קהילת יהודי איזפוטה
איזפוטה AIZPUTE
(במקורות היהודיים הוזנפוט; בגרמנית: ;HAZENPOT ברוסית: GAZENPOT)
עיר נפה בחבל קורזמה (KURZEME, קודם קורלאנד), דרום מערב לאטוויה.
האזנפוט נוסדה סביב טירה עתיקה ובסוף המאה ה- 13 עברה לרשות המסדר הטאוטוני. משנת 1559 עד 1585 הייתה העיר תחת שלטון דנמארק, עד שעבר האיזור לחסות פולין. עם החלוקה השלישית של פולין ב - 1795, סופחה לרוסיה. מ- 1817 חלו על המקום חוקי קורלאנד.
בשנים 1920 - 1940 השתייכה ללאטוויה העצמאית ומאז עד סוף דצמבר 1991 לרפובליקה הלאטווית בברית המועצות.
יהודים החלו להגיע לאיזפוטה מליטא ומפרוסיה המזרחית במאה ה- 16 וייסדו את אחת הקהילות הראשונות בקורלאנד. בית תפילה היה קיים במקום מ- 1708.
ב- 1750 קיבלו היהודים זכות ישיבה חוקית באיזפוטה, ושנה לאחר מכן ניתנה להם רשות לבנות בית כנסת. ב- 1960 החל לכהן במקום הרב הראשון של הקהילה, ר' לוי הורביץ, נוסדו בית ספר "תלמוד תורה" וחברת משניות. חברה קדישא פעלה מ- 1763.
ב- 1800 חיו 678 יהודים במקום.
הקהילה הקימה בית מרחץ ומקווה וגם מוסדות צדקה, שכללו אגודת סעד, פועלי צדק, גמילות חסדים וביקור חולים.
ב- 1835 היו היהודים רוב בעיר ומנו 1,599 נפש. מ- 1840 קטנה הקהילה אחרי הגירת 96 משפחות יהודיות לאיזורים חקלאים בדרום רוסיה, ובעקבות התפרצות מגפת חולירע ב- 1848.
ב- 1861 היו במקום שלושה בתי תפילה, בית כנסת ושני מניינים.
בשנת 1897 מנתה הקהילה היהודית באיזפוטה 1,170 נפש.
בסוף המאה ה- 19, בנוסף ל"חדרים" ו"תלמוד תורה", פעלו בעיר שני בתי ספר לנערים יהודיים. האחד ממשלתי, האחר פרטי. בבית הספר היסודי היהודי שהוקם, לימדו תחילה בשפה הגרמנית. עברית הייתה לשפת ההוראה מ- 1927. בתקופה זאת למדו תורה בבית הכנסת הישן, עד שבשנות ה- 30 שוב הוקם תלמוד תורה.
אחרי מלחמת העולם הראשונה נבחר ועד קהילה, ונוסדו "אגודת הכנסת אורחים", "אגודת נשים", זבחי צדק" ו"פועלי צדק".
בשנות ה- 20 נוסדה אגודת תרבות "קולטור פריין" וחוג לדרמה. אל הקהילה הגיעו ספרים ועתונים בעברית מארץ ישראל.
אגוד נשות אגודת ישראל "בתיה", שנוסד ב- 1939, עסק בפעולות צדקה.
היהודים הראשונים בעיר התפרנסו ממסחר, ממכירת בגדים משומשים ומתווך. ב- 1783 חוייבו הסוחרים היהודים להרשם לגילדות הסוחרים. אחדים מהם היו לבעלי הון. בבעלות יהודית היו בית חרושת למשקאות קלים ומנסרת עצים. בעלי המלאכה כללו סנדלרים, כובענים, מסגרים, פרוונים פחחים וקצבים. עם בעלי המקצועות החופשיים נימנו רופאים, רופאי שיניים ועורך דין. בנק יהודי פעל בעיר בימי ראשון בשבוע.
תחת שלטון פולין שילמו היהודים מסים לעירייה וניתנה להם זכות בחירה למוסדותיה. בתקופת עצמאותה של לאטוויה אף נבחרו למועצת העיר ולכהונת סגן ראש העיר.
