ארליך, משה (1921 - 1942), פעיל בתנועת "בני עקיבא - בלגיה", נולד ב-י"ג בתשרי תרפ"ב (15 באוקטובר 1921) בוורשה, פולין. המשפחה היגרה לבלגיה בשנת 1924 והתיישבה בעיר אנטוורפן. אביו, ירוחם, ואמו, שרה לבית שיינברג, גרו ברחוב פרובינסיסטראט (Provinciestraat) מס' 247. להורים היתה חנות למוצרי חלב. משה ארליך למד בישיבת "שערי תורה" שליד קהילת "שומרי הדת" באנטוורפן והיה חבר בקבוצת "התקוה" ב-"בני עקיבא".
תנועת הנוער "בני עקיבא" בבלגיה נוסדה בשנת תרצ"ג 1933, והיא תנועת נוער בעלת חשיבות בנוף של יחודי בלגיה בשנים שלפני השואה ובזמן השואה. חברי התנועה היו פעילים גם בשנים 1942-1940, כאשר בלגיה היתה תחת כיבוש נאצי. עם הפסקת הפעילות בסניפים, חברי "בני עקיבא" הצטרפו להכשרה חקלאית בבומל (Bomal) בתקווה שיבוא יום והם יזכו לעלות לארץ ישראל ולחיות שם כחקלאים.
ארליך נעצר ע"י הנאצים באנטוורפן, משם נשלח למחנה מעצר בעיר מלין (Malines-Mechelen), בלגיה, משם גורש לאושוויץ ב-1 בספטמבר 1942 בטרנספורט מס' 7 (Transport VII). שמו מופיע במספר 267 ברשימת המגורשים. משם לא חזר.
___________________________________________________________________________
המידע פורסם במקור בספר סיפורה של אנדרטה. בני עקיבא -תקוותנו, אנטוורפן, בשואה, בעריכתם של ז'ק ישראל אופן ושלמה האוזר, הוצאה שמים תקשורת, ישראל 2010. נרשם במאגרי המידע של בית התפוצות באדיבות המחברים.
אפל, אוסקר (1942-1921), חבר בקבוצת "התקוה" של תנועת בני עקיבא (בח"ד) בלגיה, נולד בי' בניסן תרפ"א, (18 באפריל 1921) בברמן, גרמניה. אביו, יצחק, ואמו מינדל לבית סינה, הגיעו לבלגיה עם ילדיהם, אוסקר (אוסיאס), פפי והנרי, וגרו באנטוורפן. היה חבר בקבוצת "התקוה" והיה בין החותמים על תקנון היסוד של בני-עקיבא באנטוורפן בשנת 1935.
תנועת הנוער "בני עקיבא (בח"ד)" בבלגיה נוסדה בשנת תרצ"ג 1933, והיא תנועת נוער בעלת חשיבות בנוף של יחודי בלגיה בשנים שלפני השואה ובזמן השואה. חברי התנועה היו פעילים גם בשנים 1942-1940, כאשר בלגיה היתה תחת כיבוש נאצי. עם הפסקת הפעילות בסניפים, חברי "בני עקיבא" הצטרפו להכשרה חקלאית בבומל (Bomal) בתקווה שיבוא יום והם יזכו לעלות לארץ ישראל ולחיות שם כחקלאים.
___________________________________________________________________________
המידע פורסם במקור בספר סיפורה של אנדרטה. בני עקיבא -תקוותנו, אנטוורפן, בשואה, בעריכתם של ז'ק ישראל אופן ושלמה האוזר, הוצאה שמים תקשורת, ישראל 2010. נרשם במאגרי המידע של בית התפוצות באדיבות המחברים.
גרינס, ישראל (1942-1925), פעיל בתנועת "בני עקיבא - בח"ד בלגיה", נולד בכ' בכסלו תרפ"ו (7 דצמבר 1925) ברימנוב, פולין. אביו, יצחק, היה בעל מעפיה, ואמו, הענה לבית קוהן, הגיעו לבלגיה בשנת 1927 וגרו תחילה בקרונסטראט 210, אנטוורפן, ובהמשך בפרובינסיסטראט 262, אנטוורפן, בלגיה. לישראל היה אחות בשם ריבקה (ראה בערך גרינס רבקה).
תנועת הנוער "בני עקיבא (בח"ד)" בבלגיה נוסדה בשנת תרצ"ג 1933, והיא תנועת נוער בעלת חשיבות בנוף של יחודי בלגיה בשנים שלפני השואה ובזמן השואה. חברי התנועה היו פעילים גם בשנים 1942-1940, כאשר בלגיה היתה תחת כיבוש נאצי. עם הפסקת הפעילות בסניפים, חברי "בני עקיבא" הצטרפו להכשרה חקלאית בבומל (Bomal) בתקווה שיבוא יום והם יזכו לעלות לארץ ישראל ולחיות שם כחקלאים.
גרינס ישראל נעצר בבלגיה על ידי הנאצים, נכלא במחנה מעבר מכלן-מלין, וגורש לאושוויץ ב-24 אוקטובר 1942 במשלוח מס' 15 (Transport XV). שמו מופיע תחת מספר 276 ברשימת המגורשים. גרינס ישראל נרצח באושוויץ בט"ז בחשוון תש"ג (27 באוקטובר 1942).
___________________________________________________________________________
המידע פורסם במקור בספר סיפורה של אנדרטה. בני עקיבא -תקוותנו, אנטוורפן, בשואה, בעריכתם של ז'ק ישראל אופן ושלמה האוזר, הוצאה שמים תקשורת, ישראל 2010. נרשם במאגרי המידע של בית התפוצות באדיבות המחברים.
ואהל, חיה איטה (1942-1923), חברה בקבוצת "גאולה" של תנועת בני עקיבא (בח"ד) בלגיה, נולדה בכ"ז בתמוז תרפ"ג (10 ביולי 1923) בהנובר, גרמניה. אביה, משה אהרן, ואימה פראדל לבית שטורך גרו בגרוטה בארסטראאט 66, אנטוורפן, בלגיה. המשפחה ניהלה אורך חיים חרדי. לחיה איטה היו אחות בשם מלכה רחל ואח בשם בצלאל מרדכי שגורשו יחד עם אמם לאושוויץ.
חיה איטה נחנה בכישרון לזמרה. אביה התנגד לחברותה בתנועת בני עקיבא-בח"ד, אך למרות זאת היא היתה מסורה מאד לתנועה. אביה שרד את השואה ושב לאנטוורפן שם התגורר בגנרל קפיומונטסטראאט 30, ברכם-אנטוורפן, בלגיה.
תנועת הנוער "בני עקיבא (בח"ד)" בבלגיה נוסדה בשנת תרצ"ג 1933, והיא תנועת נוער בעלת חשיבות בנוף של יהודי בלגיה בשנים שלפני השואה ובזמן השואה. חברי התנועה היו פעילים גם בשנים 1942-1940, כאשר בלגיה היתה תחת כיבוש נאצי. עם הפסקת הפעילות בסניפים, חברי "בני עקיבא" הצטרפו להכשרה חקלאית בבומל (Bomal) בתקווה שיבוא יום והם יזכו לעלות לארץ ישראל ולחיות שם כחקלאים.
חיה איטה ואהל נעצרה ע"י הנאצים ונשלחה למחנה המעבר בעיר מלין (Malines-Mechelen), בלגיה, משם גורשה ב-29 באוגוסט 1942 בטרנספורט מס' 6 (Transport VI). שמה מופיע במספר 62ברשימת המגורשים. משם לא חזרה.
___________________________________________________________________________
המידע פורסם במקור בספר סיפורה של אנדרטה. בני עקיבא -תקוותנו, אנטוורפן, בשואה, בעריכתם של ז'ק ישראל אופן ושלמה האוזר, הוצאה שמים תקשורת, ישראל 2010. נרשם במאגרי המידע של בית התפוצות באדיבות המחברים.
וודקה, אהרן (1923 - 1942), פעיל בתנועת "בני עקיבא -(בח"ד) בלגיה", נולד ב-כ"ד בטבת תרפ"ג (12 בינואר 1923) בביאליסטוק, פולין. אביו, אברהם, ואמו, גיטל לבית צפאת, הגיעו לבלגיה באוגוסט 1925 וגרו בלמוריניירסטראאט 69, אנטוורפן, בלגיה, ואח"כ בלנגה קיביטסטראאט 136, ולבסוף במריניססטראאט 9,, אנטוורפן, בלגיה. להורים הייתה חנות בדים.
לאהרן היו שני אחים: משה (ראה ערך וודקה משה) ודוד יבלחט"א ששרד את השואה ומתגורר היום בארה"ב. אהרן למד בישיבת "שערי תורה" שליד קהילת שומרי הדת באנטוורפן.
תנועת הנוער "בני עקיבא (בח"ד)" בבלגיה נוסדה בשנת תרצ"ג 1933, והיא תנועת נוער בעלת חשיבות בנוף של יחודי בלגיה בשנים שלפני השואה ובזמן השואה. חברי התנועה היו פעילים גם בשנים 1942-1940, כאשר בלגיה היתה תחת כיבוש נאצי. עם הפסקת הפעילות בסניפים, חברי "בני עקיבא" הצטרפו להכשרה חקלאית בבומל (Bomal) בתקווה שיבוא יום והם יזכו לעלות לארץ ישראל ולחיות שם כחקלאים.
