הדפסה
שיתוף
הפריט שבחרת:
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות
קהילת יהודי נ'יראגיהאזה
נ'יראגיהאזה NYIREGYHAZA
בירת מחוז סאבולץ' (SZABOLCS), צפון מזרח הונגריה.
תחילת היישוב היהודי במקום ב-1840. רוב יהודי נ'יראגיהאזה היו סוחרים ובעלי מלאכה, מיעוטם היו בעלי מקצועות חופשיים.
קהילת נ'יראגיהאזה לא נקטה עמדה במחלוקת שבין חרדים למשכילים בעקבות קונגרס יהודי הונגריה (1869,1868), וב-1877 הוגדרה כקהילת "סטטוס-קוו-אנטה". כלומר נשארה במתכונתה שלפני הקונגרס. קבוצה קטנה של חרדים פרשה והקימה קהילה אורתודוקסית עצמאית. בין שתי הקהילות התקיימו קשרים הדוקים ופעלו מוסדות משותפים, כמו בית ספר, חברה קדישא, מוסדות חינוך ומוסדות צדקה.
בעת פרשת עלילת הדם של טיסה-אסלאר (שבה האשימו יהודים בחטיפתה וברציחתה של נערה הונגריה), התרכזה החקירה בנ'יראגיהאזה, ובימי המשפט, 17 ביוני עד 3 באוגוסט 1883, נאבקו יהודי המקום באנטישמיות שהתעוררה בעקבותיו.
אחרי מלחמת העולם הראשונה (1918-1914) התפתחה הקהילה, ורבים מיהודי הסביבה עברו לגור בעיר. באותה תקופה הייתה בנ'יראגיהאזה פעילות ציונית. נפתחו סניפים של "הציונים הכלליים", "המזרחי", "השומר הצעיר" ו"אביבה- באריסיה". ב-1933 נוסדה שם אגודת הספורט "קדימה" (ELOERE). בשנים 1935-1932 עלו כמה צעירים מנ'יראגיהאזה לארץ ישראל.
בשנת 1930 ישבו בנ'יראגיהאזה 5,134 יהודים.
תקופת השואה
עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (1 בספטמבר 1939) הורע מצבם של יהודי הונגריה הפרו-גרמנית, עם פרסום "החוקים היהודיים" (מ-1938 ואילך) שהיפלו לרעה את היהודים בתחומי הכלכלה והחברה. בנ'יראגיהאזה איבדו יהודים רבים את מקורות פרנסתם.
אחרי פרוץ המלחמה יצא צו לגיוס יהודי הונגריה ל"פלוגות עבודה". (לסיוע לצבא בעבודות ביצורים ושרותים, לשם גוייסו יהודים ואזרחים אחרים שהשלטונות לא רצו לגייסם לשורות הצבא הלוחם).
בסתיו 1941 גורשו מנ'יראגיהאזה לקמנץ-פודולסק שבאוקראינה יהודים שלא הייתה להם נתינות הונגרית, שם רצחו אותם אנשי ס"ס גרמנים וחיילים הונגרים, עם עוד אלפי יהודי הונגריה שהיו באתר באותו זמן.
ב-1942 שלחו הגרמנים צעירים יהודים מנ'יראגיהאזה לעבודות כפייה, במסגרת פלוגות העבודה, שם נספו רבים.
באפריל 1944, כמה שבועות אחרי כניסת הצבא הגרמני להונגריה, ריכזו הגרמנים את כל יהודי נ'יראגיהאזה ויהודי הכפרים שבמחוז בגטו שנתחם בעיר. הם שיכנו כ-11,000 איש ב-123 בתים בתנאי צפיפות ורעב. בעקבות דו"ח ששלחה המועצה היהודית למפקד הס"ס במקום, הוחלט לחסל את הגיטו. ב-5 במאי פיזרו את יושבי גטו נ'יראגיהאזה בשלושה גיטאות סמוכים. במקומות אלה היו תנאי המחייה קשים עוד יותר ורבים מהם מתו במגיפות, בגלל עינויים, או שאיבדו עצמם לדעת.
במאי 1944 שילחו הגרמנים את יהודי נ'יראגיהאזה אל מחנה ההשמדה אושוויץ.
אחרי המלחמה חזרו למקום כמה מאות יהודים ששרדו, רובם מעבודות הכפייה, ומיעוטם מאושוויץ. הם חידשו את חיי הקהילה, ושוב התפלגו ל"סטאטוס-קוו-אנטה" ולאורתודוקסית. בשתי הקהילות היו רבנים. הקהילה האורתודוקסית הקימה ישיבה.
ב-1949 הוקם גלעד לזכר 17,000 יהודי העיר והסביבה שניספו בשואה. מאותה השנה הלך ופחת מספר היהודים בעיר. כמה מיהודי נ'יראגיהאזה עלו לישראל.
בירת מחוז סאבולץ' (SZABOLCS), צפון מזרח הונגריה.
