חיפוש
הדפסה
שיתוף
הפריט שבחרת:
מקום
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות

קהילת יהודי פארכים

פארכים

Parchim

עיר סמוכה לנהר אלדה (Elde), במחוז מקלנבורג (Mecklenburg),  גרמניה.

העדות הראשונה להימצאות יהודים בפארצ'ים היא מצבה משת 1304. יהודים הוזמנו לדוכסות כדי לפתח את המסחר במקום. לקהילה היהודית היה בית תפילה ברובע היהודי, שמוזכר לראשונה במסמכים מ- 1503. ב-1350 הואשמו היהודים בהרעלת בארות והם גורשו מן העיר. אחרי תקופת "המגפה השחורה" היהודים הורשו לשוב לעיר. ב-1492 גורשו היהודים מכל דוכסות מקלנבורג. במרוצת הזמן הם הורשו לשוב לפארצ'ים. מסמכים רשמיים מהמאה ה-18 מתעדים יהודים שחיו באזור באותה העת. היהודים היו חייבים לשלוח נציגים לוועידה המדינית שלהם (ה-"Judenlandtag")  שרשמה את האוכלוסייה היהודית של מקלנבורג. מכתבי "חסות" מאותה עת מעידים ששוב חיו יהודים בפארצ'ים. נראה שהקהילה הייתה אמידה למדי; בשנות 1700 לכמה משפחות היו ספרי תורה משלהם, שנתרמו מאוחר יותר לקהילה. בית כנסת בסגנון מורי וקישוטי פנים צבעוניים, מעידים שאבות הקהילה היו ממוצא ספרדי.

בתחילת המאה ה-20 נמנו בקהילה היהודית 16 משפחות, רובם שומרי מסורת. לקהילה היה בית עלמין בעיר. הקהילה העסיקה חזן, והפעילה בית ספר. רוב היהודים התפרנסו ממסחר.

ערב מלחמת העולם השנייה (ספטמבר, 1939) חיו בפארצ'ים 48 יהודים.


תקופת השואה

אחרי עליית הנאצים לשלטון בגרמניה (מרס 1933) בית העלמין היה הקורבן ראשון לפורענות, כשמנהל בית ספר מקומי ותלמידיו הרסו את המקום.

אין בידינו מידע על גורל הקהילה בימי מלחמת העולם השנייה (1945-1939) ולא ידוע אם עדיין חיים יהודים בפארצ'ים.

סוג מקום:
עיירה
מספר פריט:
220510
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
מקומות קרובים:

פריטים קשורים:

שוורין

Schwerin

עיר ובירת מקלנבורג-מערב פומרניה, גרמניה.

קיים רישום ראשון של קהילה יהודית בשוורין החל מ-1266; שיא האוכלוסייה היהודית: 391 אנשים בשנת 1875; בשנת 1933: 151 יהודים.

ליהודים מועטים הותר להתגורר בשוורין בשנת 1267. אחרי מאות שנים של פוגרומים, שריפות על המוקד וגירושים, היהודים הורשו לחזור לשוורין בשנת 1679, אך עם מגבלות: בנוסף לכך שנאלצו לשלם מסים מופרזים וכספי הגנה, הוטלו עליהם הגבלות עסקיות. כתוצאה מכך, האוכלוסייה היהודית באותה תקופה מעולם לא חרגה מעל 30 נפשות.

כאשר הוקלו המגבלות המסורבלות הללו, באמצע שנות ה-1700, שבו יהודים לשוורין. אף על פי שהקהילה קיבלה ב-1773 היתר לבנות בית כנסת, היא לא הצליחה, עד 1819, לאסוף את הכספים הדרושים. זמן קצר לאחר חנוכת בית הכנסת פרצו מהומות ה-"הפ-הפ" (Hep-Hep) נגד היהודים: המונים זועמים צעדו מול בית הכנסת וקראו: "סלקו את היהודים", אך מיהודי שוורין, בניגוד לבני דורם בערים אחרות, נחסכו הפוגרומים הקשים.