וודקה אהרן, גויס ע"י הנאצים לעבודות כפיה במסגרת מבצע "טוד" ונשלח לעבודה במפעל Joh. Schneider. משם גורש לאושוויץ דרך מחנה מעבר בעיר מלין (Malines-Mechelen), בלגיה, ב-10 באוקטובר 1942 בטרנספורט מס' 12 (Transport XII). שמו מופיע במספר 961 ברשימת המגורשים. בפעם אחרונה נראה בתאריך 30 באוקטובר 1944 ב-Faulbruck, (כיום Moscisko), פולין. (עד 1945 היה בשליטת גרמניה).
___________________________________________________________________________
המידע פורסם במקור בספר סיפורה של אנדרטה. בני עקיבא -תקוותנו, אנטוורפן, בשואה, בעריכתם של ז'ק ישראל אופן ושלמה האוזר, הוצאה שמים תקשורת, ישראל 2010. נרשם במאגרי המידע של בית התפוצות באדיבות המחברים.
וודקה, משה, (1927 - 1942), פעיל בתנועת "בני עקיבא -(בח"ד) בלגיה", נולד ב-כ"ו בכסלו תרפ"ח (20 בדצמבר 1927) בבורגרוט, אנטוורפן, בלגיה. אביו, אברהם, ואמו, גיטל לבית צפאת, הגיעו לבלגיה באוגוסט 1925 וגרו בלמוריניירסטראאט 69, אנטוורפן, בלגיה, ואח"כ בלנגה קיביטסטראאט 136, ולבסוף במריניססטראאט 9,, אנטוורפן, בלגיה. להורים הייתה חנות בדים.
למשה היו שני אחים: אהרן (ראה ערך וודקה משה) ודוד יבלחט"א ששרד את השואה ולאחר מכן התגורר בארה"ב.
תנועת הנוער "בני עקיבא (בח"ד)" בבלגיה נוסדה בשנת תרצ"ג 1933, והיא תנועת נוער בעלת חשיבות בנוף של יחודי בלגיה בשנים שלפני השואה ובזמן השואה. חברי התנועה היו פעילים גם בשנים 1942-1940, כאשר בלגיה היתה תחת כיבוש נאצי. עם הפסקת הפעילות בסניפים, חברי "בני עקיבא" הצטרפו להכשרה חקלאית בבומל (Bomal) בתקווה שיבוא יום והם יזכו לעלות לארץ ישראל ולחיות שם כחקלאים.
וודקה, משה, נעצר על ידי הגרמנים ונשלח למחנה המעבר בעיר מלין (Malines-Mechelen), בלגיה, ומשם גורש ב-10 באוקטובר 1942 בטרנספורט מס' 12 (Transport XII). שמו מופיע במספר 962 ברשימת המגורשים. משם לא חזר.
___________________________________________________________________________
המידע פורסם במקור בספר סיפורה של אנדרטה. בני עקיבא -תקוותנו, אנטוורפן, בשואה, בעריכתם של ז'ק ישראל אופן ושלמה האוזר, הוצאה שמים תקשורת, ישראל 2010. נרשם במאגרי המידע של בית התפוצות באדיבות המחברים.
ווייסווהל, הרש (1924 - 1942), פעיל בתנועת "בני עקיבא -(בח"ד) בלגיה", נולד ב-כ"ז באב תרפ"ד (27 באוגוסט 1924) בקלימונטוב, פולין. אביו, יחזקאל, שהיה מורה, ואמו, דוברה לבית אייזנבוך, הגיעו לבלגיה באוגוסט 1929 וגרו בהובנירסטראאט 50, אנטוורפן, בלגיה, ואח"כ בבואןסטראאט 34, בורגרוט , אנטוורפן, בלגיה. במשפחה היו שמונה ילדים: איצ'ק, משה, מלכה, שרה, רייזלה, הרש, יעקב אליעזר ושמעון.
לאהרן היו שני אחים: משה (ראה ערך וודקה משה) ודוד יבלחט"א ששרד את השואה ומתגורר היום בארה"ב. אהרן למד בישיבת "שערי תורה" שליד קהילת שומרי הדת באנטוורפן.
תנועת הנוער "בני עקיבא (בח"ד)" בבלגיה נוסדה בשנת תרצ"ג 1933, והיא תנועת נוער בעלת חשיבות בנוף של יחודי בלגיה בשנים שלפני השואה ובזמן השואה. חברי התנועה היו פעילים גם בשנים 1942-1940, כאשר בלגיה היתה תחת כיבוש נאצי. עם הפסקת הפעילות בסניפים, חברי "בני עקיבא" הצטרפו להכשרה חקלאית בבומל (Bomal) בתקווה שיבוא יום והם יזכו לעלות לארץ ישראל ולחיות שם כחקלאים.
וויסווהל הרש, נעצר ע"י הנאצים ונשלח למחנה מעבר בעיר מלין (Malines-Mechelen), בלגיה, משם גורש לאושוויץ ב-290 באוגוסט 1942 בטרנספורט מס' 6 (Transport VI). שמו מופיע במספר 571 ברשימת המגורשים. משם לא חזר
___________________________________________________________________________
המידע פורסם במקור בספר סיפורה של אנדרטה. בני עקיבא -תקוותנו, אנטוורפן, בשואה, בעריכתם של ז'ק ישראל אופן ושלמה האוזר, הוצאה שמים תקשורת, ישראל 2010. נרשם במאגרי המידע של בית התפוצות באדיבות המחברים.
ווילדשטיין, פאני (פייגע), (1922 - 1942), פעילה בתנועת "בני עקיבא -(בח"ד) בלגיה", נולדה ב-כ"א בחשוון תרפ"ג (12 בנובמבר 1922) בז'ודלובה, פולין. אביה, אלטר דוד, ואמה, בלומה לבית ווילדשטיין, גרו בווינה, אוסטריה, בהייצלמןשטראסה 22/13 ומשם הגיעו לבלגיה בינואר 1924 וגרו בואן לריוססטראאט 18, אנטוורפן, בלגיה.
לפאני היה אח קלמן חיים, (ראה ערך וילדשטיין קלמן חיים, בנפרד), וכן אחות בשם פרידה פריש ששרדה את השואה, ונפטרה בשיבה טובה באנטוורפן. יחד עם סלי וינברג, תיאה אפשטיין ז"ל ורחל צוגמן (ראה ערך צוגמן רחל בנפרד) השטייכה לחבורת החברות הסודית בשם "ספתרה (Safatera), שהורכב מראשי התיבות של שמן בלועזית. פאני עבדה בענף היהלומים.
תנועת הנוער "בני עקיבא (בח"ד)" בבלגיה נוסדה בשנת תרצ"ג 1933, והיא תנועת נוער בעלת חשיבות בנוף של יחודי בלגיה בשנים שלפני השואה ובזמן השואה. חברי התנועה היו פעילים גם בשנים 1942-1940, כאשר בלגיה היתה תחת כיבוש נאצי. עם הפסקת הפעילות בסניפים, חברי "בני עקיבא" הצטרפו להכשרה חקלאית בבומל (Bomal) בתקווה שיבוא יום והם יזכו לעלות לארץ ישראל ולחיות שם כחקלאים.
ווילדשטיין, פאני נעצרה ע"י הנאצים באנטוורפן, משם נשלחה למחנה מעבר בעיר מלין (Malines-Mechelen), בלגיה, וגורשה לאושוויץ ב-25 באוגוסט 1942 בטרנספורט מס' 5 (Transport V). שמה מופיע במספר 495 ברשימת המגורשים. משם לא חזרה.
___________________________________________________________________________
המידע פורסם במקור בספר סיפורה של אנדרטה. בני עקיבא -תקוותנו, אנטוורפן, בשואה, בעריכתם של ז'ק ישראל אופן ושלמה האוזר, הוצאה שמים תקשורת, ישראל 2010. נרשם במאגרי המידע של בית התפוצות באדיבות המחברים.
ווילדשטיין, קלמן חיים, (1927 - 1942), פעיל בתנועת "בני עקיבא -(בח"ד) בלגיה", נולד ב-א' באדר א' תרפ"ז (3 בפברואר 1927) בז'ודלובה, פולין. אביו, אלטר דוד, ואמו, בלומה לבית ווילדשטיין, גרו בווינה, אוסטריה, בהייצלמןשטראסה 22/13 ומשם הגיעו לבלגיה בינואר 1924 וגרו ב-ואן לריוססטראאט 18, אנטוורפן, בלגיה.
לקלמן היו שתי אחיות, פאני פייגע, (ראה ערך וילדשטיין פאני, בנפרד), ופרידה פריש ששרדה את השואה, ונפטרה בשיבה טובה באנטוורפן. הוא היה נמוך קומה, מתולתל, עם עיני תכלת. היה בעל קורא בבית המדרש של המזרחי "מנחם אבלים" ב-לנגה קיביטסטראאט, אנטוורפן, בלגיה. הוא למד בבית הספר למסחר ב-מרקגרבהליי באנטוורפן, בלגיה.
בזמן המלחמה פגשה אותו סילבי פישר עם אמו ב-לוספלאץ, אנטוורפן, בלגיה. האמא אמרה לה שמאז שלקחו את פאני נמאס לה לברוח והיא התייצבה עם שרלי ברכבת למחרת.
