דלג לתוכן האתר >

יוסף רופייזן

יוסף רופייזן (1887 – 1949) פעיל ציוני. בגיל 14 בלבד יסד אגודה ציונית של תלמידי תיכון בעיר הולדתו אוסטרבה. כשהיה סטודנט למשפטים בווינה היה פעיל באגודות סטודנטים ציוניות, ועמד בראש ארגון הספורט הציוני "הכח" באוסטריה. בגמר הלימודים שב לאוסטרבה ועבד כעורך דין. אחרי מלחמת העולם הראשונה השתתף בהקמת המועצה היהודית הלאומית בצ'כוסלובקיה. בין שתי מלחמות העולם היה יו"ר הפדרציה הציונית הצ'כית, שהעבירה את המטה הראשי לכבוד רופייזן אל אוסטרבה. בשנת 1938 התיישב רופייזן בתל אביב וכיהן כנשיא הציונים הכלליים ויו"ר ארגון יוצאי צ'כוסלובקיה.

אוסטרבה מורבסקה

Ostrava Moravska

גרמנית: אוסטראו / Ostrau

עיר בצפון מזרח צ'כיה. בירת מחוז מורביה-שלזיה.

אוסטרבה ממוקמת ליד הגבול הפולני, שם נפגשים הנהרות  אודר, אופבה, אוסטרביצה ולוצינה (Odra, Opava, Ostravice, Lucina). זוהי העיר השלישית בגודלה בצ'כיה. עד 1918 אוסטרבה הייתה חלק מהאימפריה האוסטרית. בתקופת בין המלחמות, ומסוף מלחמת העולם השנייה ועד 1993, היא הייתה חלק מהרפובליקה של צ'כוסלובקיה.

אחד מספרי התורה שנשלחו מאוסטרבה למוזיאון היהודי המרכזי בפראג, במהלך מלחמת העולם השנייה, נמצא כעת בבית הכנסת קינגסטון בבריטניה.

הִסטוֹרִיָה

יהודים מוגנים אחדים (אלה שזכו להגנת האצילים המקומיים, בתמורה למִסים ולשירותים אחרים) חיו באוסטרבה עד 1508, אך האוכלוסייה היהודית הכללית לא הורשה להתיישב בעיר, עד לאחר האמנציפציה של היהודים ברחבי האימפריה האוסטרית ב-1848, והסרת מגבלות המגורים לאחר מכן. עד אז חיו בעיר מעט יהודים, הן באופן חוקי והן באופן בלתי חוקי.

ב-1792, לאחר שהקיסר יוסף השני הוציא את צו הסובלנות ב-1782, התיישב בעיר יהודי בשם מרדכי שנהוף (Schoenhoff) ושכר חנות יין. מאוחר יותר הגיעו יהודים אחדים מהוצנפלוץ (Hotzenplotz), לייפניק (Leipnik) ואונגריש-ברוד (Ungarisch-Brod).

במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-19 החלו להתיישב באוסטרבה יהודים משלזיה, ממורביה, מסלובקיה ומגליציה. היהודים שהגיעו לאוסטרבה ממזרח נטו להיות דתיים יותר, והקהילה שהקימו הייתה מסורתית יותר; אלה שהגיעו מגליציה הם שהקימו מקווה (מקווה פולחני) ובית כנסת אורתודוקסי.

לאחר שהותר ליהודים להתיישב בחופשיות בעיר, החיים המשותפים החלו לפרוח. בשנת 1857 נבנה בית כנסת בחלקה הפולני של העיר. חברת "תרבות" הוקמה בשנת 1860 בראשותו של שמעון פרנקל. באותה שנה נרשם גם זרם של יהודים, לאחר שהקיסר של אוסטרבה הורה להסיר את כל ההגבלות על המגורים שנותרו וגם את ההגבלות הכלכליות על היהודים.

בית קברות יהודי נחנך ב-1872, בעקבות מגפת כולרה. מ-1860 עד 1875 הקהילה היהודית הורכבה הקהילה מיהודים ממורבסקה אוסטרבה ומפולסקה אוסטרבה השכנה (בגרמנית: Plnisch-Ostrau).

