
הלוויתו של חייל יהודי
פאלאשט, רומניה, 1917
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
עזבון דוד ויניצקי ז"ל, ישראל)
פאלאשט, רומניה, 1917
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
עזבון דוד ויניצקי ז"ל, ישראל)
רכישת תמונות: חלק מהתמונות ניתנות לרכישה, לפרטים נוספים-
לחצו כאן, אנא וודאו שיש לכם את מספר יחידת תמונה (כפי שמופיע למעלה)
פאלשט
(מקום)פאלשט Falesti
עיר ברפובליקה של מולדובה. בין שתי מלחמות העולם בחבל בסאראביה, רומניה.
בסוף המאה ה-19 ישבו בפאלשט כ-4,520 יהודים (%68 מכלל האוכלוסיה). בשנת 1887 יצאו מפאלשט, בתמיכת הבארון רוטשילד, 25 משפחות להתיישבות בקאסטינה (באר טוביה).
ב-1925 עסקו בחקלאות 106 משפחות יהודיות בפאלשט.
ב-1930 מנה היישוב היהודי במקום 3,258 נפש, יותר ממחצית תושבי העיר. ובערך כזה היה מספרם ערב מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939).
בימי המלחמה, בסוף יוני ,1940 נכנסו הסובייטים לאזור. במקום בית הספר העברי הקימו בית ספר תיכון ביידיש. לאחר זמן היגלו לסיביר את משפחות הציונים ואת משפחות בעלי העסקים שבקהילה. מבין אלה כמעט כולם שבו אחרי המלחמה.
ערב המתקפה הגרמנית לברית המועצות ביוני 1941, הצליחו יהודים מעטים להסתנן לפנים רוסיה, אך רוב הנמלטים מן העיר נפלו בידי חיילים גרמנים או בידי חיילים רומנים, והומתו. באותוהזמן החלו בני העיר ואיכרי הסביבה במעשי שוד ורצח ביהודים. המעשים החריפו עם כניסת הצבא הרומני לאזור.
היהודים רוכזו בגיטו בכניסה לעיר. צעירים נלקחו לעבודות כפייה ושאר היהודים הובלו ברגל לכפר סמוך, שם מתו רבים ממחלות ומרעב והנותרים גורשו למחנה מארקלושטי.
באוקטובר גורשו השרידים האחרונים של קהילת פאלשט לטראנסניסטריה, ולא שבו משם. קבוצת יהודים, ובראשם רב העיר יחיאל פלאם, הובלו לנהר ואולצו לשבור את הקרח ולקפוץ למים. רק מעטים מיהודי פאלשט ניצלו מן השואה.
עיר ברפובליקה של מולדובה. בין שתי מלחמות העולם בחבל בסאראביה, רומניה.
בסוף המאה ה-19 ישבו בפאלשט כ-4,520 יהודים (%68 מכלל האוכלוסיה). בשנת 1887 יצאו מפאלשט, בתמיכת הבארון רוטשילד, 25 משפחות להתיישבות בקאסטינה (באר טוביה).
ב-1925 עסקו בחקלאות 106 משפחות יהודיות בפאלשט.
ב-1930 מנה היישוב היהודי במקום 3,258 נפש, יותר ממחצית תושבי העיר. ובערך כזה היה מספרם ערב מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939).
בימי המלחמה, בסוף יוני ,1940 נכנסו הסובייטים לאזור. במקום בית הספר העברי הקימו בית ספר תיכון ביידיש. לאחר זמן היגלו לסיביר את משפחות הציונים ואת משפחות בעלי העסקים שבקהילה. מבין אלה כמעט כולם שבו אחרי המלחמה.
ערב המתקפה הגרמנית לברית המועצות ביוני 1941, הצליחו יהודים מעטים להסתנן לפנים רוסיה, אך רוב הנמלטים מן העיר נפלו בידי חיילים גרמנים או בידי חיילים רומנים, והומתו. באותוהזמן החלו בני העיר ואיכרי הסביבה במעשי שוד ורצח ביהודים. המעשים החריפו עם כניסת הצבא הרומני לאזור.
היהודים רוכזו בגיטו בכניסה לעיר. צעירים נלקחו לעבודות כפייה ושאר היהודים הובלו ברגל לכפר סמוך, שם מתו רבים ממחלות ומרעב והנותרים גורשו למחנה מארקלושטי.
באוקטובר גורשו השרידים האחרונים של קהילת פאלשט לטראנסניסטריה, ולא שבו משם. קבוצת יהודים, ובראשם רב העיר יחיאל פלאם, הובלו לנהר ואולצו לשבור את הקרח ולקפוץ למים. רק מעטים מיהודי פאלשט ניצלו מן השואה.