רודולפו פרידמן
Rodolfo Max Friedmann Alfaro (b. 1974), politician, born in Asuncion, Paraguay. He is a member of the National Republican Association-Colorado Party, ANR-PC. Friedmann began his political career as president of the Municipal Board of the City of Villarrica in 2010. He then served as president of Sectional No. 337 of Villarrica and of the Council of Sectional Presidents of the Department of Guairá. Friedmann served as governor of the Department of Guairá from 2013 to 2018, and then became a senator in the Chamber of Senators of Paraguay in 2018. In 2019, he was appointed as Minister of Agriculture and Livestock of the Republic of Paraguay. Friedmann resigned on August 31, 2020. As Minister of Agriculture and Livestock, he created the vice-ministry and promoted the Family Farming Law, an important body for rural development.
פרידמן
(שם משפחה)FRIEDMANN, FRYDMANN, FRYDMAN, FRYDKOWSKI
שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הפטרונימיים (שמות שמקורם בשמו של האב) מכיוון שהם נגזרים משמו הפרטי של אחד מאבות המשפחה, כאשר במקרה זה הוא ממקור מקראי.
הפירוש המילולי בגרמנית של שם המשפחה פרידמן הוא "איש השלום". שם המשפחה פרידמן יכול להיות קשור בשם המקראי שלמה (הנגזר מהשורש "שלום"). פירוש הסופית הסלבית "-סקי הוא "מ-", "מוצאו מ-", וגם "בנו של". שלמה המלך למה היה בנו של דוד המלךובת שבע והמלך השלישי של ישראל ויהודה. שמות משפחה יהודיים רבים התפתחו מהשם שלמה/סולומון/סלומון וצורותיהם. סולומון מתועד במאה ה-7 בצרפת; סלמן בשנת 1090 בגרמניה; סאלמנוס בשנת 1200, גם כן בגרמניה; סלמון ב-1290, סומון ב-1306, סלמנוס ב-1334 וסאלאמון ב-1388, כולם בצרפת; שולם ב-1495 בגרמניה; סולומון ב-1668 באמריקה; סאלום ב-1713 באיים האנטילים; סלמונבה ב-1715 באיטליה; שלאם ב-1717 בגרמניה; סלמה, שלומן, שולום ושאולון ב-1784 באלזס; סאלימן ב-1798 באמריקה; סאלם במאה ה-18 בארצות השפלה; סלמנג ב-1831 בגרמניה; וסלומסון ב-1855 באמריקה. באמצע המאה ה-20, משפחות בשם סולומון בצרפת שינו את שמם לאומון ולומון; הגרסה הפולנית סולומונוביץ' ("בנו של סולומון") שונתה אלמון, שם בעל צליל צרפתי.
צורות ערביות של סולומון כוללות את סלאם, סאלומה, סאלאמה וסוליימן. גרסאות של השם שלמה, כמו סאלאמאן, סאלמן, זלמן, זלקינד, זלקין, זלהיים, זלינג, זלינגר, סלינגר וזלינג היו נפוצות מאד בארצות מרכז ומזרח אירופה.
אישים ידועים בעלי שם המשפחה היהודי-גרמני פרידמן כוללים את הרב ישראל פרידמן, המכונה רוז'ניר (1850-1798), מייסדו של שושלת אדמו"רים; את הקרימינולוג ההונגרי ברנהרד פרידמן (1925-1844); את המחבר הגרמני והפעיל הציוני אדולף פרידמן (1932-1871), שהיה אחד התומכים של בנימין זאב הרצל; ואת הפעיל הציוני יליד דזידר פרידמן (1944-1880).
במאה ה-20 פרידמן מתועד כשם משפחה יהודי עם אברהם ומריאן פרידמן, לוחמים ב"צבא העם" הפולני, אשר נהרגו בקרבות נגד הגרמנים בזמן מלחמת העולם השנייה.
שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הפטרונימיים (שמות שמקורם בשמו של האב) מכיוון שהם נגזרים משמו הפרטי של אחד מאבות המשפחה, כאשר במקרה זה הוא ממקור מקראי.
