קהילת יהודי מישקולץ
מישקולץ MISKOLC
עיר במחוז בורשוד (BORSOD), צפון הונגריה.
יהודים התיישבו במקום במחצית השנייה של המאה ה-18, ותפשו מקום מרכזי בחיי המסחר בעיר. ב-1848 הקימו בית-ספר גבוה למסחר.
יהודי מישקולץ עסקו גם בתעשייה, בנקאות ומלאכה, והיו מאוגדים באיגודים מקצועיים משלהם. כבר במחצית השנייה של המאה ה-19 היו יהודים רבים בעיר בעלי מקצועות חופשיים, ומספר הרופאים היהודים שם היה הגדול בהונגריה.
הקהילה התארגנה ב-1765, כשהוקצה ליהודים שטח לבית עלמין, ב-1767 נוסדה חברה קדישא.
במישקולץ פעלו שני בתי כנסת וכמה בתי תפילה קטנים.
הקהילה הקימה בית חולים, והחזיקה מוסדות צדקה וגמילות חסדים. הוקמו בית ספר, ב-1895 למדו בו כ-800 תלמידים, שלוש ישיבות ו"תלמוד תורה". ב-1919 הוקם בית ספר לבנות, ב-1923 בית ספר לבנים וב-1928 נוסד במישקולץ בית מדרש למורות, שבו נלמדה השפה העברית.
ב-1870 התפלגה הקהילה כשמתפללי בית כנסת אחד קיבלו עליהם את תקנות קונגרס יהודי הונגריה (1869), והצטרפו בכך לזרם הנאולוגי (שגרס השתלבות בחברה ההונגרית ותיקון סדרי החיים הדתיים), והאורתודוקסים שהתנגדו לתקנות הקונגרס הקימו קהילה נפרדת. ב-1875 שבו והתאחדו שני הפלגים לקהילה אורתודוקסית אחת.
בשנת 1930 ישבו במישקולץ 10,862 יהודים.
תקופת השואה
עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) הורע מצבם של יהודי הונגריה הפרו- גרמנית, עם החלת "החוקים היהודיים" (1938 ואילך) שהיפלו לרעה את היהודים בתחומי הכלכלה והחברה. במישקולץ איבדו יהודים רבים את מקורות פרנסתם, ואחרים נאלצו לרשום את עסקיהם על-שם שותפיהם הלא-יהודים כדי למנוע הפקעת רכושם בידי השלטונות.
ב-20 ביוני 1942 נלקחו גברים יהודים ממישקולץ, שגילם היה פחות מ-50, לעיר האטוואן (HATVAN) לעבודות כפייה במקום. האחרים (עד גיל 60) גוייסו במסגרת "שרות-עזר" לצבא ההונגרי לשם עבודות ביצורים ושרותים. (גיוס זה כלל יהודים ואזרחים הונגרים אחרים שהשלטונות לא רצו לצרף לשורות הצבא הלוחם). הם נשלחו לחזית אוקראינה, שם לחמו ההונגרים לצד הגרמנים. רובם ניספו.
באפריל 1944, כמה שבועות אחרי כניסת הצבא הגרמני להונגריה, רוכזו היהודים בגיטו. הגברים שעדיין נותרו במקום נשלחו למחנות עבודה. על-פי רשימות שנתקבלו מבנקים הונגריים עונו יהודים בידי חיילי הז'אנדרמריה ההונגרית, כדי לגלות את מקום חפצי הערך שהיו ברשותם. הורכבה יחידה של רופאים יהודיים מבין יהודי מישקולץ במטרה לסייע בחזית, אך כולם נרצחו בצאתם מהעיר בידי חיילי ס"ס גרמנים.
בימים 15-11 ביוני שולחו רוב תושבי הגיטו למחנה ההשמדה אושוויץ. בעיר נשארו כמה בעלי מלאכה שהועסקו בעבודות עבור הצבא הגרמני. עם התקרב הצבא האדום, נרצחו כולם בידי הגרמנים. במשך שנות המלחמה ניספו במישקולץ וסביבתה 14,000 יהודים.
אחרי המלחמה חזרו למישקולץ כ-400 יהודים שניצלו. אליהם הצטרפו כמה מאות יהודים מכפרי הסביבה. הם שיפצו את בתי הכנסת ושיקמו את חיי הקהילה. רובם עלו אחר כך לישראל.
בשנות השישים למאה ה-20 חיו במישקולץ כ-300 יהודים.
