משפחת הרמן בכיכר העיר סמוך לביתם. פילזן, צ'כוסלובקיה 1925 בקירוב

פלזן PLZEN

(בגרמנית: PILSEN)

עיר מחוז במערב בוהמיה, צ'כיה (בעבר - צ'כוסלובקיה).

פלזן שוכנת בעמק פורה, על מפגש הנהרות מז'ה (MZE), ראדבוזה (RADBUZA) ואוסלאווה (USLAVA), 80 ק"מ ממערב-דרום-מערב לפראג. כבר במאה העשירית נודעה חשיבות לפלזן בזכות המבצר שלה, ובשנת 1272 הוענק לה מעמד של עיר. במאה ה-19 נעשתה העיר לצומת מסילות רכבת ולמרכז תעשייה, שעיקרה הבירה "פילזן" ומפעלי "שקודה" (SKODA) לייצור מכוניות, מטוסים ונשק. בפלזן הוקמו בית ספר לרפואה, בית ספר למסחר ותחנת שידור רדיו. במקום נשתמרו כנסיות עתיקות ובית עירייה בסגנון הרנסנס. בתקופת ההוסיטים (במאה ה-15) הייתה פלזן מעוזם של הקתולים. עד 1918 השתייך האזור לקיסרות אוסטריה-הונגריה ואחר כך לרפובליקה הצ'כוסלובקית.

הקהילה היהודית בפלזן היא מן העתיקות בבוהמיה. התעוד הראשון על יישוב יהודי שם הוא מסמך משנת 1388, שבו הורה קארל ה-IV לפרנסי העיר להגן על היהודים. הגיטו היהודי שכן בצפון-מערב העיר העתיקה, והיו בו 10 בתים. ב-1432 רכשה הקהילה קרקע לבית עלמין.

ב-1503 חייבה העירייה את היהודים ללבוש בגדים מיוחדים. ב-1504, בעקבות עלילת חילול לחם הקודש, גורשו היהודים מפלזן, בית העלמין נהרס, ולעיר ניתנה "הזכות שלא לסבול יהודים" ("PRIVILEGIUM DE NON TOLERANDIS JUDAES"). במשך כ-300 שנים לא הורשו יהודים לשהות בעיר.

ב-1790 הותר ליהודי אחד לרכוש בית במקום וב-1821 גרו בעיר, בלא אישור, 32 יהודים.

רק אחרי האמנציפציה של יהודי בוהמיה (1848) התרחב היישוב היהודי, וב-1854 כבר חיו בפלזן 249 יהודים. ב-1856 קודש בית עלמין וב-1859 התארגנה הקהילה.

ב-1864 חיו בפלזן 234 יהודים בין כ-2,000 התושבים, ב-1868 נמנו בקהילה 676 נפשות ועד 1870 כמעט הוכפל מספרם ועלה ל-1,207.

בית כנסת נזכר לראשונה ב-1409 וב-1436 נחנך בית כנסת אחר. ליד בית התפילה, שנחנך ב-1859, הוקם ב-1875 בית כנסת ארעי בסגנון ניאו-רומנסקי. בית הכנסת "הגדול", ואחד מהגדולים במערב אירופה, נבנה ב-1892. ב-1898 קודש בית עלמין חדש.

בראשית המאה ה-20 הייתה קהילת פלזן אחת מחמש הקהילות הגדולות והמבוססות ביותר בבוהמיה, אליה השתייכו כ-50 קהילות קטנות מיישובי הסביבה. פלזן שימשה גם מקום מושבו של רב המחוז.

בקהילה פעל בית ספר יהודי פרטי ובין מוסדותיה היו: "חברה קדישא", "שלחן ערוך", "עזרה ליתומים", ארגון נשים ונערות יהודיות לפעולות סעד, לשכת "בני ברית" בשם "אוניון", הראשונה בבוהמיה, נוסדה בפלזן ב-1892; וב-1911 נוסדה שם לשכת סוסיאטה (SOCIETE), שסייעה למשפחות המגוייסים לצבא בימי מלחמת העולם הראשונה.

