חיפוש
הדפסה
שיתוף
הפריט שבחרת:
1 \ 5
נמחקו
נוספו
מקום
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות

קהילת יהודי שצ'וצ'ין

שצ'וצ'ין SZCZUCZYN

עיר נפה במחוז ביאליסטוק, צפון מזרח פולין.


שצ'וצ'ין, השוכנת 96 ק"מ מצפון מערב לביאליסטוק, מתועדת כבר במאה ה- 14, אך רק בסוף המאה ה- 17 קיבלה מעמד של עיר והוענקה לה הזכות לקיים חמישה ירידים שנתיים ויום שוק שבועי. בשנת 1724 הוקם שם בית-חולים. במאה ה- 18 ישבו בשצ'וצ'ין כמה משפחות יהודיות, במאה ה- 19 הלך וגדל מספר היהודים בעיר, בעיקר עקב עקירת יהודים מהכפרים לערים.

בשנת 1808 ישבו בשצ'וצ'ין 675 יהודים, שהיו 31 אחוזים מאוכלוסיית העיר. ובשנת 1897 גדל מספרם, ואז היו 3,336 יהודי העיר 61 אחוזים מכלל האוכלוסייה.

לקהילת שצ'וצ'ין היה בית כנסת גדול (שנבנה במאה ה-18), שני בתי מדרש וכמה שטיבלך (בתי תפילה ולימוד). בסוף המאה ה-19, ראשית ה-20 כיהן הרב הגאון ר' יוסעלע כרב של קהילת שצ'וצ'ין. הוא התפרסם בעולם היהודי באישיותו, בצניעותו ובבקיאותו בתורה ובהלכה. גם הנוצרים האמינו בקדושתו ואיכרים פולנים ביקשוהו לברך את שדותיהם. בהלוויתו ב-1931 השתתפו רבים וביניהם רבנים מכל קצות פולין. הרב האחרון שכיהן בשצ'וצ'ין היה ר' אליהו צבי אפרון.

שלושה חדרים, בית ספר "תלמוד-תורה" וישיבה נתמכו בידי הקהילה ובידי מועצת העיר. בסוף המאה ה-19 נפתחו "חדר מתוקן" (שלמדו בו גם לימודי חול) ובית ספר עברי. בראשית המאה ה- 20 הוקם "חדר עברי" ונפתח בית ספר ממלכתי בן שתי כיתות, למדו בו בעיקר ילדות. אחרי מלחמת העולם הראשונה לימדו בבית הספר הממלכתי הפולני גם מורים יהודים, מנהל בית הספר היה יהודי. ב"תלמוד תורה" היו באותה התקופה שש כיתות לימוד וכיתת ישיבה. בוגרי בתי הספר המקומיים המשיכו בלימודיהם בגימנסיה בעיר הסמוכה גרייבו, 14 ק"מ מצפון מזרח לשצ'וצין, בישיבה בגרייבו או בישיבות בערים אחרות. בדרך כלל הייתה קהילת שצ'וצ'ין בקשרי תרבות הדוקים עם קהילת גרייבו.

שתי ספריות החזיקו אלפי ספרים ביידיש, עברית ופולנית.

ב-1925 הקימה "אגודת ישראל" בעיר בית ספר לבנות מרשת "בית יעקב". באותה שנה הוקם בית ספר ממשלתי יסודי לילדי הקהילה ולמדו בו בעיקר בנות.

הקהילה החזיקה מוסדות צדקה וגמילות חסדים, שנחלצו לעזרת יהודי העיר בשעות מצוקה. בשלהי מלחמת העולם הראשונה (1918-1914) נפגעו יהודי שצ'וצ'ין מהתנכלויות חייליו של הגנרל הפולני האלר, שהיה אנטישמי מוצהר. החיילים היכו יהודים בעיר וגזלו רכוש וחפצי ערך. קופת גמילות חסדים סייעה לשיקום הנפגעים.

היהודים הראשונים שהתיישבו בשצ'וצ'ין עסקו במסחר ובמלאכה. בין בעלי המלאכה היו חייטים, סנדלרים ופחחים. כמה משפחות יהודיות התפרנסו באריגה ביתית של פשתן. במשך הזמן היו רוב החנויות בעיר בבעלות יהודים והתנהל מסחר ער גם בימי השוק השבועיים ובירידים השנתיים.