הפירוש המילולי בגרמנית של שם המשפחה פרידמן הוא "איש השלום". שם המשפחה פרידמן יכול להיות קשור בשם המקראי שלמה (הנגזר מהשורש "שלום"). פירוש הסופית הסלבית "-סקי הוא "מ-", "מוצאו מ-", וגם "בנו של". שלמה המלך למה היה בנו של דוד המלךובת שבע והמלך השלישי של ישראל ויהודה. שמות משפחה יהודיים רבים התפתחו מהשם שלמה/סולומון/סלומון וצורותיהם. סולומון מתועד במאה ה-7 בצרפת; סלמן בשנת 1090 בגרמניה; סאלמנוס בשנת 1200, גם כן בגרמניה; סלמון ב-1290, סומון ב-1306, סלמנוס ב-1334 וסאלאמון ב-1388, כולם בצרפת; שולם ב-1495 בגרמניה; סולומון ב-1668 באמריקה; סאלום ב-1713 באיים האנטילים; סלמונבה ב-1715 באיטליה; שלאם ב-1717 בגרמניה; סלמה, שלומן, שולום ושאולון ב-1784 באלזס; סאלימן ב-1798 באמריקה; סאלם במאה ה-18 בארצות השפלה; סלמנג ב-1831 בגרמניה; וסלומסון ב-1855 באמריקה. באמצע המאה ה-20, משפחות בשם סולומון בצרפת שינו את שמם לאומון ולומון; הגרסה הפולנית סולומונוביץ' ("בנו של סולומון") שונתה אלמון, שם בעל צליל צרפתי.
צורות ערביות של סולומון כוללות את סלאם, סאלומה, סאלאמה וסוליימן. גרסאות של השם שלמה, כמו סאלאמאן, סאלמן, זלמן, זלקינד, זלקין, זלהיים, זלינג, זלינגר, סלינגר וזלינג היו נפוצות מאד בארצות מרכז ומזרח אירופה.
אישים ידועים בעלי שם המשפחה היהודי-גרמני פרידמן כוללים את הרב ישראל פרידמן, המכונה רוז'ניר (1850-1798), מייסדו של שושלת אדמו"רים; את הקרימינולוג ההונגרי ברנהרד פרידמן (1925-1844); את המחבר הגרמני והפעיל הציוני אדולף פרידמן (1932-1871), שהיה אחד התומכים של בנימין זאב הרצל; ואת הפעיל הציוני יליד דזידר פרידמן (1944-1880).
במאה ה-20 פרידמן מתועד כשם משפחה יהודי עם אברהם ומריאן פרידמן, לוחמים ב"צבא העם" הפולני, אשר נהרגו בקרבות נגד הגרמנים בזמן מלחמת העולם השנייה.
פאראגוואי
(מקום)פאראגוואי
מדינה באמריקה הלאטינית.
בסוף המאה ה-19 התיישבו בפאראגוואי כמה יהודים ממערב-אירופה, ונטמעו באוכלוסיה הכללית. ערב מלחמת-העולם הראשונה הגיעו משפחות יהודיות ספרדיות מארץ-ישראל, וב- 1917 הקימו יחד עם מהגרים יהודים מטורקיה ומיוון את בית-הכנסת הראשון בפאראגוואי. בשנות ה-20 המוקדמות של המאה העשרים, באו מהגרים יהודים מאוקראינה ופולין, והקימו בפארואגוואי את העדה האשכנזית.
בשנות ה-30 קלטה המדינה עד 20,000 פליטים יהודים ממרכז-אירופה; רובם המשיכו לארגנטינה, לבראזיל ולאורוגוואי. המעטים שנשארו בפאראגוואי הקימו אגודה לעזרה הדדית ובית-כנסת.
אחרי מלחמת העולם השנייה (1939 - 1945) באו לפאראגוואי יהודים ששרדו ממחנות הריכוז. הקהילה היהודית גדלה, הקימה מוסדות לחבריה, ויהודים השתלבו בכלכלת המדינה.
באמצע המאה העשרים הייתה המושבה הערבית בפאראגוואי עשירה ובעלת השפעה רבה בזירה הפנימית. בפאראגוואי ישבו אז גם כ-40,000 גרמנים, שרבים מהם תמכו בנאצים בגלוי והגישו סיוע לפושעי מלחמה נמלטים דוגמת הד"ר מנגלה מאושוויץ. לפני שעלה לשלטון בפאראגוואי הגנראל אלפרדו שטרסנר ב-1954, היו גם גילויי אנטישמיות והתפרעויות.
