קהילת יהודי סאנוק
סאנוק SANOK
עיר בגליציה המערבית, דרום פולין.
הקהילה היהודית
שרידים של בית-עלמין יהודי עתיק בסביבת סאנוק מעידים על יישוב יהודי במחצית השנייה של המאה ה -14. הקהילה עצמה התארגנה בסוף המאה ה- 16 והייתה כפופה בתחילתה לקהילת לסקו (Lesko). באותה תקופה חיו בסאנוק 200 משפחות יהודיות. היהודים התפרנסו מסחר ביינות ובתבואה, והיו גם פרוונים, חייטים ובורסקאים.
בשנות ה- 20 של המאה ה- 18 גדלה הקהילה היהודית והקימה בית-כנסת.
בעקבות חלוקת פולין (1772) עבר האזור לשליטת אוסטריה ושב לשליטת פולין העצמאית אחרי מלחמת העולם הראשונה (1918).
במאה ה- 19 עסקו יהודי סאנוק במסחר עצים ובעיקר בייצור בדים. מ- 1868 השתתפו במוסדות הציבור העיר.
ב- 1910 חיו בסאנוק מעל ל- 4,000 יהודים, שהיו 38 אחוזים מכלל האוכלוסייה. סאנוק היתה מרכז חסידי, סביב חצרות בלז, בובוב וסאדיגורה.
בתחילת המאה העשרים קמו בעיר אגודות ציוניות והמורה צבי אבט פתח בית-ספר עברי ששמו "שפה ברורה". עד שפרצה מלחמת העולם הראשונה (1914) יצא לאור במשך ארבע שנים השבועון "פאלקספריינד".
בפולין העצמאית אחרי מלחמת העולם הראשונה (1914 - 1918) מילאו יהודים תפקידי-מפתח בכלכלת העיר. הפעילות הציונית התרחבה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.
בסאנוק נולד המבקר הספרותי בן-ציון כץ (בנשלום), לימים רקטור אוניברסיטת ת"א.
ערב מלחמת העולם השנייה ישבו בסאנוק יותר מ- 5,000 יהודים.
תקופת השואה
הגרמנים נכנסו אל סאנוק ביום 8 בספטמבר 1939. בימי הכיבוש הראשונים הם העלו באש את כל בתי הכנסת וגירשו מאות יהודים אל מעבר לנהר סאן, לשטח הכיבוש הסובייטי.
ב- 1941 ריכזו הגרמנים 8,000 יהודים בגטו, ביניהם יהודים מן היישובים הסמוכים, והעבידו אותם בעבודות כפייה.
בספטמבר 1942 שילחו הגרמנים את רוב יהודי הגטו אל מחנה הריכוז בזאסלאב (Zaslaw), משם שולחו 4,000 למחנה ההשמדה בלז'ץ.
ביער סמוך רצחו הגרמנים יהודים חולים וזקנים. באוקטובר יצאו לבלז'ץ שני שילוחים נוספים. יהודים שנתפתו וחזרו לגטו מן היערות נרצחו במרוצת הזמן או נשלחו למחנות ריכוז.
הקהילה היהודית אחרי המלחמה
כ-580 יהודים שבו לעיר מברית המועצות אחרי השואה.אולם חלק מהם נרצחו ע"י כנופיות פולניות ולכן הם עזבו את המקום וחיי היהודים לא חודשו בעיר.
סנוק נמצאת ב "נתיב החסידות" בפולין בגלל 2 בתי כנסת ששרדו בעיר מתוך שישה שהיו בעבר וכן בית עלמין אחד מתוך שניים.
בית העלמין הישן נוסד בשנת 1720, אך נהרס לגמרי ע"י הגרמנים והמצבות נלקחו לבניית דרכים .
בית העלמין החדש נוסד במאה ה-19. הגרמנים שדדו ממנו מצבות רבות לבניית דרכים בזמן המלחמה, אך אחרי המלחמה נותרו בו 50 מצבות.בשנת 1988 קרן משפחת נוסמבאום סידרה את המקום והציבה לוח זכרון לנרצחים בזמן השואה.
בשני מוזאונים עירוניים יש אוספים עשירים של פריטי יודאיקה.כן נעשות תוכניות חינוכיות בבתי ספר על חיי היהודים שחיו בעבר בעיר.
