קהילת יהודי בקשצ'אבה
בקשצ'אבה (BEKESCSABA)
(במקורות יהודיים טשאבע, צ'בה, טאטטשאבא)
עיר במחוז בקש (BEKES), דרום מזרח הונגריה.
עד אמצע המאה ה- 19 הייתה הקהילה מרכז קהילתי ליהודי מחוז בקש.
ראשוני המתיישבים היהודים הגיעו לבקשצ'אבה בסוף המאה ה- 18. בתחילה, עסקו רוב היהודים ברוכלות ובמסחר זעיר. במשך הזמן הקימו גם מפעלים גדולים כגון טחנת קמח, בית חרושת לטקסטיל, מחסני קירור, בית דפוס, כל בו גדול ובית מסחר למכוניות ולמכונות חקלאיות.
היחסים בין היהודים לתושבי המקום, רובם סלובקים-לותרנים, היו טובים בדרך כלל. עם זאת, בשנת 1920 היו מקרים של כתובות קיר אנטישמיות, וניסיון לדחיקה כלכלית של היהודים על ידי פתיחת חנויות שיתופיות נוצריות.
בעקבות חילוקי דעות בין חרדים למשכילים בקונגרס של יהודי הונגריה שנפתח ב- 1868, הצטרפה הקהילה בתחילה לאורתודוכסים, אך ב- 1872 הפכה לקהילת "סטטוס קוו". בתגובה הקימו החרדים בשנת 1883 קהילה אורתודוכסית עצמאית. בית הכנסת של האורתודוכסים נחנך ב- 1894. בית הכנסת של קהילת ה"סטטוס קוו" נחנך ב- 1896. החברה קדישא הייתה משותפת לשתי הקהילות עד 1926. הקהילות הקימו גם בתי ספר נפרדים.
בקהילת ה"סטטוס קוו" נוסדה בשנת 1878 אגודת נשים. היו בקהילה גם אגודת "מלביש ערומים", ובית זקנים שנוסד ב- 1927, בשיתוף עם הקהילה האורתודוכסית. בקהילה האורתודוכסית נוסדה בשנת 1885 "חברת עניים".
בית הספר הראשון הוקם ב- 1865. לפני השואה למדו בבית הספר הראשון כשמונים תלמידים, ובבית הספר של הקהילה האורתודוכסית, שהוקם ב- 1884, כמאה וארבעים תלמידים.
במקום פעלו בתי דפוס יהודים ויצא לאור עיתון יומי. הייתה גם ספריה, ובה נערכה תערוכת ספרים יהודיים, זמן קצר לפני מלחמת העולם השניה.
הרבנים האורתודוכסים האחרונים בבקשצ'אבה היו ר' יהודה וולף ור' יצחק טיגארמן, שניהם נספו בשואה, וכמוהם גם הרב של קהילת ה"סטטוס קוו", ר' ד"ר יעקב יוסף זילברפלד. הוא התפרסם בעיקר במאמרו "ממשה עד ישו", והרבה בפעילות ציונית בקהילה.
עד תקופת השואה, פעלו בעיר סניפים של התנועות הציוניות "מזרחי", התנועה הרביזיוניסטית, "הבונים" ועוד.
בשנת 1930 היו בקהילה 2,458 יהודים.
תקופת השואה
ב- 1938, עם פרסום "החוקים היהודיים" שנועדו להגביל את היהודים בתחומי הכלכלה והחברה, איבדו יהודים רבים את פרנסתם.
ב- 1940 נשלחו יהודים רבים לעבודות כפייה במסגרת "פלוגות העבודה" (עבודות ביצורים ושירותים שבהן הועסקו עם אזרחים הונגריים אחרים שהשלטונות לא רצו לצרף לשורות הצבא הלוחם).
בסוף מארס 1944, לאחר כניסת הגרמנים להונגריה, נעצרו 36 יהודים תושבי המקום ונשלחו לאוסטריה. עסקים ורכוש בבעלות יהודית הוחרמו. ב- 11 במאי 1944, רוכזו כל היהודים בבתים הסמוכים לבית הכנסת. כמה עשרות גברים יהודים גוייסו לגדודי עבודה צבאיים. הוקם יודנראט (מועצה יהודית מטעם) בן חמישה חברים.
באמצע יוני הועברו כל היהודים למחסני טבק ריקים, בסמוך למסילת הרכבת. שם סבלו מצפיפות ומרעב, והיו נתונים לעינויים מידי חיילי הז'אנדרמריה ההונגרית. מעטים הצליחו לברוח לרומניה או לבודאפשט או למצוא מקלט בתשלום בבתי נוצרים. למקום הובאו גם יהודים תושבי הכפרים שבסביבה; הם גורשו ב- 25 ביוני לאוסטריה, משם חזרו רובם בתום המלחמה.
ב- 29 ביוני גורשו יהודי בקשצ'אבה למחנה ההשמדה אושוויץ.
אחרי המלחמה חזרו כששים ניצולים מאושוויץ וכ- 240 שבו ממחנות העבודה ומאוסטריה. שתי הקהילות התארגנו במקום מחדש, והתאחדו ב- 1950. רבים מיהודי המקום עלו לישראל. בשנת 1968 ישבו בבקשצ'אבה 151 יהודים.
(במקורות יהודיים טשאבע, צ'בה, טאטטשאבא)
עיר במחוז בקש (BEKES), דרום מזרח הונגריה.