אולם החל משנת 1875 הפכה הקהילה היהודית של מורבסקה אוסטרבה לעצמאית. לאחר מכן הוקם ועד קהילה בראשות ברטולד שוורץ והחליף את קהילת "תרבות". מרקוס שטרסמן מונה למנהיג הקהילה, כאשר דר' יוסף וקסברג (Wachsberg) משמש כסגנו. בית כנסת חדש נחנך בספטמבר 1879, בו נכחו אלפי אנשים.

בשנת 1881 מנתה הקהילה 700 חברים. בתקופה זו, בסוף המאה ה-19, נודעה אוסטרבה כ"מנצ'סטר המורביה", בשל חשיבותה הגוברת כמרכז תעשייתי.

משפחות רוטשילד וגוטמן, בפרט, החזיקו במכרות פחם ובמפעלי ברזל חשובים באזור. זה הביא לעיר יהודים מכל רחבי מורביה וגליציה; עד 1890 הגיעה האוכלוסייה היהודית ל-1,356 ובשנת 1900 מנתה האוכלוסייה היהודית 3,272 תושבים.

מספר בתי כנסת נבנו בפרברי אוסטרבה על מנת להכיל את זרם היהודים; ב-1926 התווסף בית כנסת אורתודוקסי לשאר בתי הכנסת ובסופו של דבר היו בעיר שישה בתי כנסת.

הרב דר' ברנהרד זימלס, רבהּ הראשון של הקהילה, מונה בשנת 1890. הרב זימלס נפטר בשנת 1893 ודר' יעקב שפירא מונה במקומו בשנת 1903. מרקוס שטרסמן היה המנהיג הראשון של הקהילה. לאחר מותו ירש את מקומו דר' אלואיס הילף (Alois Hilf).

המוסדות הקהילתיים כללו בית אבות, "ביקור חולים", אגודת נשים, בית ילדים ולשכת "בני ברית". ב-1863 הוקם בית ספר יהודי; ב-1884 הוא הוכר רשמית על ידי השלטונות כבית ספר יסודי, באותה שנה ששונתה שפת ההוראה לגרמנית (שפת ההוראה של בית הספר תשתנה בסופו של דבר לצ'כית, לאחר הקמת הרפובליקה של צ'כוסלובקיה); עברית נלמדה במשך שעתיים בכל יום. עד סוף המאה ה-19 למדו בבית הספר 303 תלמידים, והיו לו 7 כיתות. הייתה גם פנימייה מקצועית הקשורה לתעשיות המתכת של הענף האוסטרי של משפחת רוטשילד, שמשכה אליה תלמידים מכל רחבי הרפובליקה של צ'כוסלובקיה. מחנה קיץ לילדים יהודים הוקם ב-1912.

בשנת 1918 הקים דר' ראובן פארבר (Faerber) חברת הוצאה לאור ומכירות; רוב הספרים שיצאו לאור עסקו בנושאים יהודיים וציוניים. בתקופת בין המלחמות פרסם יוליוס קיטלס נחפולגר (Julius Kittels Nachfolger) תרגום לגרמנית של התלמוד.

הרפובליקה של צ'כוסלובקיה הכירה ביהודים כמיעוט לאומי בעל זכויות מקבילות, וזה עודד את יהודי המדינה להפוך לציונים פעילים, וגם לקחת חלק פעיל בפוליטיקה המקומית. יהודי אוסטרבה השיגו 60 מושבים במועצת העיר בשנת 1921, כולל נציגים מהדמוקרטים היהודים, המפלגה הציונית, פועלים יהודים ויהודים צ'כים.

