


בית הכנסת לווונסטראסה, ציריך, שוויץ, 1997
צילום: אוקטב מוסקונה
המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו - מוזיאון העם היהודי, אוסף אוקטב מוסקונה
רכישת תמונות: חלק מהתמונות ניתנות לרכישה, לפרטים נוספים-
לחצו כאן, אנא וודאו שיש לכם את מספר יחידת תמונה (כפי שמופיע למעלה)
ציריך
(מקום)ציריך Zurich
עיר בצפון-שווייץ.
יהודים תועדו לראשונה בציריך במחצית השנייה של המאה ה-13. הם שילמו מסים לקיסר רודולף ה-1 לבית האבסבורג, והיו כפופים בחיי יום-יום לשלטונות העיר. באותה התקופה היו עסקי כספים עיסוקם העיקרי של יהודי המקום והם נתנו הלוואות בריבית בהיקף גדול.
בעקבות רדיפות "המגיפה השחורה" (1348) הועלו רבים על המוקד, רכושם הוחרם בידי העירייה, ומשקבל הקיסר את חלקו ברכוש היהודים, פטר את שלטונות העיר מאשמת הרצח.
הקהילה חדלה מלהתקיים, אולם בתחילת המאה ה-14 ישב בעיר היהודי משה מציריך, בעל "ספר מצוות קטן" (שנודע לימים בשם "סמ"ק ציריך").
היישוב היהודי בציריך התחדש, במחצית הראשונה של המאה ה-15 הוצאו נגדו שלושה צווי- גירוש, אך לא הקפידו על ביצועם, ויהודים המשיכו לחיות בעיר. ב-1634 הוצא להורג בציריך היהודי אהרן מלנגנאו, ואז גורשו יהודי ציריך סופית.
יהודים שבו והתיישבו בציריך רק עם האמנציפציה של יהודי שווייץ בשנת 1866. ומאז גדלה הקהילה במהירות.
בשנות ה-60 של המאה העשרים ישבו בציריך למעלה מ- 6,000 יהודים. קהילת ציריך נעשתה הגדולה בקהילות שווייץ, והמשרד הראשי של איגוד הקהילות הארצי השתכן בעיר.
ב-1970 היו בקהילה היהודית בציריך שלוש עדות - אורתודוקסית מתונה (1,485 חברים), אורתודוקסית (294 חברים) ו"אגודת-אחים" בעלת סגנון מזרח-אירופאי (165 חברים). כל עדה קיימה מוסדות ומנגנון משלה. בית הספר היהודי היומי היה משותף ולמדו בו יותר מ-145 תלמידים.
בשנת 1997 ישבו בציריך כ- 6,800 יהודים.
עיר בצפון-שווייץ.
יהודים תועדו לראשונה בציריך במחצית השנייה של המאה ה-13. הם שילמו מסים לקיסר רודולף ה-1 לבית האבסבורג, והיו כפופים בחיי יום-יום לשלטונות העיר. באותה התקופה היו עסקי כספים עיסוקם העיקרי של יהודי המקום והם נתנו הלוואות בריבית בהיקף גדול.
בעקבות רדיפות "המגיפה השחורה" (1348) הועלו רבים על המוקד, רכושם הוחרם בידי העירייה, ומשקבל הקיסר את חלקו ברכוש היהודים, פטר את שלטונות העיר מאשמת הרצח.
הקהילה חדלה מלהתקיים, אולם בתחילת המאה ה-14 ישב בעיר היהודי משה מציריך, בעל "ספר מצוות קטן" (שנודע לימים בשם "סמ"ק ציריך").
היישוב היהודי בציריך התחדש, במחצית הראשונה של המאה ה-15 הוצאו נגדו שלושה צווי- גירוש, אך לא הקפידו על ביצועם, ויהודים המשיכו לחיות בעיר. ב-1634 הוצא להורג בציריך היהודי אהרן מלנגנאו, ואז גורשו יהודי ציריך סופית.
יהודים שבו והתיישבו בציריך רק עם האמנציפציה של יהודי שווייץ בשנת 1866. ומאז גדלה הקהילה במהירות.
בשנות ה-60 של המאה העשרים ישבו בציריך למעלה מ- 6,000 יהודים. קהילת ציריך נעשתה הגדולה בקהילות שווייץ, והמשרד הראשי של איגוד הקהילות הארצי השתכן בעיר.
ב-1970 היו בקהילה היהודית בציריך שלוש עדות - אורתודוקסית מתונה (1,485 חברים), אורתודוקסית (294 חברים) ו"אגודת-אחים" בעלת סגנון מזרח-אירופאי (165 חברים). כל עדה קיימה מוסדות ומנגנון משלה. בית הספר היהודי היומי היה משותף ולמדו בו יותר מ-145 תלמידים.
בשנת 1997 ישבו בציריך כ- 6,800 יהודים.