עד אמצע המאה ה- 19 הייתה הקהילה מרכז קהילתי ליהודי מחוז בקש.
ראשוני המתיישבים היהודים הגיעו לבקשצ'אבה בסוף המאה ה- 18. בתחילה, עסקו רוב היהודים ברוכלות ובמסחר זעיר. במשך הזמן הקימו גם מפעלים גדולים כגון טחנת קמח, בית חרושת לטקסטיל, מחסני קירור, בית דפוס, כל בו גדול ובית מסחר למכוניות ולמכונות חקלאיות.
היחסים בין היהודים לתושבי המקום, רובם סלובקים-לותרנים, היו טובים בדרך כלל. עם זאת, בשנת 1920 היו מקרים של כתובות קיר אנטישמיות, וניסיון לדחיקה כלכלית של היהודים על ידי פתיחת חנויות שיתופיות נוצריות.
בעקבות חילוקי דעות בין חרדים למשכילים בקונגרס של יהודי הונגריה שנפתח ב- 1868, הצטרפה הקהילה בתחילה לאורתודוכסים, אך ב- 1872 הפכה לקהילת "סטטוס קוו". בתגובה הקימו החרדים בשנת 1883 קהילה אורתודוכסית עצמאית. בית הכנסת של האורתודוכסים נחנך ב- 1894. בית הכנסת של קהילת ה"סטטוס קוו" נחנך ב- 1896. החברה קדישא הייתה משותפת לשתי הקהילות עד 1926. הקהילות הקימו גם בתי ספר נפרדים.
בקהילת ה"סטטוס קוו" נוסדה בשנת 1878 אגודת נשים. היו בקהילה גם אגודת "מלביש ערומים", ובית זקנים שנוסד ב- 1927, בשיתוף עם הקהילה האורתודוכסית. בקהילה האורתודוכסית נוסדה בשנת 1885 "חברת עניים".
בית הספר הראשון הוקם ב- 1865. לפני השואה למדו בבית הספר הראשון כשמונים תלמידים, ובבית הספר של הקהילה האורתודוכסית, שהוקם ב- 1884, כמאה וארבעים תלמידים.
במקום פעלו בתי דפוס יהודים ויצא לאור עיתון יומי. הייתה גם ספריה, ובה נערכה תערוכת ספרים יהודיים, זמן קצר לפני מלחמת העולם השניה.
הרבנים האורתודוכסים האחרונים בבקשצ'אבה היו ר' יהודה וולף ור' יצחק טיגארמן, שניהם נספו בשואה, וכמוהם גם הרב של קהילת ה"סטטוס קוו", ר' ד"ר יעקב יוסף זילברפלד. הוא התפרסם בעיקר במאמרו "ממשה עד ישו", והרבה בפעילות ציונית בקהילה.
עד תקופת השואה, פעלו בעיר סניפים של התנועות הציוניות "מזרחי", התנועה הרביזיוניסטית, "הבונים" ועוד.
בשנת 1930 היו בקהילה 2,458 יהודים.
תקופת השואה
ב- 1938, עם פרסום "החוקים היהודיים" שנועדו להגביל את היהודים בתחומי הכלכלה והחברה, איבדו יהודים רבים את פרנסתם.
ב- 1940 נשלחו יהודים רבים לעבודות כפייה במסגרת "פלוגות העבודה" (עבודות ביצורים ושירותים שבהן הועסקו עם אזרחים הונגריים אחרים שהשלטונות לא רצו לצרף לשורות הצבא הלוחם).
בסוף מארס 1944, לאחר כניסת הגרמנים להונגריה, נעצרו 36 יהודים תושבי המקום ונשלחו לאוסטריה. עסקים ורכוש בבעלות יהודית הוחרמו. ב- 11 במאי 1944, רוכזו כל היהודים בבתים הסמוכים לבית הכנסת. כמה עשרות גברים יהודים גוייסו לגדודי עבודה צבאיים. הוקם יודנראט (מועצה יהודית מטעם) בן חמישה חברים.
באמצע יוני הועברו כל היהודים למחסני טבק ריקים, בסמוך למסילת הרכבת. שם סבלו מצפיפות ומרעב, והיו נתונים לעינויים מידי חיילי הז'אנדרמריה ההונגרית. מעטים הצליחו לברוח לרומניה או לבודאפשט או למצוא מקלט בתשלום בבתי נוצרים. למקום הובאו גם יהודים תושבי הכפרים שבסביבה; הם גורשו ב- 25 ביוני לאוסטריה, משם חזרו רובם בתום המלחמה.
ב- 29 ביוני גורשו יהודי בקשצ'אבה למחנה ההשמדה אושוויץ.
אחרי המלחמה חזרו כששים ניצולים מאושוויץ וכ- 240 שבו ממחנות העבודה ומאוסטריה. שתי הקהילות התארגנו במקום מחדש, והתאחדו ב- 1950. רבים מיהודי המקום עלו לישראל. בשנת 1968 ישבו בבקשצ'אבה 151 יהודים.
וילמוש פרלרןט-צ'אבה
(אישיות)Vilmos Perlrott-Csaba (1880-1955), painter and graphic artist, born in Bekescsaba, Hungary (then part of Austria-Hungary). He studied painting at the art school of Nagybanya (now Baia Mare, Romania) and under Henri Matisse in Paris, France. He lived and painted alternately in Paris, Spain and Hungary, and his works were acclaimed by the critics of several countries, including the United States.
