מקור השם פרנק
שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.
הפרנקים היו קבוצת שבטים שחיו במאה ה-3 באיזור שבין נהר המיין וים הצפון. הרומאים קראו להם בשמות פרנקי או פרנקוס. פרנקוניה, שם המופיע לראשונה בתעודה לטינית משנת 1053, פראנס שהוא השם הלועזי של צרפת, ופרנקן הם כולם שמות שתיארו חבל ארץ שבו התיישבו הפרנקים ואשר הפך בימי הביניים לדוכסות גרמנית. שמה הנוכחי של צרפת - פראנס, בצרפתית, ופרנקרייך בגרמנית, כלומר "האימפריה של הפרנקים", נובע מייסודה של ממלכת הפרנקים בגליה ע"י קלוביס במאה ה-5 והפיכתה של ממלכת הפרנקים המערביים, כפי שמוגדרת בחוזה וורדן (843), לשטחי הליבה של המדינה הצרפתית המודרנית. היהודים חיו בשטחה של צרפת החל מהמאה ה-4. פירוש המילה פרנקו בספרדית הוא "חופשי / נדיב". בלדינו השם פרנקו הוא המקביל של המונח הערבי פראנג'י, כלומר "פרנקים". מאז המאה ה-12 שלושת המונחים האלה שימשו בארצות המוסלמיות במזרחו של הים התיכון כשמות המתייחסים לכלל האירופים. במאה ה-16 וגם לאחר מכן, המילה פרנקו מופיעה בספרות הרבנית הספרדית כשם כולל ליהודים האשכנזים תושבי אירופה. במזרח אירופה המילה תחילה התייחסה ליהודי נתין האימפריה העותומנית ובמרוצת הזמן לכל יהודי ספרדי דובר לדינו. שם המשפחה פרנק יכול להיות קשור גם בשמות של מקומות כמו פרנקנברג ופרנקנאו בהסן, גרמניה, פרנקנבורג באוסטריה, פרנקנשטיין (זאבקוביצה) בפולין ומקומות נוספים. בגלל רדיפות האינקוויזיציה בספרד, בני משפחה בשם פרנקו שחיו בספרד עוד לפני המאה ה-15 היגרו לאמסטרדם, ונציה, טוניסיה, כרתים ולונדון. שם זה מתועד בסלוניקי, יוון, בשנת 1492 ובבורדו, צרפת, בשנת 1528. הגרסה האיטלקית פרנקי וכמו כן הגרסאות הגרמניות פרנק ופרנקל מתועדות במאה ה-16. השמות פרנקס, פרנק, פרנקה, פרנקנבורגר ופרנקל מתועדים במאה ה-17, פרנק ופרנקלין במאה ה-18, ופרנקטי במאה ה-19. ככל הנראה מקורו של שם המשפחה היהודי פרנק באיזור ריינלנד, במערב גרמניה. שם זה מתועד בתחילת המאה ה-16 עם הרב מנחם מנדל פרנק אשר חי בפולין.
אישים מוכרים אשר נשאו שם משפחה זה i כוללים את יעקב בן יהודה פרנק (1791-1726), הידוע גם בכינוי "סנטו סניור" ("האדום הקדוש"), מייסד הכת של הפרנקיסטים אשר פרשו מהתנועה השבתאית; את אדולף פרנק (1916-1834); ואת המורה והחזן יליד גרמניה רפאל פרנק (1920-1867), מעצב הפונט העברי המודרני "פרנק-ריהל".
יעקוב פרנק
(אישיות)Jacob Frank (1726-1791), pseudo-messiah, born in Korolowka, Podolia, he was a trader who, while in Turkey, came into contact with the group that continued to believe in the messiahship of Shabbetai Tsevi. He began to study the Zohar and came to believe he was the reincarnation of Shabbetai Tsevi and developed a theology with a trinitarian basis (God, the Messiah, and the Shekhina - a female hypostasis of God). He acquired a following in eastern Europe and was excommunicated by the rabbis in 1756. The rabbis denounced the group to the Catholic authorities but Frank put himself under the protection of the bishop of Kaminiec-Podolski who ordered a public disputation. The Frankists accepted Christianity and Frank was baptized in Warsaw cathedral with the king as his godfather. However the Church grew suspicious and he was exiled for 13 years to the fortress of Czestochowa. On his release he moved to Bruenn and then to Offenbach where the sect was reestablished under the 'Holy Lord;' who now called himself Baron von Frank. After his death the sect continued to exist in Offenbach under Frank's daughter, Eve, as ' queen' and 'high priestess' practicing secret rites including ritual orgies. Eventually it disintegrated.
אנה פרנק
(אישיות)Anne (Annelies Marie) Frank (1929-1945), author, born in Frankfurt on Main, Germany. She was taken with her family to Amsterdam after the Nazis seized power in 1933. After Holland was invaded in 1940, her father prepared for the eventuality of hiding and in July 1942 the family and a few friends moved into the attic of the vacant annex of her father's business premises where they were hidden by four of her father's employees. For the next two years they remained in the attic and Anne kept a diary of their life. In Aug. 1944, after being tipped off, the Germans arrested them all and send them to death camps. Anne and her sister were sent to Bergen-Belsen Nazi concentration camp where they died of typhus in March 1945. Her diary was discovered by one of those who had hidden them and given to her father who survived the war. First published in 1947, it became a recognized world classic translated into numerous languages. The house in which they hid, known as the Anne Frank House, became a center of pilgrimage for visitors from all parts of the world and houses the Anne Frank Foundation established to fight anti-Semitism and racism.