לאון בלום

לאון בלום (1872-1950), מדינאי צרפתי, נולד בפריס, צרפת, למד משפטים בפריס וזכה למוניטין כמשורר וסופר. משנת 1896 עד 1919 שירת בממשלה כיועץ משפטי במועצת המדינה. בלום נמשך למפלגה הסוציאליסטית, ועד מהרה הפך לאחד ממנהיגיה. בשנת 1921 ייסד עיתון סוציאליסטי- לה פופולייר.

בשנת 1934 לנוכח האיום פשיסטי, הוא ארגן חזית עממית של השמאל וביוני 1936 הפך לראש הממשלה היהודי הראשון של צרפת. ממשלתו הציגה את רפורמות נועזות שכללו שבוע עבודה בן 40 שעות, חופשות בתשלום, והלאמת תעשיות המלחמה והבנק של צרפת. ביוני 1937 הובס בלום, אבל נבחר שוב לראש הממשלה לתשעה חודשים ב-1938.
ב- 1938 הוא הקים את הוועדה הסוציאליסטית הפרו הציונית לפלסטינה.

כאשר כבשו הגרמנים את צרפת בשנת 1940, הם עצרו את בלום והאשימו אותו בתמיכה במלחמה. בלום הועמד לדין בשנת 1942 וניהל קרב הגנה מבריק שאילץ את הגרמנים להשעות את המשפט. בלום נשלח למחנה ריכוז, ממנו הוא שוחרר על ידי הצבא האמריקאי ב1945.
הוא חידש את הקריירה הפוליטית שלו והתמנה לראש ממשלת צרפת בשנת 1946 לתקופה של חודש.