In search for new means of expression, Perlrott-Csaba never lost contact with nature. His greater collection of works were first shown at the Konyves Kalman's "Fiatalok" ("Youth") exhibition. He was among the founders of the "Kepzomuveszek Uj Tarsasaga" ("The new Association of Creative-Artists"). The influence of Paul Cezanne is marked in his paintings which include "Notre Dame de Paris with Two Portraits"; "Still-life with Notre Dame de Paris"; "Seine Embankment"; "Landscape in Szentendre"; "Gypsy Man". Perlrott-Csaba was among the first avant-garde artists in Hungary. His style changed through postimpressionism and cubism to expressionism.
מאגיארבאנהגייש
(מקום)מאגיארבאנהגייש MAGYARBANHEGYES
עיירה במחוז צ'אנאד (CSANAD), דרום מזרח הונגריה.
יהודים התיישבו במקום במחצית השנייה של המאה ה-19. רובם התפרנסו ממסחר זעיר, מיעוטם היו בעלי משקים קטנים. הקהילה התארגנה ב-1880 והקימה חברה קדישא, בית כנסת ו"חדר".
ב-1930 היו בקהילה 74 יהודים.
ב-1935 נפתח במאגיארבאנהגייש סניף של ההסתדרות הציונית.
תקופת השואה
כשנה אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (1 בספטמבר 1939) הכריזה הונגריה הפרו-גרמנית על גיוס כללי של יהודים לפלוגות עבודה (עבודות ביצורים ושרותים שבמסגרתן הועסקו יהודים ואזרחים הונגרים אחרים שהשלטונות לא רצו לצרף לשורות הצבא הלוחם). במאגיארבאנהגייש גוייסו גברים יהודים לעבודות כפייה במסגרת זאת בקיץ 1941, ונשלחו לחזית אוקראינה, שם לחמו ההונגרים לצד הגרמנים; ששה נהרגו בשדות המוקשים.
בסוף מאי 1944, כחודשיים אחרי כניסת הצבא הגרמני להונגריה, רוכזו היהודים בחווה שבקצה העיירה, ועמם יהודי הכפרים הסמוכים. מכאן הועברו לגיטו בקשצ'אבה (BEKESCSABA) ושוכנו במחסני טבק סמוך לתחנת הרכבת בתנאי צפיפות ורעב קשים. אחדים נמלטו, אחדים מצאו מחסה בבתי נוצרים.
ב-25 ביוני 1944 שולחו יהודי העיירה למחנה ההשמדה אושוויץ ואחדים נלקחו לעבודות כפייה באוסטריה. 49 מיהודי מאגיארבאנהגייש נספו באושוויץ.
עיירה במחוז צ'אנאד (CSANAD), דרום מזרח הונגריה.
יהודים התיישבו במקום במחצית השנייה של המאה ה-19. רובם התפרנסו ממסחר זעיר, מיעוטם היו בעלי משקים קטנים. הקהילה התארגנה ב-1880 והקימה חברה קדישא, בית כנסת ו"חדר".
ב-1930 היו בקהילה 74 יהודים.
ב-1935 נפתח במאגיארבאנהגייש סניף של ההסתדרות הציונית.
תקופת השואה
כשנה אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (1 בספטמבר 1939) הכריזה הונגריה הפרו-גרמנית על גיוס כללי של יהודים לפלוגות עבודה (עבודות ביצורים ושרותים שבמסגרתן הועסקו יהודים ואזרחים הונגרים אחרים שהשלטונות לא רצו לצרף לשורות הצבא הלוחם). במאגיארבאנהגייש גוייסו גברים יהודים לעבודות כפייה במסגרת זאת בקיץ 1941, ונשלחו לחזית אוקראינה, שם לחמו ההונגרים לצד הגרמנים; ששה נהרגו בשדות המוקשים.
בסוף מאי 1944, כחודשיים אחרי כניסת הצבא הגרמני להונגריה, רוכזו היהודים בחווה שבקצה העיירה, ועמם יהודי הכפרים הסמוכים. מכאן הועברו לגיטו בקשצ'אבה (BEKESCSABA) ושוכנו במחסני טבק סמוך לתחנת הרכבת בתנאי צפיפות ורעב קשים. אחדים נמלטו, אחדים מצאו מחסה בבתי נוצרים.
ב-25 ביוני 1944 שולחו יהודי העיירה למחנה ההשמדה אושוויץ ואחדים נלקחו לעבודות כפייה באוסטריה. 49 מיהודי מאגיארבאנהגייש נספו באושוויץ.
בקש
(מקום)בקש (BEKES)
עיירה במחוז בקש, דרום מזרח הונגריה.
יהודים הגיעו למקום לראשונה מאדון' (ADONY) ב-1840. בתחילה, עסקו רבים מהם בחקלאות, ואחר כך פנו למקצועות אחרים, בעיקר למסחר. במקום פעלו אגודת נשים, חברת ביקור חולים ו"מלביש ערומים". בית כנסת נבנה ב-1908 ובית ספר הוקם ב-1861.
בתקופת "הטרור הלבן" (פרעות ביהודים שערכו גורמים ימניים בשנים 1921-1919 לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי בהונגריה) נהרגו כמה מיהודי המקום.
בשנת 1930 נמנו בקהילה 317 יהודים.
