קהילת יהודי בוסטון

ארתור מנדל )1905- 1979(' מוסיקולוג ומנצח. נולד בבוסטון, מסצ'וסטס (ארה"ב), סיים את לימודיו באוניברסיטת הארווארד ואחר כך, בשנים 1927-1925, למד בקונסרבטוריון (Ecole normal de musique) בפריס, אצל נדיה בולאנז'ה. בשנים 1953-1937 ניצח על "זמרי הקנטטה" של אוניברסיטת הארווארד, והתמחה במוסיקת בארוק. בשנים 1947-1941 שימש עורך עמית של ה"רבעון המוסיקלי" (Musical Quarterly) ועורך במסגרת המו"לים למוסיקה (Associated Music Publishers) לימד מוסיקה באוניברסיטת קולומביה (1949) וב-1952 היה יושב ראש מחלקת המוסיקה באוניברסיטת פרינסטון. מ-1969 עד צאתו לגימלאות הועסק באוניברסיטת הנרי פולמן. הוא סופר-עמית (ביחד עם ט' דייויד) של The Bach Reader (1945) ועורך היצירות של באך והיינריך שיץ. נפטר בניוארק, ניו-ג'רסי (ארה"ב).

מנצח וכנר. נולד בבוסטון, מסצ'וסטס (ארה"ב). למד תחילה עם אביו, שהיה כנר בעצמו, ואחר כך בברלין עם וילי הס. ב-1915 הצטרף לתזמורת הסימפונית של בוסטון, הקים את הבוסטון סימפונייטה, וניצח עליה בבוסטון ובמסעי הופעות. ב-1929 ייסד את סדרת הקונצרטים "אספלנדה" (Esplanade Concerts) ומאז 1930 ניצח על תזמורת הטיילת של בוסטון. עם תזמורת הטיילת הופיע במוסיקה קלאסית קלה ומוסיקת פופ בעיבוד לתזמורת סימפונית (למשל שירים של הביטלס). נפטר בבוסטון.

סרגיי קוסביצקי (1874- 1951), מנצח ונגן קונטרבס. נולד בווישני-וולוצ'וק, רוסיה. ב-1891 התחיל ללמוד בקונסרבטוריון במוסקבה. קוסוביצקי הפך לנגן אמן, עיבד יצירות קלאסיות והלחין מוסיקה לקונטרבס סולו, כדי להגדיל את מספר קטעי המוסיקה לכלי זה. אחרי שנשא לאישה בת למשפחה עשירה, יצא לברלין וב-1908 הופיע לראשונה כמנצח. ב-1909 הקים את הוצאת הספרים הרוסית למוסיקה (Editions Russes de Musique), בית הוצאה חלוצי למלחינים רוסים מודרנים. אחרי מלחמת העולם הראשונה התיישב בפריס, ייסד את את סדרת "הקונצרטים של קוסביצקי" ובמסגרתה הופיע לראשונה ביצירות חשובות רבות, וביניהן כאלה שחוברו בהזמנתו. ב-1925 התמנה למנהל המוסיקלי של התזמורת הסימפונית של בוסטון, והחזיק בתפקיד זה 25 שנים. מ-1935 ניגנה התזמורת בקורסי הקיץ שנערכו בטנגלווד, מסצ'וסטס. ב-1940 התמנה לנשיא מרכז ברקשייר למוסיקה. כמנצח אורח הופיע ברחבי העולם, כולל עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, ב-1950.
ב-1943 הוקמה קרן קוסביצקי למוסיקה, לעידוד כתיבת יצירות חדשות. קוסביצקי תרם את אוסף כתבי היד המוסיקליים שלו לאוסף הנושא את שמו באוניברסיטה העברית ירושלים. נפטר בבוסטון, מסצ'וסטס (ארה"ב).

Eduard Hitschmann (1871-1957), physician and psychoanalyst born in Vienna, Austria, the son of a banker and the grandson of a physician. He attended the University of Vienna Medical School, received his degree in 1895, and initially practiced internal medicine. In 1905 Paul Federn brought him into the Wednesday Psychological Society. By then a well-known physician, he served for a time as the Freud family doctor. In April 1909, Hitschmann read before the Vienna Psychoanalytic Society a paper entitled "A General Presentation of Freud's Theories", in which he set out a summary of psychoanalytic ideas. Hitschmann went on to write the first concise presentation of psychoanalysis, which was translated into English as Freud's "Theories of Neurosis". He was one of Freud's early disciples and remained loyal to him throughout a long career.

