גרוזד GRUZDZIAI
עיירה במחוז שאוולי (בליטאית SIAULIAI), צפון ליטא.
בשנת 1897 ישבו בגרוזד 482 יהודים (%41 מכלל התושבים). הקהילה היתה מאורגנת ולה בית מדרש ומוסדות צדקה כמו "לינת הצדק" ו"גמילות חסד".
לפני מלחמת העולם הראשונה ישבו בקהילה 120 משפחות, אחרי המלחמה ירד מספרן ל- 40.
בין רבני גרוזד היה ר' משה ב"ר ישעיהו רפאל שפירא.
רוב יהודי העיירה התפרנסו מחנוונות, ממלאכה ומחקלאות. יום רביעי בשבוע היה יום השוק בגרוזד, וגם יריד שנתי היה שם.
בשנת 1929 פרצה דליקה בעיירה ונשרפו כרבע מבתי היהודים, סניף הבנק העממי היהודי סייע לנפגעים בשריפה.
בגלל מצב כלכלי קשה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, היגרו יהודים מגרוזד לדרום אפריקה, לארצות הברית ולמכסיקו. קצתם עלו לארץ ישראל. רוב הנשארים במקום נעזרו בקרוביהם שמעבר לים.
בשנת 1941 חיו בגרוזד 27 משפחות יהודיות (כ-150 נפש).
תקופת השואה
אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (1 בספטמבר 1939) וכיבוש פולין בידי הגרמנים, עברה ליטא לתחום השליטה הסובייטי וסופחה בסוף קיץ 1940 לברית המועצות.
ב-29 ביוני 1941, כשבוע ימים אחרי פרוץ מלחמת גרמניה-ברית המועצות, כבש הצבא הגרמני את העיירה. בו ביום גירשו ליטאים לאומנים חמושים את היהודים מבתיהם וכלאו אותם בבית המדרש. למורת רוחם של הליטאים שיחררו הגרמנים את היהודים והם חזרו לבתיהם.
ב-5 באוגוסט כלאו בבית המדרש את הגברים היהודים ואת הנשים היהודיות, שלא היו הורים לילדים. ביום המחרת הם נורו למוות בבית העלמין היהודי ונקברו בבור שנחפר מראש. הרצח בוצע על-ידי ליטאים, והגרמנים עמדו מן הצד וצילמו.
כעבור כחודש ימים הועברה שארית הקהילה לעיר ז'אגר (ZAGARE), וביום הכיפורים תש"ב (ספטמבר 1941) נרצחו יהודי גרוזד עם יהודי ז'אגר ונקברו בקבר אחים.
אחרי המלחמה גודר קבר-האחים שליד בית העלמין היהודי בגרוזד, שטמונים בו 50 מבני הקהילה.