בסוף המאה ה-19 הוקמו בעיר מפעלי תעשייה זעירה וביניהם משרפות יי"ש, טחנות קמח ובית חרושת לייצור שטיחים. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם פעלו בשצ'וצ'ין בית-חרושת לסבון, בית-חרושת לשמן ומגרסה.

ב-1925 הוקמו איגוד הסוחרים היהודים ואיגוד בעלי-מלאכה יהודים, ולידם פעלו קופות גמילות חסדים וחברות צדקה. באותה השנה פתחו יהודים את הבנק הקואופרטיבי והיו בו 350 חברים.

ארגון "בני ציון", הארגון הציוני הראשון בשצ'וצ'ין, נוסד ב-1898. הארגון הפעיל ספרייה וחדר קריאה בעברית, יידיש ופולנית, במקום התנהלו שעורי-ערב למבוגרים לשפה העברית וספרותה, לתולדות עם ישראל, לגיאוגרפיה של ארץ ישראל ושעורי אנגלית. ב-1916 הוקם בעיר סניף ההסתדרות הציונית, ובהדרגה החלו לפעול סניפי המפלגות הציוניות בעיר. מ- 1920 ואילך נפתחו גם סניפי תנועות הנוער שלהן. ב-1925 הפעיל "החלוץ" קבוץ הכשרה במקום, להכשרת חלוצים לעלייה לארץ ישראל. קבוצי הכשרה נוספים הופעלו בידי תנועת הנוער בית"ר ובידי "פועלי אגודת ישראל".

בנוסף לתנועות הציוניות פעלו בשצ'וצ'ין "אגודת ישראל" והבונד. הבונד הפעיל ספרייה וחוג לדרמה. כמה יהודים היו חברים במפלגה הקומוניסטית.

אגודת "מכבי" ריכזה את פעולות הספורט בקרב יהודי שצ'וצ'ין. חוג לדרמה העלה הצגות והכנסותיהן נמסרו למימון ארגוני צדקה.

יהודי שצ'וצ'ין זכו לייצוג הולם במועצת העיר; מבין 24 חברי המועצה הנבחרים, 16 היו יהודים.

בראשית שנות השלושים, בעת המשבר הכלכלי, נפגעו יהודי שצ'וצ'ין מפעולות של חרם כלכלי ומפגיעות ברכוש ובנפש מצד ה"אנדקים" (N.D. - NARODOWA DEMOKRACJA - מפלגה פולנית בעלת מצע אנטישמי).

ערב מלחמת העולם השנייה ישבו בשצ'וצ'ין קרוב ל-3,000 יהודים, והיו %55 מכלל אוכלוסיית העיר.


תקופת השואה

עם פרוץ המלחמה (1 בספטמבר 1939) ברחו יהודים משצ'וצ'ין לערים ביאליסטוק ולומז'ה (LOMZA). ב-7 בספטמבר נכנס הצבא הגרמני לשצ'וצ'ין. כבר ביום המחרת נתפשו יהודים ברחובות העיר ונשלחו לעבודות כפייה. ב-9 בספטמבר נצטוו גברים יהודים בני 50-16 להתייצב לרישום. כ-350 גברים רוכזו בבית הכנסת הישן ושולחו לגרמניה לעבודות כפייה.

ב-12 בספטמבר שרפו הגרמנים את כל בתי הכנסת ואת ספרי התורה. ב-23 בספטמבר נסוגו הגרמנים מהאזור ועל פי ההסכם בינם לבין ברית המועצות (שהתבסס על הסכם ריבנטרופ- מולוטוב מאוגוסט 1939) נכנסו הסובייטים למקום. העיר סופחה לברית המועצות וחיי היהודים נמשכו במסגרת זאת. קומוניסטים יהודים השתלבו בפקידות הממשל, אך היו יהודים שנעצרו במסגרת מעצרים של עשירים ובעלי רכוש. כמה משפחות יהודיות עשירות גורשו לרוסיה.

בינואר 1940 הובילו הגרמנים את הגברים היהודים משצ'וצ'ין, שנלקחו בעבר לעבודות כפייה, ליער ליד סוביבור. עמם היו יהודים ממקומות אחרים, 650 בסך-הכל. ביער נורו היהודים בידי הגרמנים ונעזבו שם. אלה ששרדו ויכלו לנוע ניסו לעבור את הגבול לשטח הסובייטי, מקצתם נעצרו ונשלחו למחנות בסיביר ורק מעטים הצליחו לחזור לשצ'וצ'ין.

