אברהם והנריאטה סימון עם ביתם, אידה ודודתה בטיול במכונית.
האג, הולנד 1902.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות
באדיבות פרץ ון ראלטה, ישראל)
האג, הולנד 1902.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות
באדיבות פרץ ון ראלטה, ישראל)
רכישת תמונות: חלק מהתמונות ניתנות לרכישה, לפרטים נוספים-
לחצו כאן, אנא וודאו שיש לכם את מספר יחידת תמונה (כפי שמופיע למעלה)
האג
(מקום)האג Hague
בירתה האדמיניסטרטיבית של הולנד, בירת גליל הולנד הדרומית, והעיר השלישית בגודלה במדינה.
ראשית היישוב היהודי במקום ברבע האחרון של המאה ה-17, כאשר נכבדי הקהילה הספרדית עברו להאג. בית-הכנסת הראשון נחנך ב- 1698, וכעבור שנים אחדות ייסדה משפחת דה פינטו בית-כנסת משלה. ב-1709 התארגנה הקהילה רשמית בשם "חונן דל"; לאחר זמן ייסד יעקב פריירא קהילה נפרדת בשם "בית יעקב". בית-הכנסת הספרדי המפואר, הבנוי על פי מתכונת בית-הכנסת הגדול באמסטרדאם, נפתח ב-1726. בעקבות הספרדים הגיעה להאג גם קבוצת אשכנזים, פחות אמידה, והקימה בית-כנסת משלהם (1722). קהילת האג זכתה לשגשוג במאה ה-18. דמות מרכזית בקהילה האשכנזית היה הבנקאי טוביה בועז, בנו של מהגר פולני, אשר פעל למניעת גירוש היהודים מבוהמיה באמצעות לחץ הולנדי על הקיסרית מריה תרזה (1744/45).
על כס הרבנות בהאג ישב אז שאול הלוי (1748 -1785). שלטונות העיר נטו חסד ליהודים, ואף הסכימו להחליף את גשרי האבן בגשרי- עץ, מטעמי עירוב -תחומין, כדי לאפשר ליהודים להתהלך בעיר בשבתות (1692). בהאג נדפסו ספרים עבריים כבר ב-1739. בסוף המאה ה-18 פקד את יהודי האג משבר כלכלי, בחלקו גם בגלל סיפוח הולנד לצרפת, והקהילה שמנתה אז יותר מאלפיים נפש ירדה מגדולתה. רבה של הקהילה האשכנזית שימש גם כרב ראשי לאיזור כולו. בשיתוף עם העיריה פותחה מערכת חינוך מיוחדת לילדי היהודים, שלפיה ניתן היה לקבל הוראה במקצועות היהדות גם בבתי- ספר ציבוריים שנבחרו לכך, ומקצועות אלה נכללו בתכנית-הלימודים הכללית.
בשנת 1939 התגוררו בהאג 17,400 יהודים, רובם ככולם מסודרים היטב, ועוד כאלפיים פליטים מגרמניה.
תקופת השואה
עם הכיבוש הגרמני (במאי 1940) נמצאו בעיר 13,862 יהודים (מהם 1,609 נתינים זרים ו-4,320 יהודים למחצה). בהאג שכנה מפקדת צבא הכיבוש וכבר בחודשים הראשונים ננקטו אמצעים מיוחדים נגד היהודים, ורחובות רבים נסגרו בפניהם. בהאג ישב ועד התיאום היהודי שייצג את כל הקהילות ותושבי הארגונים היהודיים בהולנד. הוועד פוזר לאחר שמונה ה"יודנראט" באמסטרדם ושיגר להאג את נציגו אנרי אדרסהיים. על ביצוע ההוראות נגד היהודים הופקד פראנץ פישר, מפקד משטרת הביטחון הגרמנית. בשנים הראשונות עוד התנהלו חיי היהודים פחות או יותר ללא זעזועים קשים, אולם בקיץ 1942 החלו משלוחים למחנות, ותוך שנה אחת נעשתה האג "נקיה מיהודים". תפקיד מוזר באותה תקופה מילא פ' ויינרב, כלכלן ואיש "אגודת-ישראל". מפעם לפעם הציג בפני המשטרה הגרמנית רשימות דימיוניות של יהודים עשירים בהאג, שעומדים להגר לעולם החופשי, וזאת כדי לדחות בכך את שילוחם למחנות. לבסוף נכלא ויינרב על-ידי הגרמנים, שוחרר וחי במחתרת עד סוף המלחמה. בית-דין הולנדי קבע ששיתף פעולה עם הגרמנים, אולם דעת-הקהל היתה חלוקה עוד שנים רבות באשר לאישיותו ולפעולותיו.
ב-1945 נותרו בהאג 1,283 יהודים.
בשנת 1969 התגוררו בהאג רבתי 1,700 יהודים (1,475 בקהילה האשכנזית, ו-225 בקהילה הליבראלית). פעלו שני בתי-הכנסת של האשכנזים. בית הכנסת הספרדי לא נפתח מחדש אחרי המלחמה, כי לא נותרו עוד יהודים ספרדים בעיר. הבנין נמכר לזרים. הקהילה הליבראלית, שנוסדה ב- 1931, הייתה מתכנסת לתפילה בדירה שכורה.