בין רבני פלזן היו: הרב אנגלוס קפקא, נפטר ב-1870; הרב ד"ר נתן פורגס (1882-1880); הרב ד"ר קארו עד 1891, הרב ד"ר אדולף פוזננסקי עד 1907, הרב ד"ר לודוויג גולינסקי עד 1925. מ- 1919 כיהנו למעשה שני רבנים לקהילה; ד"ר גולינסקי שנשא את דרשותיו בגרמנית והרב ד"ר מאקס הוך שדרש בצ'כית. מ-1925 כיהן ד"ר הוך לבדו.

בין ראשי הקהל היו: ב-1868 זיגמונד הופמן, אחריו כיהנו: מרקוס שבת עד 1896, הד"ר למשפטים יוסף שנצר (SCHANZER) עד 1919 ומאז הד"ר למשפטים מאקס הוטר (HUTTER).

אוסקר באום, משורר ומחזאי ומורה למוסיקה, מחוגו של פרנץ קפקא, נולד בפלזן ב-1883.

סוחרים יהודים הגיעו לשוקים של פלזן מפראג ומכל מערב בוהמיה כבר בימי הביניים. עד לקבלת שוויון זכויות (1848) הוגבלו היהודים בעיסוקיהם והתפרנסו בעיקר ממסחר וממלאכה.

בתחילת המאה ה-19 קיבלו יהודים זכיון לאיחסון טבק ולמכירתו, להפעלת מבשלת יין-שרף ולחכירת גביית מסים בפלזן. באותה העת נאסר עליהם לסחור בכל סחורה אחרת. גם ב-1837 הורשו יהודים לרכוש מבנים רק למטרות תעשייה, כמו בורסקאות. רק במחצית השנייה של המאה ה-19, בעקבות האמנציפציה, השתלבו היהודים בפיתוח כלכלת העיר, לרבות פיתוח בית החרושת לבירה "פילזן", ששמה יצא לתהילה בעולם. באותה עת רכשו יהודים רבים השכלה אקדמית ורוב בעלי המקצועות החפשיים בפילזן; רופאים, עורכי-דין ובנקאים; היו יהודים.

יהודים השתלבו גם בחיי הציבור ומשנת 1861 ישבו נציגיהם במועצת העיר. רוב אוכלוסיית פלזן היו צ'כים ומאמצע המאה ה-19 דיברו שם בעיקר צ'כית. ב-1866 פרעו מאות תושבים ביהודים ותשע משפחות יהודיות איבדו את רכושן.

במלחמת העולם הראשונה התגייסו רבים מבני הקהילה לצבא האוסטרי-ההונגרי, מקצתם שרתו כקצינים וכרופאים.

ברירת הזהות שהעניקה האמנציפציה ליהודים וברפובליקה הצ'כוסלובקית גם ההכרה ביהודים כמיעוט לאומי - פילגה את הקהילה ליהודים מתבוללים שראו את עצמם כגרמנים, ליהודים- צ'כים, ולציונים. ובקהילת פילזן פעלו סניפי הארגונים והתנועות האלה: ארגון נשים יהודיות- צ'כיות, ארגון נשים לפעולות תרבות למען ארץ ישראל, אגודת "ציון", תנועות הנוער "תכלת לבן" ו"מכבי", ואגודת ספורט "מכבי". ב-1934 נערך בפלזן מופע התעמלות של "מכבי" האזורי.

ב-1919 נבחר נציג הרשימה היהודית הלאומית למועצה המקומית.

ב-1931, בעת יסוד "המפלגה היהודית" בצ'כוסלובקיה, נבחר ד"ר פריץ איידליץ מפלזן לוועדה המרכזית של המפלגה.

ב-1937 הצביעו 150 מיהודי פלזן בבחירות לקונגרס הציוני ה-20, שנערך בציריך.

ב-1921 חיו בפלזן 3,117 יהודים. ב-1930 נימנו בפלזן 2,773 יהודים (%2,4 באוכלוסייה).