תחילת היישוב היהודי במקום ב-1840. רוב יהודי נ'יראגיהאזה היו סוחרים ובעלי מלאכה, מיעוטם היו בעלי מקצועות חופשיים.
קהילת נ'יראגיהאזה לא נקטה עמדה במחלוקת שבין חרדים למשכילים בעקבות קונגרס יהודי הונגריה (1869,1868), וב-1877 הוגדרה כקהילת "סטטוס-קוו-אנטה". כלומר נשארה במתכונתה שלפני הקונגרס. קבוצה קטנה של חרדים פרשה והקימה קהילה אורתודוקסית עצמאית. בין שתי הקהילות התקיימו קשרים הדוקים ופעלו מוסדות משותפים, כמו בית ספר, חברה קדישא, מוסדות חינוך ומוסדות צדקה.
בעת פרשת עלילת הדם של טיסה-אסלאר (שבה האשימו יהודים בחטיפתה וברציחתה של נערה הונגריה), התרכזה החקירה בנ'יראגיהאזה, ובימי המשפט, 17 ביוני עד 3 באוגוסט 1883, נאבקו יהודי המקום באנטישמיות שהתעוררה בעקבותיו.
אחרי מלחמת העולם הראשונה (1918-1914) התפתחה הקהילה, ורבים מיהודי הסביבה עברו לגור בעיר. באותה תקופה הייתה בנ'יראגיהאזה פעילות ציונית. נפתחו סניפים של "הציונים הכלליים", "המזרחי", "השומר הצעיר" ו"אביבה- באריסיה". ב-1933 נוסדה שם אגודת הספורט "קדימה" (ELOERE). בשנים 1935-1932 עלו כמה צעירים מנ'יראגיהאזה לארץ ישראל.
בשנת 1930 ישבו בנ'יראגיהאזה 5,134 יהודים.
תקופת השואה
עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (1 בספטמבר 1939) הורע מצבם של יהודי הונגריה הפרו-גרמנית, עם פרסום "החוקים היהודיים" (מ-1938 ואילך) שהיפלו לרעה את היהודים בתחומי הכלכלה והחברה. בנ'יראגיהאזה איבדו יהודים רבים את מקורות פרנסתם.
אחרי פרוץ המלחמה יצא צו לגיוס יהודי הונגריה ל"פלוגות עבודה". (לסיוע לצבא בעבודות ביצורים ושרותים, לשם גוייסו יהודים ואזרחים אחרים שהשלטונות לא רצו לגייסם לשורות הצבא הלוחם).
בסתיו 1941 גורשו מנ'יראגיהאזה לקמנץ-פודולסק שבאוקראינה יהודים שלא הייתה להם נתינות הונגרית, שם רצחו אותם אנשי ס"ס גרמנים וחיילים הונגרים, עם עוד אלפי יהודי הונגריה שהיו באתר באותו זמן.
ב-1942 שלחו הגרמנים צעירים יהודים מנ'יראגיהאזה לעבודות כפייה, במסגרת פלוגות העבודה, שם נספו רבים.
באפריל 1944, כמה שבועות אחרי כניסת הצבא הגרמני להונגריה, ריכזו הגרמנים את כל יהודי נ'יראגיהאזה ויהודי הכפרים שבמחוז בגטו שנתחם בעיר. הם שיכנו כ-11,000 איש ב-123 בתים בתנאי צפיפות ורעב. בעקבות דו"ח ששלחה המועצה היהודית למפקד הס"ס במקום, הוחלט לחסל את הגיטו. ב-5 במאי פיזרו את יושבי גטו נ'יראגיהאזה בשלושה גיטאות סמוכים. במקומות אלה היו תנאי המחייה קשים עוד יותר ורבים מהם מתו במגיפות, בגלל עינויים, או שאיבדו עצמם לדעת.
במאי 1944 שילחו הגרמנים את יהודי נ'יראגיהאזה אל מחנה ההשמדה אושוויץ.
אחרי המלחמה חזרו למקום כמה מאות יהודים ששרדו, רובם מעבודות הכפייה, ומיעוטם מאושוויץ. הם חידשו את חיי הקהילה, ושוב התפלגו ל"סטאטוס-קוו-אנטה" ולאורתודוקסית. בשתי הקהילות היו רבנים. הקהילה האורתודוקסית הקימה ישיבה.
ב-1949 הוקם גלעד לזכר 17,000 יהודי העיר והסביבה שניספו בשואה. מאותה השנה הלך ופחת מספר היהודים בעיר. כמה מיהודי נ'יראגיהאזה עלו לישראל.
סוג מקום:
עיר
מספר פריט:
192376
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
מקומות קרובים:
פריטים קשורים:
סאבולשי (ויינשטיין), מיקשה
(אישיות)Szabolsci (Weinstein), Miksa (1857-1915), author and editor born in Tura, Hungary (then part of the Austrian Empire). He was educated at several yeshivot and he attended also the National Rabbinical Seminary, but following his inclination he became a journalist in 1878.