He also wrote numerous biographical studies, including those of Franz Schubert, William James, and Emanuel Swedenborg; these studies were published in "Great Men: Psychoanalytic Studies" (1956). Hitschmann's many psychoanalytic publications were not always full approved of by Freud, who maintained a certain intellectual distance in spite of their friendship. However, Freud entrusted Hitchsmann to direct the psychoanalytic outpatient clinic, or "Ambulatorium", when it was established in Vienna in 1922. Hitschmann fled from Nazi controlled Austria in 1938 and sought refuge in London, England. In 1944 he immigrated to Boston, USA, where he worked as an analyst until his death.

Soma Weiss (1899-1942), physician and professor, born in Budapest, Hungary (then part of Austria-Hungary). He studied at the Royal Hungarian University in Budapest from 1916 to 1920, during which period he served also as a research fellow and demonstrator at the university.

In 1921, after emigrating to the United States, Weiss received a BA degree from Columbia University, and two years later his medical degree from the Cornell Medical School. Weiss became an assistant at the Thorndike Memorial Laboratory in Boston in 1923; at the time of his death he was assistant director of the laboratory. He was made assistant in medicine at Harvard University in 1926, instructor in 1927, assistant professor in 1929, associate professor in 1932, and Hersey Professor of Medicine in 1939.

Weiss was also chief of the Peter Bent Brigham Hospital and director of the fourth Harvard medical service at the Boston City Hospital.

With various associates, Weiss made original studies in etiology (the study of the cause of diseases), concurrent factors and therapeutic chemistry of abnormal conditions, particularly in the fields of cardio-vascular disturbances and hypertension. Despite his youth, he was one of the most important research workers of his time.

Weiss died in Boston.

 ארתור רודזינסקי (1892- 1958), מנצח. נולד בספליט, קרואטיה (אז חלק מאוסטריה-הונגריה). למד בקונסרבטוריון של וינה אצל אמיל ריטר פון זאואר (Sauer), פרנץ שאלק (Schalk) ופרנץ שרקר (Schreker). ניצח לראשונה על התזמורת הפילהרמונית של ורשה ועל תזמורת האופרה שלה. ב-1925 הגיע לארה"ב והיה עוזר מנצח של ליאופולד סטוקובסקי בתזמורת פילדלפיה. ב-1929 מונה למנהל ראשי של התזמורת הפילהרמונית של לוס אנג'לס. מ-1933 ניצח על תזמורת קליוולנד וב-1937 הכין את תזמורת NBC לכבוד ביקורו של טוסקניני. באותה שנה מונה למנצח קבע של התזמורת הפילהרמונית של ניו-יורק, אך התפטר ב-1947 ובמשך שנה ניצח על התזמורת הסימפונית של שיקגו. מ-1948 התגורר ברומא והופיע ברחבי אירופה ואמריקה הדרומית. הופעתו האחרונה נערכה ב-1958, כשניצח על טריסטן ואיזולדה באופרה של שיקגו. נפטר בבוסטון, מסצ'וסטס (ארה"ב).

Elena Bonner (1923-2011) Soviet dissident and human rights campaigner, wife of Andrei Sakharov, born in Merv Turkmenistan (then in the Soviet Russia). Bonner was the daughter of Georgy Alikhanov, a founder of Soviet Armenian Communist Party and Ruth Bonner, a Jew from Siberia. Both parents were lifelong communists, but fell foul of Stalin's purges. After her mother had been sent to the Gulag, Elena found her way to Leningrad (today St Petersburg) where she lived with her grandmother and went to school.

During World War II she worked as a nurse on the front lines and was wounded on several occasions. She was decorated by the Soviet army. After the war she studied medicine, became a pediatrician and joined the Communist party.