בתחילת המאה ה- 20 התרכזה הפעילות הציונית ב"אגודת ציונים" ובארגון הנוער "קדימה".
אחרי מלחמת העולם הראשונה גברה הנטייה לציונות ונוסדה אגודת השכלה להפצת השפה העברית והרעיון הציוני. נפתחו סניפים למפלגה הציונית הסוציאליסטית, לציונים הכלליים ולמפלגה הציונית הרביזיוניסטית. מבין תנועות הנוער הציוניות פעלו באיזפוטה השומר הצעיר-נצח (נוער צופי חלוצי), בית"ר ונוער בורוכוב. חברי החלוץ קיבלו הכשרה חקלאית אצל איכרים בסביבה. לבונד היו תומכים מעטים בקרב הקהילה.
אגודות ספורט וצופים יהודיות נפתחו ב- 1923. בחסות מכבי פעלו קבוצת כדורגל ותזמורת.
משנת 1934 הונהגה דיקטאטורה בלאטוויה והפעילות הסוציאליסטית והציונית נחלשה. בתקופה זאת עלו כ- 40 חלוצים מאיזפוטה לארץ ישראל.
ערב מלחמת העולם שנייה חיו באיזפוטה כ- 600 - 700 יהודים.
תקופת השואה
אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה ובעקבות ההסכם בין גרמניה לברית המועצות, נכנס הצבא האדום ללאטוויה, ובקיץ 1940 הונהג שלטון סובייטי במקום.
מרבית עסקי היהודים הולאמו ומוסדות קהילה פורקו, יהודים אמידים ואלה שנחשדו כבלתי אמינים על השלטונות, גורשו לסיביר, צעירים יהודים גוייסו לצבא האדום ורובם נפלו בקרבות.
עם מתקפת גרמניה על ברית המועצות ב- 22 ביוני 1941, הצליחו יהודים להמלט לעומקי ברית המועצות. עוד לפני כיבוש העיר בידי הצבא הגרמני החלו פאשיסטים מקומיים ברציחת יהודים. אחרי הכיבוש, בסוף חודש יוני, תחילת יולי 1941, נגזר על היהודים לענוד טלאי צהוב ולהתייצב לעבודות כפייה.
השמדת יהודי המקום נעשתה בשלבים, ב- 24 ביולי נורו למוות ליד בית העלמין 36 יהודים שהוגדרו כשמאלנים או כבעלי רכוש. ב- 27 באוקטובר 1941 רוכזו יהודי איזפוטה בבניין גדול, ששימש כגיטו, הובלו דרך בית כנסת ליער ליד תחנת הרכבת של קאוויני KAVINI ושם נרצחו. 386 יהודים הוצאו להורג באותו היום והעיר הוכרזה JUDENFREI "חופשיה מיהודים".
בעיר ניצל יהודי אחד, שהוסתר בידי נוצריה.
כמה יהודים ששבו לאיזפוטה אחרי המלחמה נורו בידי לאטווים מקומיים.
ב- 1973 הוקמה בעיר מצבה ועליה הכתובת "לזכר קורבנות הפאשיזם".
(במקורות היהודיים הוזנפוט; בגרמנית: ;HAZENPOT ברוסית: GAZENPOT)
עיר נפה בחבל קורזמה (KURZEME, קודם קורלאנד), דרום מערב לאטוויה.
האזנפוט נוסדה סביב טירה עתיקה ובסוף המאה ה- 13 עברה לרשות המסדר הטאוטוני. משנת 1559 עד 1585 הייתה העיר תחת שלטון דנמארק, עד שעבר האיזור לחסות פולין. עם החלוקה השלישית של פולין ב - 1795, סופחה לרוסיה. מ- 1817 חלו על המקום חוקי קורלאנד.
בשנים 1920 - 1940 השתייכה ללאטוויה העצמאית ומאז עד סוף דצמבר 1991 לרפובליקה הלאטווית בברית המועצות.