From 1881 he collaborated on a daily newspaper published in Debrecen. In the Tiszaeszlar blood accusation (1882) he spent much time in successfully investigating the circumstances under which the alleged victim had disappeared, and wrote numerous articles for the "Pester Lloyd" and other newspapers denouncing machinations and illegal pressures in the affair. As a result of his informative work, he was ordered by the country’s legal authorities to leave Nyiregyhaza, the scene of the trial, and the anti-Semitic investigators made an attempt upon his life. Nevertheless, Szabolcsi's reports of the trial appeared in the "Pester Lloyd" and "Neue Freier Presse", and were reprinted by many of the leading European newspapers.
After editing the "Pester Juedische Zeitung" for two years, Szabolcsi became editor of the Hungarian weekly newspaper "Egyenloseg" in 1886. In 1889, together with Vilmos Vazsonyi, he started a movement for the recognition of the Jewish faith by the Hungarian state; his agitation, which at the outset met with opposition by official Jewish leaders, resulted in the enactment of a law to that effect in 1895. This important achievement made "Egyenloseg" the dominant Jewish newspaper in Hungary. In its columns Szabolcsi successfully fought other attempts at blood accusations, and caused the dismissal from his post of Bela Makay, a biased official in charge of Jewish religious affairs in the ministry of education (1911).
Szabolcsi advocated religious Judaism and the recognition of its adherents as a constituent part of the Hungarian nation. When the first Zionist movement was started in Hungary, Szabolcsi violently denounced it, believing that it would jeopardize the position of the Jews in Hungary which had been consolidated shortly before.
Szabolcsi was partly responsible for the founding of the Hungarian-Jewish Literary Society (IMIT) and of the Hungarian-Jewish Culture Association (OMIKE). He was constantly in search of Jewish journalistic talent, and in his writings served as a model for the Hungarian Jewish press.
Among his published books were "Magyar Szanhedrin" (a Talmud translation; 1878); "Olasz zsidok kozott" ("Among Italian Jews", 1903); "Nemet zsidok kozott" ("Among German Jews", 1905); and an abridged Hungarian version of Heinrich Graetz' "History of the Jews" (2 vol., 1908-9). In 1938 his "Gyongyszemek a Talmudbol es Midrasbol" ("Pearls from the Talmud and Midrash") was published by Ella B. Szabolcsi.
From 1881 he collaborated on a daily newspaper published in Debrecen. In the Tiszaeszlar blood accusation (1882) he spent much time in successfully investigating the circumstances under which the alleged victim had disappeared, and wrote numerous articles for the "Pester Lloyd" and other newspapers denouncing machinations and illegal pressures in the affair. As a result of his informative work, he was ordered by the country’s legal authorities to leave Nyiregyhaza, the scene of the trial, and the anti-Semitic investigators made an attempt upon his life. Nevertheless, Szabolcsi's reports of the trial appeared in the "Pester Lloyd" and "Neue Freier Presse", and were reprinted by many of the leading European newspapers.
After editing the "Pester Juedische Zeitung" for two years, Szabolcsi became editor of the Hungarian weekly newspaper "Egyenloseg" in 1886. In 1889, together with Vilmos Vazsonyi, he started a movement for the recognition of the Jewish faith by the Hungarian state; his agitation, which at the outset met with opposition by official Jewish leaders, resulted in the enactment of a law to that effect in 1895. This important achievement made "Egyenloseg" the dominant Jewish newspaper in Hungary. In its columns Szabolcsi successfully fought other attempts at blood accusations, and caused the dismissal from his post of Bela Makay, a biased official in charge of Jewish religious affairs in the ministry of education (1911).
Szabolcsi advocated religious Judaism and the recognition of its adherents as a constituent part of the Hungarian nation. When the first Zionist movement was started in Hungary, Szabolcsi violently denounced it, believing that it would jeopardize the position of the Jews in Hungary which had been consolidated shortly before.
Szabolcsi was partly responsible for the founding of the Hungarian-Jewish Literary Society (IMIT) and of the Hungarian-Jewish Culture Association (OMIKE). He was constantly in search of Jewish journalistic talent, and in his writings served as a model for the Hungarian Jewish press.
Among his published books were "Magyar Szanhedrin" (a Talmud translation; 1878); "Olasz zsidok kozott" ("Among Italian Jews", 1903); "Nemet zsidok kozott" ("Among German Jews", 1905); and an abridged Hungarian version of Heinrich Graetz' "History of the Jews" (2 vol., 1908-9). In 1938 his "Gyongyszemek a Talmudbol es Midrasbol" ("Pearls from the Talmud and Midrash") was published by Ella B. Szabolcsi.
