רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות

סַן-דייֶה

גם סן-דייה-דה-ווז'

Saint-Die,  Saint-Dié-des-Vosges

עיירה במחוז ווֹז', בחבל לוריין ההיסטורי, בצרפת.

יהודים ישבו בסן-דייה כבר בימי הביניים. פרידריך השני, דוכס לוריין (1205-1213) התיר התיישבות יהודים בסן-דייה בשנת 1212, על אדמות כנסייה. ברם, יחסה העוין של האוכלוסייה הנוצרית המקומית (שהוליד שתי עלילות דם), אילץ את דוכסי לוריין לגרש את היהודים מסן-דייה.

עלילות הדם הללו מתוארות בחלון ויטראז' מהשנים 1290-1285, אשר השתמר בקתדרלה של סן-דייה. חלק אחד מתאר הטלת מומים בגופה של של נערה (אולי הפלה?), על ידי יהודי מסן-דייה. הוא נמצא אשם ב"כישוף", והוצא להורג, באמצעות קשירה לזנב סוס. החלק המרכזי כנראה מתאר חילול תשמישי קדושה נוצריים, ותלונה על כך הועברה על ידי תושבי העיירה לדוכס לוריין, כמתואר בחלק תחתון.

במהלך המאה ה-18, סוחרים יהודים מאלזאס הקרובה וממקומות אחרים בלוריין נהגו לפקוד את סן-דייה, אך נאסר עליהם להתיישב בה. ישיבת קבע של יהודים בסן-דייה הותרה רק לאחר האמנציפציה שבאה בעקבות המהפכה הצרפתית.

בשנת 1808 ישבו בעיירה 70 יהודים. מספרם עלה ל-120 ב-1835, ולמעלה מ-200 בעשור של 1860. במחצית השנייה של המאה ה-19 נמשך הגידול באוכלוסייה היהודית עם בואם של יהודים מאלזאס, שהעדיפו לגור בצרפת

לאחר שחבל אלזאס סופח לגרמניה בשנת 1871. בעשור של 1880 ישבו בסן-דייה יותר מ-300 יהודים. בשנת 1862 נפתח בית כנסת.

בעקבות פרשת דרייפוס בשלהי המאה ה-19, סבלו יהודי סן-דייה מגילויי אנטישמיות. ב-28-26 בינואר 1894, יצא ההמון ברחובה הראשי של העיירה בקריאות של "מוות ליהודים", ויידה אבנים על בתיהם.

כתוצאה מהמעבר לערים הגדולות בעשור של 1930, ירדה האוכלוסייה היהודית של סן-דייה לפחות מ-100 נפשות. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה מצאו מקלט בעיירה יהודים מאלזס השכנה.

לאחר הכיבוש הגרמני של צרפת ויישום מדיניות אנטישמית על ידי ממשלת וישי, עזבו יהודים רבים את העיירה. הנותרים אולצו לענוד טלאי צהוב ממאי 1942, ולאחר מכן גורשו בהדרגה.

קרוב למאה יהודים נתפסו בסן-דייה בין יולי 1942 ליולי 1944, ובמיוחד ב-13 במרץ 1944, עם מעצרם של כחמישים יהודים. האיסוף הסופי, של קשישים וחולים, נעשה ב-13 ביולי 1944. היהודים שנעצרו בסן-דייה נכלאו תחילה במחנה ד'אקרוב (d'Ecrouves ), ליד העיר טול (Toul ). לאחר מכן הועברו לדראנסי (Drancy ), ומשם גורשו למחנה ההשמדה הנאצי באושוויץ, בו נרצחו כמעט כולם. בית הכנסת נהרס על ידי הצבא הגרמני הנסוג בנובמבר 1944.

בתום מלחמת העולם השנייה שבו לסן-דייה כ-40 יהודים. ב-1963 נחנך בית כנסת חדש ברחוב  rue de l'Evêché . בעשור של 1960 הצטרפו יהודים מצפון אפריקה לקהילת סן-דייה. לוח זיכרון לילדים יהודים שגורשו מסן-דייה הוצב בכיכר Georges-Trimouille.