עיר בגליציה המערבית, דרום פולין.
הקהילה היהודית
שרידים של בית-עלמין יהודי עתיק בסביבת סאנוק מעידים על יישוב יהודי במחצית השנייה של המאה ה -14. הקהילה עצמה התארגנה בסוף המאה ה- 16 והייתה כפופה בתחילתה לקהילת לסקו (Lesko). באותה תקופה חיו בסאנוק 200 משפחות יהודיות. היהודים התפרנסו מסחר ביינות ובתבואה, והיו גם פרוונים, חייטים ובורסקאים.
בשנות ה- 20 של המאה ה- 18 גדלה הקהילה היהודית והקימה בית-כנסת.
בעקבות חלוקת פולין (1772) עבר האזור לשליטת אוסטריה ושב לשליטת פולין העצמאית אחרי מלחמת העולם הראשונה (1918).
במאה ה- 19 עסקו יהודי סאנוק במסחר עצים ובעיקר בייצור בדים. מ- 1868 השתתפו במוסדות הציבור העיר.
ב- 1910 חיו בסאנוק מעל ל- 4,000 יהודים, שהיו 38 אחוזים מכלל האוכלוסייה. סאנוק היתה מרכז חסידי, סביב חצרות בלז, בובוב וסאדיגורה.
בתחילת המאה העשרים קמו בעיר אגודות ציוניות והמורה צבי אבט פתח בית-ספר עברי ששמו "שפה ברורה". עד שפרצה מלחמת העולם הראשונה (1914) יצא לאור במשך ארבע שנים השבועון "פאלקספריינד".
בפולין העצמאית אחרי מלחמת העולם הראשונה (1914 - 1918) מילאו יהודים תפקידי-מפתח בכלכלת העיר. הפעילות הציונית התרחבה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.
בסאנוק נולד המבקר הספרותי בן-ציון כץ (בנשלום), לימים רקטור אוניברסיטת ת"א.
ערב מלחמת העולם השנייה ישבו בסאנוק יותר מ- 5,000 יהודים.
תקופת השואה
הגרמנים נכנסו אל סאנוק ביום 8 בספטמבר 1939. בימי הכיבוש הראשונים הם העלו באש את כל בתי הכנסת וגירשו מאות יהודים אל מעבר לנהר סאן, לשטח הכיבוש הסובייטי.
ב- 1941 ריכזו הגרמנים 8,000 יהודים בגטו, ביניהם יהודים מן היישובים הסמוכים, והעבידו אותם בעבודות כפייה.
בספטמבר 1942 שילחו הגרמנים את רוב יהודי הגטו אל מחנה הריכוז בזאסלאב (Zaslaw), משם שולחו 4,000 למחנה ההשמדה בלז'ץ.
ביער סמוך רצחו הגרמנים יהודים חולים וזקנים. באוקטובר יצאו לבלז'ץ שני שילוחים נוספים. יהודים שנתפתו וחזרו לגטו מן היערות נרצחו במרוצת הזמן או נשלחו למחנות ריכוז.
הקהילה היהודית אחרי המלחמה
כ-580 יהודים שבו לעיר מברית המועצות אחרי השואה.אולם חלק מהם נרצחו ע"י כנופיות פולניות ולכן הם עזבו את המקום וחיי היהודים לא חודשו בעיר.
סנוק נמצאת ב "נתיב החסידות" בפולין בגלל 2 בתי כנסת ששרדו בעיר מתוך שישה שהיו בעבר וכן בית עלמין אחד מתוך שניים.
בית העלמין הישן נוסד בשנת 1720, אך נהרס לגמרי ע"י הגרמנים והמצבות נלקחו לבניית דרכים .
בית העלמין החדש נוסד במאה ה-19. הגרמנים שדדו ממנו מצבות רבות לבניית דרכים בזמן המלחמה, אך אחרי המלחמה נותרו בו 50 מצבות.בשנת 1988 קרן משפחת נוסמבאום סידרה את המקום והציבה לוח זכרון לנרצחים בזמן השואה.
בשני מוזאונים עירוניים יש אוספים עשירים של פריטי יודאיקה.כן נעשות תוכניות חינוכיות בבתי ספר על חיי היהודים שחיו בעבר בעיר.