מקור השם נשיא
NASSY
שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד.שם משפחה זה נגזר משמות של תפקידים ותארים בקהילה היהודית.
נשיא הוא שם ממקור עברי. מונחים דומים אשר שימשו בסיס ליצירת שמות משפחה יהודיים כוללים את השמות העבריים זקן (במובן של "מבובד", "חכם") ו"ראש". שמות מקבילים בשפות אחרות כוללים את שייך / אלשייך בערבית; אמגר בבֶּרְבֵּרִית; האופט והאופטמן בגרמנית.
אפשר שחלק מהמשפחות ששמם שייח' נקראות על פי מקומות ששמם שייח' הנפוצים בארצות דוברות ערבית בצפון אפריקה ובמזרח התיכון.
רב יהודה הנשיא היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נפטר במחצית הראשונה של המאה ה-3. הנגיד ואבן נגדלה מתועדים בספרד במאה ה-11 והזקן מתועד בצרפת במאה ה-11. בן-ראש, ורוש, אבנרוס, אל רוס, אבנרש, אבן ראש ובן אלשייך מתועדים בתור שמות משפחה יהודיים בספרד במאה ה-13; אבנרוס במאה ה-14; אלשייך וארוס במאה ה-15; נשיא, בנזקן, הרוש ובנהרוש במאה ה-17; ובן אשך, כרוס, הרוס ובנארוש במאה ה-18.
אישים מוכרים בעלי שם המשפחה היהודי נשיא כוללים את המדינאית והנדבנית ילידת פורטוגל גרסיה נשיא (1569-1510), הידועה בשם דונה גרציה; ואת אחינה, המדינאי יוסף נשיא (1579-1525) אשר חי בטורקיה.
אישים ידועים מהמאה ה-20, אשר נשאו את שם המשפחה היהודי נשיא כוללים את הסוחר והמנהיג הקהילתי מרקו נשיא מטורקיה.
במאה ה-20 השם נשיא מתועד כשם משפחה יהודי עם לאו יעקוב נשיא מסורינם, אשר נספה בשואה בזמן מלחמת העולם השנייה.
שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד.שם משפחה זה נגזר משמות של תפקידים ותארים בקהילה היהודית.
נשיא הוא שם ממקור עברי. מונחים דומים אשר שימשו בסיס ליצירת שמות משפחה יהודיים כוללים את השמות העבריים זקן (במובן של "מבובד", "חכם") ו"ראש". שמות מקבילים בשפות אחרות כוללים את שייך / אלשייך בערבית; אמגר בבֶּרְבֵּרִית; האופט והאופטמן בגרמנית.
אפשר שחלק מהמשפחות ששמם שייח' נקראות על פי מקומות ששמם שייח' הנפוצים בארצות דוברות ערבית בצפון אפריקה ובמזרח התיכון.
רב יהודה הנשיא היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נפטר במחצית הראשונה של המאה ה-3. הנגיד ואבן נגדלה מתועדים בספרד במאה ה-11 והזקן מתועד בצרפת במאה ה-11. בן-ראש, ורוש, אבנרוס, אל רוס, אבנרש, אבן ראש ובן אלשייך מתועדים בתור שמות משפחה יהודיים בספרד במאה ה-13; אבנרוס במאה ה-14; אלשייך וארוס במאה ה-15; נשיא, בנזקן, הרוש ובנהרוש במאה ה-17; ובן אשך, כרוס, הרוס ובנארוש במאה ה-18.
אישים מוכרים בעלי שם המשפחה היהודי נשיא כוללים את המדינאית והנדבנית ילידת פורטוגל גרסיה נשיא (1569-1510), הידועה בשם דונה גרציה; ואת אחינה, המדינאי יוסף נשיא (1579-1525) אשר חי בטורקיה.
אישים ידועים מהמאה ה-20, אשר נשאו את שם המשפחה היהודי נשיא כוללים את הסוחר והמנהיג הקהילתי מרקו נשיא מטורקיה.
במאה ה-20 השם נשיא מתועד כשם משפחה יהודי עם לאו יעקוב נשיא מסורינם, אשר נספה בשואה בזמן מלחמת העולם השנייה.
סורינאם
(מקום)סורינאם
(גויאנה ההולנדית)
מדינה באמריקה הדרומית.
קבוצה ראשונה של יהודים הגיעה לסורינאם מברזיל או מהולנד בשנת 1639. כתובה מחתונה שנערכה במעמד רב כעבור ארבע שנים נשתמרה במלואה. קבוצה שנייה של יהודים הגיעה מאנגליה כעבור שנים אחדות והקימה יישוב של קבע. קבוצה נוספת בראשות יוסף נונז דה פונסיקה (דוד נשיא) אף היא תרמה להתבססותו של היישוב היהודי הוותיק ביותר ביבשת אמריקה.
רוב היהודים חיפשו מפלט מפני האינקוויזיציה, לראשונה בברזיל ההולנדית, ולאחר הכיבוש הפורטוגלי (1654) הגיעו גם לסורינאם, שהיתה אז בשלטון אנגלי. הם היו סוחרים וחקלאים טובים, הקימו מטעים רבים של קני-סוכר וזכו לחופש גמור בענייני דת. כאשר נמסרה המושבה להולנדים ב-1667, עזבו מקצת היהודים, למורת-רוחם של השלטונות החדשים. אולם הקהילה הוסיפה לשגשג, ויהודים רבים בה היו בעלי עבדים ומטעים.
