מאת חיים גיוזלי

לוצק היא העיר הגדולה במחוז ווהלין ההיסטורי, כיום במערב אוקראינה. זו אחת הערים העתיקות באוקראינה, ומוזכרת כבירתה של נסיכות עצמאית כבר בעשורים האחרונים של המאה ה-11. במאה ה-14 הייתה לוצק תחת שלטון ליטאי, ולאחר מכן סופחה לממלכת פולין. בשנת 1569 נהייתה לבירת מחוז ווהלין בממלכת פולין. תחילתה של ההתיישבות היהודית בלוצק מתועדת במאה ה-13, בתקופה שבה התיישבה במקום גם קהילה קראית.

מתוך כמה כתבי זכויות שהוענקו ליהודי לוצק מידי מלך פולין זיגיסמונד הראשון (1506 – 1548) בתחילת המאה ה-16 עולה קיומם של שני בתי כנסת מעץ בעיר ששימשו את הקהילה היהודית ואת הקהילה הקראית. בית הכנסת של הקהילה היהודית נהרס בשריפה, וב-5 במאי 1626 העניק המלך זיגיסמונד השלישי (1587 – 1632) לקהילה רשות להקים בית כנסת מאבן, בתנאי שיהא זה מבנה מבוצר, ושהקהילה תממן הגנה ונשק, כולל תותח. הכמורה הקתולית המקומית ביקשה לצמצם את הפריבילגיות שקיבלו היהודים, ומחאתם של הנזירים הדומיניקנים גרמה לעיכוב של שנים בבניית בית הכנסת. הדומיניקנים התנגדו לקרבתו הגדולה של בית הכנסת לבית תפילתם, והתלוננו גם, כי מבנה בית הכנסת גבוה מכנסייתם. אולם המלך זיגיסמונד השלישי אישרר את זכויות היהודים והתיר להם לבנות בית כנסת שעיצובו ומידותיו המסיביות עשוהו למבצר של ממש. זמן קצר אחרי שנחנך, מילא בית הכנסת תפקיד מכריע בהגנת העיר לוצק מפני מתקפת הקוזקים בשנים 1648 – 1649. חיילים שנשכרו על ידי הקהילה היהודית לחמו גם בקרבות אחרים של הכוחות הפולנים נגד האוקראינים באותה מלחמה.

בית הכנסת הגדול של לוצק נבנה בעיר העתיקה, על אי שנוצר במפגש הנהרות סטיר וגיז’צה וכמה תעלות שנחפרו במטרה להגדיל את יכולות ההתגוננות של העיר. העיר העתיקה הייתה מבוצרת כדי להגן מפני תקיפות הטטארים ואויבים אחרים. נראה כי מגדל בית הכנסת היה בתחילה חלק מביצורי העיר, שנבנו במקור בשנת 1380 על ידי הנסיך ויטולד (ויטבטוס הגדול), דוכס ליטא ונסיך לוצק (1378 – 1389). הזכות להשתמש במגדל כבית כנסת הוענקה ליהודים על ידי מלך פולין זיגיסמונד השלישי. כדי להגביר את כושר ההתנגדות, חיברה מנהרה בין בית הכנסת לבין מבנים חשובים אחרים בעיר העתיקה, ביניהם הקתדרה הקתולית, הכנסייה היוונית-אורתודוכסית, מעון המושל, ובית המשפט המחוזי. המעבר התת-קרקעי קישר את החלק המבוצר של העיר עם הרבעים החיצוניים, והשתמשו בו בימי מצור לספק למגני העיר מזון ותחמושת.

מבנה בית הכנסת בלוצק טיפוסי לבתי כנסת מבוצרים שהוקמו במקומות רבים בפולין, בייחוד בערים בדרום-מזרח הממלכה מסוף המאה ה-16 ועד תחילת המאה ה-19. הדוגמאות המובהקות ביותר לאדריכלות בתי כנסת כזאת הם בית הכנסת העתיק בקרקוב (נבנה לראשונה במאה ה-14 ועוצב מחדש במאה ה-16), בית הכנסת הגדול בברודי (המאה ה-17), בלנצוט (המאה ה-18), ובזולקייב (כיום ז’ובקבה). בית הכנסת של לוצק היה מבנה מסיבי בתבנית מלבנית, עם מגדל. הקירות המבוצרים העבים הוסיפו לעוצמתו ותמכו בגג, שבעת חירום היה למשטח ממנו ירו בתותח. המגדל שבאחת הפינות שימש לתצפית שאפשרה ללוחמים תקשורת ותיאום בעת קרב.

בקומה העליונה של המבנה המרכזי ושל המגדל היה מעקה מקומר סגור, סביב ארבעת הקירות. במוטיב זה שאופייני למבנים פולנים מהרנסנס, השתמשו לקישוט בתי כנסת מבוצרים רבים אחרים. פרט לערכו הקישוטי שימש להגנת הלוחמים על גג המבנה.

בתוך בית הכנסת הייתה בימה מסיבית ודומיננטית במרכז אולם התפילה. סביבה ארבעה עמודים שתמכו בתקרה קמורה וחילקו אותה ל-9 מדורים. רוב קירות הפנים באולם המרכזי היו מכוסים בציורי קיר במוטיבים מעולם הצומח והחי, ובפסוקי תפילה. בית הכנסת בלוצק שיכן גם אוסף חשוב של מסמכים היסטוריים ושל חפצי יודאיקה רבי ערך. הסופר והפולקלוריסט הנודע ש. אנ-סקי (1863 – 1920) אסף מספר פריטים חשובים מהאוסף עבור המוזיאון האתנוגראפי של העם היהודי ששאף להקים בסט. פטרסבורג, רוסיה.

בית הכנסת הגדול בלוצק ניזוק קשה בדליקה בשנת 1869. מעל ל-15 שנים נדרשו לקהילה לגייס כספים לתיקון בית הכנסת. השיפוץ הפנימי והחיצוני (והריהוט מחדש), הושלמו בשנת 1886. בית הכנסת המשיך לשמש את הקהילה היהודית גם במחצית הראשונה של המאה העשרים, כשלוצק הייתה שוב חלק מפולין. הכיבוש הנאצי בזמן מלחמת עולם שנייה הביא להשמדתה של הקהילה היהודית של לוצק. בית הכנסת הגדול נפגע אף הוא. לאחר המלחמה בניין בית הכנסת שופץ וקיים עד היום אם כי לא משמש כבית כנסת.

כתובות

Jewish Community of Lutzk

Sobornosti ave. 25a-35

Lutzk, Ukraine 43000

Tel.: (380 3322)(067) -7886835, 3784111

Fax: (380 3322) 2-80-00

 

ביבליוגרפיה

SHARON, N. (ed.). Seyfer Lutsk (Memorial Book of Lutsk). Pp. 608. Tel Aviv: Former Residents of Lutsk in Israel, 1961 (in Yiddish and Hebrew)

(עברית: דנה פז פרינס)