במחצית השנייה של המאה העשרים עסקו יהודי פאראגוואי בעיקר במסחר ותעשיה. כמה עשרות היו בעלי מקצועות חופשיים. צעירים יהודים למדו באוניברסיטה המקומית, והיו שיצאו ללימודים בארצות-חוץ.
הקהילה קיימה בית-ספר יהודי ע"ש מדינת ישראל, ולימדו בו עברית. בין מוסדות הקהילה היהודית נמנים: בית ספר על-שם מדינת ישראל שמלמדים בו עברית, סניפי ויצ"ו, "בני-ברית" והנוער הציוני, מועדון ספורט ומרכז לנוער.
פאראגוואי שהצביעה ב-1947 בעד הצעת החלוקה, מקיימת מאז יחסי ידידות עם ישראל. שגרירות ישראל בפאראגוואי נפתחה ב-1968.
בשנת 1975 הי מספר תושבי פאראגוואי 2,570,000 , מהם 1,200 יהודים.
בשנת 1997 היו בפאראגוואי קרוב ל- 5 מיליון תושבים, כאלף יהודים חיו אז במדינה, רובם בבירה אסונסיון (Asuncion)
מדינה באמריקה הלאטינית.
בסוף המאה ה-19 התיישבו בפאראגוואי כמה יהודים ממערב-אירופה, ונטמעו באוכלוסיה הכללית. ערב מלחמת-העולם הראשונה הגיעו משפחות יהודיות ספרדיות מארץ-ישראל, וב- 1917 הקימו יחד עם מהגרים יהודים מטורקיה ומיוון את בית-הכנסת הראשון בפאראגוואי. בשנות ה-20 המוקדמות של המאה העשרים, באו מהגרים יהודים מאוקראינה ופולין, והקימו בפארואגוואי את העדה האשכנזית.
בשנות ה-30 קלטה המדינה עד 20,000 פליטים יהודים ממרכז-אירופה; רובם המשיכו לארגנטינה, לבראזיל ולאורוגוואי. המעטים שנשארו בפאראגוואי הקימו אגודה לעזרה הדדית ובית-כנסת.
אחרי מלחמת העולם השנייה (1939 - 1945) באו לפאראגוואי יהודים ששרדו ממחנות הריכוז. הקהילה היהודית גדלה, הקימה מוסדות לחבריה, ויהודים השתלבו בכלכלת המדינה.
באמצע המאה העשרים הייתה המושבה הערבית בפאראגוואי עשירה ובעלת השפעה רבה בזירה הפנימית. בפאראגוואי ישבו אז גם כ-40,000 גרמנים, שרבים מהם תמכו בנאצים בגלוי והגישו סיוע לפושעי מלחמה נמלטים דוגמת הד"ר מנגלה מאושוויץ. לפני שעלה לשלטון בפאראגוואי הגנראל אלפרדו שטרסנר ב-1954, היו גם גילויי אנטישמיות והתפרעויות.
במחצית השנייה של המאה העשרים עסקו יהודי פאראגוואי בעיקר במסחר ותעשיה. כמה עשרות היו בעלי מקצועות חופשיים. צעירים יהודים למדו באוניברסיטה המקומית, והיו שיצאו ללימודים בארצות-חוץ.
הקהילה קיימה בית-ספר יהודי ע"ש מדינת ישראל, ולימדו בו עברית. בין מוסדות הקהילה היהודית נמנים: בית ספר על-שם מדינת ישראל שמלמדים בו עברית, סניפי ויצ"ו, "בני-ברית" והנוער הציוני, מועדון ספורט ומרכז לנוער.
פאראגוואי שהצביעה ב-1947 בעד הצעת החלוקה, מקיימת מאז יחסי ידידות עם ישראל. שגרירות ישראל בפאראגוואי נפתחה ב-1968.
בשנת 1975 הי מספר תושבי פאראגוואי 2,570,000 , מהם 1,200 יהודים.
בשנת 1997 היו בפאראגוואי קרוב ל- 5 מיליון תושבים, כאלף יהודים חיו אז במדינה, רובם בבירה אסונסיון (Asuncion)