קהילת יהודי ראוויץ'
ראוויץ' Rawicz
עיר במחוז פוזנאן, דרום-מערב מרכז פולין.
יישוב יהודי היה בראוויץ' מימיה הראשונים של העיר, במחצית הראשונה של המאה ה-17. אמנם גירושים פקדו את היהודים ב-1648 ו-1674 אבל בסוף המאה התארגנה הקהילה, וכעבור 20 שנה לערך הוענק לה כתב-זכויות. הקהילה מנתה אז 12 משפחות.
כרב ראשון בקהילת ראוויץ' נתמנה מנחם מנדל גראדנוויץ (1755). בית-מדרש נחנך ב-1774 ובית-כנסת ב-1783. בסוף המאה ה- 18 כבר מנתה הקהילה כ-200 משפחות. בית כנסת חדש נפתח לקראת סוף המאה ה-19, כאשר הקהילה היתה בשיא התפתחותה מבחינה חומרית ומבחינה רוחנית.
יהודי העיר מצאו פרנסתם במסחר או במלאכה, היו ביניהם סוחרי בקר, חנוונים, חייטים, ובעלי-מלאכה אחרים.
בימי מלחמת-העולם הראשונה (1914 - 1918) נפגעה ראוויץ'. אחרי המלחמה היגרו יהודים רבים לגרמניה, וב-1933 נותרו בראוויץ' 15 משפחות בלבד.
בין ילידי המקום נמנו ארתור רופין וההיסטוריון מארכוס בראן.
עיר במחוז פוזנאן, דרום-מערב מרכז פולין.
יישוב יהודי היה בראוויץ' מימיה הראשונים של העיר, במחצית הראשונה של המאה ה-17. אמנם גירושים פקדו את היהודים ב-1648 ו-1674 אבל בסוף המאה התארגנה הקהילה, וכעבור 20 שנה לערך הוענק לה כתב-זכויות. הקהילה מנתה אז 12 משפחות.
כרב ראשון בקהילת ראוויץ' נתמנה מנחם מנדל גראדנוויץ (1755). בית-מדרש נחנך ב-1774 ובית-כנסת ב-1783. בסוף המאה ה- 18 כבר מנתה הקהילה כ-200 משפחות. בית כנסת חדש נפתח לקראת סוף המאה ה-19, כאשר הקהילה היתה בשיא התפתחותה מבחינה חומרית ומבחינה רוחנית.
יהודי העיר מצאו פרנסתם במסחר או במלאכה, היו ביניהם סוחרי בקר, חנוונים, חייטים, ובעלי-מלאכה אחרים.
בימי מלחמת-העולם הראשונה (1914 - 1918) נפגעה ראוויץ'. אחרי המלחמה היגרו יהודים רבים לגרמניה, וב-1933 נותרו בראוויץ' 15 משפחות בלבד.
בין ילידי המקום נמנו ארתור רופין וההיסטוריון מארכוס בראן.