דוד יאנדי
(אישיות)Dávid Jándi (born David Lederer) (1893-1944), painter, painter, born in Jánd, a village in Szabolcs-Szatmár-Bereg county, Hungary (then part of Austria-Hungary). He was educated in Nyíregyháza, where his family settled towards the end of the 19th century. In 1911 he moved to Baia Mare (Nagybánya), now in Romania, and joined the local school of painting led by János Thorma (1870-1937) and as of 1912 he adopted the name David Jandi. He served in the Austro-Hungarian army during WW I creating numerous drawings. It seems that he was captured by the Russian army and held in Siberia, before returning to Nyíregyháza after the end of WW I. After the war he studied at the Budapest College of Fine Arts in 1922. In 1925, for nearly a year he lived in Italy, and then visited that country almost every year until 1930 working in Venice and Florence. His experiences in Italy had a huge impact on his work. He painted landscapes, biblical and mythological scenes strongly emphasizing the spatiality of the forms. He participated at several exhibitions in Budapest as well as in various cities in Transylvania. In 1926 he was elected a full member of the Society of Painters of Baia Mare. After Northern Transylvania was annexed by Hungary in September 1940 and as a result of the implementation of the anti-Semitic policy, he could participate only at exhibitions organized by Jewish associations. His work Ghetto apparently was created during the last month of his life when the Jews of northern Transylvania were forced into ghettoes by the Hungarian authorities before being deported to the Nazi death camp at Auschwitz. Jandi was deported from Baia Mare in 1944 and shot dead while attempting to escape from the deporting train.
אופהרטו
(מקום)אופהרטו Ofeherto
כפר במחוז סאבולץ' Szabolcs, צפון מזרח הונגריה.
יהודים החלו להתיישב במקום במחצית השנייה של המאה ה-18. הם עסקו במסחר ובחקלאות. במקום היו חברה קדישא, "תלמוד תורה" ו"חדר". בית הכנסת נבנה בתחילת המאה ה-20.
ב-1869, בעקבות חילוקי דעות בין חרדים למשכילים שנתגלו בקונגרס היהודי ב-1868, הצטרפה הקהילה לזרם האורתודוקסי.
ב-1930 מנתה הקהילה 120 יהודים.
תקופת השואה
מעמדם וזכויותיהם של יהודי הונגריה הוגבלו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939), כשממשלת הונגריה הפרו-גרמנית חוקקה בשנת 1938 את "החוקים היהודיים".
ב-1941 גוייסו 15 יהודים מאופהרטו לעבודות כפייה במסגרת הצבא ההונגרי.
ב-1944, עם כניסת הגרמנים להונגריה, הובאו יהודי אופהרטו לגיטו קישווארדה Kisvarda, שבו רוכזו כ-7,000 יהודים מכל הסביבה בצפיפות וללא מזון. משם גורשו לאושוויץ.
לאחר המלחמה חזרו לכפר עשרה יהודים שניצלו, ועזבו תוך זמן קצר.
כפר במחוז סאבולץ' Szabolcs, צפון מזרח הונגריה.
יהודים החלו להתיישב במקום במחצית השנייה של המאה ה-18. הם עסקו במסחר ובחקלאות. במקום היו חברה קדישא, "תלמוד תורה" ו"חדר". בית הכנסת נבנה בתחילת המאה ה-20.
ב-1869, בעקבות חילוקי דעות בין חרדים למשכילים שנתגלו בקונגרס היהודי ב-1868, הצטרפה הקהילה לזרם האורתודוקסי.
ב-1930 מנתה הקהילה 120 יהודים.
תקופת השואה
מעמדם וזכויותיהם של יהודי הונגריה הוגבלו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939), כשממשלת הונגריה הפרו-גרמנית חוקקה בשנת 1938 את "החוקים היהודיים".
ב-1941 גוייסו 15 יהודים מאופהרטו לעבודות כפייה במסגרת הצבא ההונגרי.
ב-1944, עם כניסת הגרמנים להונגריה, הובאו יהודי אופהרטו לגיטו קישווארדה Kisvarda, שבו רוכזו כ-7,000 יהודים מכל הסביבה בצפיפות וללא מזון. משם גורשו לאושוויץ.
לאחר המלחמה חזרו לכפר עשרה יהודים שניצלו, ועזבו תוך זמן קצר.
פולגאר
(מקום)פולגאר POLGAR
עיירה במחוז סאבולץ' (SZABOLCS), צפון מזרח הונגריה.
יהודים התיישבו במקום באמצע המאה ה-19. רובם היו סוחרים ובעלי מלאכה. במקום היו שני בתי כנסת חברה קדישא, אגודת נשים, ישיבה ומקווה. בשירות הקהילה היו רב, שוחט, מורה ומלמד.
אחרי מלחמת העולם הראשונה (1918-1914) פרצו תושבים מוסתים לחנויות ולבתי יהודים ושדדו מכל הבא ליד. בעת "הטרור הלבן" (פרעות והתנכלויות ליהודים ולרדיקלים שבוצעו בידי גורמים ימניים בשנים 1921-1919, לאחר נפילת הממשלה הקומוניסטית בהונגריה) ברחו כמה יהודים מפולגאר מפחד הישנות הפרעות.
