חיפוש
הפריט שבחרת:
תמונות
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות

אלכס בנגיס, ז'ק וייסברג, פארק ברונקס, ניו יורק, ארה"ב, אביב 1943

הדפסה
שיתוף
אלכס בנגיס (משמאל), ז'ק וייסברג (במרכז) וגבר נוסף, פארק ברונקס, ניו יורק, ארה"ב, אביב 1943
 
המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו – מוזיאון העם היהודי, באדיבות משפחת הורוביץ, ארה"ב
מספר פריט:
18500389
רכישת תמונות: חלק מהתמונות ניתנות לרכישה, לפרטים נוספים- לחצו כאן, אנא וודאו שיש לכם את מספר יחידת תמונה (כפי שמופיע למעלה)
מקומות קרובים:
פריטים קשורים:
HOROVIC, HAUROWITZ, HORVICH, HOROWITZ

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.

שם משפחה זה נגזר משמה של העיירה הורוביצה בצפון צ'כיה. בגרסאות הרוסיות האות "ה" בתחילת השמות מתחלפת עם האות "ג" בהתאם לתופעה נפוצה מאד בשפות הסלביות. הורביץ מתועד כשם משפחה יהודי בפראג בשנת 1500. שמות משפחה יהודיים נוספים אשר נגזרו משמה של העיירה הורוביצה כוללים את הורוביץ\ הורביץ וגורביץ'.
HOROVITZ, HOROWITZ, HOROVITZ, HURWITZ, HOROWICZ, HURVITZ, HOURWITZ, HARRWITZ, URWITZ, GURVICH, GUREWICZ, GORWITZ, GOROWITZ

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.

שמות המשפחה בקבוצה זאת נגזרו משמה של העיירה הורוביצה בצפון צ'כיה.

בגרסאות הרוסיות האות "ה" בתחילת השמות מתחלפת עם האות "ג" בהתאם לתופעה נפוצה מאד בשפות הסלביות. שמות משפחה יהודיים דומים הקשורים בשמה של העיירה הורוביצה כוללים את הורוביץ, הורביץ וגורביץ'. במאה ה-19 הורוביץ' מתועד כשם משפחה יהודי עם החייל אליה הורוביץ' אשר לחם במלחמת העצמאות של רומניה בשנת 1877. הורוביץ מתועד כשם משפחה יהודי בפראג, צ'כיה, החל משנת 1500, וגם עם התלמודאי הפולני אברהם בן שבתי שפטל הורוביץ (1615-1550) ועם הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוביץ, מקובל ומנהיג קהילתי פולני יליד צ'כיה מתחילת המאה ה-17.

אישים ידועים מהמאה ה-20, אשר נשאו את שם המשפחה היהודי הורוביץ כוללים את הכלכלן הישראלי יליד גליציה דויד הורוביץ אשר כיהן כנגיד בנק ישראל הראשון; הפסנתרן האמריקאי יליד רוסיה ולדימיר הורוביץ; והגאולוג האמריקאי לאו הורוביץ. הורביץ מתועד עם ברנרד הורביץ (1885-1807), שחקן שחמט אנגלי יליד גרמניה; הרופא האמריקאי פינאס הורביץ (1904-1822); והפיזיקאי הישראלי יליד ארה"ב לורנס פ. הורביץ בן המאה ה-20. דוב אליהו הורביץ היה פקיד ממשל ישראלי יליד רוסיה. הורביץ מתועד כשם משפחה יהודי בתחילת המאה ה-16 בפראג, צ'כיה; ובמאה ה-20 עם העו"ד האמריקאי יליד רוסיה אלברט הורביץ; ברנט האריס הורביץ, איש העסקים מצפון אירלנד אשר נולד בליטא; וסטפן הורביץ, קרימינולוג דני. זלקינד הורביץ (1812-1740), יליד פולין, היה בין החלוצים למען האמציפציה של יהודי צרפת. במאה ה-20, גורביץ' מתועד כשם משפחה יהודי עם החייל האוסטרלי א. גורביץ', אשר שירת במלחמת העולם השניה; אישים ידועים מהמאה ה-20, אשר נשאו את שם המשפחה היהודי גורביץ' כוללים את המרצה האוסטרלי יליד פולין שלום בנציון גורביץ'.
HOROWITZ, HORWITS, HOROWICZ, HURWITZ, GOROWITZ, GURWITZ

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.