ביום מתקפת גרמניה על ברית המועצות (22 ביוני 1941) הופצצה שצ'וצ'ין ורחוב שלם עלה באש. יהודים מעטים הצליחו להמלט מהעיר לפני כיבושה בידי הגרמנים. כ-2,000 יהודים נותרו בשצ'וצ'ין.

אחרי נסיגת הצבא האדום המשיכו הגרמנים מזרחה ושצ'וצ'ין נותרה ללא שלטון של ממש. ב-28 ביוני התפרעו שם כנופיות של פולנים, פרצו לבתי יהודים ורצחו משפחות שלמות. 300 גוויות של יהודים, גברים נשים וילדים, הושלכו לתעלות נגד טנקים שליד העיר. נשים יהודיות פנו לעזרת אנשי ציבור פולנים ולעזרת קצינים גרמנים שבאו לשצ'וצ'ין. רק סיורים של חיילים גרמנים בעיר הפסיקו את הפרעות. ב-24 ביולי שוב נרצחו כ-100 יהודים בידי שוטרים פולנים בבית העלמין היהודי בעיר.

ב-8 באוגוסט 1941 באו לשצ'וצ'ין אנשי גיסטפו. בפקודתם רוכזו היהודים בככר השוק וחולקו לקבוצות, בינתיים גודר רחוב בתיל ושם נקבע הגיטו. נשים, ילדים וגברים צעירים הוכנסו לגיטו, מונו 15 חברי יודנראט ומשטרה יהודית של ארבעה שוטרים. הקבוצות שלא הוכנסו לגיטו וכללו זקנים, נערות ומקצת הגברים הצעירים, נרצחו בבית העלמין היהודי, ביניהם היה רב הקהילה, ר' אפרון.

היושבים בגיטו סבלו צפיפות רעב ומחסור. רבים חלו ומתו. ב-2 בנובמבר 1942 חוסל גיטו שצ'וצ'ין, היהודים שולחו למחנה מעבר בוגושה (BOGUSZA) וממנו בחודש דצמבר למחנות ההשמדה בטרבלינקה ובאושוויץ.

ב-26 בינואר 1945 שוחררה שצ'וצ'ין בידי הצבא האדום.
סוג מקום:
עיירה
מספר פריט:
215688
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
מקומות קרובים:

פריטים קשורים:
במאגרי המידע הפתוחים
גניאולוגיה יהודית
שמות משפחה
קהילות יהודיות
תיעוד חזותי
מרכז המוזיקה היהודית
מקום
אA
אA
אA
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות
קהילת יהודי שצ'וצ'ין
שצ'וצ'ין SZCZUCZYN

עיר נפה במחוז ביאליסטוק, צפון מזרח פולין.


שצ'וצ'ין, השוכנת 96 ק"מ מצפון מערב לביאליסטוק, מתועדת כבר במאה ה- 14, אך רק בסוף המאה ה- 17 קיבלה מעמד של עיר והוענקה לה הזכות לקיים חמישה ירידים שנתיים ויום שוק שבועי. בשנת 1724 הוקם שם בית-חולים. במאה ה- 18 ישבו בשצ'וצ'ין כמה משפחות יהודיות, במאה ה- 19 הלך וגדל מספר היהודים בעיר, בעיקר עקב עקירת יהודים מהכפרים לערים.

בשנת 1808 ישבו בשצ'וצ'ין 675 יהודים, שהיו 31 אחוזים מאוכלוסיית העיר. ובשנת 1897 גדל מספרם, ואז היו 3,336 יהודי העיר 61 אחוזים מכלל האוכלוסייה.

לקהילת שצ'וצ'ין היה בית כנסת גדול (שנבנה במאה ה-18), שני בתי מדרש וכמה שטיבלך (בתי תפילה ולימוד). בסוף המאה ה-19, ראשית ה-20 כיהן הרב הגאון ר' יוסעלע כרב של קהילת שצ'וצ'ין. הוא התפרסם בעולם היהודי באישיותו, בצניעותו ובבקיאותו בתורה ובהלכה. גם הנוצרים האמינו בקדושתו ואיכרים פולנים ביקשוהו לברך את שדותיהם. בהלוויתו ב-1931 השתתפו רבים וביניהם רבנים מכל קצות פולין. הרב האחרון שכיהן בשצ'וצ'ין היה ר' אליהו צבי אפרון.