החל משנת 1933, כשהנהיגו הנאצים את החרם האנטי-יהודי, החלו יהודים רבים לעזוב את שוורין. מאוחר יותר, ב"ליל הבדולח" (9 בנובמבר, 1938), פנים בית הכנסת נבזז, ולאחר מכן תכולת בית הכנסת נשרפה באחת מכיכרות העיר. חל איסור על הצתת בית הכנסת בגלל קרבתו לבניינים רבים. הנאצים הכריחו את היהודים להרוס את המבנה בעצמם. ב-1942 גורשו כל היהודים שנותרו בשוורין.

שלוש שנים אחרי המלחמה, קבוצת יהודים חזרה לשוורין וייסדה קהילה יהודית חדשה. ב-1947, 100 יהודים גרו בשוורין. אחרי רכישת שני בניינים ברחוב שבו עמד פעם בית הכנסת העתיק, הקהילה הפכה את אחד מהם לבית כנסת ואת השני למרכז קהילתי.

האוכלוסייה היהודית הצטמצמה במהלך העשורים שלאחר מכן (שלושה חברים בשנת 1980), אך הגעתם של יהודים, מברית המועצות לשעבר, לעיר הצעיר את הקהילה. ב-2005 חיו 1,000 יהודים בשוורין (יותר מכפליים מאוכלוסיית השיא שלפני המלחמה).

ב-1951, הוסר הלוט מעל לוח זיכרון באתר בית הכנסת לשעבר, וב-1983 הוחל תכנון של בניין, שישמש העתק מיניאטורי של בית הכנסת ההרוס (הפרוייקט ממומן על ידי קרן פורד ומדינת מקלנבורג-מערב פומרניה).

-----------------------------

ערך זה פורסם לראשונה באנגלית באתר "בית אשכנז - בתי כנסת וקהילות שנחרבו בגרמניה" ונתרם למאגר המידע של מוזיאון העם היהודי באדיבות בית אשכנז.

רובל

Roebel

כפר במחוז האגמים במקלנבורג-מערב פומרניה , גרמניה.

נוכחות ראשונה של קהילה יהודית נרשמה באמצע המאה ה-14; שיא האוכלוסייה היהודית: 104 אנשים ב-1867; אוכלוסייה יהודית ב-1933: 20 אנשים.

הקהילה היהודית של רובל גורשה בשנת 1492, כפי שגורשו קהילות יהודיות רבות אחרות בגרמניה. רק בתחילת המאה ה-18 הורשו היהודים לשוב לרובל, לאחר מכן יסדו קהילה והקימו חדר תפילה בבית מגורים פרטי.  בית קברות קטן נחנך ברובל ב-1720. ב-1830 השלטונות התירו לקהילה לבנות בית כנסת, מבנה צנוע שבו התקיימו תפילות עד אחרי מלחמת העולם הראשונה, כאשר רוב היהודים עזבו את רובל. בניין בית הכנסת הריק נמכר בשנת 1930.

למרות שבניין בית הכנסת כבר לא היה בבעלות יהודית, אנשי ה-ס"ס הציתו אותו ב"ליל הבדולח" (9 בנובמבר, 1938). כתוצאה מהתערבותו של שכן, שחשש לביתו שלו, בית הכנסת לא נשרף עד היסוד.

בשנת 2000 השתלטה העירייה על בניין בית הכנסת לשעבר וייעדה אותו כנקודת ציון. כיום הבניין משמש כמרכז נוער, לצידו מבנה ובו תערוכה על ההיסטוריה של יהודי רובל.

-----------------------------------------

ערך זה פורסם לראשונה באנגלית באתר "בית אשכנז - בתי כנסת וקהילות שנחרבו בגרמניה" ונתרם למאגר המידע של מוזיאון העם היהודי באדיבות בית אשכנז.