ב-1931 התקיימה באוסטרבה ועידת המפלגה היהודית הראשונה, וב-1935 נבחר ארנסט פישר לנציג המפלגה בסנאט. דר' אלואיס הילף היה נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות של מורביה במועצה היהודית הלאומית. דר' זיגמונד וויט היה חבר בסנאט ואילו דר' ויקטור האס היה חבר בפרלמנט. רבים מבני הקהילה היו ציונים פעילים; למעשה, החל משנת 1921 התמקם הוועד הפועל של הארגונים הציוניים של שלזיה ומורביה באוסטרבה. יהודים רבים בעיר תרמו בנדיבות לקרן היסוד. תלמידים יהודים פעלו להפצת אידיאולוגיה ציונית, בעיקר בקרב בני הנוער. ארגוני ציונים קיימו את ועידותיהם בעיר ונפתח סניף של המשרד הפלסטיני. בין הקבוצות הציוניות שפעלו היו "פועלי ציון", "אחדות העבודה", "מזרחי", "ציונים רוויזיוניסטים", "החלוץ", "השומר הצעיר", "החלוץ הכללי ציוני", "כחול לבן" ("Blau Weiss"), "מכבי", ורבים אחרים. "קדמה", וקבוצה להכנת יהודים צעירים כדי להגר לפלסטין המנדטורית, הוקמה בשנת 1924.

חברי הקהילה קנו חברות וזכויות הצבעה לפני הקונגרס הציוני ה-15, וכן בשנים שלאחר מכן; 518 יהודים מאוסטרבה השתתפו בבחירות לקונגרס הציוני ה-20. ב-1931 חיו באוסטרבה 6,865 יהודים (5.4% מכלל האוכלוסייה).

בין הדמויות הבולטות מאוסטרבה היו המחזאי והמשורר מרסל מאיר פרבר, שלימים הפך לעיתונאי וכתב ב"טריבונה" בברטיסלבה וב"ידיעות חדשות" בישראל. יוסף וכסברג (Wechsberg), סופר ומבקר ספרות, וכן עורך השבועון היהודי Selbswehr (שראה אור בפראג), נולד באוסטרבה ב-1907.

השואה

בעקבות הסכם מינכן מספטמבר 1938, שפיזר את הרפובליקה של צ'כוסלובקיה וסיפח את אזור הסודטים לגרמניה הנאצית, אוסטרבה ספגה גלים של יהודים שנמלטו מהאזור.

אולם, במרץ 1939 הפך אזור בוהמיה ומורביה למדינת חסות של גרמניה הנאצית, והוביל לתקופה של אפליה ואלימות כלפי יהודי האזור. אוסטרבה הייתה העיר הראשונה שנכבשה על ידי הנאצים, ששרפו את שישה בתי הכנסת בעיר.

את יהודי העיר החלו לגרש זמן קצר לאחר מכן; בטרנספורטים הראשונים לקחו את יהודי אוסטרבה לפולין, ואילו בטרנספורטים מאוחרים יותר שלחו אותם לגטו טרזין (טרזינשטאט). ממקומות אלה היהודים נשלחו למחנות ריכוז ומוות, שם רובם נִספו.

לפני תחילת הגירושים נשלחו למוזיאון היהודי המרכזי בפראג 348 חפצי קודש, 680 ספרים ו-246 מסמכים מהקהילה היהודית של אוסטרבה.

לאחר המלחמה

כ-250 ניצולים חזרו לאוסטרבה לאחר המלחמה והקימו מחדש קהילה יהודית. בסופו של דבר הקהילות של בוהומין, קארווינה, קרנוב, אופבה, פרלבה ואולומוץ' נעשו מזוהות עם הקהילה היהודית של אוסטרבה; כל הקהילה כללה 500 יהודים. לאוסטרבה היה חזן, בעוד שהרב האזורי, הרב דר' ריצ'רד פדר, התגורר בברנו. 649 יהודים חיו באוסטרבה, מתוכם 548 היו רשומים רשמית בקהילה.

בית קברות חדש הוקם בשנת 1965. בית הקברות היהודי הישן נהרס במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20, והמצבות שנותרו הועברו לבית הקברות באוסטרבה שבשלזיה.

ב-1997 מנתה הקהילה היהודית של אוסטרבה 80 חברים.

