רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות

אנטאליפט ANTALIEPTE


עיירה במחוז אז'רני זאראסאי (EZERNEAI ZARASAI), צפון מזרח ליטא.


אנטאליפט שוכנת על גדת הנהר שוואנטה (SVENTOJI), סמוך לצומת דרכים. לפני מלחמת העולם הראשונה חיו בעיירה כ-400 יהודים. בימי המלחמה היגרו יהודים רבים לארצות הברית, לדרום אפריקה ולאורוגאי.

לפי מנהג המקום כיהן רב הקהילה ללא שכר ופרנסתו באה לו ממכירת מצה שמורה, אתרוגים ומצרכים אחרים לצרכי קיום מצוות. הרב האחרון בקהילה היה ר' יהודה לוין.

הקהילה קיימה בית מדרש אחד, שני "שטיבלאך" ו"חדרים" אחדים. כמה ילדים למדו בעיר אוטיאן (UTENA).


לפני מלחמת העולם הראשונה היה המנזר הרוסי הגדול שבמקום צרכן עיקרי של הסוחרים, הרוכלים ובעלי המלאכה שבין יהודי אנטאליפט. בין שתי מלחמות העולם הם התקיימו ממלאכות שונות וממסחר זעיר, והיו בעיירה יום שוק שבועי ושני ירידים שנתיים. מעטים עסקו בחקלאות. טחנת הקמח היחידה בעיירה היתה בבעלות יהודי.


בשנת 1941 חיו במקום כ-300 יהודים.


תקופת השואה

אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (1 בספטמבר 1939) וכיבוש פולין בידי הגרמנים, עברה ליטא לתחום השליטה הסובייטי וסופחה בסוף קיץ 1940 לברית המועצות.

ב-26 ביוני 1941, ימים אחדים אחרי המתקפה הגרמנית על ברית המועצות (שפרצה ב-22 ביוני 1941), כבש הצבא הגרמני את אנטאליפט; ליטאים לאומנים חמושים התארגנו במקום והחלו להתעלל ביהודים.

זמן קצר אחרי הכיבוש ריכזו הגרמנים בעזרת הליטאים את כל היהודים בכיכר שליד הכנסיה. את הכשירים לעבודה שלחו לעבוד אצל האיכרים בסביבה. מחוותו של אחד האיכרים לא חזר איש בחיים.

ב-26 אוגוסט 1941 הובלו כל היהודים שנותרו בעיירה ליער סמוך, שם הם נרצחו יחד עם יהודי אז'רני והסביבה ונטמנו בקבר אחים.