ב-1962 נפתח מרכז קהילתי. רבים ממוסדות הקהילה, כגון בית-היתומים, הוסיפו להתקיים, והכנסותיהם הועברו לישראל מידי שנה בשנה. מושב הזקנים היהודי הורחב ושוכלל ב-1969. בהאג שוכנת שגרירות מדינת ישראל בהולנד.
בירתה האדמיניסטרטיבית של הולנד, בירת גליל הולנד הדרומית, והעיר השלישית בגודלה במדינה.
ראשית היישוב היהודי במקום ברבע האחרון של המאה ה-17, כאשר נכבדי הקהילה הספרדית עברו להאג. בית-הכנסת הראשון נחנך ב- 1698, וכעבור שנים אחדות ייסדה משפחת דה פינטו בית-כנסת משלה. ב-1709 התארגנה הקהילה רשמית בשם "חונן דל"; לאחר זמן ייסד יעקב פריירא קהילה נפרדת בשם "בית יעקב". בית-הכנסת הספרדי המפואר, הבנוי על פי מתכונת בית-הכנסת הגדול באמסטרדאם, נפתח ב-1726. בעקבות הספרדים הגיעה להאג גם קבוצת אשכנזים, פחות אמידה, והקימה בית-כנסת משלהם (1722). קהילת האג זכתה לשגשוג במאה ה-18. דמות מרכזית בקהילה האשכנזית היה הבנקאי טוביה בועז, בנו של מהגר פולני, אשר פעל למניעת גירוש היהודים מבוהמיה באמצעות לחץ הולנדי על הקיסרית מריה תרזה (1744/45).
על כס הרבנות בהאג ישב אז שאול הלוי (1748 -1785). שלטונות העיר נטו חסד ליהודים, ואף הסכימו להחליף את גשרי האבן בגשרי- עץ, מטעמי עירוב -תחומין, כדי לאפשר ליהודים להתהלך בעיר בשבתות (1692). בהאג נדפסו ספרים עבריים כבר ב-1739. בסוף המאה ה-18 פקד את יהודי האג משבר כלכלי, בחלקו גם בגלל סיפוח הולנד לצרפת, והקהילה שמנתה אז יותר מאלפיים נפש ירדה מגדולתה. רבה של הקהילה האשכנזית שימש גם כרב ראשי לאיזור כולו. בשיתוף עם העיריה פותחה מערכת חינוך מיוחדת לילדי היהודים, שלפיה ניתן היה לקבל הוראה במקצועות היהדות גם בבתי- ספר ציבוריים שנבחרו לכך, ומקצועות אלה נכללו בתכנית-הלימודים הכללית.
בשנת 1939 התגוררו בהאג 17,400 יהודים, רובם ככולם מסודרים היטב, ועוד כאלפיים פליטים מגרמניה.
תקופת השואה
עם הכיבוש הגרמני (במאי 1940) נמצאו בעיר 13,862 יהודים (מהם 1,609 נתינים זרים ו-4,320 יהודים למחצה). בהאג שכנה מפקדת צבא הכיבוש וכבר בחודשים הראשונים ננקטו אמצעים מיוחדים נגד היהודים, ורחובות רבים נסגרו בפניהם. בהאג ישב ועד התיאום היהודי שייצג את כל הקהילות ותושבי הארגונים היהודיים בהולנד. הוועד פוזר לאחר שמונה ה"יודנראט" באמסטרדם ושיגר להאג את נציגו אנרי אדרסהיים. על ביצוע ההוראות נגד היהודים הופקד פראנץ פישר, מפקד משטרת הביטחון הגרמנית. בשנים הראשונות עוד התנהלו חיי היהודים פחות או יותר ללא זעזועים קשים, אולם בקיץ 1942 החלו משלוחים למחנות, ותוך שנה אחת נעשתה האג "נקיה מיהודים". תפקיד מוזר באותה תקופה מילא פ' ויינרב, כלכלן ואיש "אגודת-ישראל". מפעם לפעם הציג בפני המשטרה הגרמנית רשימות דימיוניות של יהודים עשירים בהאג, שעומדים להגר לעולם החופשי, וזאת כדי לדחות בכך את שילוחם למחנות. לבסוף נכלא ויינרב על-ידי הגרמנים, שוחרר וחי במחתרת עד סוף המלחמה. בית-דין הולנדי קבע ששיתף פעולה עם הגרמנים, אולם דעת-הקהל היתה חלוקה עוד שנים רבות באשר לאישיותו ולפעולותיו.
ב-1945 נותרו בהאג 1,283 יהודים.
בשנת 1969 התגוררו בהאג רבתי 1,700 יהודים (1,475 בקהילה האשכנזית, ו-225 בקהילה הליבראלית). פעלו שני בתי-הכנסת של האשכנזים. בית הכנסת הספרדי לא נפתח מחדש אחרי המלחמה, כי לא נותרו עוד יהודים ספרדים בעיר. הבנין נמכר לזרים. הקהילה הליבראלית, שנוסדה ב- 1931, הייתה מתכנסת לתפילה בדירה שכורה.
ב-1962 נפתח מרכז קהילתי. רבים ממוסדות הקהילה, כגון בית-היתומים, הוסיפו להתקיים, והכנסותיהם הועברו לישראל מידי שנה בשנה. מושב הזקנים היהודי הורחב ושוכלל ב-1969. בהאג שוכנת שגרירות מדינת ישראל בהולנד.