יהודים החלו להגיע לאיזפוטה מליטא ומפרוסיה המזרחית במאה ה- 16 וייסדו את אחת הקהילות הראשונות בקורלאנד. בית תפילה היה קיים במקום מ- 1708.
ב- 1750 קיבלו היהודים זכות ישיבה חוקית באיזפוטה, ושנה לאחר מכן ניתנה להם רשות לבנות בית כנסת. ב- 1960 החל לכהן במקום הרב הראשון של הקהילה, ר' לוי הורביץ, נוסדו בית ספר "תלמוד תורה" וחברת משניות. חברה קדישא פעלה מ- 1763.
ב- 1800 חיו 678 יהודים במקום.
הקהילה הקימה בית מרחץ ומקווה וגם מוסדות צדקה, שכללו אגודת סעד, פועלי צדק, גמילות חסדים וביקור חולים.
ב- 1835 היו היהודים רוב בעיר ומנו 1,599 נפש. מ- 1840 קטנה הקהילה אחרי הגירת 96 משפחות יהודיות לאיזורים חקלאים בדרום רוסיה, ובעקבות התפרצות מגפת חולירע ב- 1848.
ב- 1861 היו במקום שלושה בתי תפילה, בית כנסת ושני מניינים.
בשנת 1897 מנתה הקהילה היהודית באיזפוטה 1,170 נפש.
בסוף המאה ה- 19, בנוסף ל"חדרים" ו"תלמוד תורה", פעלו בעיר שני בתי ספר לנערים יהודיים. האחד ממשלתי, האחר פרטי. בבית הספר היסודי היהודי שהוקם, לימדו תחילה בשפה הגרמנית. עברית הייתה לשפת ההוראה מ- 1927. בתקופה זאת למדו תורה בבית הכנסת הישן, עד שבשנות ה- 30 שוב הוקם תלמוד תורה.
אחרי מלחמת העולם הראשונה נבחר ועד קהילה, ונוסדו "אגודת הכנסת אורחים", "אגודת נשים", זבחי צדק" ו"פועלי צדק".
בשנות ה- 20 נוסדה אגודת תרבות "קולטור פריין" וחוג לדרמה. אל הקהילה הגיעו ספרים ועתונים בעברית מארץ ישראל.
אגוד נשות אגודת ישראל "בתיה", שנוסד ב- 1939, עסק בפעולות צדקה.
היהודים הראשונים בעיר התפרנסו ממסחר, ממכירת בגדים משומשים ומתווך. ב- 1783 חוייבו הסוחרים היהודים להרשם לגילדות הסוחרים. אחדים מהם היו לבעלי הון. בבעלות יהודית היו בית חרושת למשקאות קלים ומנסרת עצים. בעלי המלאכה כללו סנדלרים, כובענים, מסגרים, פרוונים פחחים וקצבים. עם בעלי המקצועות החופשיים נימנו רופאים, רופאי שיניים ועורך דין. בנק יהודי פעל בעיר בימי ראשון בשבוע.
תחת שלטון פולין שילמו היהודים מסים לעירייה וניתנה להם זכות בחירה למוסדותיה. בתקופת עצמאותה של לאטוויה אף נבחרו למועצת העיר ולכהונת סגן ראש העיר.
בתחילת המאה ה- 20 התרכזה הפעילות הציונית ב"אגודת ציונים" ובארגון הנוער "קדימה".
אחרי מלחמת העולם הראשונה גברה הנטייה לציונות ונוסדה אגודת השכלה להפצת השפה העברית והרעיון הציוני. נפתחו סניפים למפלגה הציונית הסוציאליסטית, לציונים הכלליים ולמפלגה הציונית הרביזיוניסטית. מבין תנועות הנוער הציוניות פעלו באיזפוטה השומר הצעיר-נצח (נוער צופי חלוצי), בית"ר ונוער בורוכוב. חברי החלוץ קיבלו הכשרה חקלאית אצל איכרים בסביבה. לבונד היו תומכים מעטים בקרב הקהילה.
אגודות ספורט וצופים יהודיות נפתחו ב- 1923. בחסות מכבי פעלו קבוצת כדורגל ותזמורת.