תקופת השואה
באמצע מאי 1944, לאחר כניסת הגרמנים להונגריה, רוכזו כל היהודים בגיטו שהוקם במקום. באמצע יוני הועברו למחנה ריכוז בבית חרושת ללבנים בבקשצ'אבה (BEKESCSABA), שבו רוכזו כל יהודי האיזור היהודים. ב-26 ביוני גורשו רובם למחנה ההשמדה אושוויץ, ומיעוטם לאוסטריה.
אמנם חיי הקהילה חודשו בידי היהודים המעטים ששבו לכפר אחרי המלחמה, אבל מספרם ירד בהתמדה.
אנדרוד
(מקום)א נ ד ר ו ד ENDROD
כפר במחוז באקאש (BEKES), דרום מזרח הונגריה.
אין בידינו פרטים על תולדות היישוב היהודי במקום. ידוע רק, שב-1930 התגוררו במקום 80 יהודים, וכי באביב 1944, לאחר כניסת הצבא הגרמני להונגריה, הועברו כל היהודים לגיטו בקשצ'אבה (BEKESCSABA), ומשם שולחו למחנה ההשמדה אושוויץ.
עם תום המלחמה חזרו למקום שלושה ניצולים, ועזבו את הכפר תוך זמן קצר.
כפר במחוז באקאש (BEKES), דרום מזרח הונגריה.
אין בידינו פרטים על תולדות היישוב היהודי במקום. ידוע רק, שב-1930 התגוררו במקום 80 יהודים, וכי באביב 1944, לאחר כניסת הצבא הגרמני להונגריה, הועברו כל היהודים לגיטו בקשצ'אבה (BEKESCSABA), ומשם שולחו למחנה ההשמדה אושוויץ.
עם תום המלחמה חזרו למקום שלושה ניצולים, ועזבו את הכפר תוך זמן קצר.
באטונ'ה
(מקום)באטונ'ה BATTONYA
עיר במחוז צ'אנאד (CSANAD), דרום מזרח הונגריה.
הקהילה היהודית במקום התפתחה במחצית השנייה של המאה ה-19. רוב היהודים היו סוחרים ותעשיינים.
הקהילה השתייכה ל"סטטוס קוו אנטה" (קהילות שלא הצטרפו לא לנאולוגים (המתקנים) ולא לאורתודוקסים, שהתפלגו אחרי קונגרס יהודי הונגריה מ-1868-1869).
בית הכנסת נבנה ב-1896. כן פעלו במקום חברה קדישא, וזמן מה, אף בית ספר. בשנות ה-30 פעלה בקהילה תנועת "הכשרה" מטעם תנועת "מזרחי".
בתקופת "הטרור הלבן" (פרעות ביהודים שערכו גורמים ימניים בשנים 1921-1919 לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי), הוכו יהודים ברחובות העיר וחנויותיהם נשדדו.
בשנת 1930 היו בקהילה 152 יהודים.
תקופת השואה
ב-1942 נשלחו צעירים יהודים רבים לעבודות כפייה (עבודות ביצורים ושרותים שבהן הועסקו עם אזרחים הונגריים אחרים שהשלטונות לא רצו לצרף לשורות הצבא הלוחם) והועסקו בהכשרת שדות מטווחים.
באביב 1944, לאחר כניסת הגרמנים להונגריה, נעצרו מיד ראש הקהל וכמה מנכבדי הקהילה. ב-13 במאי, רוכזו כל יהודי המקום במחסן תבואות ריק בעיר. כעבור שבועיים הועברו למשק סמוך, שם רוכזו יחד עם יהודים נוספים תושבי הכפרים הסמוכים. לאחר שלושה שבועות, הועברו לבקשצ'אבה (BEKESCSABA). יושבי המחנה חולקו לשתי קבוצות: האחת, ובה כמאה מיהודי באטונ'ה, נשלחה לשטראסהוף (STRASSHOF) שבאוסטריה, והשנייה הובלה למחנה ההשמדה אושוויץ.
אחרי המלחמה, חזרו שלושה ניצולים מאושוויץ, ששה מעבודות הכפייה ושמונים מאוסטריה. הקהילה התארגנה מחדש, אך רבים התפזרו תוך זמן מה. בשנות השבעים ישבו במקום רק יהודים מעטים.
עיר במחוז צ'אנאד (CSANAD), דרום מזרח הונגריה.
הקהילה היהודית במקום התפתחה במחצית השנייה של המאה ה-19. רוב היהודים היו סוחרים ותעשיינים.
הקהילה השתייכה ל"סטטוס קוו אנטה" (קהילות שלא הצטרפו לא לנאולוגים (המתקנים) ולא לאורתודוקסים, שהתפלגו אחרי קונגרס יהודי הונגריה מ-1868-1869).
בית הכנסת נבנה ב-1896. כן פעלו במקום חברה קדישא, וזמן מה, אף בית ספר. בשנות ה-30 פעלה בקהילה תנועת "הכשרה" מטעם תנועת "מזרחי".
בתקופת "הטרור הלבן" (פרעות ביהודים שערכו גורמים ימניים בשנים 1921-1919 לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי), הוכו יהודים ברחובות העיר וחנויותיהם נשדדו.
בשנת 1930 היו בקהילה 152 יהודים.
תקופת השואה
ב-1942 נשלחו צעירים יהודים רבים לעבודות כפייה (עבודות ביצורים ושרותים שבהן הועסקו עם אזרחים הונגריים אחרים שהשלטונות לא רצו לצרף לשורות הצבא הלוחם) והועסקו בהכשרת שדות מטווחים.