שמות המשפחה בקבוצה זאת נגזרו משמה של העיירה הורוביצה בצפון צ'כיה.

בגרסאות הרוסיות האות "ה" בתחילת השמות מתחלפת עם האות "ג" בהתאם לתופעה נפוצה מאד בשפות הסלביות. שמות משפחה יהודיים דומים הקשורים בשמה של העיירה הורוביצה כוללים את הורוביץ, הורביץ וגורביץ'. במאה ה-19 הורוביץ' מתועד כשם משפחה יהודי עם החייל אליה הורוביץ' אשר לחם במלחמת העצמאות של רומניה בשנת 1877. הורוביץ מתועד כשם משפחה יהודי בפראג, צ'כיה, החל משנת 1500, וגם עם התלמודאי הפולני אברהם בן שבתי שפטל הורוביץ (1615-1550) ועם הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוביץ, מקובל ומנהיג קהילתי פולני יליד צ'כיה מתחילת המאה ה-17.

אישים ידועים מהמאה ה-20, אשר נשאו את שם המשפחה היהודי הורוביץ כוללים את הכלכלן הישראלי יליד גליציה דויד הורוביץ אשר כיהן כנגיד בנק ישראל הראשון; הפסנתרן האמריקאי יליד רוסיה ולדימיר הורוביץ; והגאולוג האמריקאי לאו הורוביץ. הורביץ מתועד עם ברנרד הורביץ (1885-1807), שחקן שחמט אנגלי יליד גרמניה; הרופא האמריקאי פינאס הורביץ (1904-1822); והפיזיקאי הישראלי יליד ארה"ב לורנס פ. הורביץ בן המאה ה-20. דוב אליהו הורביץ היה פקיד ממשל ישראלי יליד רוסיה. הורביץ מתועד כשם משפחה יהודי בתחילת המאה ה-16 בפראג, צ'כיה; ובמאה ה-20 עם העו"ד האמריקאי יליד רוסיה אלברט הורביץ; ברנט האריס הורביץ, איש העסקים מצפון אירלנד אשר נולד בליטא; וסטפן הורביץ, קרימינולוג דני. זלקינד הורביץ (1812-1740), יליד פולין, היה בין החלוצים למען האמציפציה של יהודי צרפת. במאה ה-20, גורביץ' מתועד כשם משפחה יהודי עם החייל האוסטרלי א. גורביץ', אשר שירת במלחמת העולם השניה; אישים ידועים מהמאה ה-20, אשר נשאו את שם המשפחה היהודי גורביץ' כוללים את המרצה האוסטרלי יליד פולין שלום בנציון גורביץ'. בתחילת המאה ה-19, הורביץ מתועד כשם משפחה יהודי בעיירה סטיין במחוז לימבור, הולנד, עם ז'אק הורביץ.
HOROVICI

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.

שם משפחה זה הוא גרסה רומנית של השם הורוביץ אשר נגזר משמה של העיירה הורוביצה בצפון צ'כיה. בגרסאות הרוסיות האות "ה" בתחילת השמות מתחלפת עם האות "ג" בהתאם לתופעה נפוצה מאד בשפות הסלביות. הורביץ מתועד כשם משפחה יהודי בפראג בשנת 1500. שמות משפחה יהודיים דומים הקשורים בשמה של העיירה הורוביצה כוללים את הורוביץ, הורביץ וגורביץ'. במאה ה-19 הורוביץ' מתועד כשם משפחה יהודי עם החייל אליה הורוביץ' אשר לחם במלחמת העצמאות של רומניה בשנת 1877.
PERTZIKOVITZ, PERTZIKOVICH, PERCIKOVIC, PERCIKOWICZ, PERCIKOVICIUS

Pertzikovitz was the original surname of the Povich family.

Surnames derive from one of many different origins. Sometimes there may be more than one explanation for the same name. Pertzikovitz is a patronymic, derived from a male ancestor's personal name, in this case of biblical origin. Pertzikovitz, is based on Perchikov, in which the Slavic suffix “-vich” stands for “son of”, itself a patronymic derived from the given names Pertzik, Perchik or Perchuk, diminutive forms the biblical male personal name Peretz, which means "burst forth" in Hebrew. The biblical Peretz was one of the twins born to Yehuda by Tamar (Genesis, 38:29). As a family name, Peretz is a patronymic, documented among Jewish families in various countries, both Sephardim and Ashkenazim.