ב-1930 חיו בפולגאר 490 יהודים.
תקופת השואה
מעמדם וזכויותיהם של יהודי הונגריה הוגבלו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939), כשממשלת הונגריה הפרו-גרמנית חוקקה בשנת 1938 את "החוקים היהודיים".
ב-1941 גוייסו 60 צעירים לעבודות כפייה במסגרת הצבא ההונגרי, ושולחו לחזית אוקראינה.
ב-1942 עלתה באש טחנת הקמח בעיר, ויהודים הואשמו בהצתה. רבים עונו באכזריות, 133 נכלאו במחנה הריכוז בנאגיקאניז'ה (NAGYKANIZSA) לעשרה חודשים.
במארס 1944, מיד לאחר כניסת הצבא הגרמני להונגריה, פרצו צעירים חברי ארגון קדם-צבאי הונגרי לבתי היהודים, הוציאו אותם בכוח והביאום לבית הכנסת. לאחר חיפושים, הובלו לנ'ירגיהאזה (NYIREGYHAZA), שם רוכזו רוב תושבי המחוז. לאחר שבועות מספר שולחו לאושוויץ.
לאחר המלחמה, חזרו מאושוויץ 26 ניצולים. הם מצאו את בניין בית הכנסת ואת בית העלמין הרוסים. חיי הקהילה חודשו והתארגן מניין. בשנת 1949 עדיין ישבו 42 יהודים בפולגאר, אך עד שנות השישים עזבו כולם את המקום. ב-1949 התגוררו במקום 42 יהודים. בשנות ה-90 כבר לא נותרו יהודים במקום.
עיירה במחוז סאבולץ' (SZABOLCS), צפון מזרח הונגריה.
יהודים התיישבו במקום באמצע המאה ה-19. רובם היו סוחרים ובעלי מלאכה. במקום היו שני בתי כנסת חברה קדישא, אגודת נשים, ישיבה ומקווה. בשירות הקהילה היו רב, שוחט, מורה ומלמד.
אחרי מלחמת העולם הראשונה (1918-1914) פרצו תושבים מוסתים לחנויות ולבתי יהודים ושדדו מכל הבא ליד. בעת "הטרור הלבן" (פרעות והתנכלויות ליהודים ולרדיקלים שבוצעו בידי גורמים ימניים בשנים 1921-1919, לאחר נפילת הממשלה הקומוניסטית בהונגריה) ברחו כמה יהודים מפולגאר מפחד הישנות הפרעות.
ב-1930 חיו בפולגאר 490 יהודים.
תקופת השואה
מעמדם וזכויותיהם של יהודי הונגריה הוגבלו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939), כשממשלת הונגריה הפרו-גרמנית חוקקה בשנת 1938 את "החוקים היהודיים".
ב-1941 גוייסו 60 צעירים לעבודות כפייה במסגרת הצבא ההונגרי, ושולחו לחזית אוקראינה.
ב-1942 עלתה באש טחנת הקמח בעיר, ויהודים הואשמו בהצתה. רבים עונו באכזריות, 133 נכלאו במחנה הריכוז בנאגיקאניז'ה (NAGYKANIZSA) לעשרה חודשים.
במארס 1944, מיד לאחר כניסת הצבא הגרמני להונגריה, פרצו צעירים חברי ארגון קדם-צבאי הונגרי לבתי היהודים, הוציאו אותם בכוח והביאום לבית הכנסת. לאחר חיפושים, הובלו לנ'ירגיהאזה (NYIREGYHAZA), שם רוכזו רוב תושבי המחוז. לאחר שבועות מספר שולחו לאושוויץ.
לאחר המלחמה, חזרו מאושוויץ 26 ניצולים. הם מצאו את בניין בית הכנסת ואת בית העלמין הרוסים. חיי הקהילה חודשו והתארגן מניין. בשנת 1949 עדיין ישבו 42 יהודים בפולגאר, אך עד שנות השישים עזבו כולם את המקום. ב-1949 התגוררו במקום 42 יהודים. בשנות ה-90 כבר לא נותרו יהודים במקום.
נ'ירבוגדאן'
(מקום)נ'ירבוגדאן' NYIRBOGDANY
כפר במחוז סאבולץ' (SZABOLCS), צפון מזרח הונגריה.
יהודים נזכרים לראשונה בנ'ירבוגדאן' במיפקד תושבים שנערך ב-1770. רוב יהודי המקום התפרנסו ממסחר, רוכלות ומלאכה, מיעוטם עסקו בחקלאות, כמה היו חוכרי אחוזות.
בעקבות חילוקי דעות בין חרדים למשכילים בקונגרס יהודי הונגריה (דצמבר 1868), הצטרפה נ'ירבוגדאן' לזרם האורתודוקסי. במקום היו בית תפילה, חברה קדישא, "חדר" ומקווה. ב-1930 חיו בנ'ירבוגדאן' 130 יהודים.