תנועת הנוער "בני עקיבא (בח"ד)" בבלגיה נוסדה בשנת תרצ"ג 1933, והיא תנועת נוער בעלת חשיבות בנוף של יחודי בלגיה בשנים שלפני השואה ובזמן השואה. חברי התנועה היו פעילים גם בשנים 1942-1940, כאשר בלגיה היתה תחת כיבוש נאצי. עם הפסקת הפעילות בסניפים, חברי "בני עקיבא" הצטרפו להכשרה חקלאית בבומל (Bomal) בתקווה שיבוא יום והם יזכו לעלות לארץ ישראל ולחיות שם כחקלאים.
ווילדשטיין, קלמן, נעצר עם אמו ע"י הנאצים באנטוורפן, משם נשלחו למחנה מעבר בעיר מלין (Malines-Mechelen), בלגיה, וגורש לאושוויץ ב-25 באוגוסט 1942 בטרנספורט מס' 5 (Transport V). שמו מופיע במספר 576 ברשימת המגורשים. משם לא חזר.
אמו, בלומה ווילדשטיין, גורשה לאושוויץ ב-12 בספטמבר 1942 בטרנספורט מספר 9 (Transport IX). שמה מופיע תחת המספר 984 ברשימת המגורשים.
___________________________________________________________________________
המידע פורסם במקור בספר סיפורה של אנדרטה. בני עקיבא -תקוותנו, אנטוורפן, בשואה, בעריכתם של ז'ק ישראל אופן ושלמה האוזר, הוצאה שמים תקשורת, ישראל 2010. נרשם במאגרי המידע של בית התפוצות באדיבות המחברים.
וילנר, אסתר (פרימט), (1925 - 1942), פעילה בתנועת "בני עקיבא -(בח"ד) בלגיה", נולדה ב-טו בטבת תרפ"ה (11 בינואר 1925) בזמיגרוד, פולין. אביה, נפטלי, ואמה, סילקה לבית לנגשטיין, הגיעו לבלגיה בספטמבר 1925 וגרו בפינת הרוחובות בלייקהופסטראאט ומגדלנהסטראאט 19, אנטוורפן, בלגיה, ואחר כך במריניססטראאט 1, אנטוורפן, בלגיה. להורים הייתה חנות לממכר עופות.
לאסתר היו חמישה אחים ואחיות: יעקב (ראה ערך וילנר יעקב בנפרד), ג'ורג'ט אוגוסטה, אנא מלכה, חרש מנדל ואלטר מנשה. (שלושת האחרונים לא גורשו).
אסתר היתה מאד פעילה בתנועת בני עקיבא.
תנועת הנוער "בני עקיבא (בח"ד)" בבלגיה נוסדה בשנת תרצ"ג 1933, והיא תנועת נוער בעלת חשיבות בנוף של יחודי בלגיה בשנים שלפני השואה ובזמן השואה. חברי התנועה היו פעילים גם בשנים 1942-1940, כאשר בלגיה היתה תחת כיבוש נאצי. עם הפסקת הפעילות בסניפים, חברי "בני עקיבא" הצטרפו להכשרה חקלאית בבומל (Bomal) בתקווה שיבוא יום והם יזכו לעלות לארץ ישראל ולחיות שם כחקלאים.
וילנר, אסתר נעצרה ע"י הנאצים באנטוורפן, משם נשלחה למחנה מעבר בעיר מלין (Malines-Mechelen), בלגיה, וגורשה לאושוויץ ב-11 באוגוסט 1942 בטרנספורט מס' 2 (Transport II). שמה מופיע במספר 464 ברשימת המגורשים. משם לא חזרה.
___________________________________________________________________________
המידע פורסם במקור בספר סיפורה של אנדרטה. בני עקיבא -תקוותנו, אנטוורפן, בשואה, בעריכתם של ז'ק ישראל אופן ושלמה האוזר, הוצאה שמים תקשורת, ישראל 2010. נרשם במאגרי המידע של בית התפוצות באדיבות המחברים.
וילנר, יעקב (ג'יי), (1919 - 1942), פעיל בתנועת "בני עקיבא -(בח"ד) בלגיה", נולד ב-י"ב בחשוון תר"פ (5 בנובמבר 1919) בזמיגרוד, פולין. אביו, נפתלי, ואמו, סילקה לבית לנגשטיין, הגיעו לבלגיה בספטמבר 1925 וגרו בפינת הרוחובות בלייקהופסטראאט ומגדלנהסטראאט 19, אנטוורפן, בלגיה, ואחר כך במריניססטראאט 1, אנטוורפן, בלגיה. להורים הייתה חנות לממכר עופות.
ליעקב היו חמישה אחים ואחיות: אסתר (ראה ערך וילנר אסתר בנפרד), ג'ורג'ט אוגוסטה, אנא מלכה, חרש מנדל ואלטר מנשה. (שלושת האחרונים לא גורשו).
יעקב היתה חבר פעיל בגרעין העיקרי של התנועה ואהב לקחת אחריות. הוא היה פרוון במקצועו.
תנועת הנוער "בני עקיבא (בח"ד)" בבלגיה נוסדה בשנת תרצ"ג 1933, והיא תנועת נוער בעלת חשיבות בנוף של יחודי בלגיה בשנים שלפני השואה ובזמן השואה. חברי התנועה היו פעילים גם בשנים 1942-1940, כאשר בלגיה היתה תחת כיבוש נאצי. עם הפסקת הפעילות בסניפים, חברי "בני עקיבא" הצטרפו להכשרה חקלאית בבומל (Bomal) בתקווה שיבוא יום והם יזכו לעלות לארץ ישראל ולחיות שם כחקלאים.
וילנר, יעקב נעצר ע"י הנאצים באנטוורפן, משם נשלחה למחנה מעבר בעיר מלין (Malines-Mechelen), בלגיה, וגורש לאושוויץ ב-25 באוגוסט 1942 בטרנספורט מס' 5 (Transport V). שמו מופיע במספר 950 ברשימת המגורשים. על פי תעודת הפטירה של ארכיון אושוויץ, הוא נפטר ב-25 בספטמבר 1942 מדלקת ריאות.
___________________________________________________________________________
המידע פורסם במקור בספר סיפורה של אנדרטה. בני עקיבא -תקוותנו, אנטוורפן, בשואה, בעריכתם של ז'ק ישראל אופן ושלמה האוזר, הוצאה שמים תקשורת, ישראל 2010. נרשם במאגרי המידע של בית התפוצות באדיבות המחברים.
זומר, נפתלי (טולק), (1924 - ?), פעיל בקבוצת "התקווה" של תנועת "בני עקיבא -(בח"ד) בלגיה", נולד בשנת תרפ"ד-תרפ"ה (1924) בסיקובצה, סלובקיה.
לנפתלי היתה אחות, רוזה (ראה ערך זומר רוזה בנפרד). הוא היה בלונדיני חביב.
תנועת הנוער "בני עקיבא (בח"ד)" בבלגיה נוסדה בשנת תרצ"ג 1933, והיא תנועת נוער בעלת חשיבות בנוף של יחודי בלגיה בשנים שלפני השואה ובזמן השואה. חברי התנועה היו פעילים גם בשנים 1942-1940, כאשר בלגיה היתה תחת כיבוש נאצי. עם הפסקת הפעילות בסניפים, חברי "בני עקיבא" הצטרפו להכשרה חקלאית בבומל (Bomal) בתקווה שיבוא יום והם יזכו לעלות לארץ ישראל ולחיות שם כחקלאים.
זומר, נפתלי נעצר בזמן השואה, אך אין פרטים לגבי מה קרה לו. הוא לא חזר אחרי המלחמה.
___________________________________________________________________________
המידע פורסם במקור בספר סיפורה של אנדרטה. בני עקיבא -תקוותנו, אנטוורפן, בשואה, בעריכתם של ז'ק ישראל אופן ושלמה האוזר, הוצאה שמים תקשורת, ישראל 2010. נרשם במאגרי המידע של בית התפוצות באדיבות המחברים.
זומר, רוזה , (1922 - 1942), פעילה בתנועת "בני עקיבא -(בח"ד) בלגיה", נולדה בכ"ב בניסן תרפ"ב (20 באפריל 1922) בסיקובצה, סלןבקיה.
לרוזה היה אח, נפתלי המכונה טולק, (ראה ערך זומר נפתלי בנפרד). היא היתה יפהפיה.
תנועת הנוער "בני עקיבא (בח"ד)" בבלגיה נוסדה בשנת תרצ"ג 1933, והיא תנועת נוער בעלת חשיבות בנוף של יחודי בלגיה בשנים שלפני השואה ובזמן השואה. חברי התנועה היו פעילים גם בשנים 1942-1940, כאשר בלגיה היתה תחת כיבוש נאצי. עם הפסקת הפעילות בסניפים, חברי "בני עקיבא" הצטרפו להכשרה חקלאית בבומל (Bomal) בתקווה שיבוא יום והם יזכו לעלות לארץ ישראל ולחיות שם כחקלאים.
זומר, רוזה נעצרה ע"י הנאצים נשלחה למחנה מעבר דרנסי (Drancy), צרפת, וגורשה לאושוויץ ב-9 בספטמבר 1942 בטרנספורט מס' 30 (Transport 30). משם לא חזרה.
___________________________________________________________________________
המידע פורסם במקור בספר סיפורה של אנדרטה. בני עקיבא -תקוותנו, אנטוורפן, בשואה, בעריכתם של ז'ק ישראל אופן ושלמה האוזר, הוצאה שמים תקשורת, ישראל 2010. נרשם במאגרי המידע של בית התפוצות באדיבות המחברים.
