שושנה שרירא בגיל 18, תל אביב, ארץ ישראל, 1925 בקירוב. שושנה שרירא (1917 - 2003) הייתה סופרת, עיתונאית ומתרגמת עברית,
מראשונות הסופרות והעיתונאיות בארץ ישראל. נמנתה בין 2000 הסופרים המשפיעים במאה העשרים על ידי המרכז הביוגרפי של קיימברידג', אנגליה
(2001), וחברת מערכת ועיתונאית תרבות בעיתון החוגים האזרחיים "הבוקר". בוגרת החוגים ספרות, בלשנות ופסיכולוגיה חינוכית בקינגס קולג', אוניברסיטת לונדון. מהאמהות הספרותיות של תקופת ״היישוב״ וסופרות ימינו לפי הגדרת החוקרת פרופ׳ יפה , אוניברסיטת בר אילן. בתו של שמואל שרייר נולד בעיירה סלאוויטא שבפלך ווהלין, בתחום המושב של האימפריה הרוסית, למשפחה חסידית. ( 3 במרץ 1883 סלאוויטא - מאי 1944, תל אביב, ארץ ישראל) למד בישיבת סלאוויטא ונסמך לרבנות. בשנת 1900 לערך עזב את בית סבו לאודסה, שם עבר בהצלחה את מבחני הבגרות האקסטרנית, ולמד בישיבה הגדולה והמודרנית של ר' חיים טשרנוביץ ("רב צעיר"), רבהּ של הקהילה היהודית באודסה. הלימודים בישיבה שילבו תורה עם ציונות, ולימדו בה מורים כביאליק וקלויזנר. באותם ימים פרסם שרירא מאמרים בהשילוח, כתב העת של אחד העם. היה פעיל בתנועת "צעירי ציון" עד להקמת סיעת "ההתאחדות" שהורכבה מ"צעירי ציון" והפועל הצעיר ב-1920 (סוציאליסטים ציונים). בשנת 1912 החלה לפעול המשלחת האתנוגרפית בראשות הסופר והמחזאי אנ-סקי (שלמה-זנוויל רפופורט). היכרותו של שמואל שרירא עם אנ-סקי החלה בשנת 1910, כנראה במסגרת של בוגרי "האקדמיה" של הברון גינזבורג בסנקט פטרבורג. אנ-סקי יצא לדרך עם שרירא כעוזרו האישי בשנת 1912. בעונה השנייה השתתף כחוקר שטח. לפי עדות גור אריה ערך איתו את השאלון הראשון שהופץ בעיירות. כתיבת השאלונים המלאים הסתיימה בתום פעולת המשלחת. המשלחת פעלה שלוש עונות בשנים 1912–1914, גולת הכותרת של פעילותם המשותפת של אנ-סקי ושרירא במשלחת ניסיונית, הייתה גילוי צדיק הדיבוקים, מעשיות, אגדות, סיפורים והווי חיים חסידי, שהיוו בסיס למחזה הדיבוק מאת אנ-סקי. לימים, אחר שתורגם בעברית על ידי ביאליק, היה המחזה השני שהציג תיאטרון הבימה
המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו - מוזיאון העם היהודי באדיבות אילת אלגור גורפינקל
ווהלין
(מקום)Volhynia
In Polish: Wołyń; Ukrainian: Волинь; Yiddish: וואָהלין
A historic region in Central and Eastern Europe in the northwest corner of Ukraine located north of Podilia (Podolia), south of Polisia (Polesia) east of the Buh (Bug) River, situated between south-eastern Poland, south-western Belarus, and western Ukraine. While the borders of the region are not clearly defined, the territory that still carries the name is Volyn Oblast, located in western Ukraine. Its area is approximately 70,000 sq km, and its population exceeds 4 million. Volhynia's borders have changed considerably over the centuries, shifting consistently from west to east. Until WW I it was part of the Jewish Pale of Settlement in the Russian Empire.
סלאבוטה
(מקום)עיר במחוז קאמיניץ פודולסקי, אוקראינה.
קהילה יהודית התקיימה בסלאבוטה כבר במאה ה- 18, אולי קודם לכן. בסוף המאה ה- 18 ובמחצית הראשונה של המאה ה- 19 פעל בעיר בית דפוס מיסודו של הרב משה שפירא, בן הרב פנחס בן אברהם מקורץ. אחריו המשיכו שני בניו, שמואל אבא ופנחס. בדפוס זה יצאו לאור בהידור רב ספרי קודש רבים ושלוש מהדורות של תלמוד בבלי. ב- 1835 נסגר הדפוס משום שהבעלים נאסרו בעקבות עלילה, שרצחו פועל שהלשין עליהם לשלטונות על פירסום ספרים ללא אישור הצנזור.
באמצע המאה ה- 19 חיו בסלאבוטה כ- 1,660 יהודים, ומספרם עלה ל- 4,900 (57 אחוזים מכלל האוכלוסיה) בסוף המאה ההיא.
בימי מלחמת העולם השנייה (1939 - 1945) הגרמנים כבשו את האזור לאחר מתקפתם על ברית המועצות ביוני 1941, ורצחו את יהודי המקום.
אחרי המלחמה שבו יהודים לחיות בסלאבוטה. במקום הטבח הניחו מצבת זכרון כתובה ברוסית וביידיש. בסוף שנות ה- 60 של המאה העשרים חיו בסלאבוטה כ- 3,000 יהודים ובראשם רב, והיה להם בית-כנסת.