מקור השם זקרי
ZECRI
שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הפטרונימיים (שמות שמקורם בשמו של האב) מכיוון שהם נגזרים משמו הפרטי של אחד מאבות המשפחה, כאשר במקרה זה הוא ממקור מקראי.
זקרי הוא גרסה של השם המקראי זכריה. זכריה היה שמם של מספר מלכים ונביאים בתנ"ך, אך מקושר במיוחד עם זכריה בן ברכיה בן עידו הנביא (זכריה א', א').
צורות שונות של שם זה מתועדות באזור הים התיכון עוד מהמאה ה-12. Zecri מתועד כשם משפחה יהודי בשנת 1144; אסכרי במאה ה-13; אסרי, בן זכר ואבן סכר במאה ה-14; סכריאס, אזכרי ובן זכרי במאה ה-15; בן זכרי במאה ה-16; אבן זכרי במאה ה-17; ואזכרי וזכרי במאה ה-18.
אישים מוכרים בעלי שם המשפחה היהודי זקרי כוללים את הרב אהרון זקרי מהעיר צפרו, מרוקו, שחי במאה ה-18.
שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הפטרונימיים (שמות שמקורם בשמו של האב) מכיוון שהם נגזרים משמו הפרטי של אחד מאבות המשפחה, כאשר במקרה זה הוא ממקור מקראי.
זקרי הוא גרסה של השם המקראי זכריה. זכריה היה שמם של מספר מלכים ונביאים בתנ"ך, אך מקושר במיוחד עם זכריה בן ברכיה בן עידו הנביא (זכריה א', א').
צורות שונות של שם זה מתועדות באזור הים התיכון עוד מהמאה ה-12. Zecri מתועד כשם משפחה יהודי בשנת 1144; אסכרי במאה ה-13; אסרי, בן זכר ואבן סכר במאה ה-14; סכריאס, אזכרי ובן זכרי במאה ה-15; בן זכרי במאה ה-16; אבן זכרי במאה ה-17; ואזכרי וזכרי במאה ה-18.
אישים מוכרים בעלי שם המשפחה היהודי זקרי כוללים את הרב אהרון זקרי מהעיר צפרו, מרוקו, שחי במאה ה-18.
בארבאסטרו
(מקום)בארבאסטרו
עיר באראגון, צפון ספרד.
יישוב יהודי במאה ה-12. באמצע המאה ה-13 הותר ליהודים להתיישב במצודת העיר, שנעשתה לרובע היהודי, וב-1273 ניתנה להם הרשות להפנות לשלטונות העיר תביעות נגד יהודים פורקי-עול ובקשות להוציא להורג מלשינים מבני העדה. ב-1330 בוטלה חובת מינוי נוצרי לניהול ענייני הקהילה וב-1383 חידש המלך את ההוראה האוסרת על מומרים להטיף ברובע היהודי והפוטרת יהודים מלהשתתף בוויכוחים דתיים עם נוצרים.
בגיזרות קנ"א (1391) הושם מצור על המצודה והמלך יוחנן הראשון ציווה להעניש את המתפרעים. בעקבות הוויכוח בטורטוסה (1413- 1414), ובלחץ המטיף הדומיניקאני ויסנטה פרר, חדלה הקהילה להתקיים ושנה לאחר-מכן ציווה בנדיקטוס ה-13 להפוך את בית- הכנסת לכנסיה.
עיר באראגון, צפון ספרד.
יישוב יהודי במאה ה-12. באמצע המאה ה-13 הותר ליהודים להתיישב במצודת העיר, שנעשתה לרובע היהודי, וב-1273 ניתנה להם הרשות להפנות לשלטונות העיר תביעות נגד יהודים פורקי-עול ובקשות להוציא להורג מלשינים מבני העדה. ב-1330 בוטלה חובת מינוי נוצרי לניהול ענייני הקהילה וב-1383 חידש המלך את ההוראה האוסרת על מומרים להטיף ברובע היהודי והפוטרת יהודים מלהשתתף בוויכוחים דתיים עם נוצרים.
בגיזרות קנ"א (1391) הושם מצור על המצודה והמלך יוחנן הראשון ציווה להעניש את המתפרעים. בעקבות הוויכוח בטורטוסה (1413- 1414), ובלחץ המטיף הדומיניקאני ויסנטה פרר, חדלה הקהילה להתקיים ושנה לאחר-מכן ציווה בנדיקטוס ה-13 להפוך את בית- הכנסת לכנסיה.