פריץ גרינבאום
1880 – 1941
מלחין קברט, מחזאי, מבצע, שחקן וסופר
נולד בברון (ברנו), מורביה, אוסטרו-הונגריה, כיום ברפובליקה הצ'כית. בגמר הלימודים בתיכון (1899) עבר אל וינה, אוסטריה, כדי ללמוד משפטים. במקביל התחיל גם בלימודי ספרות. עם השלמת הלימודים החליט לזנוח את תחום המשפט ובמקום זה – לעסוק בתאטרון.
ב- 1903 החל לכתוב ליבריות לאופרטה, ולשחק בתפקידים קטנים בלהקות תיאטרון. עד 1906 כבר התקדם לתאטרון הקברט ונהיה למנחה בתאטרון "Souterrain" בווינה. גם בסצנת התאטרון בברלין נפתחו בפניו כמה בתי תאטרון, בבימויו של רודולף נלסון, שזיהה אצלו כשרון לאמנות הקברט. ב- 1910 הופיע גרינבאום כמנחה במופע Chat Noir של נלסון ב Hoelle וגם בתאטרון "הסימפל" בווינה.
כשפרצה מלחמת העולם הראשונה, התנדב גרינבאום להתגייס לצבא. הוא התקדם לדרגת סגן במילואים וקיבל אות הוקרה על שירותו. אחרי המלחמה שב להופעות הקברט בווינה ובברלין, בין היתר ב"סימפל" וב"Ronacher". ב- 1916 התחתן עם לילי הרצל, שנהיתה לשותפתו בקטעי הקברט. בשנים 1920 – 1933 כתב הצגות סטיריות ומופעי קברט והופיע כמנחה בקברטים בווינה ובברלין. הקהל היה מורכב מאינטלקטואלים ואנשי ספרות.
באותה תקופה שלח גרינבאום ידו גם בתסריטאות, ושיחק בסרטים. הוא עבד יחד עם פאול מורגן וקארל פרקש, ופיתח אתם פורמט של שני מנחים. במשך תקופה קצר שימש כמנהל ה"סימפל". בשנת 1933 התיישב בווינה, הופיע הופעות אורח במקומות רבים וביניהם בפראג. 1934 עד 1938 ניהל ביחד עם קארל פרקש את ה"סימפל".
בעקבות הכיבוש הנאצי ב- 1938, גרינבאום ואשתו ניסו להימלט מאוסטריה דרך הגבול עם צ'כוסלובקיה, אך נלכדו בידי הנאצים. הנאצים עצרו את גרינבאום בווינה ושלחו אותו למחנה הריכוז בדכאו. בספטמבר 1938 העבירו אותו למחנה הריכוז בוכנוואלד. אפילו במחנה הריכוז הצליח, ביחד עם פאול מורגן והרמן לאופולדי, להציג מופע קברט ולבדר מעט את האסירים.
באוקטובר 1940 נשלח בחזרה לדכאו ושם כפי הנראה נפטר מ"שיתוק בלב" ב-14 בינואר 1941.
מלחין קברט, מחזאי, מבצע, שחקן וסופר
נולד בברון (ברנו), מורביה, אוסטרו-הונגריה, כיום ברפובליקה הצ'כית. בגמר הלימודים בתיכון (1899) עבר אל וינה, אוסטריה, כדי ללמוד משפטים. במקביל התחיל גם בלימודי ספרות. עם השלמת הלימודים החליט לזנוח את תחום המשפט ובמקום זה – לעסוק בתאטרון.
ב- 1903 החל לכתוב ליבריות לאופרטה, ולשחק בתפקידים קטנים בלהקות תיאטרון. עד 1906 כבר התקדם לתאטרון הקברט ונהיה למנחה בתאטרון "Souterrain" בווינה. גם בסצנת התאטרון בברלין נפתחו בפניו כמה בתי תאטרון, בבימויו של רודולף נלסון, שזיהה אצלו כשרון לאמנות הקברט. ב- 1910 הופיע גרינבאום כמנחה במופע Chat Noir של נלסון ב Hoelle וגם בתאטרון "הסימפל" בווינה.
כשפרצה מלחמת העולם הראשונה, התנדב גרינבאום להתגייס לצבא. הוא התקדם לדרגת סגן במילואים וקיבל אות הוקרה על שירותו. אחרי המלחמה שב להופעות הקברט בווינה ובברלין, בין היתר ב"סימפל" וב"Ronacher". ב- 1916 התחתן עם לילי הרצל, שנהיתה לשותפתו בקטעי הקברט. בשנים 1920 – 1933 כתב הצגות סטיריות ומופעי קברט והופיע כמנחה בקברטים בווינה ובברלין. הקהל היה מורכב מאינטלקטואלים ואנשי ספרות.
באותה תקופה שלח גרינבאום ידו גם בתסריטאות, ושיחק בסרטים. הוא עבד יחד עם פאול מורגן וקארל פרקש, ופיתח אתם פורמט של שני מנחים. במשך תקופה קצר שימש כמנהל ה"סימפל". בשנת 1933 התיישב בווינה, הופיע הופעות אורח במקומות רבים וביניהם בפראג. 1934 עד 1938 ניהל ביחד עם קארל פרקש את ה"סימפל".
בעקבות הכיבוש הנאצי ב- 1938, גרינבאום ואשתו ניסו להימלט מאוסטריה דרך הגבול עם צ'כוסלובקיה, אך נלכדו בידי הנאצים. הנאצים עצרו את גרינבאום בווינה ושלחו אותו למחנה הריכוז בדכאו. בספטמבר 1938 העבירו אותו למחנה הריכוז בוכנוואלד. אפילו במחנה הריכוז הצליח, ביחד עם פאול מורגן והרמן לאופולדי, להציג מופע קברט ולבדר מעט את האסירים.
באוקטובר 1940 נשלח בחזרה לדכאו ושם כפי הנראה נפטר מ"שיתוק בלב" ב-14 בינואר 1941.