מאגרי המידע של אנו
גנאלוגיה יהודית
שמות משפחה
קהילות יהודיות
תיעוד חזותי
מרכז המוזיקה היהודית
אישיות
אA
אA
אA
יוסף רופייזן

יוסף רופייזן (1887 – 1949) פעיל ציוני. בגיל 14 בלבד יסד אגודה ציונית של תלמידי תיכון בעיר הולדתו אוסטרבה. כשהיה סטודנט למשפטים בווינה היה פעיל באגודות סטודנטים ציוניות, ועמד בראש ארגון הספורט הציוני "הכח" באוסטריה. בגמר הלימודים שב לאוסטרבה ועבד כעורך דין. אחרי מלחמת העולם הראשונה השתתף בהקמת המועצה היהודית הלאומית בצ'כוסלובקיה. בין שתי מלחמות העולם היה יו"ר הפדרציה הציונית הצ'כית, שהעבירה את המטה הראשי לכבוד רופייזן אל אוסטרבה. בשנת 1938 התיישב רופייזן בתל אביב וכיהן כנשיא הציונים הכלליים ויו"ר ארגון יוצאי צ'כוסלובקיה.

חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי

אוסטראווה מורבסקה

אוסטרבה מורבסקה

Ostrava Moravska

גרמנית: אוסטראו / Ostrau

עיר בצפון מזרח צ'כיה. בירת מחוז מורביה-שלזיה.

אוסטרבה ממוקמת ליד הגבול הפולני, שם נפגשים הנהרות  אודר, אופבה, אוסטרביצה ולוצינה (Odra, Opava, Ostravice, Lucina). זוהי העיר השלישית בגודלה בצ'כיה. עד 1918 אוסטרבה הייתה חלק מהאימפריה האוסטרית. בתקופת בין המלחמות, ומסוף מלחמת העולם השנייה ועד 1993, היא הייתה חלק מהרפובליקה של צ'כוסלובקיה.

אחד מספרי התורה שנשלחו מאוסטרבה למוזיאון היהודי המרכזי בפראג, במהלך מלחמת העולם השנייה, נמצא כעת בבית הכנסת קינגסטון בבריטניה.

הִסטוֹרִיָה

יהודים מוגנים אחדים (אלה שזכו להגנת האצילים המקומיים, בתמורה למִסים ולשירותים אחרים) חיו באוסטרבה עד 1508, אך האוכלוסייה היהודית הכללית לא הורשה להתיישב בעיר, עד לאחר האמנציפציה של היהודים ברחבי האימפריה האוסטרית ב-1848, והסרת מגבלות המגורים לאחר מכן. עד אז חיו בעיר מעט יהודים, הן באופן חוקי והן באופן בלתי חוקי.

ב-1792, לאחר שהקיסר יוסף השני הוציא את צו הסובלנות ב-1782, התיישב בעיר יהודי בשם מרדכי שנהוף (Schoenhoff) ושכר חנות יין. מאוחר יותר הגיעו יהודים אחדים מהוצנפלוץ (Hotzenplotz), לייפניק (Leipnik) ואונגריש-ברוד (Ungarisch-Brod).

במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-19 החלו להתיישב באוסטרבה יהודים משלזיה, ממורביה, מסלובקיה ומגליציה. היהודים שהגיעו לאוסטרבה ממזרח נטו להיות דתיים יותר, והקהילה שהקימו הייתה מסורתית יותר; אלה שהגיעו מגליציה הם שהקימו מקווה (מקווה פולחני) ובית כנסת אורתודוקסי.

לאחר שהותר ליהודים להתיישב בחופשיות בעיר, החיים המשותפים החלו לפרוח. בשנת 1857 נבנה בית כנסת בחלקה הפולני של העיר. חברת "תרבות" הוקמה בשנת 1860 בראשותו של שמעון פרנקל. באותה שנה נרשם גם זרם של יהודים, לאחר שהקיסר של אוסטרבה הורה להסיר את כל ההגבלות על המגורים שנותרו וגם את ההגבלות הכלכליות על היהודים.