שלושה חדרים, בית ספר "תלמוד-תורה" וישיבה נתמכו בידי הקהילה ובידי מועצת העיר. בסוף המאה ה-19 נפתחו "חדר מתוקן" (שלמדו בו גם לימודי חול) ובית ספר עברי. בראשית המאה ה- 20 הוקם "חדר עברי" ונפתח בית ספר ממלכתי בן שתי כיתות, למדו בו בעיקר ילדות. אחרי מלחמת העולם הראשונה לימדו בבית הספר הממלכתי הפולני גם מורים יהודים, מנהל בית הספר היה יהודי. ב"תלמוד תורה" היו באותה התקופה שש כיתות לימוד וכיתת ישיבה. בוגרי בתי הספר המקומיים המשיכו בלימודיהם בגימנסיה בעיר הסמוכה גרייבו, 14 ק"מ מצפון מזרח לשצ'וצין, בישיבה בגרייבו או בישיבות בערים אחרות. בדרך כלל הייתה קהילת שצ'וצ'ין בקשרי תרבות הדוקים עם קהילת גרייבו.

שתי ספריות החזיקו אלפי ספרים ביידיש, עברית ופולנית.

ב-1925 הקימה "אגודת ישראל" בעיר בית ספר לבנות מרשת "בית יעקב". באותה שנה הוקם בית ספר ממשלתי יסודי לילדי הקהילה ולמדו בו בעיקר בנות.

הקהילה החזיקה מוסדות צדקה וגמילות חסדים, שנחלצו לעזרת יהודי העיר בשעות מצוקה. בשלהי מלחמת העולם הראשונה (1918-1914) נפגעו יהודי שצ'וצ'ין מהתנכלויות חייליו של הגנרל הפולני האלר, שהיה אנטישמי מוצהר. החיילים היכו יהודים בעיר וגזלו רכוש וחפצי ערך. קופת גמילות חסדים סייעה לשיקום הנפגעים.

היהודים הראשונים שהתיישבו בשצ'וצ'ין עסקו במסחר ובמלאכה. בין בעלי המלאכה היו חייטים, סנדלרים ופחחים. כמה משפחות יהודיות התפרנסו באריגה ביתית של פשתן. במשך הזמן היו רוב החנויות בעיר בבעלות יהודים והתנהל מסחר ער גם בימי השוק השבועיים ובירידים השנתיים.

בסוף המאה ה-19 הוקמו בעיר מפעלי תעשייה זעירה וביניהם משרפות יי"ש, טחנות קמח ובית חרושת לייצור שטיחים. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם פעלו בשצ'וצ'ין בית-חרושת לסבון, בית-חרושת לשמן ומגרסה.

ב-1925 הוקמו איגוד הסוחרים היהודים ואיגוד בעלי-מלאכה יהודים, ולידם פעלו קופות גמילות חסדים וחברות צדקה. באותה השנה פתחו יהודים את הבנק הקואופרטיבי והיו בו 350 חברים.

ארגון "בני ציון", הארגון הציוני הראשון בשצ'וצ'ין, נוסד ב-1898. הארגון הפעיל ספרייה וחדר קריאה בעברית, יידיש ופולנית, במקום התנהלו שעורי-ערב למבוגרים לשפה העברית וספרותה, לתולדות עם ישראל, לגיאוגרפיה של ארץ ישראל ושעורי אנגלית. ב-1916 הוקם בעיר סניף ההסתדרות הציונית, ובהדרגה החלו לפעול סניפי המפלגות הציוניות בעיר. מ- 1920 ואילך נפתחו גם סניפי תנועות הנוער שלהן. ב-1925 הפעיל "החלוץ" קבוץ הכשרה במקום, להכשרת חלוצים לעלייה לארץ ישראל. קבוצי הכשרה נוספים הופעלו בידי תנועת הנוער בית"ר ובידי "פועלי אגודת ישראל".

בנוסף לתנועות הציוניות פעלו בשצ'וצ'ין "אגודת ישראל" והבונד. הבונד הפעיל ספרייה וחוג לדרמה. כמה יהודים היו חברים במפלגה הקומוניסטית.

אגודת "מכבי" ריכזה את פעולות הספורט בקרב יהודי שצ'וצ'ין. חוג לדרמה העלה הצגות והכנסותיהן נמסרו למימון ארגוני צדקה.

יהודי שצ'וצ'ין זכו לייצוג הולם במועצת העיר; מבין 24 חברי המועצה הנבחרים, 16 היו יהודים.