תקופת השואה
עם פרסום חוקי ההפלייה ("החוקים היהודיים", 1938) של ממשלת הונגריה הפרו גרמנית, חוקים שנועדו להגביל את היהודים בתחומי הכלכלה והחברה, נושלו רוב יהודי המקום מפרנסתם. כשפרצה מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) נשלחו 30 צעירים יהודים מהכפר לעבודות כפייה, הם גוייסו כחיילי עזר עם אזרחים הונגריים נוספים שהשלטונות לא רצו לצרף לשורות הצבא הלוחם. עשרים מהם נספו.
ב-1944, עם כניסת הצבא הגרמני להונגריה, הועברו יהודי המקום לנ'ירגיהאזה (NYIREGYHAZA), ובסוף מאי 1944 שולחו לאושוויץ.
לאחר המלחמה חזרו לכפר 13 יהודים, ועזבוהו תוך זמן קצר.
כפר במחוז סאבולץ' (SZABOLCS), צפון מזרח הונגריה.
יהודים נזכרים לראשונה בנ'ירבוגדאן' במיפקד תושבים שנערך ב-1770. רוב יהודי המקום התפרנסו ממסחר, רוכלות ומלאכה, מיעוטם עסקו בחקלאות, כמה היו חוכרי אחוזות.
בעקבות חילוקי דעות בין חרדים למשכילים בקונגרס יהודי הונגריה (דצמבר 1868), הצטרפה נ'ירבוגדאן' לזרם האורתודוקסי. במקום היו בית תפילה, חברה קדישא, "חדר" ומקווה. ב-1930 חיו בנ'ירבוגדאן' 130 יהודים.
תקופת השואה
עם פרסום חוקי ההפלייה ("החוקים היהודיים", 1938) של ממשלת הונגריה הפרו גרמנית, חוקים שנועדו להגביל את היהודים בתחומי הכלכלה והחברה, נושלו רוב יהודי המקום מפרנסתם. כשפרצה מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) נשלחו 30 צעירים יהודים מהכפר לעבודות כפייה, הם גוייסו כחיילי עזר עם אזרחים הונגריים נוספים שהשלטונות לא רצו לצרף לשורות הצבא הלוחם. עשרים מהם נספו.
ב-1944, עם כניסת הצבא הגרמני להונגריה, הועברו יהודי המקום לנ'ירגיהאזה (NYIREGYHAZA), ובסוף מאי 1944 שולחו לאושוויץ.
לאחר המלחמה חזרו לכפר 13 יהודים, ועזבוהו תוך זמן קצר.
טיסאדוב
(מקום)טיסאדוב TISZADOB
כפר במחוז סאבולץ' (SZABOLCS), צפון מזרח הונגריה.
יהודים התיישבו במקום במחצית השנייה של המאה ה-18, בחסות בעלי האחוזה. פרנסתם הייתה בעיקר על המסחר, כמה היו בעלי משקים ודייגים. במקום היו בית כנסת וחברה קדישא. ב-1876 הצטרפה הקהילה לזרם הקהילות האורתודוקסיות.
בשנת 1930 חיו בטיסאדוב 101 יהודים.
תקופת השואה
מעמדם וזכויותיהם של יהודי הונגריה הוגבלו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939), כשממשלת הונגריה הפרו-גרמנית חוקקה בשנת 1938 את "החוקים היהודיים".
ב-14 באפריל 1944, כמה שבועות אחרי כניסת הצבא הגרמני להונגריה, הועברו יהודי טיסאדוב לגיטו נ'ירגיהאזה (NYIREGYHAZA). רכושם חולק בין תושבי הכפר. כעבור ארבעה ימים הועברו להאראנגוד (HARANGOD), וב-22 במאי שולחו מתחנת הרכבת בנ'ירגיהאזה למחנה ההשמדה אושוויץ.
אחרי המלחמה חזרו לכפר שמונה יהודים ששרדו, חיי הקהילה לא חודשו. ב-1947 הוקם גלעד לזכר הנספים בשואה במקום בו עמד בניין בית הכנסת, שנהרס בימי המלחמה.
כפר במחוז סאבולץ' (SZABOLCS), צפון מזרח הונגריה.
יהודים התיישבו במקום במחצית השנייה של המאה ה-18, בחסות בעלי האחוזה. פרנסתם הייתה בעיקר על המסחר, כמה היו בעלי משקים ודייגים. במקום היו בית כנסת וחברה קדישא. ב-1876 הצטרפה הקהילה לזרם הקהילות האורתודוקסיות.
בשנת 1930 חיו בטיסאדוב 101 יהודים.
תקופת השואה
מעמדם וזכויותיהם של יהודי הונגריה הוגבלו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939), כשממשלת הונגריה הפרו-גרמנית חוקקה בשנת 1938 את "החוקים היהודיים".