בית קברות יהודי נחנך ב-1872, בעקבות מגפת כולרה. מ-1860 עד 1875 הקהילה היהודית הורכבה הקהילה מיהודים ממורבסקה אוסטרבה ומפולסקה אוסטרבה השכנה (בגרמנית: Plnisch-Ostrau).

אולם החל משנת 1875 הפכה הקהילה היהודית של מורבסקה אוסטרבה לעצמאית. לאחר מכן הוקם ועד קהילה בראשות ברטולד שוורץ והחליף את קהילת "תרבות". מרקוס שטרסמן מונה למנהיג הקהילה, כאשר דר' יוסף וקסברג (Wachsberg) משמש כסגנו. בית כנסת חדש נחנך בספטמבר 1879, בו נכחו אלפי אנשים.

בשנת 1881 מנתה הקהילה 700 חברים. בתקופה זו, בסוף המאה ה-19, נודעה אוסטרבה כ"מנצ'סטר המורביה", בשל חשיבותה הגוברת כמרכז תעשייתי.

משפחות רוטשילד וגוטמן, בפרט, החזיקו במכרות פחם ובמפעלי ברזל חשובים באזור. זה הביא לעיר יהודים מכל רחבי מורביה וגליציה; עד 1890 הגיעה האוכלוסייה היהודית ל-1,356 ובשנת 1900 מנתה האוכלוסייה היהודית 3,272 תושבים.

מספר בתי כנסת נבנו בפרברי אוסטרבה על מנת להכיל את זרם היהודים; ב-1926 התווסף בית כנסת אורתודוקסי לשאר בתי הכנסת ובסופו של דבר היו בעיר שישה בתי כנסת.

הרב דר' ברנהרד זימלס, רבהּ הראשון של הקהילה, מונה בשנת 1890. הרב זימלס נפטר בשנת 1893 ודר' יעקב שפירא מונה במקומו בשנת 1903. מרקוס שטרסמן היה המנהיג הראשון של הקהילה. לאחר מותו ירש את מקומו דר' אלואיס הילף (Alois Hilf).

המוסדות הקהילתיים כללו בית אבות, "ביקור חולים", אגודת נשים, בית ילדים ולשכת "בני ברית". ב-1863 הוקם בית ספר יהודי; ב-1884 הוא הוכר רשמית על ידי השלטונות כבית ספר יסודי, באותה שנה ששונתה שפת ההוראה לגרמנית (שפת ההוראה של בית הספר תשתנה בסופו של דבר לצ'כית, לאחר הקמת הרפובליקה של צ'כוסלובקיה); עברית נלמדה במשך שעתיים בכל יום. עד סוף המאה ה-19 למדו בבית הספר 303 תלמידים, והיו לו 7 כיתות. הייתה גם פנימייה מקצועית הקשורה לתעשיות המתכת של הענף האוסטרי של משפחת רוטשילד, שמשכה אליה תלמידים מכל רחבי הרפובליקה של צ'כוסלובקיה. מחנה קיץ לילדים יהודים הוקם ב-1912.

בשנת 1918 הקים דר' ראובן פארבר (Faerber) חברת הוצאה לאור ומכירות; רוב הספרים שיצאו לאור עסקו בנושאים יהודיים וציוניים. בתקופת בין המלחמות פרסם יוליוס קיטלס נחפולגר (Julius Kittels Nachfolger) תרגום לגרמנית של התלמוד.

הרפובליקה של צ'כוסלובקיה הכירה ביהודים כמיעוט לאומי בעל זכויות מקבילות, וזה עודד את יהודי המדינה להפוך לציונים פעילים, וגם לקחת חלק פעיל בפוליטיקה המקומית. יהודי אוסטרבה השיגו 60 מושבים במועצת העיר בשנת 1921, כולל נציגים מהדמוקרטים היהודים, המפלגה הציונית, פועלים יהודים ויהודים צ'כים.