Pertzikovich is documented as a Jewish family name with Leya Pertzikovich nee Ginsburg, born in Butrimonys, Lithuania, in 1891, who perished in the Holocaust.
HUREWITZ

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.

השם הורביץ' והגרסאות שלו נגזרו משמה של העיירב הורוביצה בצפון צ'כיה. בשפות הסלביות האות "ה" מתחלפת פעמים רבות עם האות "ג", בעיקר כאשר היא נמצאת בתחילת המילה. שמות משפחה יהודיים דומים הקשורים בשמה של העיירה הורוביצה כוללים את הורוביץ, הורביץ וגורביץ'. הורוביץ מתועד כשם משפחה יהודי בפראג, צ'כיה, החל משנת 1500, וגם עם התלמודאי הפולני אברהם בן שבתי שפטל הורוביץ (1615-1550) ועם הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוביץ, מקובל ומנהיג קהילתי פולני יליד צ'כיה מתחילת המאה ה-17.

אישים מוכרים בעלי שם המשפחה היהודי הורביץ כוללים במאה ה-19 את הסוחר, התלמודאי והמחבר יליד רוסיה שמעון בן שאול הלוי הורביץ; ובמאה ה-20 את ההסטוריון והחוקר של מדעי החברה האמריקאי יעקוב ס. הורביץ.
WAISBERG

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה זה שייך לקטגוריה של שמות מלאכותיים, שמות שהומצאו ולרוב מורכבים משתי מילים שונות.

שם משפחה זה הוא גרסה יידיש של השם הגרמני וייסברג שפירושו המילולי הוא "הר לבן".

וייס פירושו "לבן", בגרמנית.

אפשר ששם משפחה זה נגזר מתכונה או כינוי אישי אשר ציינו אדם בעל שיער או זקן לבן.

שם זה הוא גם טופונים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה. וייסברג קשור במונגואלפו במחוז אלטו-אדיג'ה (דרום טירול), איטליה, הנקרא בגרמנית וייברג.

בתור שם משפחה אפשר שיש לו קשר עם שמות של עיירות וערים במרכז ובמזרח אירופה, ביניהן וייסנברג / ויסמבורג באלזס, מזרח צרפת, ווייסנברג בסכסוניה, גרמניה; וייסוייל בבאדן, גרמניה; שטולווייסבורג / סקשפהרוואר במרכז הונגריה; ווייסנבורג / אלבה יוליה בטרנסילבניה, מרכז רומניה.

גרסאות מסויימות, כמו וייסבקר שפירושו המילולי בגרמנית הוא "אופה לבן", הן שמות שנגזרו משמות של עיסוקים. כשם משפחה יהודי וייס מתועד בשנת 1197 בעיר וירצבורג, גרמניה, עם שמואל וייס שהיה ידוע גם בשם אלבוס. וייסווסר מתועד בשנת 1678; וייסויילר בשנת 1687; וייקופף ב-1690; וייזויילר ב-1700; וייסל ווייסליץ ב-1711; וייבורג במאה ה-18; וייס וויסנבורגר ב-1808; וייסקופף ב-1891 וויססקוף ב-1954.

אישים מוכרים בעלי שם המשפחה היהודי וייסברג כוללים את העו"ד והשופטים הקנדים הארי וקרל וייסברג.
WEISBERG

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. אפשר ששם משפחה זה הוא טופונים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.

הפירוש המילולי של השם וייסברג הוא "הר לבן", בגרמנית / יידיש.

שם זה יכול להיות קשור במונגואלפו בטרנטינו, אלטו אדיג'ה (דרום טירול), איטליה, ששמו הגרמני הוא וייסברג, ועם וייסנברג בסכסוניה, מזרח גרמניה. וייסנבורג / ויסמבורג באלזס, מזרח צרפת; וייסוייל בבאדן, גרמניה; שטולווייסבורג / סקשפהרוואר במרכז הונגריה; ווייסנבורג / אלבה יוליה בטרנסילבניה, מרכז רומניה.

משום שברג היא סופית נפוצה בשמות משפחה גרמניים / יידיש, אפשר שהשם וייס נגזר מכינוי אישי שציין אדם בעל שיער או זקן בצבע לבן.

