חיפוש
הדפסה
שיתוף
הפריט שבחרת:
שם משפחה
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות

מקור השם שטיינברג, סטיינברג

STEINBERG, STEINBERGER, SHTEINBERG, SHTEYNBERG, SHTAINBERG, SHTAYNBERG

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה. שם משפחה זה הוא גם שם מלאכותי שמורכב משתי מילים שונות.

הפירוש המילולי של שם המשפחה שטיינברג בגרמנית הוא "הר סלעים".

שם המשפחה שטיינברג קשור בנספר יישובים בשם זה בגרמניה, כמו למשל שטיינברג על יד נירנברג, גרמניה; שטיינברג על יד העיר קרמס באוסטריה התחתונה, אוסטריה; או שטיינברג על יד שפהאוזן, שווייץ. שטיין הוא שמה הגרמני של העיירה קמניק בסלובניה ושמותיהם של מספר מקומות בפולין, כמו קמיאן, קמינה, קמנקה וקמיונקה נקראו בפי היהודים בשם שטיין, התרגום ליידיש שלהם. שטיין, שפירושו המילולי בגרמנית "אבן/סלע", הוא שם מלאכותי נפוץ בשמות משפחה יהודיים כקידומת - שטיינברג - או סופית - לוונשטיין.המקבילה ביידיש של המילה הגרמנית שטיין היא המילה שטיין (shteyn).

חלקו השני של שם המשפחה הזה, ברג, שפירושו "הר" בגרמנית, הוא רכיב נפוץ מאד בשמות של מקומות בארצות דוברות גרמנית.

ברג הוא גם רכיב נפוץ בשמות מלאכותיים יהודיים, הקיים כקידומת כמו בשם ברגשטיין או כסופית, כמו למשל בשם גולדברג. היהודים התיישבו בתחומיה של הדוכסות ברג לשעבר בחבל וסטפליה, גרמניה, מאז המאה ה-13. בחלק מהמקרים, ברג הוא גם נוטריקון עברי שפירוש "בן רבי גרשון".

משפחות יהודיות בשם שטיינברג מתועדות במאה ה-19 ברוסיה, הונגריה, רומניה, גרמניה, פולין, ליטא וארה"ב. שורשיה של אחת המשפחות שטיינברג מתועדים עד המאה ה-14.

אישים מוכרים בעלי שם המשפחה היהודי Steinberg include Judah Steinberg (1863-1908), the Bessarabian-born classical writer of Hebrew short stories; the 20th century Ukrainian-born Hebrew and Yiddish poet, Jacob Steinberg, and the 20th century Romanian-American cartoonist Saul Steinberg.
מספר פריט:
139580
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
מקומות קרובים:
פריטים קשורים:
משפחת שטיינברג ליד חנותם בוישני ורצקי,
קארפטו-רוסיה, צ'כוסלובקיה 1920 בקירוב.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות אברהם שנאו, ישראל)

Yehuda Steinberg (1863-1908) Author. He was born into a hasidic family in Lipcani but was early attracted to Haskala and taught himself secular subjects. His first successful publications were a book of proverbs and a children's story book. For a time he lived in Edineti and in 1897 he became a teacher in Leovo. Bad health made him give up teaching and he moved to Odessa in 1905. Steinberg wrote in Hebrew and Yiddish and he was the author of many stories as well as textbooks. His stories included children's tales, drawn from the life of his time, and hasidic stories refelecting a positive attitude towards Hasidism. After his death his collected works were published in six volumes.

