מקור השם ליפקין
שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד.
ליפקין הוא גרסה יידיש של הביטוי הגרמני ליבה קינד, שפירושו "ילד יקר", שבו האות "ב" התחלפה עם האות "פ". ליפ יכול להיות גרסה של המילה הגרמנית / יידיש ליב, או קיצור של השם ליפמן.
השם ליפמן והגרסאות שלו, שבדרך כלל מחליפות את האות "פ" עם האות "ב", יכול להיות מטרונים, כלומר שם משפחה שנגזר משמה הפרטי של אחת מאמהות המשפחה, במקרה הזה מהשם הפרטי ליבה, שפירושו בגרמנית/יידיש "אהובה". שם זה יכול להיות גם פטרונים שנגזר מהשם הפרטי לייב, תרגום גרמני / יידיש של המילה "אריה", שהוא הכינוי המקובל של השם המקראי יהודה (בראשית מ"ט,ט). אפשר ששם משפחה זה נגזר מאחד מהשמות הפרטיים ליפא, ליפמן, ליפקין או ליפמן, כאשר ההברה "ליפ" יכולה להיות גרסה של השם ליב. השמות היהודיים בקבוצה הזאת קשורים גם בשם גוטליב, שפירושו בגרמנית / יידיש הוא "אהוב האל".
הגרסה ליבקינד מתועדת בצרפת in 1957.
אישים מוכרים בעלי שם המשפחה היהודי ליפקין כוללים את המייסד והמנהיג הרוחני של תנועת "המוסר", הרב ישראל ליפקין, הידוע גם בשם סלנטר (1882-1810); המתימטיקאי הרוסי יום טוב ליפקין (1875-1845); ואת הכימאי האמריקאי דויד ליפקין, בן המאה ה-20.
Israel Ben Zeev Wolf Lipkin Salanter
(אישיות)Israel Ben Zeev Wolf Lipkin Salanter (1810-1883), rabbi, born in Žagarė, Lithuania (then part of the Russian Empire), where his father was rabbi. He studied in a yeshiva in Salant, hence his name. Salanter was a child prodigy who delivered casuistic homilies before scholars when he was only ten. However, he became critical of casuistry and concentrated on the study of ethical literature (Musar). He headed a yeshiva in Vilna, 1840-47, and in Kovno,1849-57. In both centers he found a wide following for his Musar teachings. In 1857 Salanter moved to Germany and lived in Koenigsberg. In 1860 he settled in Memel. While there he acquired German citizenship, adopted German dress and preached in German. His most successful achievement was the Musar yeshivot in which, apart from Talmud studies, time was set apart for the study of ethics. His own homilies drew large audiences. One of the most famous episodes in his life was during a cholera epidemic, when from the pulpit he ordered the congregation to eat on Yom Kippur and set himself as an example. In 1880 he moved to Paris to give spiritual leadership to the eastern European Jewish community there. In 1883 he returned to Koenigsberg where he died. Salanter left no writings but his teachings were published by his disciples.
איסט לונדון
(מקום)(בראשיתה פורט רקס), עיר-נמל במזרח דרום-אפריקה; מספר תושביה 110,000. היישוב היהודי במקום מונה כ-1,200 נפש ופרנסתו על המסחר, התעשיה ומקצועות חופשיים. היהודים בולטים בחיי הציבור בעיר והיו ששימשו בתפקיד ראש העיר מאז ייסודה ב- 1847. בקהילה שני בתי-כנסת, עדה רפורמית (מ-1958), בתי- ספר עבריים, ארגונים ומוסדות ציונים ואחרים ומועדון יהודי. ראשון המתישבים היהודים היה גוסטב וצלאר מגרמניה (1873); ב- 1881 נתמנה חבר מועצת העיר וב-1889 נעשה ראש העיר. מספר היהודים גדל מהגירה, בעיקר בזמן במלחמת הבורים (1902-1899). הקהילה נוסדה רשמית ב-1901. ב-1903 הגיע מאנגליה עמנואל ליפקין, רב הקהילה ומייסד בית-הכנסת הראשון. כעבור 20 שנה הוקם בית-הכנסת הגדול בעיר.
מלבד וצלאר שימשו בתפקיד ראש העיר דוד לזרוס (1948-1947, 1966 1968), אברהם אדלסון (1959-1957) וליאו לאדן (1964-1962).