באביב 1944, לאחר כניסת הגרמנים להונגריה, נעצרו מיד ראש הקהל וכמה מנכבדי הקהילה. ב-13 במאי, רוכזו כל יהודי המקום במחסן תבואות ריק בעיר. כעבור שבועיים הועברו למשק סמוך, שם רוכזו יחד עם יהודים נוספים תושבי הכפרים הסמוכים. לאחר שלושה שבועות, הועברו לבקשצ'אבה (BEKESCSABA). יושבי המחנה חולקו לשתי קבוצות: האחת, ובה כמאה מיהודי באטונ'ה, נשלחה לשטראסהוף (STRASSHOF) שבאוסטריה, והשנייה הובלה למחנה ההשמדה אושוויץ.
אחרי המלחמה, חזרו שלושה ניצולים מאושוויץ, ששה מעבודות הכפייה ושמונים מאוסטריה. הקהילה התארגנה מחדש, אך רבים התפזרו תוך זמן מה. בשנות השבעים ישבו במקום רק יהודים מעטים.
טוטקומלוש
(מקום)טוטקומלוש TOTKOMLOS
עיירה במחוז בקש (BEKES), דרום מזרח הונגריה.
יהודים התיישבו לראשונה במקום רק בשנות הארבעים של המאה ה-19, משהותרה התיישבות יהודים בערי הונגריה.
רובם עסקו במסחר, והיו ביניהם גם רופאים, עורכי-דין ומנהלי אחוזות. בין היהודים לבין שאר תושבי המקום (סלובאקים הוסיטים, שברחו ממולדתם בגלל רדיפות) שררו יחסים טובים של פליטים שותפים לגורל. עד 1944, עמד יהודי בשם נאנדור ואש (VAS NANDOR) בראש המפלגה השלטת במקום.
הקהילה התארגנה ב-1854, עד 1884 הייתה כפופה לקהילת מאקו (MAKO), אחר כך לקהילת אורושהאזה (OROSHAZA) ושוב למאקו. בעיירה היו חברה קדישא, בית כנסת שנבנה ב-1884 ובית ספר שפעל בשנים 1918-1895. כיהנו שם רבנים ברציפות עד להכחדת הקהילה, הרב האחרון היה ר' יוסף פורהאנדט (VORHANDT), שנספה בשואה.
בשנת 1930 היו בטוטקומלוש 192 יהודים.
תקופת השואה
אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (1 בספטמבר 1939) נחקקו בהונגריה הפרו-גרמנית "החוקים היהודיים", שהיפלו את היהודים לרעה בתחומי הכלכלה והתרבות. בשנת 1940 גוייסו יהודים ל"פלוגות עבודה", לעבודות ביצורים ושרותים, במסגרתן נשלחו רוב הגברים היהודים בטוטקומלוש לעבודות כפייה.
במארס 1944 נכנס הצבא הגרמני להונגריה. באפריל 1944 נכלאו יהודי טוטקומלוש בבית אחד, שהוכרז לגיטו סגור. הנוצרים סיפקו ליהודים מזון והעבירו עבורם דברי דואר. פקידים יהודים המשיכו לקבל את משכורותיהם. הגיטו נוהל בידי היהודים, כמעט בלי התערבות מבחוץ.
ב-26 ביוני 1944, גורשו היהודים לגיטו בקשצ'אבה (BEKESCSABA) ורוכזו בבית חרושת ללבנים מחוץ לעיירה, עמם היו שם גם יהודי קהילת וגאגיהאזה (VEGEGYHAZA). מבקשצ'אבה, הועברו לגיטו דברצן (DEBRECEN), וכעבור שלושה ימים שולחו למחנה ההשמדה אושוויץ.
כשמונים מיהודי העיירה הגיעו לאוסטריה ב"רכבת קאסטנר" (רכבת שהיו בה למעלה מ- 1,000 יהודים שהגרמנים הסכימו לשחרר משילוח למחנות ההשמדה, בעקבות משא ומתן שניהלו עם ישראל קאסטנר.)
אחרי המלחמה, ביולי 1945, חזרו לעיירה היהודים שהיו באוסטריה. הם שבו לבתיהם וקיבלו את כל רכושם. כעבור זמן מה עזבו מקצתם את העיירה, ובמקומם התיישבו יהודים מכפרים סמוכים.
עיירה במחוז בקש (BEKES), דרום מזרח הונגריה.
יהודים התיישבו לראשונה במקום רק בשנות הארבעים של המאה ה-19, משהותרה התיישבות יהודים בערי הונגריה.
רובם עסקו במסחר, והיו ביניהם גם רופאים, עורכי-דין ומנהלי אחוזות. בין היהודים לבין שאר תושבי המקום (סלובאקים הוסיטים, שברחו ממולדתם בגלל רדיפות) שררו יחסים טובים של פליטים שותפים לגורל. עד 1944, עמד יהודי בשם נאנדור ואש (VAS NANDOR) בראש המפלגה השלטת במקום.
הקהילה התארגנה ב-1854, עד 1884 הייתה כפופה לקהילת מאקו (MAKO), אחר כך לקהילת אורושהאזה (OROSHAZA) ושוב למאקו. בעיירה היו חברה קדישא, בית כנסת שנבנה ב-1884 ובית ספר שפעל בשנים 1918-1895. כיהנו שם רבנים ברציפות עד להכחדת הקהילה, הרב האחרון היה ר' יוסף פורהאנדט (VORHANDT), שנספה בשואה.