זאב שטיינברג (1918- 2011), מלחין ונגן ויולה. נולד בטריר, גרמניה, עלה לארץ-ישראל ב-1934 והמשיך את לימודיו בנגינה בוויולה ובקומפוזיציה אצל עדן פרטוש. ב-1942 הצטרף לתזמורת הפילהרמונית הארצישראלית והיה הוויולן הראשי שלה מ-1956 עד פרישתו לגמלאות ב-1983. מאז 1959 הוא חבר ברביעיית כלי הקשת הישראלית. לימד ויולה ומוסיקה קאמרית באקדמיה למוסיקה בתל-אביב.
חיבר מוסיקה בשיטת 12 הטונים. בין יצירותיו: שבעה קטעים דו-קוליים לצ'מבלו (1950), קונצ'רטו דה קאמרה I לוויולה ולתזמורת כלי-קשת (1962), קונצ'רטו דה קאמרה II לכינור ולאנסמבל קאמרי (1966), רביעיית כלי-קשת מס' 2 (1969), פתיחה ופוגה לחליל, לוויולה ולנבל (1970) ופרולוג חגיגי לחמישיית כלי-נשיפה (1972-1969). עיבד את "אמנות הפוגה" מאת באך לרביעיית כלי-קשת (1970).

Saul Steinberg (1914-1999), cartoonist and graphic designer, born in Ramnicu Sarat, Romania, but later grew up in Bucharest. He studied philosophy at the University of Bucharest, after which he enrolled at the Politehnica in Milan, Italy, where he studied architecture, graduating in 1940. During his stay in Milan he actively contributed to the satirical publication Bertoldo.

Following the introduction of anti-Semitic laws in Italy, Steinberg managed to move to the Dominican Republic hoping to obtain the American visa, during which time he contributed with drawings to numerous foreign publications. In 1942 The New Yorker magazine sponsored his entry into the United States, thus starting a fruitful connection between Steinberg and this publication. For the rest of his life, Steinberg contributed nearly 90 cover drawings and over 1,200 other designs for The New Yorker.  During World War II, Steinberg worked for US military intelligence services, posted in China, North Africa and Italy. At the end of the war he began to work for various American periodicals. A retrospective of his work was exhibited at the Whitney Museum of American Art in New York in 1978 and another retrospective, this time after his death, was exhibited at the Institute of Modern Art in Valencia, Spain, in 2002.

Ion Ianoşi (born Janos Steinberger) (1928-2016), writer, professor of philosophy and aesthetics, translator and expert in Russian philosophy and literature, born in Brasov, Romania. Because of the anti-Semitic policy of the Romanian government, Ion Ianoși was expelled from state schools between 1940 and 1944. During these years he attended a Jewish vocational school receiving the qualification of locksmith. Between 1944-1946 he recovered the lost classes, and in 1947 he obtained his baccalaureate diploma. He studied philology at the University of Cluj, Romania, and philosophy at Zhdanov University in St. Petersburg, Russia (then Leningrad, USSR) between 1949-1953. He returned to Romania in 1955 and continued his studies earning a PhD.

Ianosi was an active member of the Romanian Communist Party and an activist of its Central Committee during the 1950s and 1960s. He was professor of philosophy and aesthetics at the University of Bucharest for over four decades.

Ianosi is the author of numerous books on philosophy, aesthetics, literary history, memoirs, including Thomas Mann (1965), Dostoievski – tragedia subteranei (“Dostoevsky - underground tragedy”, 1968), Romanul unui oraș. Petersburg – Petrograd – Leningrad (“The novel of a city. Petersburg - Petrograd – Leningrad”, 1972), Alegerea lui Iona (“The Choice of Iona”, 1974), Hegel și arta (“Hegel and art”, 1980), O istorie a filosofiei românești – în relația ei cu literature (“A history of Romanian philosophy - in its relationship with literature”, 1996), Eu – și el. Însemnări subiective despre Ceaușescu (“Me - and him. Subjective notes on Ceausescu”, 2006), Autori și opere. Culturi Occidentale, vol. I (“Authors and works. Western Cultures, vol. I”, 2007), Autori și opere. Cultura rusă, vol. II (“Authors and works. Russian culture, vol. II”, 2009).

The year 2008 was declared by the European Idea and EuroPress Group “The Year of Ion Ianosi” - occasion on which the scholar was celebrated in a series of conferences and debates.