ב-1931 התקיימה באוסטרבה ועידת המפלגה היהודית הראשונה, וב-1935 נבחר ארנסט פישר לנציג המפלגה בסנאט. דר' אלואיס הילף היה נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות של מורביה במועצה היהודית הלאומית. דר' זיגמונד וויט היה חבר בסנאט ואילו דר' ויקטור האס היה חבר בפרלמנט. רבים מבני הקהילה היו ציונים פעילים; למעשה, החל משנת 1921 התמקם הוועד הפועל של הארגונים הציוניים של שלזיה ומורביה באוסטרבה. יהודים רבים בעיר תרמו בנדיבות לקרן היסוד. תלמידים יהודים פעלו להפצת אידיאולוגיה ציונית, בעיקר בקרב בני הנוער. ארגוני ציונים קיימו את ועידותיהם בעיר ונפתח סניף של המשרד הפלסטיני. בין הקבוצות הציוניות שפעלו היו "פועלי ציון", "אחדות העבודה", "מזרחי", "ציונים רוויזיוניסטים", "החלוץ", "השומר הצעיר", "החלוץ הכללי ציוני", "כחול לבן" ("Blau Weiss"), "מכבי", ורבים אחרים. "קדמה", וקבוצה להכנת יהודים צעירים כדי להגר לפלסטין המנדטורית, הוקמה בשנת 1924.

חברי הקהילה קנו חברות וזכויות הצבעה לפני הקונגרס הציוני ה-15, וכן בשנים שלאחר מכן; 518 יהודים מאוסטרבה השתתפו בבחירות לקונגרס הציוני ה-20. ב-1931 חיו באוסטרבה 6,865 יהודים (5.4% מכלל האוכלוסייה).

בין הדמויות הבולטות מאוסטרבה היו המחזאי והמשורר מרסל מאיר פרבר, שלימים הפך לעיתונאי וכתב ב"טריבונה" בברטיסלבה וב"ידיעות חדשות" בישראל. יוסף וכסברג (Wechsberg), סופר ומבקר ספרות, וכן עורך השבועון היהודי Selbswehr (שראה אור בפראג), נולד באוסטרבה ב-1907.

השואה

בעקבות הסכם מינכן מספטמבר 1938, שפיזר את הרפובליקה של צ'כוסלובקיה וסיפח את אזור הסודטים לגרמניה הנאצית, אוסטרבה ספגה גלים של יהודים שנמלטו מהאזור.

אולם, במרץ 1939 הפך אזור בוהמיה ומורביה למדינת חסות של גרמניה הנאצית, והוביל לתקופה של אפליה ואלימות כלפי יהודי האזור. אוסטרבה הייתה העיר הראשונה שנכבשה על ידי הנאצים, ששרפו את שישה בתי הכנסת בעיר.

את יהודי העיר החלו לגרש זמן קצר לאחר מכן; בטרנספורטים הראשונים לקחו את יהודי אוסטרבה לפולין, ואילו בטרנספורטים מאוחרים יותר שלחו אותם לגטו טרזין (טרזינשטאט). ממקומות אלה היהודים נשלחו למחנות ריכוז ומוות, שם רובם נִספו.

לפני תחילת הגירושים נשלחו למוזיאון היהודי המרכזי בפראג 348 חפצי קודש, 680 ספרים ו-246 מסמכים מהקהילה היהודית של אוסטרבה.

לאחר המלחמה

כ-250 ניצולים חזרו לאוסטרבה לאחר המלחמה והקימו מחדש קהילה יהודית. בסופו של דבר הקהילות של בוהומין, קארווינה, קרנוב, אופבה, פרלבה ואולומוץ' נעשו מזוהות עם הקהילה היהודית של אוסטרבה; כל הקהילה כללה 500 יהודים. לאוסטרבה היה חזן, בעוד שהרב האזורי, הרב דר' ריצ'רד פדר, התגורר בברנו. 649 יהודים חיו באוסטרבה, מתוכם 548 היו רשומים רשמית בקהילה.

בית קברות חדש הוקם בשנת 1965. בית הקברות היהודי הישן נהרס במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20, והמצבות שנותרו הועברו לבית הקברות באוסטרבה שבשלזיה.

ב-1997 מנתה הקהילה היהודית של אוסטרבה 80 חברים.