בשנת 1930 היו בטוטקומלוש 192 יהודים.
תקופת השואה
אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (1 בספטמבר 1939) נחקקו בהונגריה הפרו-גרמנית "החוקים היהודיים", שהיפלו את היהודים לרעה בתחומי הכלכלה והתרבות. בשנת 1940 גוייסו יהודים ל"פלוגות עבודה", לעבודות ביצורים ושרותים, במסגרתן נשלחו רוב הגברים היהודים בטוטקומלוש לעבודות כפייה.
במארס 1944 נכנס הצבא הגרמני להונגריה. באפריל 1944 נכלאו יהודי טוטקומלוש בבית אחד, שהוכרז לגיטו סגור. הנוצרים סיפקו ליהודים מזון והעבירו עבורם דברי דואר. פקידים יהודים המשיכו לקבל את משכורותיהם. הגיטו נוהל בידי היהודים, כמעט בלי התערבות מבחוץ.
ב-26 ביוני 1944, גורשו היהודים לגיטו בקשצ'אבה (BEKESCSABA) ורוכזו בבית חרושת ללבנים מחוץ לעיירה, עמם היו שם גם יהודי קהילת וגאגיהאזה (VEGEGYHAZA). מבקשצ'אבה, הועברו לגיטו דברצן (DEBRECEN), וכעבור שלושה ימים שולחו למחנה ההשמדה אושוויץ.
כשמונים מיהודי העיירה הגיעו לאוסטריה ב"רכבת קאסטנר" (רכבת שהיו בה למעלה מ- 1,000 יהודים שהגרמנים הסכימו לשחרר משילוח למחנות ההשמדה, בעקבות משא ומתן שניהלו עם ישראל קאסטנר.)
אחרי המלחמה, ביולי 1945, חזרו לעיירה היהודים שהיו באוסטריה. הם שבו לבתיהם וקיבלו את כל רכושם. כעבור זמן מה עזבו מקצתם את העיירה, ובמקומם התיישבו יהודים מכפרים סמוכים.
מזוברן'
(מקום)מזוברן' MEZOBERENY
עיר במחוז בקש (BEKES), דרום מזרח הונגריה.
יהודים התיישבו במקום באמצע המאה ה-19, בהזמנת בעל האחוזה. רובם היו סוחרים, מיעוטם עסקו בחקלאות ובפקידות. הקהילה התארגנה ב-1854 והקימה חברה קדישא ואגודת נשים לפעולות צדקה. בית ספר נוסד ב-1879 ובית כנסת נבנה ב-1884.
קהילת מזוברן' לא נקטה עמדה בחילוקי הדעות בין חרדים למשכילים בעקבות קונגרס יהודי הונגריה (1868, 1869), ונשארה במעמדה שלפני הקונגרס - קהילת "ססטוס קוו אנטה".
בשנת 1930 נימנו בקהילה 166 יהודים.
תקופת השואה
מעמדם וזכויותיהם של יהודי הונגריה הוגבלו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939), כשממשלת הונגריה הפרו-גרמנית חוקקה בשנת 1938 את "החוקים היהודיים".
באפריל 1944, כמה שבועות אחרי כניסת הצבא הגרמני להונגריה, נעצרו 18 יהודים ונכלאו בבודאפשט. אחדים מהם צורפו בפקודת אייכמן למשלוחים שיצאו לאושוויץ.
במאי 1944 רוכזו יהודי מזוברן' בבית הכנסת ורכושם הוחרם. הם גורשו לבקשצ'אבה (BEKESCSABA), ומשם שולחו למחנה ההשמדה אושוויץ ואחדים לאוסטריה לעבודות כפייה.
אחרי המלחמה חזרו לעיר כמה יהודים, חיי הקהילה לא נתחדשו.
עיר במחוז בקש (BEKES), דרום מזרח הונגריה.
יהודים התיישבו במקום באמצע המאה ה-19, בהזמנת בעל האחוזה. רובם היו סוחרים, מיעוטם עסקו בחקלאות ובפקידות. הקהילה התארגנה ב-1854 והקימה חברה קדישא ואגודת נשים לפעולות צדקה. בית ספר נוסד ב-1879 ובית כנסת נבנה ב-1884.
קהילת מזוברן' לא נקטה עמדה בחילוקי הדעות בין חרדים למשכילים בעקבות קונגרס יהודי הונגריה (1868, 1869), ונשארה במעמדה שלפני הקונגרס - קהילת "ססטוס קוו אנטה".
בשנת 1930 נימנו בקהילה 166 יהודים.
תקופת השואה
מעמדם וזכויותיהם של יהודי הונגריה הוגבלו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939), כשממשלת הונגריה הפרו-גרמנית חוקקה בשנת 1938 את "החוקים היהודיים".
באפריל 1944, כמה שבועות אחרי כניסת הצבא הגרמני להונגריה, נעצרו 18 יהודים ונכלאו בבודאפשט. אחדים מהם צורפו בפקודת אייכמן למשלוחים שיצאו לאושוויץ.
במאי 1944 רוכזו יהודי מזוברן' בבית הכנסת ורכושם הוחרם. הם גורשו לבקשצ'אבה (BEKESCSABA), ומשם שולחו למחנה ההשמדה אושוויץ ואחדים לאוסטריה לעבודות כפייה.
אחרי המלחמה חזרו לעיר כמה יהודים, חיי הקהילה לא נתחדשו.