עיר במחוז בורשוד (BORSOD), צפון הונגריה.
יהודים התיישבו במקום במחצית השנייה של המאה ה-18, ותפשו מקום מרכזי בחיי המסחר בעיר. ב-1848 הקימו בית-ספר גבוה למסחר.
יהודי מישקולץ עסקו גם בתעשייה, בנקאות ומלאכה, והיו מאוגדים באיגודים מקצועיים משלהם. כבר במחצית השנייה של המאה ה-19 היו יהודים רבים בעיר בעלי מקצועות חופשיים, ומספר הרופאים היהודים שם היה הגדול בהונגריה.
הקהילה התארגנה ב-1765, כשהוקצה ליהודים שטח לבית עלמין, ב-1767 נוסדה חברה קדישא.
במישקולץ פעלו שני בתי כנסת וכמה בתי תפילה קטנים.
הקהילה הקימה בית חולים, והחזיקה מוסדות צדקה וגמילות חסדים. הוקמו בית ספר, ב-1895 למדו בו כ-800 תלמידים, שלוש ישיבות ו"תלמוד תורה". ב-1919 הוקם בית ספר לבנות, ב-1923 בית ספר לבנים וב-1928 נוסד במישקולץ בית מדרש למורות, שבו נלמדה השפה העברית.
ב-1870 התפלגה הקהילה כשמתפללי בית כנסת אחד קיבלו עליהם את תקנות קונגרס יהודי הונגריה (1869), והצטרפו בכך לזרם הנאולוגי (שגרס השתלבות בחברה ההונגרית ותיקון סדרי החיים הדתיים), והאורתודוקסים שהתנגדו לתקנות הקונגרס הקימו קהילה נפרדת. ב-1875 שבו והתאחדו שני הפלגים לקהילה אורתודוקסית אחת.
בשנת 1930 ישבו במישקולץ 10,862 יהודים.
תקופת השואה
עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) הורע מצבם של יהודי הונגריה הפרו- גרמנית, עם החלת "החוקים היהודיים" (1938 ואילך) שהיפלו לרעה את היהודים בתחומי הכלכלה והחברה. במישקולץ איבדו יהודים רבים את מקורות פרנסתם, ואחרים נאלצו לרשום את עסקיהם על-שם שותפיהם הלא-יהודים כדי למנוע הפקעת רכושם בידי השלטונות.
ב-20 ביוני 1942 נלקחו גברים יהודים ממישקולץ, שגילם היה פחות מ-50, לעיר האטוואן (HATVAN) לעבודות כפייה במקום. האחרים (עד גיל 60) גוייסו במסגרת "שרות-עזר" לצבא ההונגרי לשם עבודות ביצורים ושרותים. (גיוס זה כלל יהודים ואזרחים הונגרים אחרים שהשלטונות לא רצו לצרף לשורות הצבא הלוחם). הם נשלחו לחזית אוקראינה, שם לחמו ההונגרים לצד הגרמנים. רובם ניספו.
באפריל 1944, כמה שבועות אחרי כניסת הצבא הגרמני להונגריה, רוכזו היהודים בגיטו. הגברים שעדיין נותרו במקום נשלחו למחנות עבודה. על-פי רשימות שנתקבלו מבנקים הונגריים עונו יהודים בידי חיילי הז'אנדרמריה ההונגרית, כדי לגלות את מקום חפצי הערך שהיו ברשותם. הורכבה יחידה של רופאים יהודיים מבין יהודי מישקולץ במטרה לסייע בחזית, אך כולם נרצחו בצאתם מהעיר בידי חיילי ס"ס גרמנים.
בימים 15-11 ביוני שולחו רוב תושבי הגיטו למחנה ההשמדה אושוויץ. בעיר נשארו כמה בעלי מלאכה שהועסקו בעבודות עבור הצבא הגרמני. עם התקרב הצבא האדום, נרצחו כולם בידי הגרמנים. במשך שנות המלחמה ניספו במישקולץ וסביבתה 14,000 יהודים.
אחרי המלחמה חזרו למישקולץ כ-400 יהודים שניצלו. אליהם הצטרפו כמה מאות יהודים מכפרי הסביבה. הם שיפצו את בתי הכנסת ושיקמו את חיי הקהילה. רובם עלו אחר כך לישראל.
בשנות השישים למאה ה-20 חיו במישקולץ כ-300 יהודים.