חיפוש
הדפסה
שיתוף
הפריט שבחרת:
שם משפחה
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות

מקור השם מנדלוביץ'

MENDELOVICI

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הפטרונימיים (שמות שמקורם בשמו של האב) מכיוון שהם נגזרים משמו הפרטי של אחד מאבות המשפחה, כאשר במקרה זה הוא ממקור מקראי. מנדלוביץ', המכיל את הסופית הסלבית "-וביץ'" שפירושה "מ-", "מוצאו מ-" וגם "בנו של", מבוסס על מנדל, שם חיבה גרמני / יידיש נפוץ מאד של השם המקראי מנחם. במקרא מנחם הוא שמו של אחד ממלכי ישראל (מלכים ב', ט"ו).

בנים שנולדו בסמוך לט' באב נקראו לעתים קרובות בשם מנחם שעל פי המסורת הוא אחד משמותיו של המשיח אשר עתיד להיוולד במועד זה. שם זה ניתן גם לילד שנולד לאחר מותו של אח בכור; השם מנחם רומז על כך שהילד החדש יהיה כנחמה למשפחה. התפתחותה של הצורה מנדל מהשם מנחם מוסברת גם ע"י הדימיון הפונטיהקיים בין "-חם", ההברה האחרונה של השם מנחם, לבין הסופית בעלת המשמעות המקטינה "-כן" הנפוצה בניבים הצפניים של הגרמנית. לכן בצפון גרמניה השם מנחם קיבל את הצורות מנחם, מנחה, מנקן ומנקה. בקרב יהודי דרום גרמניה השם מנחם קוצר לעתים קרובות לצורות כמו מנלין ומנל אשר התפתחו בהמשך לצורות כמו מנדל. מנדל הוא שמה של משפחה אמידה המתועדת בהונגריה במאות ה-15 וה-16 ואשר במקור הגיעה מגרמניה. אישים מוכרים נוספים אשר נשאו שם משפחה זהכוללים את משה מנדלסון (1737-1812), פילוסוף של עידן האורות בגרמניה ומסייד של משפחת בנקאים, מלומדים ואומנים; ואת נכדו, המלחין הנודע יעקוב לודוויג פליקס מנדלסון ברתולדי (1847-1809). במאה ה-20, מנדלוביץ' מתועד כשם משפחה יהודי בזמן מלחמת העולם השנייה עם אמיל מנדלוביץ' אשר גורש ממחוז היידו, הונגריה, אל מחנה השמדה גרמני ביוני 1944.
מספר פריט:
243057
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
מקומות קרובים:
פריטים קשורים:

Vicu Mândra (born Lewis Mendelovici) (1927), historian and literary critic, born in Bucharest, Romania. He attended the Cultura Jewish high school during 1940-1944, and then studied at the Faculty of Letters and Philosophy of the University of Bucharest from 1945 to 1949. He earned a PhD in philology in 1972.

Mandra made his journalistic debut in the magazine Tineretea in 1946. He was member of the editorial staff of Revista literara in 1947, and then he was deputy editor-in-chief of Gazeta literara, between 1956-1962. A professor at the Department of Contemporary Romanian Literature of the University of Bucharest, he was a member of the Writers' Union of Romania since 1949.

His works include Însemnări despre literatură şi teatru (“Notes on literature and theater”, 1958), Incursiuni în istoria dramaturgiei române. De la Gh. Asachi la Camil Petrescu (“Incursions in the history of Romanian drama. From Gh. Asachi to Camil Petrescu”, 1971), Clasicism şi romantism în dramaturgia românească (1816-1918) (“Classicism and romanticism in Romanian drama, 1816-1918”, 1973), Victor Ion Popa (1975), Jocul situaţiilor dramatice. Principii, aplicaţii, analize (“The play of dramatic situations. Principles, applications, analyzes”, 1978), Istoria literaturii dramatice româneşti, vol. I: De la începuturi până la 1890 (“History of Romanian dramatic literature, vol. I: From the beginning to 1890”, 1985). He edited the works of Mihail Sebastian (1962) and Victor Ion Popa (1974).

Mandra authored over 500 articles and studies published in literary magazines in Romania and abroad.