ברג, שפירושו המילולי הוא "הר" בגרמנית וביידיש, הוא רכיב נפוץ בשמות מלאכותיים יהודיים, הקיים כקידומת כמו בשם ברגשטיין או כסופית, כמו למשל בשם גולדברג. המילה ברג נפוצה בשמות מקומות רבים בגרמניה וארצות אחרות. החל מהמאה ה-13 היהודים התיישבו בדוכסות הגדולה ברג בווסטפליה ויכול להיות שאחדים לקחו את השם ברג כשם משפחתם. משפחה אחת אימצה את הם ברג כנוטריקון (ראשי תיבות) המורכב מהאותיות התחיליות של ביטוי עברי שלרוב מתייחס לקרוב משפחה, ייחוס או עיסוק - שמשמעותו "בן רב גרשון".

וייס מתועד כשם משפחה יהודי בשנת 1197 בעיר וירצבורג, גרמניה, עם שמואל וייס, הידוע גם בשם אלבוס ("לבן", בשפה הלטינית). וייסוסר מתועד בשנת 1678; וייסויילר ב-1687; וייקופף ב-1690; וייסויילר ב-1700; וייסל ווייסליץ ב-1711; וייסבורג במאה ה-18; ויי ווייסנבורגרנ ב-1808; וייסקופף ב-1891; ווייקוף ב-1954. במאה ה-20, וייסברג מתועד כשם משפחה יהודי עם תיין וייסברג אשר שירת בצבא אוסטרליה בזמן מלחמת העולם הראשונה בשם תיין וייטהיל.
WAYSBERG

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה נובע ממאפיינים פיזיים או כינוי. שם זה הוא גם טופונים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.

הפירוש המילולי של שם משפחה זה הוא "הר לבן", בגרמנית / יידיש. ואיס (וייס) הוא גרסה של השם הגרמני וייס שפירושו "לבן. בתור כינוי השם וייס אפשר שהתייחס לאנשים עם שיער או זקן לבן או עור בעל גוון בהיר. בתור שם משפחה אפשר שהוא קשור עם מספר מקומות במרכז ומזרח אירופה החל מווייסנבורג / ויסמבורג באלזס, מזרח צרפת, ועד העיירה בלגורוד / אקרמן / צ'טאטאה אלבה בבסרביה שבפי היהודים נקראת "עיר לבן".

וייס מתועד כשם משפחה יהודי בשנת 1197 בעיר וירצבורג, גרמניה, שמואל וייס, הידוע גם בשם אלבוס. חלקו השני של שם המשפחה הזה, ברג, שפירושו המילולי הוא "הר" בגרמנית וביידיש, הוא רכיב נפוץ בשמות מלאכותיים יהודיים, הקיים כקידומת כמו בשם ברגשטיין או כסופית, כמו למשל בשם גולדברג. המילה ברג נפוצה בשמות מקומות רבים בגרמניה וארצות אחרות. החל מהמאה ה-13 היהודים התיישבו בדוכסות הגדולה ברג בווסטפליה ויכול להיות שאחדים לקחו את השם ברג כשם משפחתם. משפחה אחת אימצה את הם ברג כנוטריקון (ראשי תיבות) המורכב מהאותיות התחיליות של ביטוי עברי שלרוב מתייחס לקרוב משפחה, ייחוס או עיסוק - שמשמעותו "בן רב גרשון".

וייסברג מתועד כשם משפחה יהודי בזמן מלחמת העולם השנייה עם מ. וייסברג מאנטוורפן, בלגיה, לוחם המחתרת הבלגית נגד הגרמנים במלחמת העולם השנייה.

ניו יורק New York

עיר במדינת ניו יורק, ארצות הברית.


תחילת היישוב היהודי בניו יורק (עד 1664 ניו-אמסטרדם) בשנת 1654, בבואם של 23 ספרדים ואשכנזים פליטי הכיבוש הפורטוגזי של רסיפה, ברזיל. בעזרת יהודים בחברה ההולנדית להודו המערבית הצליחו להתגבר על התנגדותם של המושל והכומר המקומי ואף נתקבלו לשירות במשמר האזרחי במקום לשלם כופר-נפש משפיל.

עם הכיבוש הבריטי הותר ליהודים גם לשמש במשרות ציבוריות, ולהקים בית-כנסת. "שארית ישראל", העדה הראשונה בניו-יורק, התארגנה כנראה ב-1706 ובית-הכנסת הראשון הוקם ב-1729 לערך.

