קהילת יהודי פוזשגיארמאט
כפר במחוז בקש (BEKES), דרום מזרח הונגריה.
היהודים התיישבו לראשונה במקום במחצית השנייה של המאה ה-19. הקהילה הייתה אורתודוקסית, והיו בה חברה קדישא, בית כנסת, מקווה ו"חדר".
בשנת 1930 מנתה הקהילה 217 נפש.
תקופת השואה
מעמדם וזכויותיהם של יהודי הונגריה הוגבלו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939), כשממשלת הונגריה הפרו-גרמנית חוקקה בשנת 1938 את "החוקים היהודיים".
במהלך המלחמה גוייסו יהודים לעבודות כפייה במסגרת הצבא ההונגרי. ב-1942 גוייסו לעבודות כפייה גברים יהודים מפוזשגיארמאט.
באפריל 1944, שבועות אחדים לאחר כניסת הצבא הגרמני להונגריה, הועברו יהודי פוזגיארמאט לבקשצ'אבה (BEKESCSABA), שם רוכזו בצפיפות רבה במחסני הטבק שליד תחנת הרכבת. כמה מהם הצליחו להימלט בדרך, בעיקר לרומניה הסמוכה. ב-25 ביוני הועברו לעבודות כפייה לאוסטריה.
לאחר המלחמה חזרו רוב המגורשים מאוסטריה, אך חיי הקהילה לא התחדשו. רובם עזבו בהדרגה, בעיקר לארץ ישראל.
רוב החוזרים עלו לישראל.
בקש
(מקום)בקש (BEKES)
עיירה במחוז בקש, דרום מזרח הונגריה.
יהודים הגיעו למקום לראשונה מאדון' (ADONY) ב-1840. בתחילה, עסקו רבים מהם בחקלאות, ואחר כך פנו למקצועות אחרים, בעיקר למסחר. במקום פעלו אגודת נשים, חברת ביקור חולים ו"מלביש ערומים". בית כנסת נבנה ב-1908 ובית ספר הוקם ב-1861.
בתקופת "הטרור הלבן" (פרעות ביהודים שערכו גורמים ימניים בשנים 1921-1919 לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי בהונגריה) נהרגו כמה מיהודי המקום.
בשנת 1930 נמנו בקהילה 317 יהודים.
תקופת השואה
באמצע מאי 1944, לאחר כניסת הגרמנים להונגריה, רוכזו כל היהודים בגיטו שהוקם במקום. באמצע יוני הועברו למחנה ריכוז בבית חרושת ללבנים בבקשצ'אבה (BEKESCSABA), שבו רוכזו כל יהודי האיזור היהודים. ב-26 ביוני גורשו רובם למחנה ההשמדה אושוויץ, ומיעוטם לאוסטריה.
אמנם חיי הקהילה חודשו בידי היהודים המעטים ששבו לכפר אחרי המלחמה, אבל מספרם ירד בהתמדה.
קישאויסאלאש
(מקום)עיר במחוז יאס-נאגיקון-סולנוק (JASZ-NAGYKUN-SZOLNOK),
מרכז הונגריה.
יהודים הורשו להתיישב במקום רק במחצית השנייה של המאה ה-19. עד 1867 הייתה הקהילה מסופחת לקהילת קארצאג (KARCAG), ובאותה שנה נעשתה עצמאית. לשיא גודלה הגיעה ב- 1900, כשישבו בעיר למעלה מ500- יהודים. אחר כך חלה ירידה הדרגתית במספרם.
רוב היהודים עסקו במסחר ומיעוטם במלאכה, בחקלאות ובמקצועות חופשיים.
במקום פעלו בית כנסת, חברה קדישא, בית ספר ואגודת נשים לצדקה.
בעת "הטרור הלבן" (1921-1919), אורגנו עצרות עם והפגנות ונישאו נאומי שטנה נגד יהודים. יהודים אחדים הועמדו למשפט, ואחרים נכלאו במחנה הסגר ללא משפט.
בשנת 1930 מנתה הקהילה היהודית בקישאויסאלאש 310 נפש.
תקופת השואה
מעמדם וזכויותיהם של יהודי הונגריה הוגבלו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939), כשממשלת הונגריה הפרו-גרמנית חוקקה בשנת 1938 את "החוקים היהודיים", חוקי אפלייה שהגבילו את היהודים חברתית וכלכלית.
במאי 1944, שבועות אחדים לאחר כניסת הצבא הגרמני להונגריה, רוכזו יהודי העיר בבית הכנסת. בתחילת יוני הועברו לגיטו שהוקם בסולנוק (SZOLNOK) ומשם גורשו מקצתם למחנה ההשמדה אושוויץ ומקצתם לעבודות כפייה אוסטריה.
לאחר המלחמה חזרו לעיר למעלה ממאה יהודים ששרדו וחידשו את חיי הקהילה. אולם בשנות הארבעים המאוחרות ובשנות החמישים עזבו רובם את המקום ובשנות השישים נותרו בקישאויסאלאש רק כמה יהודים.