זוסקינד, הרש, (1911 - 1943), פעיל בתנועת "בני עקיבא -(בח"ד) בלגיה", נולד בי"ד בתמוז תרע"א (10 ביולי 1911) באנטוורפן, בלגיה. אביו, אברהם, ואמו, גיטל לבית פישר, גרו בסטומסטראאט 11, אנטוורפן, בלגיה. הרש היה נשוי למינדל לבית סמרגד (ראה ערך זוסקינד-סמרגד, מינדל בנפרד). היתה להם בת, ביאטריס (בטי) תבלחט"א שרדה את השואה וחיה בירושלים.
הרש היה ממייסדי תנועת בני עקיבא (בח"ד) בבלגיה ושימש כראש הסניף. היה חבר בצעירי המזרחי ואף עלה ארצה יחד עם רעייתו לאור הבטחה שיקבל תפקיד בארץ. הם חזרו לבלגיה בעקבות מכתב שקיבל ובו נודע לו שאביו חולה מאד.
הרש היה יהלומן במקצועו וגר באוסטנסטראאט 50, אנטוורפן, בלגיה.
תנועת הנוער "בני עקיבא (בח"ד)" בבלגיה נוסדה בשנת תרצ"ג 1933, והיא תנועת נוער בעלת חשיבות בנוף של יחודי בלגיה בשנים שלפני השואה ובזמן השואה. חברי התנועה היו פעילים גם בשנים 1942-1940, כאשר בלגיה היתה תחת כיבוש נאצי. עם הפסקת הפעילות בסניפים, חברי "בני עקיבא" הצטרפו להכשרה חקלאית בבומל (Bomal) בתקווה שיבוא יום והם יזכו לעלות לארץ ישראל ולחיות שם כחקלאים.
זוסקינד, הרש נעצר ע"י הנאצים באנטוורפן, משם נשלחה למחנה מעבר בעיר מלין (Malines-Mechelen), בלגיה, שם שהה מתאריך 23 ספטמבר 1942 עד שחרורו בתאריך 26 ביוני 1943. לאחר שחרורו נעצר בשנית יחד עם רעייתו והגיע שוב למחנה מעבר בעיר מלין (Malines-Mechelen), בלגיה. ישנה עדות שהוא נראה שם בתאריך 6 בספטמבר 1943. הוא גורש לאושוויץ ב-20 בספטמבר 1943 בטרנספורט מס' 22ב (Transport XXIIB). שמו מופיע במספר 190 ברשימת המגורשים. משם לא חזר.
___________________________________________________________________________
המידע פורסם במקור בספר סיפורה של אנדרטה. בני עקיבא -תקוותנו, אנטוורפן, בשואה, בעריכתם של ז'ק ישראל אופן ושלמה האוזר, הוצאה שמים תקשורת, ישראל 2010. נרשם במאגרי המידע של בית התפוצות באדיבות המחברים.
זוסקינד-סמרגד, מינדל (מיניון), (1915 - 1943), פעילה בתנועת "בני עקיבא -(בח"ד) בלגיה", נולדה ב-י"ד באייר תרע"ה (30 באפריל 1915) בהאג, הולנד. לאביה, שמעון, ואמה, רעכה לבית דנקוביץ, היו חמישה ילדים: מליטה, רוזליה, אלכס (ראה ערך סמרגד אלכס בנפרד), מינדל (מיניון) וסילבי פישר תבלחט"א.
למינדל היתה נשואה לזוסקינד הרש (ראה ערך זוסקינד הרש בנפרד), והיתה להם בת, ביאטריס (בטי) ששרדה את השואה ולימים התגוררה בירושלים. מינדל עלתה ארצה יחד עם בעלה לאור הבטחה שהוא יקבל תפקיד בארץ. הם חזרו לבלגיה בעקבות מכתב שבו בעלה התבשר שאביו חולה מאד. בשובם לבלגיה הם גרו באוטסטנסטראאט 50, אנטוורפן.
תנועת הנוער "בני עקיבא (בח"ד)" בבלגיה נוסדה בשנת תרצ"ג 1933, והיא תנועת נוער בעלת חשיבות בנוף של יחודי בלגיה בשנים שלפני השואה ובזמן השואה. חברי התנועה היו פעילים גם בשנים 1942-1940, כאשר בלגיה היתה תחת כיבוש נאצי. עם הפסקת הפעילות בסניפים, חברי "בני עקיבא" הצטרפו להכשרה חקלאית בבומל (Bomal) בתקווה שיבוא יום והם יזכו לעלות לארץ ישראל ולחיות שם כחקלאים.
זוסקינד-סמרגד, מינדל נעצרה ע"י הנאצים באנטוורפן, משם נשלחה למחנה מעבר בעיר מלין (Malines-Mechelen), בלגיה, שם שהתה מתאריך 23 ספטמבר 1942 עד שחרורה בתאריך 26 ביוני 1943. לאחר שחרורה נעצר בשנית יחד עם בעלה והגיעה שוב למחנה מעבר בעיר מלין (Malines-Mechelen), בלגיה. ישנה עדות שהיא נראתה שם בספטמבר 1943. היא גורשה לאושוויץ ב-20 בספטמבר 1943 בטרנספורט מס' 22ב (Transport XXIIB). שמו מופיע במספר 189 ברשימת המגורשים. משם לא חזרה.
___________________________________________________________________________
המידע פורסם במקור בספר סיפורה של אנדרטה. בני עקיבא -תקוותנו, אנטוורפן, בשואה, בעריכתם של ז'ק ישראל אופן ושלמה האוזר, הוצאה שמים תקשורת, ישראל 2010. נרשם במאגרי המידע של בית התפוצות באדיבות המחברים.
זילברשטיין, אפרים, (1924 - ?), פעיל בתנועת "בני עקיבא -(בח"ד) בלגיה", נולד בכ"א באייר תרפ"ד (25 במאי 1924) באלכסנדריה, מצרים. אביו, שלמה, ואמו, חנה לבית הרץ, הגיעו לאנטוורפן, בלגיה, מסקוטלנד בשנת 1919 וגרו בבורגרוט, אנטוורפן, בלגיה, עד 1922 משם עזבו לאלכסנדריה, מצרים. ב-11 במאי 1932 המשפחה חזרה לאנטוורפן, וגרה בקרונסטראאט 204, אנטוורפן, בלגיה] ובהמשך באותו רחוב מס' 197.במשפחת זילברשטיין היו שמונה ילדים: אליזבט ילידת 30 במאי 1916, גלסגו, סקוטלנד, הרי יצחק יליד 25 בנובמבר 1917, גלסגו, סקוטלנד, לאה גרדה, ילידת 4 אוגוסט 1919, אנטוורפן, בלגיה, דורה, ילידת 29 דצמבר 1921, אנטוורפן, בלגיה (ראה ערך זילברשטיין דורה, בנפרד), אפרים יליד 25 מאי 1924, אלכסנדריה, מצרים, יוסף יליד 13 דצמבר 1925, אלכסנדריה, מצרים, (ראה ערך זילברשטיין יוסף בנפרד), מוריס יליד 26 נובמבר 1927, אלכסנדריה, מצרים, וחיים יליד 30 ינואר 1932, אנטוורפן, בלגיה.
תנועת הנוער "בני עקיבא (בח"ד)" בבלגיה נוסדה בשנת תרצ"ג 1933, והיא תנועת נוער בעלת חשיבות בנוף של יחודי בלגיה בשנים שלפני השואה ובזמן השואה. חברי התנועה היו פעילים גם בשנים 1942-1940, כאשר בלגיה היתה תחת כיבוש נאצי. עם הפסקת הפעילות בסניפים, חברי "בני עקיבא" הצטרפו להכשרה חקלאית בבומל (Bomal) בתקווה שיבוא יום והם יזכו לעלות לארץ ישראל ולחיות שם כחקלאים.
זילברשטיין, אפרים, נעצר במרסיי, צרפת וגורש למחנה השמדה אושוויץ. משם לא חזר.
___________________________________________________________________________
המידע פורסם במקור בספר סיפורה של אנדרטה. בני עקיבא -תקוותנו, אנטוורפן, בשואה, בעריכתם של ז'ק ישראל אופן ושלמה האוזר, הוצאה שמים תקשורת, ישראל 2010. נרשם במאגרי המידע של בית התפוצות באדיבות המחברים.
זילברשטיין, דורה 1, (1921 - 1942), פעילה בקבוצת "הדסה" של תנועת "בני עקיבא -(בח"ד) בלגיה", נולדה בכ"ח בכסלו תרפ"ב (29 בדצמבר 1921) בבורגרוט, אנטוורפן, בלגיה. אביה, שלמה, ואמה, חנה לבית הרץ, הגיעו לאנטוורפן, בלגיה, מסקוטלנד בשנת 1919 וגרו בבורגרוט, אנטוורפן, בלגיה, עד 1922, משם עזבו לאלכסנדריה, מצרים. ב-11 במאי 1932 המשפחה חזרה לאנטוורפן, וגרה בקרונסטראאט 204, אנטוורפן, בלגיה, ובהמשך באותו רחוב מס' 197.