יהודים סחרו בקקאו, אלמוגים, אריגים ועבדים ותקופת-מה היה בידם המונופולין על המסחר בזנגביל; ב-1701 היוו היהודים 12% מכלל העוסקים במסחר עם ארצות-חוץ, אף שחלקם באוכלוסיה הכללית לא עלה על 2%. עם הירידה במסחר הימי גדל מספר היהודים במסחר הסיטוני והקמעוני. במלחת העצאותץ האמריקאית אימצו היהודים גישה נייטרלית; עם נצחון המהפכה נכללו זכויות היהודים בחוקת המדינה ונפתח לפניהם כר נרחב לפעולה בכל תחומי החיים. בשנות המלחמה ירד שיעור האוכלוסיה היהודית בניו-יורק לפחות מ-1%; ההגירה מגרמניה ופולין בשנים ה- 1840-1830 הקפיצה את מספרם לכדי 15,000 ב- 1847 ו- 40,000 (4% מכלל התושבים) ערב מלחמת הצפון והדרום (1861- 1865). חל גיוון בחיי הקהילה, נוסדו בתי-כנסת, ארגונים ומוסדות לפי ארצות-המוצא, אך התנהלו גם פעולות שגישרו על-פני ההבדלים ותרמו לגיבוש גובר והולך, בפרט בדברים הנוגעים לכלל ישראל (דוגמת עלילת דמשק ב-1840 ומשפט מורטרה ב-1859). פרט לסוחרים מעטים אדירי-הון התרכזו היהודים במסחר הקמעוני ובתעשייה הזעירה; אחדים שימשו בפקידות הממשלתית. במלחמת הצפון והדרום נחלקו יהודי ניו-יורק בשאלת העבדות ככל שאר התושבים אך דגלו רובם ככולם בשמירת האיחוד האמריקאי. רבים התגייסו, אף שהלך-הרוחות בצבא לא הצטיין באהדה ליהודים. בתום המלחמה היתה בניו-יורק קהילה יהודית מבוססת מכל הבחינות; הוכשרה הקרקע לקליטת ההגירה הגדולה מארצות מזרח-אירופה. ב-1870 נאמד מספר היהודים בניו-יורק ב-60,000 (4% מכלל התושבים); שני-שלישים מהם ילידי גרמניה או צאצאים של יוצאי גרמניה. המהגרים - פליטי פוגרומים, יוצאי עיירות קטנות, דוברי יידיש ועניים מרודים - השתקעו רובם בניו-יורק, תחנתם הראשונה בעולם החדש, ופנו לרוכלות או לעבודה בתנאי ניצול קשה בבתי-המלאכה השונים, בעיקר בענף ההלבשה; בסוף המאה ה- 19 היוו היהודים 85% מעובדי המחט בניו-יורק. הם עבדו גם בתעשיות אחרות כגון בייצור סיגריות, בעבודות הקשורות בבנייה, נגרות, צבעות, בענף המזון והמאפיות. החלה נהירה למוסדות הלימוד ובשנות ה-1920 המוקדמות כבר הסתמנה תחילת המעבר למקצועות אקאדמיים, ואילו בתחום הכלכלי גברה הנטייה לעיסוק עצמאי במסחר ובתעשייה.
ארגוני הפועלים הגבירו את ליכודם הפנימי בסידרה של שביתות גדולות שהביאו לשיפור תנאי העבודה והשכר. ביישוב הגרמני הוותיק חלה התבססות נוספת עם פיתוח רשתות כלבו, בנקאות ומפעלי תעשייה, בעיקר בהלבשה. בשנים 1910-1880 גדלה אוכלוסית ניו-יורק היהודית מ-80,000 ל- 1,100,000 (23% מכלל האוכלוסיה). בצד בתי- הכנסת הרפורמיים והקונסרבטיבים של היישוב הוותיק התרבו מוסדות הדת והעזרה ההדדית בציבור המהגרים, על בסיס של מוצא ומסורת משותפים. הופיעו כתבי-עת רבים ביידיש ונוסדו תיאטרונים ביידיש. השפעת הארגונים הציוניים נתחזקה בעיקר אחרי מלחמת- העולם הראשונה; הסוציאליסטים, במסגרת "חוג הפועלים", התמקדו בטיפוח התרבות העממית ובקידום החינוך. הציבור האורתודוכסי דאג להשלמת החינוך הכללי על-ידי תוספת חדרים, תלמודי-תורה וכיו"ב. ב-1910 הקים ד"ר שמשון בנדרלי את משרד החינוך היהודי, בחלקו הגדול בכספי משפחת שיף. ב-1909 הקים י.ל. מאגנס את הפדרציה של הקהילות היהודיות בניו-יורק שהיתה בעצם נסיון ראשון (ואחרון) של ארגון קהילתי כולל; היא התקיימה עד 1922. אותו זמן גם הונחו היסודות למוסדות לימוד במדעי היהדות דוגמת בית-המדרש לרבנים, ישיבה-יוניברסיטי על שם ר' יצחק אלחנן ספקטור ועוד. בזירה הפוליטית תמכו יהודי ניו- יורק רובם ככולם במפלגה הדמוקרטית, עד שנות ה-1930 באמצעות המנגנון שלה במנהטן ("טאמאני הול"). תוך כדי כך נפתחו לפני יהודי ניו-יורק אפשרויות חדשות בתחום המימשל המקומי והארצי. בשנות העשרים נבלמה ההגירה לארצות-הברית בגלל קשיי היציאה מרוסיה והנהגת שיטת המיכסות להגירה מארצות שונות.