בראשית שנות השלושים, בעת המשבר הכלכלי, נפגעו יהודי שצ'וצ'ין מפעולות של חרם כלכלי ומפגיעות ברכוש ובנפש מצד ה"אנדקים" (N.D. - NARODOWA DEMOKRACJA - מפלגה פולנית בעלת מצע אנטישמי).

ערב מלחמת העולם השנייה ישבו בשצ'וצ'ין קרוב ל-3,000 יהודים, והיו %55 מכלל אוכלוסיית העיר.


תקופת השואה

עם פרוץ המלחמה (1 בספטמבר 1939) ברחו יהודים משצ'וצ'ין לערים ביאליסטוק ולומז'ה (LOMZA). ב-7 בספטמבר נכנס הצבא הגרמני לשצ'וצ'ין. כבר ביום המחרת נתפשו יהודים ברחובות העיר ונשלחו לעבודות כפייה. ב-9 בספטמבר נצטוו גברים יהודים בני 50-16 להתייצב לרישום. כ-350 גברים רוכזו בבית הכנסת הישן ושולחו לגרמניה לעבודות כפייה.

ב-12 בספטמבר שרפו הגרמנים את כל בתי הכנסת ואת ספרי התורה. ב-23 בספטמבר נסוגו הגרמנים מהאזור ועל פי ההסכם בינם לבין ברית המועצות (שהתבסס על הסכם ריבנטרופ- מולוטוב מאוגוסט 1939) נכנסו הסובייטים למקום. העיר סופחה לברית המועצות וחיי היהודים נמשכו במסגרת זאת. קומוניסטים יהודים השתלבו בפקידות הממשל, אך היו יהודים שנעצרו במסגרת מעצרים של עשירים ובעלי רכוש. כמה משפחות יהודיות עשירות גורשו לרוסיה.

בינואר 1940 הובילו הגרמנים את הגברים היהודים משצ'וצ'ין, שנלקחו בעבר לעבודות כפייה, ליער ליד סוביבור. עמם היו יהודים ממקומות אחרים, 650 בסך-הכל. ביער נורו היהודים בידי הגרמנים ונעזבו שם. אלה ששרדו ויכלו לנוע ניסו לעבור את הגבול לשטח הסובייטי, מקצתם נעצרו ונשלחו למחנות בסיביר ורק מעטים הצליחו לחזור לשצ'וצ'ין.

ביום מתקפת גרמניה על ברית המועצות (22 ביוני 1941) הופצצה שצ'וצ'ין ורחוב שלם עלה באש. יהודים מעטים הצליחו להמלט מהעיר לפני כיבושה בידי הגרמנים. כ-2,000 יהודים נותרו בשצ'וצ'ין.

אחרי נסיגת הצבא האדום המשיכו הגרמנים מזרחה ושצ'וצ'ין נותרה ללא שלטון של ממש. ב-28 ביוני התפרעו שם כנופיות של פולנים, פרצו לבתי יהודים ורצחו משפחות שלמות. 300 גוויות של יהודים, גברים נשים וילדים, הושלכו לתעלות נגד טנקים שליד העיר. נשים יהודיות פנו לעזרת אנשי ציבור פולנים ולעזרת קצינים גרמנים שבאו לשצ'וצ'ין. רק סיורים של חיילים גרמנים בעיר הפסיקו את הפרעות. ב-24 ביולי שוב נרצחו כ-100 יהודים בידי שוטרים פולנים בבית העלמין היהודי בעיר.

ב-8 באוגוסט 1941 באו לשצ'וצ'ין אנשי גיסטפו. בפקודתם רוכזו היהודים בככר השוק וחולקו לקבוצות, בינתיים גודר רחוב בתיל ושם נקבע הגיטו. נשים, ילדים וגברים צעירים הוכנסו לגיטו, מונו 15 חברי יודנראט ומשטרה יהודית של ארבעה שוטרים. הקבוצות שלא הוכנסו לגיטו וכללו זקנים, נערות ומקצת הגברים הצעירים, נרצחו בבית העלמין היהודי, ביניהם היה רב הקהילה, ר' אפרון.

היושבים בגיטו סבלו צפיפות רעב ומחסור. רבים חלו ומתו. ב-2 בנובמבר 1942 חוסל גיטו שצ'וצ'ין, היהודים שולחו למחנה מעבר בוגושה (BOGUSZA) וממנו בחודש דצמבר למחנות ההשמדה בטרבלינקה ובאושוויץ.

ב-26 בינואר 1945 שוחררה שצ'וצ'ין בידי הצבא האדום.
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי