קהילת יהודי נ'יריאקו
נ'יריאקו NYIRJAKO
כפר במחוז סאבולץ' (SZABOLCS), צפון מזרח הונגריה.
יהודים נזכרים לראשונה במקום במיפקד שנערך ב-1747. רובם עסקו במסחר ובחקלאות.
בעקבות חילוקי דעות בקונגרס יהודי הונגריה (בדצמבר 1868) בין חרדים למשכילים, הצטרפה הקהילה לזרם האורתודוקסי. במקום היו "חדר", מקווה, בית כנסת וחברה קדישא.
בתקופת "הטרור הלבן" (התנכלויות ליהודים ורדיקאלים בשנים 1921-1919 שבוצעו ע"י גורמים צבאיים ימניים לאחר נפילת הממשלה הקומוניסטית בהונגריה), נאשמו אחדים מראשי הקהילה בפעילות קומוניסטית, הובאו למחנה ריכוז והוצאו להורג לאחר עינויים.
ב-1930 היו במקום 74 יהודים.
תקופת השואה
מעמדם וזכויותיהם של יהודי הונגריה הוגבלו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939), כשממשלת הונגריה הפרו-גרמנית חוקקה בשנת 1938 את "החוקים היהודיים".
ב-1940 נשלחו הגברים עד גיל ששים לעבודות כפייה. הם גוייסו ככוח עזר לצבא ההונגרי, עם אזרחים הונגריים נוספים שהשלטונות לא רצו לגייס לשורות הצבא הלוחם.
במארס 1944, עם כניסת הצבא הגרמני להונגריה, נצטוו היהודים להסתגר בבתיהם ולמסור את חפצי הערך שברשותם. בתחילת מאי רוכזו יהודי המקום בחצר בית הכנסת, ומשם הוסעו בעגלות לקישווארדה (KISVARDA). בחג השבועות (סוף מאי 1944) הועלו כל יושבי הגיטו על קרונות משא והוסעו לאושוויץ.
לאחר המלחמה חזרו לכפר אישה אחת ושני גברים ששרדו במחנות. איכרים מסרו לניצולים את רכושם ואת רכוש קרוביהם שניספו. מקרה כעין זה היה חריג בהונגריה. החיים היהודיים במקום לא נתחדשו וב-1947 הוכרזה הקהילה רשמית ומבוטלת.
כפר במחוז סאבולץ' (SZABOLCS), צפון מזרח הונגריה.
יהודים נזכרים לראשונה במקום במיפקד שנערך ב-1747. רובם עסקו במסחר ובחקלאות.
בעקבות חילוקי דעות בקונגרס יהודי הונגריה (בדצמבר 1868) בין חרדים למשכילים, הצטרפה הקהילה לזרם האורתודוקסי. במקום היו "חדר", מקווה, בית כנסת וחברה קדישא.
בתקופת "הטרור הלבן" (התנכלויות ליהודים ורדיקאלים בשנים 1921-1919 שבוצעו ע"י גורמים צבאיים ימניים לאחר נפילת הממשלה הקומוניסטית בהונגריה), נאשמו אחדים מראשי הקהילה בפעילות קומוניסטית, הובאו למחנה ריכוז והוצאו להורג לאחר עינויים.
ב-1930 היו במקום 74 יהודים.
תקופת השואה
מעמדם וזכויותיהם של יהודי הונגריה הוגבלו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939), כשממשלת הונגריה הפרו-גרמנית חוקקה בשנת 1938 את "החוקים היהודיים".
ב-1940 נשלחו הגברים עד גיל ששים לעבודות כפייה. הם גוייסו ככוח עזר לצבא ההונגרי, עם אזרחים הונגריים נוספים שהשלטונות לא רצו לגייס לשורות הצבא הלוחם.
במארס 1944, עם כניסת הצבא הגרמני להונגריה, נצטוו היהודים להסתגר בבתיהם ולמסור את חפצי הערך שברשותם. בתחילת מאי רוכזו יהודי המקום בחצר בית הכנסת, ומשם הוסעו בעגלות לקישווארדה (KISVARDA). בחג השבועות (סוף מאי 1944) הועלו כל יושבי הגיטו על קרונות משא והוסעו לאושוויץ.
לאחר המלחמה חזרו לכפר אישה אחת ושני גברים ששרדו במחנות. איכרים מסרו לניצולים את רכושם ואת רכוש קרוביהם שניספו. מקרה כעין זה היה חריג בהונגריה. החיים היהודיים במקום לא נתחדשו וב-1947 הוכרזה הקהילה רשמית ומבוטלת.