לבמשפחת זילברשטיין היו שמונה ילדים: אליזבט ילידת 30 במאי 1916, גלסגו, סקוטלנד, הרי יצחק יליד 25 בנובמבר 1917, גלסגו, סקוטלנד, לאה גרדה, ילידת 4 אוגוסט 1919, אנטוורפן, בלגיה, דורה, ילידת 29 דצמבר 1921, אנטוורפן, בלגיה (ראה ערך זילברשטיין דורה, בנפרד), אפרים יליד 25 מאי 1924, אלכסנדריה, מצרים, יוסף יליד 13 דצמבר 1925, אלכסנדריה, מצרים, (ראה ערך זילברשטיין יוסף בנפרד), מוריס יליד 26 נובמבר 1927, אלכסנדריה, מצרים, וחיים יליד 30 ינואר 1932, אנטוורפן, בלגיה.
דורה היתה בלונדינית וספורטיבית.
תנועת הנוער "בני עקיבא (בח"ד)" בבלגיה נוסדה בשנת תרצ"ג 1933, והיא תנועת נוער בעלת חשיבות בנוף של יחודי בלגיה בשנים שלפני השואה ובזמן השואה. חברי התנועה היו פעילים גם בשנים 1942-1940, כאשר בלגיה היתה תחת כיבוש נאצי. עם הפסקת הפעילות בסניפים, חברי "בני עקיבא" הצטרפו להכשרה חקלאית בבומל (Bomal) בתקווה שיבוא יום והם יזכו לעלות לארץ ישראל ולחיות שם כחקלאים.
זילברשטיין, דורה, נעצרה ע"י הנאצים באנטוורפן, ונשלחה למחנה מעבר בעיר מלין (Malines-Mechelen), בלגיה, ומשם גורשה לאושוויץ ב-25 באוגוסט 1942 בטרנספורט מס' 5 (Transport V). שמה מופיע במספר 247 ברשימת המגורשים. משם לא חזרה.
___________________________________________________________________________
המידע פורסם במקור בספר סיפורה של אנדרטה. בני עקיבא -תקוותנו, אנטוורפן, בשואה, בעריכתם של ז'ק ישראל אופן ושלמה האוזר, הוצאה שמים תקשורת, ישראל 2010. נרשם במאגרי המידע של בית התפוצות באדיבות המחברים.
זילברשטיין, יוסף (1926 - 1942), פעיל בקבוצת "שחל" של תנועת "בני עקיבא -(בח"ד) בלגיה", נולד בח' בטבת תרפ"ז (13 בדצמבר 1926) באלכסנדריה, מצרים. אביו, שלמה, ואמו, חנה לבית הרץ, הגיעו לאנטוורפן, בלגיה, מסקוטלנד בשנת 1919 וגרו בבורגרוט, אנטוורפן, בלגיה, עד 1922 משם עזבו לאלכסנדריה, מצרים. ב-11 במאי 1932 המשפחה חזרה לאנטוורפן, וגרה בקרונסטראאט 204, אנטוורפן, בלגיה] ובהמשך באותו רחוב מס' 197.במשפחת זילברשטיין היו שמונה ילדים: אליזבט ילידת 30 במאי 1916, גלסגו, סקוטלנד, הרי יצחק יליד 25 בנובמבר 1917, גלסגו, סקוטלנד, לאה גרדה, ילידת 4 אוגוסט 1919, אנטוורפן, בלגיה, דורה, ילידת 29 דצמבר 1921, אנטוורפן, בלגיה (ראה ערך זילברשטיין דורה, בנפרד), אפרים יליד 25 מאי 1924, אלכסנדריה, מצרים, יוסף יליד 13 דצמבר 1925, אלכסנדריה, מצרים, (ראה ערך זילברשטיין יוסף בנפרד), מוריס יליד 26 נובמבר 1927, אלכסנדריה, מצרים, וחיים יליד 30 ינואר 1932, אנטוורפן, בלגיה.
זילברשטיין, יוסף, למד בבית הספר היהודי "יסודי התורה" ואח"כ עבד כפרוון.
תנועת הנוער "בני עקיבא (בח"ד)" בבלגיה נוסדה בשנת תרצ"ג 1933, והיא תנועת נוער בעלת חשיבות בנוף של יחודי בלגיה בשנים שלפני השואה ובזמן השואה. חברי התנועה היו פעילים גם בשנים 1942-1940, כאשר בלגיה היתה תחת כיבוש נאצי. עם הפסקת הפעילות בסניפים, חברי "בני עקיבא" הצטרפו להכשרה חקלאית בבומל (Bomal) בתקווה שיבוא יום והם יזכו לעלות לארץ ישראל ולחיות שם כחקלאים.
זילברשטיין, אפרים, נעצר על ידי הנאצים באנטוורפן, משם נשלח למחנה מעבר בעיר מלין (Malines-Mechelen), בלגיה, משם הוא גורש לאושוויץ ב-15 באוגוסט 1942 בטרנספורט מס' 3(Transport III). שמו מופיע במספר 466 ברשימת המגורשים. משם לא חזר.
___________________________________________________________________________
המידע פורסם במקור בספר סיפורה של אנדרטה. בני עקיבא -תקוותנו, אנטוורפן, בשואה, בעריכתם של ז'ק ישראל אופן ושלמה האוזר, הוצאה שמים תקשורת, ישראל 2010. נרשם במאגרי המידע של בית התפוצות באדיבות המחברים.
ז'קונט, דב (1926 - 1942), פעיל בקבוצת "התקווה" של תנועת "בני עקיבא -(בח"ד) בלגיה", נולד בד' בשבט תרפ"א (13 בינואר 1921) בווארשה, פולין. אביו, יעקב, ואמו, הודס-הדסה לבית קרשוב, הגיעו לבלגיה, באפריל 1924, וגרו בזורנבורגסטראאט 50, אנטוורפן, בלגיה. במשפחת ז'קרונט היו עשרה ילדים, שלשה מהם נפטרו בגיל צעיר. שמות האחרים: זושא-זלדה ילידת 1899, הרש-צבי, יליד 1901, שרה-סוניה ילידת 1904, הינדה-הנרייט, ילידת 1908, זאב, יליד 1909, אריה-לייב (יבלחט"א יליד 1916, דוב-בר יליד 1921. אבי המשפחה, יעקב, היה האדריכל של הבנין המפורסם באוסטנסטראאט 50, אנטוורפן, בלגיה.
ז'קונט, דב, למד בבית הספר היהודי "יסודי התורה" ובהמשך החל ללמוד צורפות. הוא היה חבר קרוב של וולף גרוסברג (ראה ערך גרוסברג וולף בנפרד)
תנועת הנוער "בני עקיבא (בח"ד)" בבלגיה נוסדה בשנת תרצ"ג 1933, והיא תנועת נוער בעלת חשיבות בנוף של יחודי בלגיה בשנים שלפני השואה ובזמן השואה. חברי התנועה היו פעילים גם בשנים 1942-1940, כאשר בלגיה היתה תחת כיבוש נאצי. עם הפסקת הפעילות בסניפים, חברי "בני עקיבא" הצטרפו להכשרה חקלאית בבומל (Bomal) בתקווה שיבוא יום והם יזכו לעלות לארץ ישראל ולחיות שם כחקלאים.
ז'קונט דב נעצר על ידי הנאצים באנטוורפן, משם נשלח למחנה מעבר בעיר מלין (Malines-Mechelen), בלגיה, משם הוא גורש לאושוויץ ב-31 באוקטובר 1942 בטרנספורט מס' 16 (Transport XVI). שמו מופיע במספר 128 ברשימת המגורשים. משם לא חזר.
___________________________________________________________________________
המידע פורסם במקור בספר סיפורה של אנדרטה. בני עקיבא -תקוותנו, אנטוורפן, בשואה, בעריכתם של ז'ק ישראל אופן ושלמה האוזר, הוצאה שמים תקשורת, ישראל 2010. נרשם במאגרי המידע של בית התפוצות באדיבות המחברים.
חמיידס, שרה (1923 - 1942), פעילה בתנועת "בני עקיבא -(בח"ד) בלגיה", נולדה בי"ג באלול תרפ"ג (25 באוגוסט 1923) בדורטמונד,גרמניה. אביה, יהודה-לייב (ליאופולד), ואמה, חנה לבית קופל, הגיעו לבלגיה, ב- 1926 וגרו בון דר מיידנסטראאט 23, אנטוורפן, בלגיה.
לחמיידס שרה היו שלושה אחכים: יצחק מרקוס , לזר וקלמן. היא היתה תופרת במקצועה. בתקופת המלחמה, סילבי פישר טיפלה בחנה, אמה של שרה (כולל הבאת אוכל והאכלתה, אחרי ששרה נעצרה.
תנועת הנוער "בני עקיבא (בח"ד)" בבלגיה נוסדה בשנת תרצ"ג 1933, והיא תנועת נוער בעלת חשיבות בנוף של יחודי בלגיה בשנים שלפני השואה ובזמן השואה. חברי התנועה היו פעילים גם בשנים 1942-1940, כאשר בלגיה היתה תחת כיבוש נאצי. עם הפסקת הפעילות בסניפים, חברי "בני עקיבא" הצטרפו להכשרה חקלאית בבומל (Bomal) בתקווה שיבוא יום והם יזכו לעלות לארץ ישראל ולחיות שם כחקלאים.
חמיידס שרה נעצרה ע"י הנאצים באנטוורפן, ונשלחה למחנה מעבר בעיר מלין (Malines-Mechelen), בלגיה, ומשם גורשה לאושוויץ ב-11 באוגוסט 1942 בטרנספורט מס' 2 (Transport II). שמה מופיע במספר 463 ברשימת המגורשים. משם לא חזרה.