ב-14 באפריל 1944, כמה שבועות אחרי כניסת הצבא הגרמני להונגריה, הועברו יהודי טיסאדוב לגיטו נ'ירגיהאזה (NYIREGYHAZA). רכושם חולק בין תושבי הכפר. כעבור ארבעה ימים הועברו להאראנגוד (HARANGOD), וב-22 במאי שולחו מתחנת הרכבת בנ'ירגיהאזה למחנה ההשמדה אושוויץ.
אחרי המלחמה חזרו לכפר שמונה יהודים ששרדו, חיי הקהילה לא חודשו. ב-1947 הוקם גלעד לזכר הנספים בשואה במקום בו עמד בניין בית הכנסת, שנהרס בימי המלחמה.
בוי
(מקום)בוי BUJ
כפר במחוז סאבולץ' (SZABOLCS), צפון מזרח הונגריה.
יהודים התיישבו במקום באמצע המאה ה-18. רובם התפרנסו ממסחר וממלאכה. הקהילה התארגנה בסוף המאה ה-18 והקימה בית כנסת ובית עלמין.
בשנת 1930 נמנו בקהילה 104 יהודים.
תקופת השואה
ב-1938, עם פרסום "החוקים היהודיים" שנועדו להגביל את היהודים בתחומי הכלכלה והחברה, פרצו בריונים מקומיים לבית הכנסת, ניפצו את חלונותיו וחיבלו ברהיטים.
ב-1941 נשלחו כל הגברים היהודים עד גיל 50 לעבודות כפייה (עבודות ביצורים ושרותים שבהן הועסקו עם אזרחים הונגריים אחרים שהשלטונות לא רצו לצרף לשורות הצבא הלוחם), ורובם נספו. באביב 1944, לאחר כניסת הגרמנים להונגריה, הועברו היהודים לגיטו שהוקם בבירת המחוז נ'יראגיהאזה (NYIREGYHAZA). במחצית השנייה של יוני, שולחו כל יושבי הגיטו למחנה ההשמדה אושוויץ.
אחרי המלחמה אמנם חזרו לכפר כמה יהודים, אבל חיי הקהילה לא חודשו.
כפר במחוז סאבולץ' (SZABOLCS), צפון מזרח הונגריה.
יהודים התיישבו במקום באמצע המאה ה-18. רובם התפרנסו ממסחר וממלאכה. הקהילה התארגנה בסוף המאה ה-18 והקימה בית כנסת ובית עלמין.
בשנת 1930 נמנו בקהילה 104 יהודים.
תקופת השואה
ב-1938, עם פרסום "החוקים היהודיים" שנועדו להגביל את היהודים בתחומי הכלכלה והחברה, פרצו בריונים מקומיים לבית הכנסת, ניפצו את חלונותיו וחיבלו ברהיטים.
ב-1941 נשלחו כל הגברים היהודים עד גיל 50 לעבודות כפייה (עבודות ביצורים ושרותים שבהן הועסקו עם אזרחים הונגריים אחרים שהשלטונות לא רצו לצרף לשורות הצבא הלוחם), ורובם נספו. באביב 1944, לאחר כניסת הגרמנים להונגריה, הועברו היהודים לגיטו שהוקם בבירת המחוז נ'יראגיהאזה (NYIREGYHAZA). במחצית השנייה של יוני, שולחו כל יושבי הגיטו למחנה ההשמדה אושוויץ.
אחרי המלחמה אמנם חזרו לכפר כמה יהודים, אבל חיי הקהילה לא חודשו.
גאווה
(מקום)גאווה GAVA
עיירה במחוז סאבולץ' (SZABOLCS), צפון מזרח הונגריה.
יהודים הגיעו לגאווה בסוף המאה ה-18, ומצאו את פרנסתם במסחר, במלאכה ובחקלאות.
בעקבות קונגרס יהודי הונגריה (1968) הצטרפה הקהילה לזרם האורתודוקסי.
ב-1880 ישבו בגאווה 274 יהודים . בקהילה פעלו בית כנסת, מוסדות סוציאליים וחברה קדישא.
בשנת 1930 מנתה קהילת גאווה 186 יהודים.
תקופת השואה
בשנת 1940 נשלחו הגברים עד גיל 60 לעבודות כפייה, לסיוע צב הונגריה הפרו-גרמנית.
ב-1942, נשלחו לעזרת הצבא ההונגרי בחזית אוקראינה, שם נספו רבים.
עם כניסת הצבא הגרמני להונגריה במארס 1944, נקבע גיטו מחוזי בנ'ירגיהאזה, אליו הועברו גם יהודי גאווה. כעבור זמן מה שולחו משם למחנה ההשמדה אושוויץ. בחג השבועות הגיעו למחנה.