אורושהאזה
(מקום)אורושהאזה (OROSHAZA)
עיר במחוז בקש (BEKES), דרום מזרח הונגריה.
יהודים החלו להתיישב במקום בראשית המאה ה-19. ב-1840 ישבו שם רק 15 יהודים, באותה השנה בוטלו הגבלות ההתיישבות של יהודי הונגריה ועד שנת 1869 עלה מספר היהודים באורושהאזה ל-259. חברה קדישא הוקמה שם כבר ב-1835. ב-1880 ישבו במקום 696 יהודים, הם קידשו בית עלמין והיה להם בית תפילה. ב-1890 נבנה בית כנסת.
בית ספר "תלמוד תורה" היה במקום ובית ספר יסודי יהודי נפתח ב-1852, ב-1867 למדו בין 176 תלמידיו גם תלמידים נוצרים.
ב-1900 הגיעה הקהילה לשיא גודלה - 938 יהודים. בין מוסדותיה היו "אגודת נשים", "סומך נופלים" וביקור חולים". בעקבות קונגרס יהודי הונגריה, שנפתח בדצמבר 1868, הצטרפה הקהילה לזרם הניאולוגי.
רוב יהודי אורושהאזה עסקו במסחר ובמלאכה והיו ביניהם גם כמה בעלי מקצועות חפשיים, פקידים, בעלי משקים חקלאיים ותעשיין אחד.
בין שתי מלחמות העולם הייתה פעילות ציונית ותרבותית ערה בקהילה. ב-1930 התארגן "חוג בורוכוב".
בעקבות הנהגת "נומרוס קלאוזוס" במוסדות להשכלה גבוהה היגרו צעירים יהודים לארצות שמעבר לים.
ב-1930 ישבו באורושהאזה 727 יהודים.
תקופת השואה
ב-1938, עם פרסום "החוקים היהודיים" שנועדו להגביל את היהודים בתחומי הכלכלה ובחברה, נפגעה פרנסת רוב יהודי אורושהאזה.
ב-1940 גוייסו צעירים יהודים לעבודות כפייה (עבודות ביצורים ושרותים בהן הועסקו עם אזרחים הונגרים אחרים שהשלטונות לא רצו לצרף לשורות הצבא הלוחם). ב-1941 הוצבו רבים מהם בחזית אוקראינה.
ב-1944, לאחר כניסת הגרמנים להונגריה, גוייסו הגברים בני 50-40 לעבודות כפייה. הם נצטוו לענוד סרטים בצבעי שחור וצהוב.
באפריל אותה שנה, הגיעה לאורושהאזה יחידת ס"ס. באותו הלילה הוצאו 40 גברים יהודים מבתיהם והובלו אל מחוץ לעיר, שם נורו למוות. אחרים הועסקו בניקוי הרחובות ובעבודות מפרכות במשקי הסביבה.
ב-16 במאי 1944 רוכזו יהודי אורושהאזה בגיטו, ולאחר ששה שבועות הובלו ברגל לבקשצ'אבה (BEKESCSABA) על גבול רומניה-הונגריה. אלה שהיו להם קרובים במקום הורשו להישאר. האחרים שולחו למחנה אושוויץ, ובגלל טעות בדרך הגיעו לאוסטריה, שם עשו את חדשי המלחמה האחרונים.
במאי 1945, אחרי המלחמה, חזרו מאוסטריה כ-300 יהודים וחידשו את חיי הקהילה ואת הפעילות הציונית. כעבור כמה שנים עלו רובם לישראל.
עיר במחוז בקש (BEKES), דרום מזרח הונגריה.
יהודים החלו להתיישב במקום בראשית המאה ה-19. ב-1840 ישבו שם רק 15 יהודים, באותה השנה בוטלו הגבלות ההתיישבות של יהודי הונגריה ועד שנת 1869 עלה מספר היהודים באורושהאזה ל-259. חברה קדישא הוקמה שם כבר ב-1835. ב-1880 ישבו במקום 696 יהודים, הם קידשו בית עלמין והיה להם בית תפילה. ב-1890 נבנה בית כנסת.
בית ספר "תלמוד תורה" היה במקום ובית ספר יסודי יהודי נפתח ב-1852, ב-1867 למדו בין 176 תלמידיו גם תלמידים נוצרים.
ב-1900 הגיעה הקהילה לשיא גודלה - 938 יהודים. בין מוסדותיה היו "אגודת נשים", "סומך נופלים" וביקור חולים". בעקבות קונגרס יהודי הונגריה, שנפתח בדצמבר 1868, הצטרפה הקהילה לזרם הניאולוגי.
רוב יהודי אורושהאזה עסקו במסחר ובמלאכה והיו ביניהם גם כמה בעלי מקצועות חפשיים, פקידים, בעלי משקים חקלאיים ותעשיין אחד.
בין שתי מלחמות העולם הייתה פעילות ציונית ותרבותית ערה בקהילה. ב-1930 התארגן "חוג בורוכוב".
בעקבות הנהגת "נומרוס קלאוזוס" במוסדות להשכלה גבוהה היגרו צעירים יהודים לארצות שמעבר לים.
ב-1930 ישבו באורושהאזה 727 יהודים.
תקופת השואה
ב-1938, עם פרסום "החוקים היהודיים" שנועדו להגביל את היהודים בתחומי הכלכלה ובחברה, נפגעה פרנסת רוב יהודי אורושהאזה.