___________________________________________________________________________
המידע פורסם במקור בספר סיפורה של אנדרטה. בני עקיבא -תקוותנו, אנטוורפן, בשואה, בעריכתם של ז'ק ישראל אופן ושלמה האוזר, הוצאה שמים תקשורת, ישראל 2010. נרשם במאגרי המידע של בית התפוצות באדיבות המחברים.
טווין, ברנרד (1924 - 1942), פעיל בתנועת "בני עקיבא -(בח"ד) בלגיה", נולד בח' בכסלו תרפ"ה (5 בדצמבר 1924) בבורגרהוט, אנטוורפן, בלגיה. אביו, יעקב, ואמו, גולדה לבית בליץ, גרו ברולוואגןסטראאט 14, אנטוורפן, בלגיה, שם האב עבד כחייט.
לטווין, ברנרד, היו ארבעה אחים: נתן, ז'ול (ראה ערך טווין ז'ול,בנפרד), אליאס ואברהם. הוא למד בבית הספר היהודי "תחכמוני" ובהמשך בישיבת "שערי תורה" של קהילת "שומרי הדת" באנטוורפן. הוא היה חבר פעיל מאד בתנועת הנוער. הוא קיבל אזרחות בלגית בתאריך 27 במאי 1941.
תנועת הנוער "בני עקיבא (בח"ד)" בבלגיה נוסדה בשנת תרצ"ג 1933, והיא תנועת נוער בעלת חשיבות בנוף של יחודי בלגיה בשנים שלפני השואה ובזמן השואה. חברי התנועה היו פעילים גם בשנים 1942-1940, כאשר בלגיה היתה תחת כיבוש נאצי. עם הפסקת הפעילות בסניפים, חברי "בני עקיבא" הצטרפו להכשרה חקלאית בבומל (Bomal) בתקווה שיבוא יום והם יזכו לעלות לארץ ישראל ולחיות שם כחקלאים.
ברנרד טווין נעצר על ידי הנאצים באנטוורפן, משם נשלח למחנה מעבר בעיר מלין (Malines-Mechelen), בלגיה, משם הוא גורש לאושוויץ ב-11 באוגוסט 1942 בטרנספורט מס' 2 (Transport II). שמו מופיע במספר 458 ברשימת המגורשים. משם לא חזר.
___________________________________________________________________________
המידע פורסם במקור בספר סיפורה של אנדרטה. בני עקיבא -תקוותנו, אנטוורפן, בשואה, בעריכתם של ז'ק ישראל אופן ושלמה האוזר, הוצאה שמים תקשורת, ישראל 2010. נרשם במאגרי המידע של בית התפוצות באדיבות המחברים.
טווין, ז'ול (1927 - 1942), פעיל בתנועת "בני עקיבא -(בח"ד) בלגיה", נולד בי' בחשוון תרפ"ח (5 בנובמבר 1927) בבורגרהוט, אנטוורפן, בלגיה. אביו, יעקב, ואמו, גולדה לבית בליץ, גרו ברולוואגןסטראאט 14, אנטוורפן, בלגיה, שם האב עבד כחייט.
לטווין, ז'ול, היו ארבעה אחים: נתן, ברנרד(ראה ערך טווין ברנרד, בנפרד), אליאס ואברהם. הוא למד בבית הספר היהודי "תחכמוני" באנטוורפן.
תנועת הנוער "בני עקיבא (בח"ד)" בבלגיה נוסדה בשנת תרצ"ג 1933, והיא תנועת נוער בעלת חשיבות בנוף של יחודי בלגיה בשנים שלפני השואה ובזמן השואה. חברי התנועה היו פעילים גם בשנים 1942-1940, כאשר בלגיה היתה תחת כיבוש נאצי. עם הפסקת הפעילות בסניפים, חברי "בני עקיבא" הצטרפו להכשרה חקלאית בבומל (Bomal) בתקווה שיבוא יום והם יזכו לעלות לארץ ישראל ולחיות שם כחקלאים.
טווין ברנרד נעצר על ידי הנאצים באנטוורפן, משם נשלח למחנה מעבר בעיר מלין (Malines-Mechelen), בלגיה, משם הוא גורש לאושוויץ ב-11 באוגוסט 1942 בטרנספורט מס' 2 (Transport II). שמו מופיע במספר 149 ברשימת המגורשים. משם לא חזר.
___________________________________________________________________________
המידע פורסם במקור בספר סיפורה של אנדרטה. בני עקיבא -תקוותנו, אנטוורפן, בשואה, בעריכתם של ז'ק ישראל אופן ושלמה האוזר, הוצאה שמים תקשורת, ישראל 2010. נרשם במאגרי המידע של בית התפוצות באדיבות המחברים.
טייכמן, ישראל (?- ?), פעיל בתנועת "בני עקיבא -(בח"ד) בלגיה". משפחתו גרה בפרובינסיסטראאט, אנטוורפן, בלגיה.
תנועת הנוער "בני עקיבא (בח"ד)" בבלגיה נוסדה בשנת תרצ"ג 1933, והיא תנועת נוער בעלת חשיבות בנוף של יחודי בלגיה בשנים שלפני השואה ובזמן השואה. חברי התנועה היו פעילים גם בשנים 1942-1940, כאשר בלגיה היתה תחת כיבוש נאצי. עם הפסקת הפעילות בסניפים, חברי "בני עקיבא" הצטרפו להכשרה חקלאית בבומל (Bomal) בתקווה שיבוא יום והם יזכו לעלות לארץ ישראל ולחיות שם כחקלאים.
ישראל טייכמן לא שרד את השואה. פרטים על איך ומתי נעצר והיכן נפטר לא ידועים.
___________________________________________________________________________
המידע פורסם במקור בספר סיפורה של אנדרטה. בני עקיבא -תקוותנו, אנטוורפן, בשואה, בעריכתם של ז'ק ישראל אופן ושלמה האוזר, הוצאה שמים תקשורת, ישראל 2010. נרשם במאגרי המידע של בית התפוצות באדיבות המחברים.
יוסקוביץ, דוד (1923 - 1942), פעיל בתנועת "בני עקיבא -(בח"ד) בלגיה", נולד בכ"ב באב תרפ"ג (10 באוגוסט 1923) בוויילון, פולין. אביו, טוביה, ואמו, בלומה לבית קרוטושינסקי, הגיעו לבלגיה, בספטמבר 1928, וגרו בפרוביסיסטראאט 281, אנטוורפן, בלגיה. לדוד יוסקוביץ היה אח בשם חיים (ראה ערך יוסקוביץ חיים בנפרד).
תנועת הנוער "בני עקיבא (בח"ד)" בבלגיה נוסדה בשנת תרצ"ג 1933, והיא תנועת נוער בעלת חשיבות בנוף של יחודי בלגיה בשנים שלפני השואה ובזמן השואה. חברי התנועה היו פעילים גם בשנים 1942-1940, כאשר בלגיה היתה תחת כיבוש נאצי. עם הפסקת הפעילות בסניפים, חברי "בני עקיבא" הצטרפו להכשרה חקלאית בבומל (Bomal) בתקווה שיבוא יום והם יזכו לעלות לארץ ישראל ולחיות שם כחקלאים.
דוד יוסקוביץ נעצר על ידי הנאצים באנטוורפן, וגויס לעבודות כפיה במסגרת מבצע טוד (operation Todt) במפעל (Joh. Schneider (Saarbrucken והיה עצור במחנה Hardelot-Plage. משם גורש דרך מחנה מעבר בעיר מלין (Malines-Mechelen), בלגיה, לאושוויץ ב-31 באוקטובר 1942 בטרנספורט מס' 16 (Transport XVI), שמו מופיע במספר 359 ברשימת המגורשים, אך קפץ מהרכבת ובדרך כלשהי הגיע להכשרה בבומל. הוא נעצר בשנית ונשלח למחנה מעבר בעיר מלין (Malines-Mechelen), בלגיה, משם הוא גורש לאושוויץ ב-20 בספטמבר 1943 בטרנספורט מס' 22א (Transport XXIIA). שמו מופיע במספר 37 ברשימת המגורשים. משם לא חזר.
___________________________________________________________________________
המידע פורסם במקור בספר סיפורה של אנדרטה. בני עקיבא -תקוותנו, אנטוורפן, בשואה, בעריכתם של ז'ק ישראל אופן ושלמה האוזר, הוצאה שמים תקשורת, ישראל 2010. נרשם במאגרי המידע של בית התפוצות באדיבות המחברים.
יוסקוביץ, חיים (הרי) (1922 - 1942), פעיל בקבוצת "יעבץ" של תנועת "בני עקיבא - (בח"ד) בלגיה", נולד בג' בסיון תרפ"ב (30 במאי 1922) בוויילון, פולין. אביו, טוביה, ואמו, בלומה לבית קרוטושינסקי, הגיעו לבלגיה, בספטמבר 1928, וגרו בפרוביסיסטראאט 281, אנטוורפן, בלגיה. לחיים יוסקוביץ היה אח בשם דוד(ראה ערך יוסקוביץ דוד בנפרד). הוא היה פרוון במקצועו.