במאגרי המידע הפתוחים
גניאולוגיה יהודית
שמות משפחה
קהילות יהודיות
תיעוד חזותי
מרכז המוזיקה היהודית
מקום
אA
אA
אA
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות
קהילת יהודי פארכים

פארכים

Parchim

עיר סמוכה לנהר אלדה (Elde), במחוז מקלנבורג (Mecklenburg),  גרמניה.

העדות הראשונה להימצאות יהודים בפארצ'ים היא מצבה משת 1304. יהודים הוזמנו לדוכסות כדי לפתח את המסחר במקום. לקהילה היהודית היה בית תפילה ברובע היהודי, שמוזכר לראשונה במסמכים מ- 1503. ב-1350 הואשמו היהודים בהרעלת בארות והם גורשו מן העיר. אחרי תקופת "המגפה השחורה" היהודים הורשו לשוב לעיר. ב-1492 גורשו היהודים מכל דוכסות מקלנבורג. במרוצת הזמן הם הורשו לשוב לפארצ'ים. מסמכים רשמיים מהמאה ה-18 מתעדים יהודים שחיו באזור באותה העת. היהודים היו חייבים לשלוח נציגים לוועידה המדינית שלהם (ה-"Judenlandtag")  שרשמה את האוכלוסייה היהודית של מקלנבורג. מכתבי "חסות" מאותה עת מעידים ששוב חיו יהודים בפארצ'ים. נראה שהקהילה הייתה אמידה למדי; בשנות 1700 לכמה משפחות היו ספרי תורה משלהם, שנתרמו מאוחר יותר לקהילה. בית כנסת בסגנון מורי וקישוטי פנים צבעוניים, מעידים שאבות הקהילה היו ממוצא ספרדי.

בתחילת המאה ה-20 נמנו בקהילה היהודית 16 משפחות, רובם שומרי מסורת. לקהילה היה בית עלמין בעיר. הקהילה העסיקה חזן, והפעילה בית ספר. רוב היהודים התפרנסו ממסחר.

ערב מלחמת העולם השנייה (ספטמבר, 1939) חיו בפארצ'ים 48 יהודים.


תקופת השואה

אחרי עליית הנאצים לשלטון בגרמניה (מרס 1933) בית העלמין היה הקורבן ראשון לפורענות, כשמנהל בית ספר מקומי ותלמידיו הרסו את המקום.

אין בידינו מידע על גורל הקהילה בימי מלחמת העולם השנייה (1945-1939) ולא ידוע אם עדיין חיים יהודים בפארצ'ים.

חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי

רובל
שוורין

רובל

Roebel

כפר במחוז האגמים במקלנבורג-מערב פומרניה , גרמניה.

נוכחות ראשונה של קהילה יהודית נרשמה באמצע המאה ה-14; שיא האוכלוסייה היהודית: 104 אנשים ב-1867; אוכלוסייה יהודית ב-1933: 20 אנשים.

הקהילה היהודית של רובל גורשה בשנת 1492, כפי שגורשו קהילות יהודיות רבות אחרות בגרמניה. רק בתחילת המאה ה-18 הורשו היהודים לשוב לרובל, לאחר מכן יסדו קהילה והקימו חדר תפילה בבית מגורים פרטי.  בית קברות קטן נחנך ברובל ב-1720. ב-1830 השלטונות התירו לקהילה לבנות בית כנסת, מבנה צנוע שבו התקיימו תפילות עד אחרי מלחמת העולם הראשונה, כאשר רוב היהודים עזבו את רובל. בניין בית הכנסת הריק נמכר בשנת 1930.

למרות שבניין בית הכנסת כבר לא היה בבעלות יהודית, אנשי ה-ס"ס הציתו אותו ב"ליל הבדולח" (9 בנובמבר, 1938). כתוצאה מהתערבותו של שכן, שחשש לביתו שלו, בית הכנסת לא נשרף עד היסוד.

