חיפוש
הדפסה
שיתוף
הפריט שבחרת:
מקום
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות

קהילת יהודי בילפלד

בילפלד

עיר בגרמניה. בגרמניה המערבית עד 1990.

 

היסטוריה
הייתה קהילה יהודית בעיר עד המגפה השחורה (1348-1349), כשהתפוצצו פרעות נגד היהודים והקהילה חדלה. חזרו היהודים לעיר כעשרים שנה אחרי הטבח. היהודים גורשו שוב ב-1554 וחזרו כעבור שלושים שנה.

בתחילת המאה ה-18 השתתפו סוחרים מבני הקהילה ביריד לייפציג.

ב-1905 נחנך בית כנסת ל-800 מתפללים. הבית כנסת הועלה באש ב-10 בנובמבר 1938.

מנתה הקהילה 800 נפש ב-1933. מחציתם נספו בשואה.

 

הקהילה היהודית אחרי השואה ובשנות ה - 2000

הקהילה היהודית חודשה בעיר אחרי השואה, ובשנות ה -50 התגוררו בה כ -70 יהודים, מהם 12 משרידי השואה . הוקם בית כנסת חדש, ובשנת 1998 נחנכה אנדרטה בעיר לניצולי השואה .

בשנת 2007 לפי נתוני הארגונים היהודיים , מנתה הקהילה כ - 300 נפש . נחנך בית כנסת רפורמי חדש בשנת 2008. הקהילה מקיימת פעילות חברתית - תרבותית כולל הרצאות, קונצרטים, פעילות עם ילדי פליטים, תערוכות, ועוד. הקהילה גם מוציאה מגזין דו – חודשי, ונעזרת מספר פעמים בשנה בצוות שמפעיל הג'וינט בנושאים של מפגשים משפחתיים, חגים, ומחנות קיץ וחורף .

 

סוג מקום:
עיר
מספר פריט:
224780
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
מקומות קרובים:

פריטים קשורים:
המסמך הקדום ביותר המעיד על יהודי בילפלד, גרמניה, 1345.
(בילפלד, הארכיון העירוני)

Oerlinghausen

A city in the Lippe district in North Rhine-Westphalia, Germany.

First Jewish presence: 17th century; peak Jewish population: 74 in 1872; Jewish population in 1933: 19

By 1766, the Jews of Oerlinghausen had established a community and hired a teacher of religion. Oerlinghausen’s Jewish cemetery (located in Barkhauser Berg) had been consecrated in the 17th century. The community’s prayer hall, which was located in a private residence, was established in, at the latest, 1769. Local Jews received permission to build a synagogue in 1800, the construction of which was completed in 1803 (renovated in 1832). In 1893, the community inaugurated a new synagogue on Toensbergerstrasse. Oerlinghausen’s Jewish school—it was located in a private residence—became an elementary school in the early 19th century and, in 1892, a school for religious studies. During the early decades of the 20th century, children studied religion with teachers from neighboring communities, as the Jews of Oerlinghausen were no longer able to employ their own teacher. By the late 1920s, the community could no longer gather enough men for a minyan. The remaining Jews traveled to Bielefeld for synagogue services, using their own synagogue for funerals. A local Jew was severely beaten in public in 1935. In July 1938, the synagogue was sold to a local resident. The former house of worship was attacked on Pogrom Night (Nov. 9, 1938), but a local Nazi leader prevented its destruction, citing the fact that the building was no longer owned by Jews. A Jewish-owned business was destroyed on Pogrom Night, and two local Jewish men were arrested. A Jewish child was born in Oerlinghausen in 1940. Ten local Jews emigrated (six of them went to South America), six relocated within Germany and two passed away in Oerlinghausen. In December 1941, a Jewish couple (the town’s only remaining Jews) was deported, via Bielefeld, to Riga. At least eight Oerlinghausen Jews perished in the Shoah. Remodeled as an art gallery in 1979 and 1985, the synagogue building now bears a memorial plaque.

--------------------------------------------------

This entry was originally published on Beit Ashkenaz - Destroyed German Synagogues and Communities website and contributed to the Database of the Museum of the Jewish People courtesy of Beit Ashkenaz.

אוסנאבריק (Osnabrück)

עיר במערב סכסוניה התחתית, גרמניה.


בתחילת המאה ה-14, יהודי בשם אנסלם מאוסנאבריק רכש את הזכויות המיוחסות למגרש בעיר. ב-1327, הבישוף העניק לו זכויות מיוחדות. ב-1350, בתקופת המגיפה השחורה, היהודים גורשו מהעיר. ב-1431 הבישוף הבטיח לתושבים הנוצרים שיהודים לא יורשו להתיישב בעיר. במשך תקופה ארוכה לא הייתה קהילה יהודית באוסנאבריק. יהודים שנקלעו למקום יכלו ללון בו רק לילה אחד תמורת תשלום ואישור מיוחד מהשלטונות.

ב-1800, עם כיבוש העיר בידי הצרפתים, זכו היהודים בשוויון זכויות, למרות התנגדותם של מנהיגי העיר. באותה עת ישבו במקום שמונה משפחות יהודיות. אחרי נסיגת הצרפתים מהעיר ממשלת הנובר ביטלה את הזכויות שהוענקו ליהודים.

ב-1823 ישבו במקום חמש משפחות יהודיות בעלות זכויות.  הן היו נתונות לחסותה של הרבנות האזורית של אמדן. ב-1847 בוטל החוק המעניק חסות מיוחדת ליהודים, והם היו רשאים לרכוש קרקעות ובתים, אך חויבו בתשלום מסים כבדים.

ב-1906 נבנה בית כנסת. הקהילה גדלה וב-1928 נמנו בה 117 יהודים. ב-1933 היו באוסנאבריק 435 יהודים.

הצייר היהודי פליקס נוסבאום נולד באוסנאבריק בשנת 1904 וניספה בשואה באושוויץ בשנת 1944.

תקופת השואה

עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה ב-1933, החלו היהודים לעזוב בהדרגה את אוסנאבריק. ב-1938 גרו באוסנאבריק 330 יהודים.

בינואר 1944 רק 85 יהודים נותרו בעיר. קצתם גורשו לגטו בריגה, אחרים לאושוויץ והיתר לטרזיינשטט. בנובמבר 1944 כאשר הצבא הסובייטי התקדם לעבר גרמניה, יהודי אוסנאבריק היו בין אסירי אושוויץ שהועברו למחנה הריכוז שטוטהוף, בפרוסיה המזרחית, ליד הים הבלטי. מחנה שטוטהוף פונה סופית בינואר 1945. מתוך 29,000 היהודים שהיו שם שרדו רק 3,000.

 

אחרי המלחמה חזרו לאוסנבריק חמישה יהודים.

בשנת 1969 ישבו באוסנאבריק 69 יהודים ולהם בית כנסת ומרכז קהילתי.