תנועת הנוער "בני עקיבא (בח"ד)" בבלגיה נוסדה בשנת תרצ"ג 1933, והיא תנועת נוער בעלת חשיבות בנוף של יחודי בלגיה בשנים שלפני השואה ובזמן השואה. חברי התנועה היו פעילים גם בשנים 1942-1940, כאשר בלגיה היתה תחת כיבוש נאצי. עם הפסקת הפעילות בסניפים, חברי "בני עקיבא" הצטרפו להכשרה חקלאית בבומל (Bomal) בתקווה שיבוא יום והם יזכו לעלות לארץ ישראל ולחיות שם כחקלאים.
חיים יוסקוביץ נעצר על ידי הנאצים באנטוורפן, משם נשלח למחנה מעבר בעיר מלין (Malines-Mechelen), בלגיה, משם הוא גורש לאושוויץ ב-18 באוגוסט 1942 בטרנספורט מס' 4 (Transport IV). שמו מופיע במספר 150 ברשימת המגורשים. משם לא חזר.
___________________________________________________________________________
המידע פורסם במקור בספר סיפורה של אנדרטה. בני עקיבא -תקוותנו, אנטוורפן, בשואה, בעריכתם של ז'ק ישראל אופן ושלמה האוזר, הוצאה שמים תקשורת, ישראל 2010. נרשם במאגרי המידע של בית התפוצות באדיבות המחברים.
לובלינר, פרדי (1924 - 1942), פעיל בתנועת "בני עקיבא - (בח"ד) בלגיה", נולד בב' בשבט תרפ"ד (8 בינואר 1924) באנטוורפן, בלגיה. אביו, ישראל, ואמו, מריה לבית למברגר, גרו בתחילה באוסטנסטראאט 50, אח"כ באדלינקסטראאט 5 ולבסוף בסטנבוקסטראאט 38, פרדי לובלינר למד בבית הספר התיכון עירוני Athenee Royale, באנטוורפן, בלגיה. הוא היה חלק מרביעיית חברים יחד עם האטי פישר, לוסיאן האוזר (ראה ערך האוזר לוסיין בנפרד) ודו שטרן (ראה ערך שטרן דוד בנפרד). כינויו בין החברים היה "פלופ".
תנועת הנוער "בני עקיבא (בח"ד)" בבלגיה נוסדה בשנת תרצ"ג 1933, והיא תנועת נוער בעלת חשיבות בנוף של יחודי בלגיה בשנים שלפני השואה ובזמן השואה. חברי התנועה היו פעילים גם בשנים 1942-1940, כאשר בלגיה היתה תחת כיבוש נאצי. עם הפסקת הפעילות בסניפים, חברי "בני עקיבא" הצטרפו להכשרה חקלאית בבומל (Bomal) בתקווה שיבוא יום והם יזכו לעלות לארץ ישראל ולחיות שם כחקלאים.
פרדי לובלינר נעצר על ידי הנאצים באנטוורפן ונרשם כאסיר פוליטי בלגי יהודי תחת מספר 118975. הוא נשלח למחנה מעבר בעיר מלין (Malines-Mechelen), בלגיה, משם גורש לאושוויץ ב-4 באפריל 1944 בטרנספורט מס' 24 (Transport XXIV). שמו מופיע במספר 211 ברשימת המגורשים. מאושוויץ הועבר לבוכנוואלד ב-22 בינואר 1945 ומשם לברגן-בלזן ב-13 במרץ 1945, שם נעלמו עקבותיו.
___________________________________________________________________________
המידע פורסם במקור בספר סיפורה של אנדרטה. בני עקיבא -תקוותנו, אנטוורפן, בשואה, בעריכתם של ז'ק ישראל אופן ושלמה האוזר, הוצאה שמים תקשורת, ישראל 2010. נרשם במאגרי המידע של בית התפוצות באדיבות המחברים.
לוגר, יולנדה (ינטע) (1923 - 1942), פעילה בתנועת "בני עקיבא - (בח"ד) בלגיה", נולדה בו' בתמוז תרפ"ג (20 ביוני 1923) בקרציונסטי, רומניה. אביה, יעקב שלום, ואמה, זעווע לבית כ"ץ, הגיעו לבלגיה, ביוני 1930, וגרו בהובנירסטראאט 27, ואח"כ בלנטהסטראאט 27, אנטוורפן, בלגיה. במשפחה היו חמישה ילדים: אברהם, (ראה ערך לוגר אברהם בנפרד), ינטה יולנדה, אנטוני, איגנץ ודוד.
יולנדה לוגר היתה תופרת במקצועה.
תנועת הנוער "בני עקיבא (בח"ד)" בבלגיה נוסדה בשנת תרצ"ג 1933, והיא תנועת נוער בעלת חשיבות בנוף של יחודי בלגיה בשנים שלפני השואה ובזמן השואה. חברי התנועה היו פעילים גם בשנים 1942-1940, כאשר בלגיה היתה תחת כיבוש נאצי. עם הפסקת הפעילות בסניפים, חברי "בני עקיבא" הצטרפו להכשרה חקלאית בבומל (Bomal) בתקווה שיבוא יום והם יזכו לעלות לארץ ישראל ולחיות שם כחקלאים.
יולנדה לוגר נעצרה על ידי הנאצים באנטוורפן, ונשלחה למחנה מעבר בעיר מלין (Malines-Mechelen), בלגיה, משם היא גורשה לאושוויץ ב-18 באוגוסט 1942 בטרנספורט מס' 4 (Transport IV). שמה מופיע במספר 625 ברשימת המגורשים. משם לא חזרה.
___________________________________________________________________________
המידע פורסם במקור בספר סיפורה של אנדרטה. בני עקיבא -תקוותנו, אנטוורפן, בשואה, בעריכתם של ז'ק ישראל אופן ושלמה האוזר, הוצאה שמים תקשורת, ישראל 2010. נרשם במאגרי המידע של בית התפוצות באדיבות המחברים.
לוונווירט, הרמינה (חיה פייגע) (1924 - 1942), פעילה בתנועת "בני עקיבא - (בח"ד) בלגיה", נולדה בח' באלול תרפ"ד (7 בספטמבר 1924) באירסובה, צכיה. אביה, פיליפ, ואמה, ססיליה לבית נגורט, הגיעו לבלגיה, ביולי 1929, וגרו בטרליסטסטראאט 29, אנטוורפן, בלגיה. להרמינה היו אח בשם אדולף ושתי אחיות בשם אירינה ומלבינה ברנדשטטר-לוונווירט תבלחט"א שחיה בבריסל.
תנועת הנוער "בני עקיבא (בח"ד)" בבלגיה נוסדה בשנת תרצ"ג 1933, והיא תנועת נוער בעלת חשיבות בנוף של יחודי בלגיה בשנים שלפני השואה ובזמן השואה. חברי התנועה היו פעילים גם בשנים 1942-1940, כאשר בלגיה היתה תחת כיבוש נאצי. עם הפסקת הפעילות בסניפים, חברי "בני עקיבא" הצטרפו להכשרה חקלאית בבומל (Bomal) בתקווה שיבוא יום והם יזכו לעלות לארץ ישראל ולחיות שם כחקלאים.
הרמינה לוונוויר נעצרה על ידי הנאצים באנטוורפן, ונשלחה למחנה מעבר בעיר מלין (Malines-Mechelen), בלגיה, משם היא גורשה לאושוויץ ב-15 באוגוסט 1942 בטרנספורט מס' 3 (Transport III). שמה מופיע במספר 135 ברשימת המגורשים. משם לא חזרה.
___________________________________________________________________________
המידע פורסם במקור בספר סיפורה של אנדרטה. בני עקיבא -תקוותנו, אנטוורפן, בשואה, בעריכתם של ז'ק ישראל אופן ושלמה האוזר, הוצאה שמים תקשורת, ישראל 2010. נרשם במאגרי המידע של בית התפוצות באדיבות המחברים.
ליפשיץ, אליעזר נח (1923 - 1942), פעיל בקבוצת "יעבץ" של תנועת "בני עקיבא - (בח"ד) בלגיה", נולד בי"ג באלול תרפ"ג (25 באוגוסט 1923) בצסטוכובה, פולין. אביו, דוד, ואמו, שיינע לבית ליכלינסקי, הגיעו לבלגיה, בדצמבר 1925, וגרו בפליקאןסטראאט 104, אנטוורפן, בלגיה. אביו היה גבאי בבית הכנסת ההולנדי בבאומסטרסטראאט, אנטוורפן, בלגיה. ביולי 1942 עבר לגור ברו דה ז'רוזלם 97, שערבק, בריסל, בלגיה.
אליעזר נח ליפשיץ למד בבית הספר היהודי "תחכמוני" ובהמשך בישיבת "שערי תורה" שליד קהילת "שומרי הדת" באנטוורפן. היה פרוון במקצועו.
תנועת הנוער "בני עקיבא (בח"ד)" בבלגיה נוסדה בשנת תרצ"ג 1933, והיא תנועת נוער בעלת חשיבות בנוף של יחודי בלגיה בשנים שלפני השואה ובזמן השואה. חברי התנועה היו פעילים גם בשנים 1942-1940, כאשר בלגיה היתה תחת כיבוש נאצי. עם הפסקת הפעילות בסניפים, חברי "בני עקיבא" הצטרפו להכשרה חקלאית בבומל (Bomal) בתקווה שיבוא יום והם יזכו לעלות לארץ ישראל ולחיות שם כחקלאים.