משנת 1934 הונהגה דיקטאטורה בלאטוויה והפעילות הסוציאליסטית והציונית נחלשה. בתקופה זאת עלו כ- 40 חלוצים מאיזפוטה לארץ ישראל.
ערב מלחמת העולם שנייה חיו באיזפוטה כ- 600 - 700 יהודים.
תקופת השואה
אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה ובעקבות ההסכם בין גרמניה לברית המועצות, נכנס הצבא האדום ללאטוויה, ובקיץ 1940 הונהג שלטון סובייטי במקום.
מרבית עסקי היהודים הולאמו ומוסדות קהילה פורקו, יהודים אמידים ואלה שנחשדו כבלתי אמינים על השלטונות, גורשו לסיביר, צעירים יהודים גוייסו לצבא האדום ורובם נפלו בקרבות.
עם מתקפת גרמניה על ברית המועצות ב- 22 ביוני 1941, הצליחו יהודים להמלט לעומקי ברית המועצות. עוד לפני כיבוש העיר בידי הצבא הגרמני החלו פאשיסטים מקומיים ברציחת יהודים. אחרי הכיבוש, בסוף חודש יוני, תחילת יולי 1941, נגזר על היהודים לענוד טלאי צהוב ולהתייצב לעבודות כפייה.
השמדת יהודי המקום נעשתה בשלבים, ב- 24 ביולי נורו למוות ליד בית העלמין 36 יהודים שהוגדרו כשמאלנים או כבעלי רכוש. ב- 27 באוקטובר 1941 רוכזו יהודי איזפוטה בבניין גדול, ששימש כגיטו, הובלו דרך בית כנסת ליער ליד תחנת הרכבת של קאוויני KAVINI ושם נרצחו. 386 יהודים הוצאו להורג באותו היום והעיר הוכרזה JUDENFREI "חופשיה מיהודים".
בעיר ניצל יהודי אחד, שהוסתר בידי נוצריה.
כמה יהודים ששבו לאיזפוטה אחרי המלחמה נורו בידי לאטווים מקומיים.
ב- 1973 הוקמה בעיר מצבה ועליה הכתובת "לזכר קורבנות הפאשיזם".
סקרונדה
(מקום)סקרונדה SKRUNDA
עיירה בנפת קולדיגה KULDIGA, חבל קורזמה KURZEME לפנים קורלאנד KURLAND, לאטוויה.
סקרונדה שימשה כמרכז מסחרי ליישובים החקלאיים שבסביבה. בשנים 1920 - 1940 השתייכה ללאטוויה העצמאית, ומאז עד סוף שנת 1991 הייתה לאטוויה רפובליקה בברית המועצות.
ערב מלחמת העולם הראשונה התגוררה בסקרונדה משפחה יהודית אחת ובשנת 1925 נמנו במקום 16 יהודים. תפילות ציבוריות ערכו בדירה שכורה בשבתות ובמועדים בלבד והשוחט שהעסיקו דאג לצרכיהם הדתיים.
את ילדיהם שלחו היהודים לבתי ספר בערים הסמוכות איזפוטה AIZPUTE ולייפאיה LIEPAJA. בשנת 1930 חיו בסקרונדה 52 יהודים, בתוך 4,509 התושבים.
יהודי העיירה עסקו במסחר זעיר ובסחר בתוצרת החקלאית של ישובי הסביבה, בעיקר בהמות, עצים ועורות. למשפחות יהודיות אחדות היו חוות חקלאיות. באחת מהן קיבלו צעירים יהודים מריגה RIGA ומלייפאיה הכשרה חקלאית לפני עלייתם לארץ ישראל.
רוב יהודי העיר היו ציונים. אחדים מהם עלו לארץ ישראל. בבחירות לקונגרס הציוני ה-י"ח ב- 1933, השתתפו 11 מבני הקהילה. תשעה מהם נתנו את קולותיהם למפלגה הציונית סוציאליסטית ושני הקולות הנותרים התחלקו בין "המזרחי" והרשימה הרוויזיוניסטית "הצה"ר".
