קהילת יהודי מיסטלבך
מיסטלבך MISTELBACH
היהודים במיסטלבאך נפגעו מן הרדיפות שהתחוללו אחרי עלילת לחם הקודש המחולל בפולקאו ב- 1338.
הקהילה היהודית נוסדה בשנת 1890. בשנת 1932 חיו במקום 382 יהודים (225), ומלבד יהודי מיסטלבאך השתייכו אליה גם יהודי חלק מגנזרנדורף, ויהודי הוהנאו, הידראבסדורף, האוזברון, פאלטרנדורף וראבנסבורג, וגם 24 המשפחות של לאה על-נהר טאיה.
היו לקהילה מוסדות משלה, ארגוני תרבות ורווחה, בית כנסת אחד ושלושה בתי תפילה, ארגון נשים וחברה קדישא.
לקהילת מיסטלבאך לא היה רב משלה, ואת שירותי הדת קיבלה מרבני וינה, ביניהם הרב ד"ר ישראל טאגליכט, לימים הרב הראשי של וינה.
בית הכנסת ברחוב אוזר 24 במיסטלבאך (פינת גארטנגאסה 14) נחנך בפברואר 1896. היה זה מבנה לבנים אדומות בעל שלושה פרוזדורים, שהשתלב בסביבה הכפרית. בימי מלחמת העולם השנייה שימש המבנה כמחסן מזון, ובשנת 1945 הוצת כדי שמלאי המזון לא ייפול לידי הצבא הרוסי. בית הכנסת עמד נטוש וריק עד אשר הרסוהו סופית בסוף שנות ה- 70 של המאה העשרים.
היהודים במיסטלבאך נפגעו מן הרדיפות שהתחוללו אחרי עלילת לחם הקודש המחולל בפולקאו ב- 1338.
הקהילה היהודית נוסדה בשנת 1890. בשנת 1932 חיו במקום 382 יהודים (225), ומלבד יהודי מיסטלבאך השתייכו אליה גם יהודי חלק מגנזרנדורף, ויהודי הוהנאו, הידראבסדורף, האוזברון, פאלטרנדורף וראבנסבורג, וגם 24 המשפחות של לאה על-נהר טאיה.
היו לקהילה מוסדות משלה, ארגוני תרבות ורווחה, בית כנסת אחד ושלושה בתי תפילה, ארגון נשים וחברה קדישא.
לקהילת מיסטלבאך לא היה רב משלה, ואת שירותי הדת קיבלה מרבני וינה, ביניהם הרב ד"ר ישראל טאגליכט, לימים הרב הראשי של וינה.
בית הכנסת ברחוב אוזר 24 במיסטלבאך (פינת גארטנגאסה 14) נחנך בפברואר 1896. היה זה מבנה לבנים אדומות בעל שלושה פרוזדורים, שהשתלב בסביבה הכפרית. בימי מלחמת העולם השנייה שימש המבנה כמחסן מזון, ובשנת 1945 הוצת כדי שמלאי המזון לא ייפול לידי הצבא הרוסי. בית הכנסת עמד נטוש וריק עד אשר הרסוהו סופית בסוף שנות ה- 70 של המאה העשרים.