ב-1940 גוייסו צעירים יהודים לעבודות כפייה (עבודות ביצורים ושרותים בהן הועסקו עם אזרחים הונגרים אחרים שהשלטונות לא רצו לצרף לשורות הצבא הלוחם). ב-1941 הוצבו רבים מהם בחזית אוקראינה.
ב-1944, לאחר כניסת הגרמנים להונגריה, גוייסו הגברים בני 50-40 לעבודות כפייה. הם נצטוו לענוד סרטים בצבעי שחור וצהוב.
באפריל אותה שנה, הגיעה לאורושהאזה יחידת ס"ס. באותו הלילה הוצאו 40 גברים יהודים מבתיהם והובלו אל מחוץ לעיר, שם נורו למוות. אחרים הועסקו בניקוי הרחובות ובעבודות מפרכות במשקי הסביבה.
ב-16 במאי 1944 רוכזו יהודי אורושהאזה בגיטו, ולאחר ששה שבועות הובלו ברגל לבקשצ'אבה (BEKESCSABA) על גבול רומניה-הונגריה. אלה שהיו להם קרובים במקום הורשו להישאר. האחרים שולחו למחנה אושוויץ, ובגלל טעות בדרך הגיעו לאוסטריה, שם עשו את חדשי המלחמה האחרונים.
במאי 1945, אחרי המלחמה, חזרו מאוסטריה כ-300 יהודים וחידשו את חיי הקהילה ואת הפעילות הציונית. כעבור כמה שנים עלו רובם לישראל.
מדגייש-אגיהאזה
(מקום)מדגייש-אגיהאזה MEDGYESEGYHAZA
עיירה במחוז בקש (BEKES), דרום מזרח הונגריה.
יהודים החלו להתיישב במקום במחצית השנייה של המאה ה-19. רובם עסקו במסחר בתבואה. במקום היו בית עלמין, בית כנסת (שנבנה ב-1870) ובית ספר. הקהילה השתייכה לזרם הנאולוגי (שגרס השתלבות בתרבות ההונגרית ותיקון סדרי החיים הדתיים).
בשנת 1930 ישבו במדגייש-אגיהאזה 60 יהודים.
תקופת השואה
אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) גוייסו יהודי הונגריה הפרו-גרמנית לפלוגות עבודה, לביצוע עבודות ביצורים ושרותים עבור הצבא ההונגרי. במסגרת זאת היו גם אזרחים הונגרים אחרים שהשלטונות לא רצו לצרף לשורות הצבא הלוחם.
ב-1942 נלקחו לעבודות כפייה צעירים יהודים ממדגייש-אגיהאזה ונשלחו לחזית אוקראינה, שם לחמו ההונגרים לצד הגרמנים. ארבעה מבני העיירה נהרגו.
במאי 1944, כחודשיים אחרי כניסת הצבא הגרמני להונגריה, רוכזו יהודי העיירה ויהודי הכפרים שסביבה במשק סמוך ומשם הועברו כעבור שלושה שבועות לגיטו שנתחם בעיר בקשצ'אבה (BEKESCSABA), והיה מקום ריכוז יהודי המחוז. כעבור זמן מה שולחו משם למחנה ההשמדה אושוויץ. כמה הועברו לעבודות כפייה באוסטריה. מבין אלה כמעט כולם נשארו בחיים.
אחרי המלחמה חזרו לעיירה כ-20 יהודים ששרדו. נסיון לשקם את חיי הקהילה לא עלה יפה, ותוך זמן קצר עזבו רובם את המקום. ב-1964 ישבה בעיירה משפחה יהודית אחת.
עיירה במחוז בקש (BEKES), דרום מזרח הונגריה.
יהודים החלו להתיישב במקום במחצית השנייה של המאה ה-19. רובם עסקו במסחר בתבואה. במקום היו בית עלמין, בית כנסת (שנבנה ב-1870) ובית ספר. הקהילה השתייכה לזרם הנאולוגי (שגרס השתלבות בתרבות ההונגרית ותיקון סדרי החיים הדתיים).
בשנת 1930 ישבו במדגייש-אגיהאזה 60 יהודים.
תקופת השואה
אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) גוייסו יהודי הונגריה הפרו-גרמנית לפלוגות עבודה, לביצוע עבודות ביצורים ושרותים עבור הצבא ההונגרי. במסגרת זאת היו גם אזרחים הונגרים אחרים שהשלטונות לא רצו לצרף לשורות הצבא הלוחם.
ב-1942 נלקחו לעבודות כפייה צעירים יהודים ממדגייש-אגיהאזה ונשלחו לחזית אוקראינה, שם לחמו ההונגרים לצד הגרמנים. ארבעה מבני העיירה נהרגו.
במאי 1944, כחודשיים אחרי כניסת הצבא הגרמני להונגריה, רוכזו יהודי העיירה ויהודי הכפרים שסביבה במשק סמוך ומשם הועברו כעבור שלושה שבועות לגיטו שנתחם בעיר בקשצ'אבה (BEKESCSABA), והיה מקום ריכוז יהודי המחוז. כעבור זמן מה שולחו משם למחנה ההשמדה אושוויץ. כמה הועברו לעבודות כפייה באוסטריה. מבין אלה כמעט כולם נשארו בחיים.
אחרי המלחמה חזרו לעיירה כ-20 יהודים ששרדו. נסיון לשקם את חיי הקהילה לא עלה יפה, ותוך זמן קצר עזבו רובם את המקום. ב-1964 ישבה בעיירה משפחה יהודית אחת.