אליעזר נח ליפשיץ נעצר על ידי הנאצים באנטוורפן, ונשלח למחנה מעבר בעיר מלין (Malines-Mechelen), בלגיה, משם הוא גורש לאושוויץ ב-25 באוגוסט 1942 בטרנספורט מס' 5 (Transport V). שמו מופיע במספר 451 ברשימת המגורשים. משם לא חזר.
___________________________________________________________________________
המידע פורסם במקור בספר סיפורה של אנדרטה. בני עקיבא -תקוותנו, אנטוורפן, בשואה, בעריכתם של ז'ק ישראל אופן ושלמה האוזר, הוצאה שמים תקשורת, ישראל 2010. נרשם במאגרי המידע של בית התפוצות באדיבות המחברים.
לנגר, משה (מרכוס) (1919 - 1942), פעיל בתנועת "בני עקיבא - (בח"ד) בלגיה", נולד בט"ז בתמוז תרע"ט (14 ביולי 1919) בוינה, אוסטריה. אביו, חיים, ואמו, רוזלי לבית קנר, הגיעו לבלגיה, ב-10 במאי 1924, וגרו בפלנטיין מורטוססטראאט 135, אנטוורפן, בלגיה. למשה היו ארבע אחיות: אוה, ילידת פולין 1910 (נפטרה), ברטה, ילידת אנטוורפן, בלגיה, 1912 (נפטרה באנטוורפן, בלגיה ב-1972), ג'יזל אוגוסטה, ילידת אנטוורפן, בלגיה, 1914 (גורשה לאושביץ-בירקנאו, ניצלה ונפטרה בארה"ב בשנת 2007), הנריאטה, ילידת וינה, אוסטריה 1917 (התגוררה בארה"ב).
תנועת הנוער "בני עקיבא (בח"ד)" בבלגיה נוסדה בשנת תרצ"ג 1933, והיא תנועת נוער בעלת חשיבות בנוף של יחודי בלגיה בשנים שלפני השואה ובזמן השואה. חברי התנועה היו פעילים גם בשנים 1942-1940, כאשר בלגיה היתה תחת כיבוש נאצי. עם הפסקת הפעילות בסניפים, חברי "בני עקיבא" הצטרפו להכשרה חקלאית בבומל (Bomal) בתקווה שיבוא יום והם יזכו לעלות לארץ ישראל ולחיות שם כחקלאים.
משה לנגר נעצר על ידי הנאצים באנטוורפן, ונשלח למחנה מעבר בעיר מלין (Malines-Mechelen), בלגיה, משם הוא גורש לאושוויץ ב-8 בספטמבר 1942 בטרנספורט מס' 8 (Transport VIII). שמו מופיע במספר 472 ברשימת המגורשים. משם לא חזר.
על פי עדותו של אהרן בוז'יקובסקי, הוא גורש לסוביבור ונספה בקרון בין גרו0-רוזן לבוכנוואלד.
___________________________________________________________________________
המידע פורסם במקור בספר סיפורה של אנדרטה. בני עקיבא -תקוותנו, אנטוורפן, בשואה, בעריכתם של ז'ק ישראל אופן ושלמה האוזר, הוצאה שמים תקשורת, ישראל 2010. נרשם במאגרי המידע של בית התפוצות באדיבות המחברים.
לרך, אליעזר (1924 - 1943), פעיל בתנועת "בני עקיבא - (בח"ד) בלגיה", נולד בא' באדר א' תרפ"ד (6 בפברואר 1924) בקריסטינופול, פולין. אביו, הרש, ואמו, חנה לבית אדלשטיין, הגיעו לבלגיה, בספטמבר 1927, וגרו בוויפסטראאט 30, אנטוורפן, בלגיה. לאליעזר היתה אחות בשם ציפורה (ראה ערך לרך ציפורה, בנפרד).
אליעזר לרך למד בישיבת "שערי תורה" שליד הקהילה "שומרי הדת", באנטוורפן, בלגיה.
תנועת הנוער "בני עקיבא (בח"ד)" בבלגיה נוסדה בשנת תרצ"ג 1933, והיא תנועת נוער בעלת חשיבות בנוף של יחודי בלגיה בשנים שלפני השואה ובזמן השואה. חברי התנועה היו פעילים גם בשנים 1942-1940, כאשר בלגיה היתה תחת כיבוש נאצי. עם הפסקת הפעילות בסניפים, חברי "בני עקיבא" הצטרפו להכשרה חקלאית בבומל (Bomal) בתקווה שיבוא יום והם יזכו לעלות לארץ ישראל ולחיות שם כחקלאים.
אליעזר לרך נעצר על ידי הנאצים באנטוורפן, ונשלח למחנה מעבר בעיר מלין (Malines-Mechelen), בלגיה, משם הוא גורש לאושוויץ ב-26 בספטמבר 1942 בטרנספורט מס' 11 (Transport XI). שמו מופיע במספר 1644 ברשימת המגורשים.
נפטר באוושביץ, על פי תעודה של ארכיון אושוויץ הוא נפטר מדלקת קרום החזה (Rippenfelleiterung) בתאריך 28 בינואר 1943.
___________________________________________________________________________
המידע פורסם במקור בספר סיפורה של אנדרטה. בני עקיבא -תקוותנו, אנטוורפן, בשואה, בעריכתם של ז'ק ישראל אופן ושלמה האוזר, הוצאה שמים תקשורת, ישראל 2010. נרשם במאגרי המידע של בית התפוצות באדיבות המחברים.
לרך, ציפורה (1924 - 1943), פעילה בתנועת "בני עקיבא - (בח"ד) בלגיה", נולדה בח' באייר תרפ"ב (6 במאי 1922) בקריסטינופול, פולין. אביה, הרש, ואמה, חנה לבית אדלשטיין, הגיעו לבלגיה, בספטמבר 1927, וגרו בוויפסטראאט 30, אנטוורפן, בלגיה. לציפורה היה אח בשם אליעזר (ראה ערך לרך אליעזר, בנפרד).
למרות היותה ממשפחה דלת אמצעים, היא התמסרה ללימודים והייתה בחורה משכילה. היתה מורה ליהדות. ציפורה היתה חברה טובה מאוד וסייעה לחברותיה במתן שיעורים פרטיים.
תנועת הנוער "בני עקיבא (בח"ד)" בבלגיה נוסדה בשנת תרצ"ג 1933, והיא תנועת נוער בעלת חשיבות בנוף של יחודי בלגיה בשנים שלפני השואה ובזמן השואה. חברי התנועה היו פעילים גם בשנים 1942-1940, כאשר בלגיה היתה תחת כיבוש נאצי. עם הפסקת הפעילות בסניפים, חברי "בני עקיבא" הצטרפו להכשרה חקלאית בבומל (Bomal) בתקווה שיבוא יום והם יזכו לעלות לארץ ישראל ולחיות שם כחקלאים.
ציפורה לרך נעצרה על ידי הנאצים באנטוורפן, ונשלח למחנה מעבר בעיר מלין (Malines-Mechelen), בלגיה, משם הוא גורש לאושוויץ ב-26 בספטמבר 1942 בטרנספורט מס' 11 (Transport XI). שמו מופיע במספר 1641 ברשימת המגורשים. משם לא חזרה.
___________________________________________________________________________
המידע פורסם במקור בספר סיפורה של אנדרטה. בני עקיבא -תקוותנו, אנטוורפן, בשואה, בעריכתם של ז'ק ישראל אופן ושלמה האוזר, הוצאה שמים תקשורת, ישראל 2010. נרשם במאגרי המידע של בית התפוצות באדיבות המחברים.
זינגר, צבי, (?- ?), פעיל בתנועת "בני עקיבא -(בח"ד) בלגיה".
תנועת הנוער "בני עקיבא (בח"ד)" בבלגיה נוסדה בשנת תרצ"ג 1933, והיא תנועת נוער בעלת חשיבות בנוף של יחודי בלגיה בשנים שלפני השואה ובזמן השואה. חברי התנועה היו פעילים גם בשנים 1942-1940, כאשר בלגיה היתה תחת כיבוש נאצי. עם הפסקת הפעילות בסניפים, חברי "בני עקיבא" הצטרפו להכשרה חקלאית בבומל (Bomal) בתקווה שיבוא יום והם יזכו לעלות לארץ ישראל ולחיות שם כחקלאים.
כל מה שידוע עליו הוא שלא שרד את השואה. פרטים על איך ומתי נעצר והיכן נפטר לא ידועים.
___________________________________________________________________________
המידע פורסם במקור בספר סיפורה של אנדרטה. בני עקיבא -תקוותנו, אנטוורפן, בשואה, בעריכתם של ז'ק ישראל אופן ושלמה האוזר, הוצאה שמים תקשורת, ישראל 2010. נרשם במאגרי המידע של בית התפוצות באדיבות המחברים.
Belgium
Royaume de Belgique / Koninkrijk België
A country in western Europe, member of the European Union (EU)
21st Century
Estimated Jewish population in 2018: 29,000 out of 11,000,000 (0.2%). Most Jews live in the metropolitan areas of Brussels and Antwerp, the two largest cities of the country. The main umbrella organization of the Jewish communities of Belgium:
Comité de Coordination des Communautés Juives de Belgique (Coordinating Committee of Belgian Jewish Organizations)
Phone: 32.2 537 16 91
Fax: 32 2 539 22 96
Email: ccojb@scarlet.be
Website: www.ccojb.be