מקור השם עזרא

עזורי

AZURI, AZZURI, AZZURRI

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד.

שם משפחה זה נגזר מעזור, שם חיבה נפוץ בקרב יהודי עיראק שפירושו "עזרא".

עזורי מתועד כשם משפחה יהודי עם אלברט עזורי (1934- 2001), תושב פתח תקוה, ישראל.

Gideon Ezra (1937-2012), Israeli politician born in Jerusalem, Israel. He studied political science at the University of Haifa from where he graduated in 1961, before joining the Shin Bet security service where he worked until 1995. The following year he was elected to the Knesset representing the Likud party. In 2004 he became Minister of Tourism and then Minister for Internal Security. In 2005 he left the Likud to join the newly formed Kadima party and in 2006 was made Minister for the Protection of the Environment. In the 2009 elections he was reelected to the Knesset to represent Kadima, but he no longer held office since the party went into opposition.

חאיין

עיר בחבל אנדאלוסיה, ספרד.


במקום היה יישוב יהודי מתקופת המוסלמים וזה היה מקום מוצאה של משפחת אבן שפרוט, לפני הגירתה לקורדובה. באותו הזמן עסקו היהודים בכל ענפי המסחר, ובפרט בבורסקאות. במאה ה-11 היו מבני המקום שעלו ארצה. בעקבות המרד שפרץ עם רצח יוסף הנגיד, בנו של שמואל הנגיד (בסוף המאה), הוטלו על הקהילה קנסות כבדים; ברדיפות האלמואחדים (1147) חדלה למעשה להתקיים. כעבור מאה שנה נכבשה העיר על-ידי הנוצרים והיישוב היהודי התחדש. כבשאר המקומות באנדאלוסיה עסקו יהודי חאיין בגידול גפנים, במלאכה ובמסחר, רבים מהם בשותפות עם נוצרים. במלחמת- האזרחים בשנות ה-30 של המאה ה-14 התיר פדרו "האכזרי" לבעלי- בריתו המוסלמים מגראנאדה למכור את יהודי העיר, כ-300 משפחות, לעבדים. בגזירות קנ"א (1391) נטשו רבים את צור מחצבתם וב-1473 פרצו מהומות נגד "הנוצרים החדשים" במקום. כעבור עשר שנים הוצא צו גירוש נגד כל יהודי אנדאלוסיה ובעיר הוקם בית-דין של האינקוויזיציה.

ניראם Niram

יישוב כפרי במחוז עקרה, מרכז כורדיסתאן העיראקית, צפון עיראק.


על פי מסורת מקובלת בקרב יהודי כורדיסתאן, הם הגיעו מארץ ישראל בימי גלות שלמנאסר מלך אשור לפני חורבן בית ראשון, ומאז לא שבו לארץ-ישראל. תחילה לא הכירו יהודי ניראם את המסורת הזאת ואת תולדות היהודים בכורדיסתאן אולם במשך הזמן הגיעו אליהם הדברים מן הרוכלים היהודים שהזדמנו לכפר.

ר' בנימין מטודלה ביקר באזור לפני שנת 1170 ומצא שם קהילות יהודיות. הידיעות הבאות על יהודים במקום הן מן המאה השבע עשרה. באותה תקופה הנהיגו את קהילות כורדיסתאן משפחות הרבנים אדוני (ברזאני), מזרחי, דוגא וחרירי.

ב- 1880 ביקר באזור הנוסע מרדכי אדלמן וסיפר על קהילות יהודיות כפריות ועניות, שהקפידו על קיום מצוות מלא. היהודים דיברו "לשון התרגום", שהיא ארמית משובשת מעורבת בסיריאנית, והיו בני חסותו של ראש השבט המקומי השיח' או ה"אגא". הוא הגן עליהם ובתמורה טיפלו ברכושו והעמידו לרשותו שומרים.

היהודים בכורדיסתאן נדדו לעתים תכופות מהכפרים הקטנים ליישובים הגדולים ולערים בגלל שיקולי ביטחון, וכך היה גם בניראם, ולכן מספר היהודים בכפר לא היה קבוע.

במקום נמצא בית כנסת עתיק על שם דוד המלך ויש מסורת שקוראת אותו על שם יואב בן צרויה. בית הכנסת קרוב למקור מים, הכניסה צרה, חומות מסביב, חצר רחבה, אל אולם התפילה הנמוך יורדים בשלוש מדרגות, ובמרכזו במת עץ לקריאה בתורה. החיים היהודיים התרכזו סביב בית הכנסת העתיק, והתכנסו בו לתפילה בימי שבת ומועד. לא היו בכפר רבנים ומלמדים, וחינוך הילדים היה מזדמן; דרשנים נודדים שהזדמנו לכפר לימדו בשבתות בעל פה, בעזרת סיפורים ואגדות. בשאר ימות השבוע סייעו הילדים למשפחותיהם בעבודות השדה.

ב- 1929 הגיעה לניראם משפחת עזרא מהעיר עקרה. באותה השנה היו בניראם משפחות יהודיות ספורות. ב- 1933 נמצאה במקום קהילה יהודית ענייה, ובניה לא ידעו קרוא וכתוב וגם לא להתפלל. הילדים לא למדו. הם היו דוברי כורדית, רובם היו אורגים, כמה גידלו צאן ובקר וכמה עסקו בחקלאות ובמסחר. בתיהם היו עשויים טיט, הגג היה בנוי קורות עץ מכוסות בבוץ.

ב- 1949 התארגנו יהודי ניראם לעלייה. הם יצאו בסירות לאורך הנהר חידקל עד לחוף הים, וממנו הפליגו בספינה בדרכם לישראל.