ב-1685 הקימו יהודי קאיין בית-כנסת ביודן סאוואנה, מרחק 15 ק"מ מפאראמאריבו, העיר הגדולה בסורינאם.
ב- 1694 מנה היישוב היהודי בסורינאם 92 משפחות ממוצא פורטוגלי וכ-12 אשכנזיות, סך הכל כ-570 איש, היו להם 40 מטעים ו-9,000 עבדים. ב-1730 היו בבעלות יהודית 115 מכלל 400 המטעים במושבה.
בינתיים גברו הלכי-רוח אנטישמיים במקום והשלטונות ההולנדים ביקשו לצמצם את חופש הדת. באותה התקופה גברו גם החיכוכים הפנימיים, והאשכנזים הקימו עדה משלהם ("נווה שלום", 1734) ובשנות ה-30 של המאה ה-19 עלתה בגודלה על העדה הספרדית.
היהודים כבר נהנו אז משוויון גמור כנתיני המלך, והשפה ההולנדית תפסה אצלם את מקום הפורטוגלית כשפת יום-יום.
הירידה הכלכלית התחילה עם ביטול מסחר העבדים ב-1819 ושחרור העבדים ב-1863. צמצום היצוא של קני-הסוכר גרם להגירה לערי החוף. ב-1861 הוכרזו פנקסי בית-הדין ביודן סאוואנה קניין ממשלתי והועברו לספרייה המקומית ומשם להאג.
בתחילת המאה העשרים התקרב מספר היהודים במושבה ל- 1,500. ב-1923 ירד היישוב היהודי לכדי 820 נפש בקירוב.
בימי מלחמת-העולם השנייה מצאו מקלט ארעי בסורינאם משפחות יהודיות, פליטים מהולנד וממקומות אחרים.
בשנת 1975 היה מספר תושבי סורינאם 410,000, מהם 500 יהודים.
בשנת 1997 הייתה אוכלוסיית סורינאם 432,000, ובתוכם רק 200 יהודים, רובם ככולם ישבו בפאראמאריבו.
(גויאנה ההולנדית)
מדינה באמריקה הדרומית.
קבוצה ראשונה של יהודים הגיעה לסורינאם מברזיל או מהולנד בשנת 1639. כתובה מחתונה שנערכה במעמד רב כעבור ארבע שנים נשתמרה במלואה. קבוצה שנייה של יהודים הגיעה מאנגליה כעבור שנים אחדות והקימה יישוב של קבע. קבוצה נוספת בראשות יוסף נונז דה פונסיקה (דוד נשיא) אף היא תרמה להתבססותו של היישוב היהודי הוותיק ביותר ביבשת אמריקה.
רוב היהודים חיפשו מפלט מפני האינקוויזיציה, לראשונה בברזיל ההולנדית, ולאחר הכיבוש הפורטוגלי (1654) הגיעו גם לסורינאם, שהיתה אז בשלטון אנגלי. הם היו סוחרים וחקלאים טובים, הקימו מטעים רבים של קני-סוכר וזכו לחופש גמור בענייני דת. כאשר נמסרה המושבה להולנדים ב-1667, עזבו מקצת היהודים, למורת-רוחם של השלטונות החדשים. אולם הקהילה הוסיפה לשגשג, ויהודים רבים בה היו בעלי עבדים ומטעים.
ב-1685 הקימו יהודי קאיין בית-כנסת ביודן סאוואנה, מרחק 15 ק"מ מפאראמאריבו, העיר הגדולה בסורינאם.
ב- 1694 מנה היישוב היהודי בסורינאם 92 משפחות ממוצא פורטוגלי וכ-12 אשכנזיות, סך הכל כ-570 איש, היו להם 40 מטעים ו-9,000 עבדים. ב-1730 היו בבעלות יהודית 115 מכלל 400 המטעים במושבה.
בינתיים גברו הלכי-רוח אנטישמיים במקום והשלטונות ההולנדים ביקשו לצמצם את חופש הדת. באותה התקופה גברו גם החיכוכים הפנימיים, והאשכנזים הקימו עדה משלהם ("נווה שלום", 1734) ובשנות ה-30 של המאה ה-19 עלתה בגודלה על העדה הספרדית.
היהודים כבר נהנו אז משוויון גמור כנתיני המלך, והשפה ההולנדית תפסה אצלם את מקום הפורטוגלית כשפת יום-יום.
הירידה הכלכלית התחילה עם ביטול מסחר העבדים ב-1819 ושחרור העבדים ב-1863. צמצום היצוא של קני-הסוכר גרם להגירה לערי החוף. ב-1861 הוכרזו פנקסי בית-הדין ביודן סאוואנה קניין ממשלתי והועברו לספרייה המקומית ומשם להאג.
בתחילת המאה העשרים התקרב מספר היהודים במושבה ל- 1,500. ב-1923 ירד היישוב היהודי לכדי 820 נפש בקירוב.
בימי מלחמת-העולם השנייה מצאו מקלט ארעי בסורינאם משפחות יהודיות, פליטים מהולנד וממקומות אחרים.
בשנת 1975 היה מספר תושבי סורינאם 410,000, מהם 500 יהודים.
בשנת 1997 הייתה אוכלוסיית סורינאם 432,000, ובתוכם רק 200 יהודים, רובם ככולם ישבו בפאראמאריבו.