון “ארט-נובו”, ומעליו פסוקי תנ”ך. משמאל לארון ניצב נר תמיד עם כתובת עברית “נר תמיד ע”נ (עילוי נשמה) רמ”א ז”ל”, ומימינו לוח זיכרון למקום בו נהג רבי משה איסרליש להתפלל. לכבודו של רמ”א שמור גם אחד הכיסאות בקיר מזרח. כתובת הייסוד נשתמרה על יד הקיר הדרומי. אחת התוספות האחרונות לבית הכנסת הצנוע הוא שעון, מתנת נשיא מדינת ישראל השישי, חיים הרצוג, שביקר במקום בשנת 1992. עזרת הנשים הייתה במקור בקומה הראשונה של מבנה העץ, מקושרת לצד הצפוני. מאז עברה שינויים רבים, וכיום צמוד יציע הנשים לקיר הצפוני של אולם התפילה.

בבית הכנסת ע”ש הרמ”א, הקטן בבתי הכנסת העתיקים בקז’ימייז’, מתפללים כיום חברי הקהילה היהודית הזעירה בקרקוב, וגם מבקרים, אורחים ותיירים.

בית העלמין העתיק בקרקוב נמצא מאחורי בית הכנסת, בצמידות, והוא חלק בלתי נפרד ממתחם היסטורי זה. מעל לשער כתובת, שהועברה ממקומה הקודם בשער הקודם ברחוב יאקובה, המעידה כי בית העלמין נוסד בשנת 1552, והוא מהעתיקים ביותר בפולין. עד 1800 היה בית העלמין העתיק מקום הקבורה העיקרי ליהודי קרקוב, אולם כמה יהודים נכבדים נקברו שם גם אחר כך. ב-1845, בהשתדלותו של רבי דב בער מייזלס (1870-1798), שהדגיש את חשיבותו הרוחנית וההיסטורית של בית העלמין, ביטלו רשויות העיר קרקוב תכנית בינוי עירונית שעשויה הייתה להוביל להריסת בית הקברות. בכל זאת בית העלמין הוזנח ונזנח. בשנות הארבעים של המאה ה-20 הנאצים הרסו אותו כמעט לגמרי. רק כתריסר מצבות שרדו את תקופת השואה, וביניהם מצבותיהם של רבי משה איסרליש ובני משפחתו.

בסוף שנות הארבעים ובשנות החמישים של המאה ה-20, נחשפו בחפירות ארכיאולוגיות בשטח בית העלמין מאות מצבות עתיקות. אפשר שחלקן נקברו בכוונה, כדי להצילן מהרס על ידי הפולשים השבדים בשנת 1704. מאות שברי מצבות נקבעו לאורך החומה הפנימית של בית העלמין, לאורך רחוק שרוקה. במשך הזמן החלו לכנות את המקום “כותל הדמעות”, והיה לאתר זיכרון לקהילה היהודית החרבה של קרקוב. חלק מהמצבות ששוקמו הן של רבנים ומנהיגי קהילה נודעים, וזו של רבי משה איסרליש היא הנודעת ביותר. מצבתו מכוסה בפתקי בקשה ותפילה רבים שמניחים שם מתפללים העולים לרגל מכל רחבי העולם.

בני משפחת איסרליש ואישים נוספים אשר קבורים בבית העלמין העתיק בקרקוב:

 

• רבי משה איסרליש - הרמ"א (1525 בקירוב - 1572)

• ישראל בן יוסף (נפטר 1568), אביו של רמ"א, סוחר ובנקאי

• מלכה (נפטרה 1552), אמו של רמ"א

• גולדה (נפטרה 1552), בתו של רבי שלום שכנא מלובלין, ורעייתו הראשונה של רמ"א

• גיטל (נפטרה 1552), בתו של משה אוורבך מרגנסבורג

• מרים בלה (נפטרה 1617), אחותו של רמ"א

• יצחק (נפטר אחרי 1585), מכונה "יצחק העשיר", אחיו של רמ"א, סוחר ובנקאי

• דרזל (נפטרה לפני 1560), בתו של רמ"א ואשתו של שמחה בונים מייזלס

• יצחק יקובוביץ' (נפטר 1653), סוחר, בנקאי ומנהיג הקהילה היהודית בקרקוב במחצית הראשונה של המאה ה-17, מייסד בית הכנסת "יצחק" בקז'ימייז'.

• מרדכי מרגוליס (נפטר 1617), ראש הישיבה בקרקוב בשנים 1591- 1617

• שמואל בר משולם (נפטר 1552), רופאם של מלכי פולין זיגיסמונד הראשון "הזקן" (1506 - 1548) וזיגיסמונד השני אוגוסטוס (1548 - 1572)

• יואל סירקיס (1561 - 1640), המכונה הב"ח, רב ראשי בקרקוב בשנים 1618 - 1640 וראש הישיבה

• אליעזר אשכנזי (1515 - 1585), בן אליהו, היה רב בקהיר אשר במצרים, בפמגוסטה אשר בקפריסין, ובפוזנן, פולין, אחר כך התיישב בקרקוב

• יצחק לנדאו (נפטר 1768), רב ראשי בקרקוב בשנים 1754 - 1768

• גרשון שאול יומטוב ליפמן הלר (1579 - 1654), בן נתן, רב בווינה ובפראג, ובערים קטנות בפולין, רב ראשי בקרקוב וראש הישיבה.

כתובת בית הכנסת:

The Remuh Synagogue and Cemetery
40 Szeroka St.
Kazimierz
Krakow
Poland