קהילת יהודי ואסלוי

ואסלוי Vaslui

בירת חבל מולדובה, הרגאט, רומניה.

מצבות מעידות על ישוב יהודי במקום במחצית הראשונה של המאה ה- 18. היהודים הראשונים בוואסלוי היו ברובם יוצאי בוקובינה וגליציה. מאמצע המאה ה-19 נוספו עליהם קאנטוניסטים מרוסיה ומגורשים מעיירות הסביבה.

ב- 1851 הוענקו תוארי-אצולה לשניים מיהודי העיר. הקהילה מנתה באותה תקופה 1,200 נפש. ב-1889 היו 2,823 יהודי ואסלוי 41 אחוזים מכלל האוכלוסייה. וכעבור שנה אחת כבר היו שם 3,747 יהודים.

ארגון הקהילה התעכב בגלל סכסוכים ופירוד בין הסוחרים לבין בעלי-מלאכה, שאפילו החזיקו רבנים משלהם. נסיון לאיחוד נכשל ב-1904 והצליח בסופו של דבר ב-1923.

בית-ספר יסודי יהודי פעל משנת 1871, וכבר בסוף שנות השמונים של המאה ה- 19 (בימי "חובבי ציון") התחילה פעילות ציונית בעיר.

בין רבני המקום היו אלכסנדר טאובס ובנימין רבינוביצ'י; כמוכן ישבו בעיר גם צדיקים לבית רוז'ין-בוהוש.

ערב מלחמת-העולם השנייה היו בוואסלוי שמונה בתי-כנסת, בית-חולים ומרפאה יהודית, מושב- זקנים, בית-ספר וגן-ילדים.

בימי מלחמת העולם השנייה היו יהודי ואסלוי נתונים לגזרות קשות. בשנת 1940 שולחו רבים לעבודות פרך והופקעו רכוש וכספים. בקיץ 1941 נאסרו נכבדי הקהילה יהודים שולחו למחנות ריכוז ולעבודות כפייה ואחרים גורשו לטרנסניסטריה. אחרי המלחמה שבו החיים בעיר למסלולם.

ב-1950 מנתה האוכלוסיה היהודית 2,400 נפש, בשנת 1960 היו שם 70 משפחות יהודיות, ופעל בית-כנסת אחד.