קהילת יהודי מונגוליה
מונגוליה
Монгол Улс / ᠮᠤᠩᠭᠤᠯ ᠤᠯᠤᠰ
מדינה במזרח אסיה. מונגוליה גובלת בצפון ברוסיה, ובדרום בסין.
המאה ה-21
אוכלוסייה יהודית מוערכת בשנת 2018: פחות מ-100, בעיקר גולים ישראלים המתגוררים במדינה זמנית, מתוך 3,200,000 תושבים.
Монгол Улс дахь жид үндэстэн - הקהילה היהודית של מונגוליה - The Jewish Community of Mongolia
הִסטוריה
משפחות יהודיות מסיביר סחרו במונגוליה בסוף המאה ה-19, ומעטים התיישבו בה. מספר יהודים רוסים, שנמלטו ממלחמת האזרחים בין 1918 ל-1920, חצו את אגם בייקל כדי להתיישב במונגוליה החיצונית. חלקם זכו להצלחה רבה והצליחו להשתלב בחברה המונגולית. אחד מהיהודים הללו, הברון זנצר (Zanzer), התקבל לשורות האצולה המונגולית ושינה את שמו לכבוד אונדור ג'ין זנבאזאר (חי במאה ה-16), הבוגד חאן (Bogd Khan) הראשון והמנהיג הרוחני של הבודהיזם הטיבטי במונגוליה החיצונית. הקהילה היהודית הושמדה בשנת 1921 על ידי הרוסים הלבנים האנטי-בולשביקים בהנהגתו של הברון רומן פון אונגרן-שטרנברג, אציל רוסי אנטישמי ידוע לשמצה ממוצא גרמני שהאמין שכל היהודים תומכים בקומוניזם. הוא רדף אפילו אחרי יהודים נמלטים והרג את כולם.
באולנבאטאר (לשעבר אורגה, הידועה גם בשם אולן באטור), בירת הרפובליקה העממית המונגולית, הייתה ב-1926 קהילה של 600 יהודים רוסים. רבים עבדו כשענים, תכשיטנים, ספרים, פרוונים וכפועלי בניין. בנוסף, באותה שנה נודע לעיתונאי רוסי-יהודי שישנן 50 משפחות יהודיות שזה עתה התיישבו באזור נטוש במונגוליה החיצונית, כ-200 מייל מגבול מנצ'וריה. בין המומחים הסובייטים שנשלחו למונגוליה היו גם מספר יהודים. יהודים נוספים ביקרו במונגוליה החיצונית מהעיירה היילר (Hailar) שבמנצ'וריה במהלך שנות 1920, אך אלה היו ביקורים עונתיים על מנת לקנות פרוות ומוצרים ביתיים אחרים, והם לא התיישבו במונגוליה. למרות נוכחות יהודית מסוימת במונגוליה במהלך רוב המאה ה-20, לא ניתן היה להקים קהילה יהודית או כל ארגון יהודי אחר במדינה זו בגלל הדיכוי האנטי-דתי של המשטר הקומוניסטי.
רוב היהודים שהתיישבו במונגוליה נטמעו בחיים המונגוליים, ורבים נישאו לגברים ונשים מונגולים. עם קריסת ברית המועצות ב-1991 וסיום הקומוניזם במונגוליה באותה שנה, עלו לישראל מספר ילדים ממשפחות מעורבות אלו.
בשנת 2003 נוצר שיתוף פעולה מונגולי-יהודי, והשיק אתר אינטרנט שעסק בנושאים הקשורים ליהדות ולישראל. מנהיג הארגון, סומטי לובסנדנדב (Sumati Luvsandendev), הצהיר כי "יש מספיק אצבעות על שתי ידיים כדי לספור את כל היהודים שחיים כאן".