קהילת יהודי מידז'יז'ץ'
Miedzyrzecz
In German: Meseritz
A town and capital of Międzyrzecz County in Lubusz Voivodeship, Poland. Until 1945 it was part of Germany.
First Jewish presence: 14th century; peak Jewish population: 1,155 in 1840 (24% of the total population); Jewish population in 1933: 105
Annexed by Prussia in 1793, the town of Miedzyrzecz was not returned to Poland until 1945. Jews had settled in Meseritz in the 14th century, and their numbers increased in the early 16th century. Feared as economic competitors, Jews were often expelled from the town during the 16th and 17th centuries; in the decades leading up to and following 1700, a combination of wars and pestilence claimed the lives of many Meseritz citizens, including those of 1,700 Jews. In 1795, however, 560 Jews lived in the town (18 % of the total population). In 1824, much of the Jewish quarter and the 35-year old synagogue were destroyed in a fire. One year later, the community established a new synagogue in the classical style. The Jewish population dropped markedly during the second half of the 19th century, so that very few Jews lived in Meseritz on Pogrom Night (November 9, 1938), when the synagogue was burned down, the few remaining Jewish-owned stores were destroyed, and the Jewish men imprisoned. By March 1940, all remaining Jews had been sent to detention camps, from which they were later deported to the Nazi concentration and death camps in eastern Europe.
--------------------------------------------
This entry was originally published on Beit Ashkenaz - Destroyed German Synagogues and Communities website and contributed to the Database of the Museum of the Jewish People courtesy of Beit Ashkenaz.
מזריץ
(שם משפחה)MESERITZ
שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.
שם משפחה זה נגזר משמה של העירה מזריץ, שהוא שמה הגרמני של העיירה מידז'יז'ץ במחוז לובוש בפולן. יהודים מתועדים לראשונה במקום זה במאה ה-14. שמות של מקומות, מחוזות וארצות מוצא יכולים להיות לפעמים מקורם של שמות משפחה יהודיים. אבל, בהעדרו של תיעוד משפחתי אמין, שמות משפחה המבוססים על שמות של מקומות לא יכולים להעיד על מוצאה של המשפחה.
מזריץ מתועד כשם משפחה יהודי עם אולגה מזריץ לבית חננגה אשר נולדה באנברג, גרמניה, בשנת 1890, ונספתה בשואה לאחר שגורשה מהמבורג, גרמניה, אל גיטו ריגה בלטביה.
ראדזין
(מקום)עיר בגליל לובלין, מזרח פולין.
יהודים התיישבו בעיר כנראה בזמן היווסדה, במחצית השנייה של המאה ה-15. באמצע המאה ה- 18 הייתה בראדזין קהילה של 530 יהודים לערך, ומספרם הלך ועלה. בסוף המאה ה-19 התפקדו בראדזין יותר מ-2,850 יהודים (%53 מכלל האוכלוסיה).
עם גדולי הקהילה במאה ה-19 נמנו ר' גרשון חנוך ליינר, מייסד שושלת ראדזין, שחידש את השימוש בחוטי תכלת בציציות ואף הקים מעבדה להפקת הצבע הנכון, נכדו ר' שמואל שלמה ליינר, והרבנים שמעון דויטש וחיים פיין. ב-1929 התרוששו רבים מיהודי המקום מחמת דליקה שפקדה את העיר ובשנות השלושים נתערערה עמידת כולם בגלל השפל הכלכלי והחרם על המסחר היהודי.
בעיר נולד בתחילת המאה ה - 20 משה סנה . היה בתחילת שנות ה - 30 קצין בצבא הפולני ואחרי כן הגיע לפלשתינה ונהיה למפקד ההגנה .
ערב מלחמת העולם השנייה ישבו בראדזין כ- 3,500 יהודים.
תקופת השואה
בימים הראשונים למלחמה, ב-8 בספטמבר 1939, נפגעה השכונה היהודית מהפצצות מן האויר של הצבא הגרמני. לפני שכבשו הגרמנים את העיר (לקראת סוף ספטמבר)יצאו מאות צעירים יהודים מזרחה, לברית המועצות.
בדצמבר 1939 גורשו רוב יהודי ראדזין לסלאוואטיץ' ומזריץ, וכעבור חודשים אחדים חזרו לעיר שהוקם בה גיטו בקיץ 1940. "השומר הצעיר" וארגוני נוער אחרים הקימו קבוצות מחתרת בגיטו. ב-20 באוגוסט 1942 הייתה אקציה ראשונה בגיטו ומאות יהודים שולחו למחנה ההשמדה טרבלינקה. היהודים שנותרו בעיר היו קרבנותיה של האקציה השנייה שנערכה ב-20 בדצמבר אותה השנה.
הקהילה היהודית בשנות ה - 2000
אין יהודים בעיר לאחר שרובם נרצחו בשואה . מעטים חזרו אחרי המלחמה וזמן קצר לאחר מכן עזבו .
בית העלמין היהודי האורתודוכסי הישן נהרס לגמרי והאזור הפך למקום מגורים .
בית העלמין החדש שופץ בעזרת תרומות וחלק מהמצבות נאסף והוקמה אנדרטה במקום לנרצחי השואה . המקום מוקף גדר ויש בו שער . לעיתים יש ביקורים באתר .