במאגרי המידע הפתוחים
גניאולוגיה יהודית
שמות משפחה
קהילות יהודיות
תיעוד חזותי
מרכז המוזיקה היהודית
שם משפחה
אA
אA
אA
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות
מקור השם שטיינברג, סטיינברג
STEINBERG, STEINBERGER, SHTEINBERG, SHTEYNBERG, SHTAINBERG, SHTAYNBERG

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה. שם משפחה זה הוא גם שם מלאכותי שמורכב משתי מילים שונות.

הפירוש המילולי של שם המשפחה שטיינברג בגרמנית הוא "הר סלעים".

שם המשפחה שטיינברג קשור בנספר יישובים בשם זה בגרמניה, כמו למשל שטיינברג על יד נירנברג, גרמניה; שטיינברג על יד העיר קרמס באוסטריה התחתונה, אוסטריה; או שטיינברג על יד שפהאוזן, שווייץ. שטיין הוא שמה הגרמני של העיירה קמניק בסלובניה ושמותיהם של מספר מקומות בפולין, כמו קמיאן, קמינה, קמנקה וקמיונקה נקראו בפי היהודים בשם שטיין, התרגום ליידיש שלהם. שטיין, שפירושו המילולי בגרמנית "אבן/סלע", הוא שם מלאכותי נפוץ בשמות משפחה יהודיים כקידומת - שטיינברג - או סופית - לוונשטיין.המקבילה ביידיש של המילה הגרמנית שטיין היא המילה שטיין (shteyn).

חלקו השני של שם המשפחה הזה, ברג, שפירושו "הר" בגרמנית, הוא רכיב נפוץ מאד בשמות של מקומות בארצות דוברות גרמנית.

ברג הוא גם רכיב נפוץ בשמות מלאכותיים יהודיים, הקיים כקידומת כמו בשם ברגשטיין או כסופית, כמו למשל בשם גולדברג. היהודים התיישבו בתחומיה של הדוכסות ברג לשעבר בחבל וסטפליה, גרמניה, מאז המאה ה-13. בחלק מהמקרים, ברג הוא גם נוטריקון עברי שפירוש "בן רבי גרשון".

משפחות יהודיות בשם שטיינברג מתועדות במאה ה-19 ברוסיה, הונגריה, רומניה, גרמניה, פולין, ליטא וארה"ב. שורשיה של אחת המשפחות שטיינברג מתועדים עד המאה ה-14.

אישים מוכרים בעלי שם המשפחה היהודי Steinberg include Judah Steinberg (1863-1908), the Bessarabian-born classical writer of Hebrew short stories; the 20th century Ukrainian-born Hebrew and Yiddish poet, Jacob Steinberg, and the 20th century Romanian-American cartoonist Saul Steinberg.
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
משפחת שטיינברג ליד חנותם בוישני ורצקי, קארפטו-רוסיה, צ'כוסלובקיה 1920 בקירוב
משפחת שטיינברג ליד חנותם בוישני ורצקי,
קארפטו-רוסיה, צ'כוסלובקיה 1920 בקירוב.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות אברהם שנאו, ישראל)
Yehuda Steinberg

Yehuda Steinberg (1863-1908) Author. He was born into a hasidic family in Lipcani but was early attracted to Haskala and taught himself secular subjects. His first successful publications were a book of proverbs and a children's story book. For a time he lived in Edineti and in 1897 he became a teacher in Leovo. Bad health made him give up teaching and he moved to Odessa in 1905. Steinberg wrote in Hebrew and Yiddish and he was the author of many stories as well as textbooks. His stories included children's tales, drawn from the life of his time, and hasidic stories refelecting a positive attitude towards Hasidism. After his death his collected works were published in six volumes.