בשנת 1935 חיו במקום 30 יהודים בתוך 1,087 נפש.
תקופת השואה
אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה ובעקבות ההסכם בין גרמניה לברית המועצות, נכנס הצבא האדום ללאטוויה, ובקיץ 1940 הונהג שלטון סובייטי במקום.
כשבוע ימים אחרי המתקפה הגרמנית על הסובייטים (22 ביוני 1941), כבש הצבא הגרמני את המקום. כעבור ימים ספורים הובלו יהוד-י העיירה אל מחוץ לעיר ונרצחו ביריות.
עיירה בנפת קולדיגה KULDIGA, חבל קורזמה KURZEME לפנים קורלאנד KURLAND, לאטוויה.
סקרונדה שימשה כמרכז מסחרי ליישובים החקלאיים שבסביבה. בשנים 1920 - 1940 השתייכה ללאטוויה העצמאית, ומאז עד סוף שנת 1991 הייתה לאטוויה רפובליקה בברית המועצות.
ערב מלחמת העולם הראשונה התגוררה בסקרונדה משפחה יהודית אחת ובשנת 1925 נמנו במקום 16 יהודים. תפילות ציבוריות ערכו בדירה שכורה בשבתות ובמועדים בלבד והשוחט שהעסיקו דאג לצרכיהם הדתיים.
את ילדיהם שלחו היהודים לבתי ספר בערים הסמוכות איזפוטה AIZPUTE ולייפאיה LIEPAJA. בשנת 1930 חיו בסקרונדה 52 יהודים, בתוך 4,509 התושבים.
יהודי העיירה עסקו במסחר זעיר ובסחר בתוצרת החקלאית של ישובי הסביבה, בעיקר בהמות, עצים ועורות. למשפחות יהודיות אחדות היו חוות חקלאיות. באחת מהן קיבלו צעירים יהודים מריגה RIGA ומלייפאיה הכשרה חקלאית לפני עלייתם לארץ ישראל.
רוב יהודי העיר היו ציונים. אחדים מהם עלו לארץ ישראל. בבחירות לקונגרס הציוני ה-י"ח ב- 1933, השתתפו 11 מבני הקהילה. תשעה מהם נתנו את קולותיהם למפלגה הציונית סוציאליסטית ושני הקולות הנותרים התחלקו בין "המזרחי" והרשימה הרוויזיוניסטית "הצה"ר".
בשנת 1935 חיו במקום 30 יהודים בתוך 1,087 נפש.
תקופת השואה
אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה ובעקבות ההסכם בין גרמניה לברית המועצות, נכנס הצבא האדום ללאטוויה, ובקיץ 1940 הונהג שלטון סובייטי במקום.
כשבוע ימים אחרי המתקפה הגרמנית על הסובייטים (22 ביוני 1941), כבש הצבא הגרמני את המקום. כעבור ימים ספורים הובלו יהוד-י העיירה אל מחוץ לעיר ונרצחו ביריות.
לטביה
(מקום)Latvia
Latvijas Republika - Republic of Latvia
A country in the Baltic region of northern Europe, member of the European Union (EU). Until 1991 part of the Soviet Union.
21st Century
Estimated Jewish population in 2018: 4,700 out of 2,000,000 (0.2%). Main Jewish organization:
Council of Jewish Communities of Latvia
Phone: 371 672 85 601
Email: jewishlv@gmail.com
secretary@lvjewish.lv
פאווילוסטה
(מקום)פאווילוסטה PAVILOSTA
בגרמנית: PAULSHAFEN
יישוב בנפת אייזפוטה AIZPUTE, חבל קורזמה KURZEME לפנים קורלאנד KURLAND, לאטוויה.
היישוב נוסד ב- 1879 על חוף הים הבאלטי במקום שפך הנהר סאקה SAKA, ונקרא בשם SAKAS-OSTA (נמל הסאקה). בשנים 1920 - 1940 היה המקום חלק מלאטוויה העצמאית ומ- 1940 עד סוף שנת 1991 הייתה לאטוויה רפובליקה בברית המועצות.