בשנת 2000 השתלטה העירייה על בניין בית הכנסת לשעבר וייעדה אותו כנקודת ציון. כיום הבניין משמש כמרכז נוער, לצידו מבנה ובו תערוכה על ההיסטוריה של יהודי רובל.

-----------------------------------------

ערך זה פורסם לראשונה באנגלית באתר "בית אשכנז - בתי כנסת וקהילות שנחרבו בגרמניה" ונתרם למאגר המידע של מוזיאון העם היהודי באדיבות בית אשכנז.

שוורין

Schwerin

עיר ובירת מקלנבורג-מערב פומרניה, גרמניה.

קיים רישום ראשון של קהילה יהודית בשוורין החל מ-1266; שיא האוכלוסייה היהודית: 391 אנשים בשנת 1875; בשנת 1933: 151 יהודים.

ליהודים מועטים הותר להתגורר בשוורין בשנת 1267. אחרי מאות שנים של פוגרומים, שריפות על המוקד וגירושים, היהודים הורשו לחזור לשוורין בשנת 1679, אך עם מגבלות: בנוסף לכך שנאלצו לשלם מסים מופרזים וכספי הגנה, הוטלו עליהם הגבלות עסקיות. כתוצאה מכך, האוכלוסייה היהודית באותה תקופה מעולם לא חרגה מעל 30 נפשות.

כאשר הוקלו המגבלות המסורבלות הללו, באמצע שנות ה-1700, שבו יהודים לשוורין. אף על פי שהקהילה קיבלה ב-1773 היתר לבנות בית כנסת, היא לא הצליחה, עד 1819, לאסוף את הכספים הדרושים. זמן קצר לאחר חנוכת בית הכנסת פרצו מהומות ה-"הפ-הפ" (Hep-Hep) נגד היהודים: המונים זועמים צעדו מול בית הכנסת וקראו: "סלקו את היהודים", אך מיהודי שוורין, בניגוד לבני דורם בערים אחרות, נחסכו הפוגרומים הקשים.

החל משנת 1933, כשהנהיגו הנאצים את החרם האנטי-יהודי, החלו יהודים רבים לעזוב את שוורין. מאוחר יותר, ב"ליל הבדולח" (9 בנובמבר, 1938), פנים בית הכנסת נבזז, ולאחר מכן תכולת בית הכנסת נשרפה באחת מכיכרות העיר. חל איסור על הצתת בית הכנסת בגלל קרבתו לבניינים רבים. הנאצים הכריחו את היהודים להרוס את המבנה בעצמם. ב-1942 גורשו כל היהודים שנותרו בשוורין.

שלוש שנים אחרי המלחמה, קבוצת יהודים חזרה לשוורין וייסדה קהילה יהודית חדשה. ב-1947, 100 יהודים גרו בשוורין. אחרי רכישת שני בניינים ברחוב שבו עמד פעם בית הכנסת העתיק, הקהילה הפכה את אחד מהם לבית כנסת ואת השני למרכז קהילתי.

האוכלוסייה היהודית הצטמצמה במהלך העשורים שלאחר מכן (שלושה חברים בשנת 1980), אך הגעתם של יהודים, מברית המועצות לשעבר, לעיר הצעיר את הקהילה. ב-2005 חיו 1,000 יהודים בשוורין (יותר מכפליים מאוכלוסיית השיא שלפני המלחמה).

ב-1951, הוסר הלוט מעל לוח זיכרון באתר בית הכנסת לשעבר, וב-1983 הוחל תכנון של בניין, שישמש העתק מיניאטורי של בית הכנסת ההרוס (הפרוייקט ממומן על ידי קרן פורד ומדינת מקלנבורג-מערב פומרניה).

-----------------------------

ערך זה פורסם לראשונה באנגלית באתר "בית אשכנז - בתי כנסת וקהילות שנחרבו בגרמניה" ונתרם למאגר המידע של מוזיאון העם היהודי באדיבות בית אשכנז.

Oleg PARCHIM
Alex PARCHIM