זאב שטיינברג

זאב שטיינברג (1918- 2011), מלחין ונגן ויולה. נולד בטריר, גרמניה, עלה לארץ-ישראל ב-1934 והמשיך את לימודיו בנגינה בוויולה ובקומפוזיציה אצל עדן פרטוש. ב-1942 הצטרף לתזמורת הפילהרמונית הארצישראלית והיה הוויולן הראשי שלה מ-1956 עד פרישתו לגמלאות ב-1983. מאז 1959 הוא חבר ברביעיית כלי הקשת הישראלית. לימד ויולה ומוסיקה קאמרית באקדמיה למוסיקה בתל-אביב.
חיבר מוסיקה בשיטת 12 הטונים. בין יצירותיו: שבעה קטעים דו-קוליים לצ'מבלו (1950), קונצ'רטו דה קאמרה I לוויולה ולתזמורת כלי-קשת (1962), קונצ'רטו דה קאמרה II לכינור ולאנסמבל קאמרי (1966), רביעיית כלי-קשת מס' 2 (1969), פתיחה ופוגה לחליל, לוויולה ולנבל (1970) ופרולוג חגיגי לחמישיית כלי-נשיפה (1972-1969). עיבד את "אמנות הפוגה" מאת באך לרביעיית כלי-קשת (1970).

Saul Steinberg

Saul Steinberg (1914-1999), cartoonist and graphic designer, born in Ramnicu Sarat, Romania, but later grew up in Bucharest. He studied philosophy at the University of Bucharest, after which he enrolled at the Politehnica in Milan, Italy, where he studied architecture, graduating in 1940. During his stay in Milan he actively contributed to the satirical publication Bertoldo.

Following the introduction of anti-Semitic laws in Italy, Steinberg managed to move to the Dominican Republic hoping to obtain the American visa, during which time he contributed with drawings to numerous foreign publications. In 1942 The New Yorker magazine sponsored his entry into the United States, thus starting a fruitful connection between Steinberg and this publication. For the rest of his life, Steinberg contributed nearly 90 cover drawings and over 1,200 other designs for The New Yorker.  During World War II, Steinberg worked for US military intelligence services, posted in China, North Africa and Italy. At the end of the war he began to work for various American periodicals. A retrospective of his work was exhibited at the Whitney Museum of American Art in New York in 1978 and another retrospective, this time after his death, was exhibited at the Institute of Modern Art in Valencia, Spain, in 2002.

יון יאנוש

Ion Ianoşi (born Janos Steinberger) (1928-2016), writer, professor of philosophy and aesthetics, translator and expert in Russian philosophy and literature, born in Brasov, Romania. Because of the anti-Semitic policy of the Romanian government, Ion Ianoși was expelled from state schools between 1940 and 1944. During these years he attended a Jewish vocational school receiving the qualification of locksmith. Between 1944-1946 he recovered the lost classes, and in 1947 he obtained his baccalaureate diploma. He studied philology at the University of Cluj, Romania, and philosophy at Zhdanov University in St. Petersburg, Russia (then Leningrad, USSR) between 1949-1953. He returned to Romania in 1955 and continued his studies earning a PhD.

Ianosi was an active member of the Romanian Communist Party and an activist of its Central Committee during the 1950s and 1960s. He was professor of philosophy and aesthetics at the University of Bucharest for over four decades.

Ianosi is the author of numerous books on philosophy, aesthetics, literary history, memoirs, including Thomas Mann (1965), Dostoievski – tragedia subteranei (“Dostoevsky - underground tragedy”, 1968), Romanul unui oraș. Petersburg – Petrograd – Leningrad (“The novel of a city. Petersburg - Petrograd – Leningrad”, 1972), Alegerea lui Iona (“The Choice of Iona”, 1974), Hegel și arta (“Hegel and art”, 1980), O istorie a filosofiei românești – în relația ei cu literature (“A history of Romanian philosophy - in its relationship with literature”, 1996), Eu – și el. Însemnări subiective despre Ceaușescu (“Me - and him. Subjective notes on Ceausescu”, 2006), Autori și opere. Culturi Occidentale, vol. I (“Authors and works. Western Cultures, vol. I”, 2007), Autori și opere. Cultura rusă, vol. II (“Authors and works. Russian culture, vol. II”, 2009).

The year 2008 was declared by the European Idea and EuroPress Group “The Year of Ion Ianosi” - occasion on which the scholar was celebrated in a series of conferences and debates.