לא ידוע לנו מתי התיישבו יהודים בפאווילוסטה, אולם ידוע על קהילה יהודית במקום לפני מלחמת העולם הראשונה. ב- 1914 מנתה הקהילה כ- 3,000 תושבים. אחרי המלחמה ירד מספר התושבים לרבות מספר היהודים ביישוב.
בשנות העשרים הוקם בית כנסת, והשוחט שימש גם כמלמד.
בשנת 1930 מנתה הקהילה 73 יהודים.
בתקופת עצמאות לאטוויה כיהן יהודי כחבר מועצת העירייה וכמנהל הלשכה הסוציאלית.
יהודי פאווילוסטה היו ציוניים ותרמו לקרן הקיימת לישראל. בשנת 1933 השתתפו 24 מהם בבחירות לקונגרס הציוני ה-י"ח. קולותיהם התחלקו כך: "המזרחי" - 11, "הציונים הסוציאליסטים" - 10, הרוויזיוניסטים "הצה"ר" - 2, ו"הציונים הכלליים" - 1.
בשנת 1935 חיו במקום 61 יהודים בתוך אוכולוסייה של 781 נפש.
תקופת השואה
אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה ובעקבות ההסכם בין גרמניה לברית המועצות, נכנס הצבא האדום ללאטוויה, ובקיץ 1940 הונהג שלטון סובייטי במקום.
כעשרה ימים אחרי המתקפה הגרמנית על סובייטים (22 ביוני 1941), כבש הצבא הגרמני את פאווילוסטה. יהודי המקום נרצחו בקיץ אותה השנה בידי הגרמנים ועוזריהם הלאטווים.
לפי גירסה אחרת הובלו חלק מאנשי הקהילה לנמל ליאפייה LIEPAJA ושם ניספו.
בגרמנית: PAULSHAFEN
יישוב בנפת אייזפוטה AIZPUTE, חבל קורזמה KURZEME לפנים קורלאנד KURLAND, לאטוויה.
היישוב נוסד ב- 1879 על חוף הים הבאלטי במקום שפך הנהר סאקה SAKA, ונקרא בשם SAKAS-OSTA (נמל הסאקה). בשנים 1920 - 1940 היה המקום חלק מלאטוויה העצמאית ומ- 1940 עד סוף שנת 1991 הייתה לאטוויה רפובליקה בברית המועצות.
לא ידוע לנו מתי התיישבו יהודים בפאווילוסטה, אולם ידוע על קהילה יהודית במקום לפני מלחמת העולם הראשונה. ב- 1914 מנתה הקהילה כ- 3,000 תושבים. אחרי המלחמה ירד מספר התושבים לרבות מספר היהודים ביישוב.
בשנות העשרים הוקם בית כנסת, והשוחט שימש גם כמלמד.
בשנת 1930 מנתה הקהילה 73 יהודים.
בתקופת עצמאות לאטוויה כיהן יהודי כחבר מועצת העירייה וכמנהל הלשכה הסוציאלית.
יהודי פאווילוסטה היו ציוניים ותרמו לקרן הקיימת לישראל. בשנת 1933 השתתפו 24 מהם בבחירות לקונגרס הציוני ה-י"ח. קולותיהם התחלקו כך: "המזרחי" - 11, "הציונים הסוציאליסטים" - 10, הרוויזיוניסטים "הצה"ר" - 2, ו"הציונים הכלליים" - 1.
בשנת 1935 חיו במקום 61 יהודים בתוך אוכולוסייה של 781 נפש.
תקופת השואה
אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה ובעקבות ההסכם בין גרמניה לברית המועצות, נכנס הצבא האדום ללאטוויה, ובקיץ 1940 הונהג שלטון סובייטי במקום.
כעשרה ימים אחרי המתקפה הגרמנית על סובייטים (22 ביוני 1941), כבש הצבא הגרמני את פאווילוסטה. יהודי המקום נרצחו בקיץ אותה השנה בידי הגרמנים ועוזריהם הלאטווים.
לפי גירסה אחרת הובלו חלק מאנשי הקהילה לנמל ליאפייה LIEPAJA ושם ניספו.