In the 1960s she became disillusioned with Soviet totalitarianism, left the Communist party and and also her medical practice. She joined the dissident movement on a full-time basis. At this time she met nuclear physicist Dr. Andrei Sakharov who had been instrumental in the development of the Soviet Union's first hydrogen bomb, but who too had become very unhappy about the direction taken by Soviet Russia. The two married in 1971 and were both immediately and intensively persecuted by the authorities. In 1975 she was permitted to leave in order to receive medical treatment, but during her absence she went to Oslo to accept the Nobel Peace Prize awarded to her husband. In 1984 after she was charged with anti-Soviet slander, she joined her husband in exile in Gorky, 400 km east of Moscow. The following year, when Sakharov went on hunger strike, she was allowed to leave the country for further medical treatment on condition that she did not speak to journalists. In 1986 the Soviet leader M. Gorbachev urged A. Sakharov to return to Moscow. He did return and tried to persuade Gorbachev to release other prisoners of conscience.

Bonner became a vigorous critic of Gorbachev when many of the Soviet totalitarian policies remained in force. When Gorbachev was nominated for the Nobel Peace Prize she asked the community to delete her husband's name from the list of previous recipients. The committee refused. Their small Moscow apartment became a kind of command centre for the dissident movement from which she waged her persistent campaign against authoritarianism. Sakharov himself died in 1989, but Bonner continued her work. Although living for the most part in the USA since 2006 she continued her fight for human rights writing articles in both the American and Russian press. In 2010 she said that she felt that Russia was “backsliding” and it was vital to improve justice and the rule of law in Russia.

Felix Deutsch (1884-1964), psychiatrist, born in Vienna, Austria (then Austria-Hungary). He was educated in a liberal way and the atmosphere in his parents house was religious free. While studying he was confronted with the anti-Semitic atmosphere at the University of Vienna, and joined the Zionist student organization "Kadimah". He played an important role in the organization and advocated the minority rights. He became a friend of Herzl.

Deutsch dealt with emotional factors in physical illness, which brought him to establish a clinic for “organ-neuroses” (1919) in Vienna. From 1921 Deutsch lectured in medicine at the University of Vienna. The subjects of his research connected him with Freud, and they established the first home of the Psychoanalytic Clinic in Vienna (1922). Deutsch published many articles on the interaction of emotional and physical processes, and was one of the pioneers of psychosomatic medicine.

Deutsch emigrated to Boston, MA, USA, (1935), where he became research fellow in psychiatry at Harvard University. During the years he published many articles on psychoanalytical topics. He was president of the Boston Psychoanalytic Institute (1951-1954). In his work he invented many scientific terms and enriched the psychological language. Before his death he planned to conduct a project on the art of children that immigrated to Israel from all corners of the world. Felix Deutsch was married to Helene Deutsch who was also a psychiatrist.

Victor Conrad (1876-1962), meteorologist, born and educated in Vienna, Austria (then part of Austria-Hungary). Upon graduation be became a staff member of the department of Meteorology and Magnetism at the University of Vienna. There he founded a section for the observation of electricity in the air, which was important to the discovery of cosmic rays some years later.

Victor Conrad served as head of the department of cosmic physics at the University of Czernowitz (1910), Bukovina (now in Ukraine), until the World War I. In 1918 he returned to the University of Vienna, to the Institute of Meteorology, where he started a seismographic station for the observation of geophysical problems (earthquakes). Victor Conrad was later (1920-1938) involved with the research of bioclimatic issues. He was editor of the geophysical quarterly Gerlands Beitraege zur Geophysik (1926-1938), and edited 39 volumes. He wrote the chapter of climatic elements and their dependence on terrestrial influences, in the 500 pages Handbuch der Klimatologie" published by Wladimir Koppen, a famous meteorologist.

After the takeover by the Nazis, Conrad escaped to the USA. He was invited to lecture and do research in the Penn State Meteorology program, where he remained for a little over a year in 1939-1940. He then joined Harvard University at Boston where he continued lecturing and conducting research on climatology. In Boston he published Fundamentals of Physical Climatology (1942), and Methods in Climatology (1944) together with Professor L.W. Pollak of Dublin.

Conrad died in Boston in 1962.

משפחת רבי יהושע גרין.
בוסטון, מסצ'וסטס, ארה"ב, 1890 בקירוב.
המשפחה היגרה לארה"ב,מרוסיה הצארית.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות עדה ארליך גמברוב, ישראל)