במאגרי המידע הפתוחים
גניאולוגיה יהודית
שמות משפחה
קהילות יהודיות
תיעוד חזותי
מרכז המוזיקה היהודית
שם משפחה
אA
אA
אA
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות
מקור השם מנדלוביץ'
MENDELOVICI

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הפטרונימיים (שמות שמקורם בשמו של האב) מכיוון שהם נגזרים משמו הפרטי של אחד מאבות המשפחה, כאשר במקרה זה הוא ממקור מקראי. מנדלוביץ', המכיל את הסופית הסלבית "-וביץ'" שפירושה "מ-", "מוצאו מ-" וגם "בנו של", מבוסס על מנדל, שם חיבה גרמני / יידיש נפוץ מאד של השם המקראי מנחם. במקרא מנחם הוא שמו של אחד ממלכי ישראל (מלכים ב', ט"ו).

בנים שנולדו בסמוך לט' באב נקראו לעתים קרובות בשם מנחם שעל פי המסורת הוא אחד משמותיו של המשיח אשר עתיד להיוולד במועד זה. שם זה ניתן גם לילד שנולד לאחר מותו של אח בכור; השם מנחם רומז על כך שהילד החדש יהיה כנחמה למשפחה. התפתחותה של הצורה מנדל מהשם מנחם מוסברת גם ע"י הדימיון הפונטיהקיים בין "-חם", ההברה האחרונה של השם מנחם, לבין הסופית בעלת המשמעות המקטינה "-כן" הנפוצה בניבים הצפניים של הגרמנית. לכן בצפון גרמניה השם מנחם קיבל את הצורות מנחם, מנחה, מנקן ומנקה. בקרב יהודי דרום גרמניה השם מנחם קוצר לעתים קרובות לצורות כמו מנלין ומנל אשר התפתחו בהמשך לצורות כמו מנדל. מנדל הוא שמה של משפחה אמידה המתועדת בהונגריה במאות ה-15 וה-16 ואשר במקור הגיעה מגרמניה. אישים מוכרים נוספים אשר נשאו שם משפחה זהכוללים את משה מנדלסון (1737-1812), פילוסוף של עידן האורות בגרמניה ומסייד של משפחת בנקאים, מלומדים ואומנים; ואת נכדו, המלחין הנודע יעקוב לודוויג פליקס מנדלסון ברתולדי (1847-1809). במאה ה-20, מנדלוביץ' מתועד כשם משפחה יהודי בזמן מלחמת העולם השנייה עם אמיל מנדלוביץ' אשר גורש ממחוז היידו, הונגריה, אל מחנה השמדה גרמני ביוני 1944.
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
ויקו מאנדרה

Vicu Mândra (born Lewis Mendelovici) (1927), historian and literary critic, born in Bucharest, Romania. He attended the Cultura Jewish high school during 1940-1944, and then studied at the Faculty of Letters and Philosophy of the University of Bucharest from 1945 to 1949. He earned a PhD in philology in 1972.

Mandra made his journalistic debut in the magazine Tineretea in 1946. He was member of the editorial staff of Revista literara in 1947, and then he was deputy editor-in-chief of Gazeta literara, between 1956-1962. A professor at the Department of Contemporary Romanian Literature of the University of Bucharest, he was a member of the Writers' Union of Romania since 1949.

His works include Însemnări despre literatură şi teatru (“Notes on literature and theater”, 1958), Incursiuni în istoria dramaturgiei române. De la Gh. Asachi la Camil Petrescu (“Incursions in the history of Romanian drama. From Gh. Asachi to Camil Petrescu”, 1971), Clasicism şi romantism în dramaturgia românească (1816-1918) (“Classicism and romanticism in Romanian drama, 1816-1918”, 1973), Victor Ion Popa (1975), Jocul situaţiilor dramatice. Principii, aplicaţii, analize (“The play of dramatic situations. Principles, applications, analyzes”, 1978), Istoria literaturii dramatice româneşti, vol. I: De la începuturi până la 1890 (“History of Romanian dramatic literature, vol. I: From the beginning to 1890”, 1985). He edited the works of Mihail Sebastian (1962) and Victor Ion Popa (1974).

Mandra authored over 500 articles and studies published in literary magazines in Romania and abroad.