אחרי המלחמה חזרו לעיירה 21 מבני הקהילה ששרדו. הם מצאו את בית הכנסת הרוס, הקימו מחנה הכשרה במשק סמוך וניסו לחדש את חיי הקהילה. עויינות התושבים וגילויי אנטישמיות הביאו לעזיבת היהודים את גאווה. בנייני הקהילה נמכרו וב-1963 כבר לא חיו שם יהודים.
עיירה במחוז סאבולץ' (SZABOLCS), צפון מזרח הונגריה.
יהודים הגיעו לגאווה בסוף המאה ה-18, ומצאו את פרנסתם במסחר, במלאכה ובחקלאות.
בעקבות קונגרס יהודי הונגריה (1968) הצטרפה הקהילה לזרם האורתודוקסי.
ב-1880 ישבו בגאווה 274 יהודים . בקהילה פעלו בית כנסת, מוסדות סוציאליים וחברה קדישא.
בשנת 1930 מנתה קהילת גאווה 186 יהודים.
תקופת השואה
בשנת 1940 נשלחו הגברים עד גיל 60 לעבודות כפייה, לסיוע צב הונגריה הפרו-גרמנית.
ב-1942, נשלחו לעזרת הצבא ההונגרי בחזית אוקראינה, שם נספו רבים.
עם כניסת הצבא הגרמני להונגריה במארס 1944, נקבע גיטו מחוזי בנ'ירגיהאזה, אליו הועברו גם יהודי גאווה. כעבור זמן מה שולחו משם למחנה ההשמדה אושוויץ. בחג השבועות הגיעו למחנה.
אחרי המלחמה חזרו לעיירה 21 מבני הקהילה ששרדו. הם מצאו את בית הכנסת הרוס, הקימו מחנה הכשרה במשק סמוך וניסו לחדש את חיי הקהילה. עויינות התושבים וגילויי אנטישמיות הביאו לעזיבת היהודים את גאווה. בנייני הקהילה נמכרו וב-1963 כבר לא חיו שם יהודים.
נ'ירמיהאידי
(מקום)נ'ירמיהאידי NYIRMIHALYDI
כפר במחוז סאבולץ' (SZABOLCS), צפון מזרח הונגריה.
היהודים הראשונים התיישבו בכפר במחצית הראשונה של המאה ה-18. רובם עסקו במסחר זעיר.
הקהילה התארגנה רק במחצית השנייה של המאה ה-19. בעקבות חילוקי דעות בקונגרס יהודי הונגריה (1869,1868) בין חרדים למשכילים, הצטרפו יהודי המקום לזרם האורתודוקסי (שסרב לקבל עליו את תקנות הקונגרס). הקהילה נסתפחה לקהילת באלקאן' (BALKANY). ב-1880 ישבו בנ'ירמיהאידי 137 יהודים. אחרי מלחמת העולם הראשונה (1918-1914) עקרו רבים מהצעירים לערים הגדולות ומספר היהודים במקום הלך ופחת.
בשנת 1930 נימנו בקהילה 74 יהודים.
תקופת השואה
ב-1942 נלקחו גברים יהודים לעבודות כפייה ומשפחותיהם נותרו ללא מפרנס. כל החנויות ובתי המלאכה בבעלות יהודים נסגרו.
באפריל 1944, כחודש אחרי כניסת הצבא הגרמני להונגריה, הועברו יהודי הכפר לגיטו שהוקם בנ'ירגיהאזה (NYIREGYHAZA), אך מחוסר מקום, הועברו ברגל לגיטו האראנגוד (HARANGOD). ב-22 במאי שולחו לאושוויץ.
כפר במחוז סאבולץ' (SZABOLCS), צפון מזרח הונגריה.
היהודים הראשונים התיישבו בכפר במחצית הראשונה של המאה ה-18. רובם עסקו במסחר זעיר.
הקהילה התארגנה רק במחצית השנייה של המאה ה-19. בעקבות חילוקי דעות בקונגרס יהודי הונגריה (1869,1868) בין חרדים למשכילים, הצטרפו יהודי המקום לזרם האורתודוקסי (שסרב לקבל עליו את תקנות הקונגרס). הקהילה נסתפחה לקהילת באלקאן' (BALKANY). ב-1880 ישבו בנ'ירמיהאידי 137 יהודים. אחרי מלחמת העולם הראשונה (1918-1914) עקרו רבים מהצעירים לערים הגדולות ומספר היהודים במקום הלך ופחת.
בשנת 1930 נימנו בקהילה 74 יהודים.
תקופת השואה
ב-1942 נלקחו גברים יהודים לעבודות כפייה ומשפחותיהם נותרו ללא מפרנס. כל החנויות ובתי המלאכה בבעלות יהודים נסגרו.
באפריל 1944, כחודש אחרי כניסת הצבא הגרמני להונגריה, הועברו יהודי הכפר לגיטו שהוקם בנ'ירגיהאזה (NYIREGYHAZA), אך מחוסר מקום, הועברו ברגל לגיטו האראנגוד (HARANGOD). ב-22 במאי שולחו לאושוויץ.