תקופת השואה

בעקבות הסכם מינכן מספטמבר 1938, כמעט שנה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, סופח חבל הסודטים לגרמניה, והרפובליקה הצ'כוסלובקית פורקה. פלזן נהייתה מקום מקלט ליהודים שנמלטו מחבל הסודטים. באמצע מארס 1939 נכבשה צ'כיה (בוהמיה ומוראוויה) בידי הגרמנים ונעשתה פרוטקטוראט של הרייך השלישי. מיד אחרי הכיבוש נלקחו הרב ד"ר הוך ונכבדי הקהילה בלאמה (BLAMA) ופרישמן כבני ערובה ונשלחו למחנה ריכוז, שם נספו. באפריל אותה השנה נתפסו כ-150 יהודים בבתיהם ובבתי קפה בעיר והושמו במעצר. בית העלמין חולל. בית הכנסת הגדול לא הוצת רק מפני החשש להתפשטות האש לבניינים סמוכים. יהודי העיר נושלו בהדרגה מנכסיהם ומזכויותיהם.

ב-1 באוקטובר 1941 היה מספר היהודים בפלזן 3,106.

בנובמבר אותה השנה החל גירוש יהודי הפרוטקטוראט לגיטו טרזין (THERESIENSTADT). כ- 2,000 יהודים מכל בוהמיה המערבית רוכזו בפלזן. יהודי העיר נדרשו להרשם בין 5 ל-15 בינואר 1942. 2,604 מהם גורשו לטרזין ב-17, ב-21 וב-25 בינואר 1942. רק 202 מהם שרדו. ב-24 בפברואר 1943 שולחו לטרזין 13 יהודים נוספים. משם שולחו היהודים למחנות ריכוז והשמדה, בעיקר בפולין, ורובם נרצחו או מתו ברעב ובמחלות. ב-31 בדצמבר 1944 נותרו בפלזן 242 יהודים פטורים מגירוש, רובם היו נשואים נשואי-תערובת.

כמה מיהודי פלזן לחמו בשורות הצבא הצ'כי. רודולף קורפר היה טייס בחייל האוויר הצ'כי, שפעל במסגרת חייל האוויר הבריטי.

1,438 ספרים, חפצים ומסמכים של הקהילה הועברו למוזיאון היהודי המרכזי בפראג.

בעת שחרור פלזן, ב-7 במאי 1945, ניצלו בעיר עצמה 203 יהודים. שארית הפליטה שחזרו מהמחנות לאנתקבלו בעויינות על-ידי התושבים, שזיהו את היהודים עם התרבות הגרמנית. היהודים התקשו להשיב את רכושם ולא יכלו למצוא עבודה. אף על פי כן חודשו החיים היהודיים בעיר. בית הכנסת הגדול שופץ, החגים היהודיים נחוגו, הועסק חזן ונערכו קונצרטים, בעיקר של מוסיקה יהודית.

ב-1948 ישבו בעיר 403 יהודים, 293 מהם נרשמו כחברים בקהילה. ב-1951 הוקמה בבית העלמין מצבת זכרון ל-3,200 היהודים שנספו בשואה.

בדז'יך רייצין (BEDRICH REICIN), בנו של חזן בפלזן, שלחם בעת המלחמה בחזית המזרחית, בשורות הצבא הצ'כי, התמנה אחרי המלחמה לסגן שר הבטחון ומפקד הבולשת הצבאית. על אף התכחשותו ליהדות ונאמנותו לקומוניזם הואשם בציונות, נידון למוות במשפט סלאנסקי (SLANSKY) והוצא להורג בנובמבר 1952.

ב-1959 חיו בפלזן כ-250 יהודים. בשנות השבעים אמנם ירד מספרם במידה ניכרת, אך עדיין הייתה שם קהילה פעילה, שאליה השתייכו גם יהודי צ'סקה-בודיוביצה (CESKE BUDEJOVICE). גם בשנות התשעים חיו יהודים בפלזן.