קצב הגידול באוכלוסיה היהודית של ניו יורק הואט בהרבה; ב-1927 מנתה 1,765,000, כעבור עשר שנים 2,035,000 וב-1950 - 2,100,000 נפש. גילויי אנטישמיות מאורגנת התרכזו בניו יורק מסביב לארגון הגרמני בשנים שקדמו להצטרפות ארצות הברית למלחמת העולם השנייה, ומאמצע שנות ה-1960 בחוגי האפרו-אמריקאים המיליטטיים. עד שנות ה-1940 פעלו בניו-יורק לא פחות מ- 4,000 ארגונים יהודיים למיניהם, בעלי דרגות שונות של הזדהות עם כלל ישראל. בתחום הסיוע לנזקקים פועלת הפדרציה הכללית של ארגוני הצדקה המקיימת, בין השאר, בתי-חולים שאחדים מהם נחשבים כטובים בעולם. התנועה היידישיסטית הצטמקה במרוצת השנים והפעולה העברית, מסביב להסתדרות העברית" ושבועון "הדאר", מקיפה מעטים. לעומת זאת משתקפת הזיקה היהודית בריבוי בתי-הכנסת, אף ששיעור החברות בפועל בעדות השונות נמוכה ביותר. ב-1967 התקיימו בניו- יורק רבתי 539 בתי-כנסת אורתודוכסיים, 184 קונסרבאטיביים, 93 רפורמיים ו-5 בלתי-מוגדרים. בציבור הרפורמי בולט בעושרו וביוקרתו טמפל עמנואל, ועד לשנות ה-1950 התנהלה עיקר הפעולה בציבור זה בתחום הפילנתרופי. במחנה האורתודוכסי חלה בשנות ה- 1940 התפלגות בין "חדשנים" וחרדים מסורתיים; אלה האחרונים רואים את עיקר תפקידם בייסוד "ישיבות" גדולות. מקורבות לאורתודוכסים העדות הקונסרבאטיביות, שבתי-הכנסת שלהן משמשים גם כמרכזים קהילתיים לכל דבר. שפע הספריות מוסדות הלימוד והפרסומים בתחום היהדות עשה את ניו- יורק מרכז יהודי גדול עוד בשנות ה-1920, ועל אחת כמה וכמה אחרי ליקוי המאורות.

אחרי מלחמת העולם הראשונה חדרו היהודים לחיי האמנות והתרבות בניו יורק ובתחומים אחדים - בתיאטרון, במוסיקה ובמו"לות - אף הגיעו לשליטה גמורה. חלקם כצרכני תרבות גדול לאין-ערוך הופיעו ספרים ובטאונים שהתרכזו בתיאור מוחשי של חבלי ההתערות ביבשת החדשה, אגב דגש שמאלני מובהק. תור הזהב של הבמה הקלה, בשנות ה-1930, ה-1940 וה-1950, היה רצוף יהודים בתחום הארגון והביצוע כאחד, ואמנים יהודיים היוו עד לאחרונה את הרוב המכריע בתזמורות הגדולות. רב חלקם גם בעולם הציור והפיסול, והריקוד האמנותי. יהודים תופסים עמדות מרכזיות בעיתונות היומית והתקופתית המופיעה בניו-יורק. זה יובל שנים שיהודים בניו יורק נוטלים חלק במידה גדלה והולכת במיבצעים ספורטיביים למיניהם, גם בפועל וגם כצופים. ניתן לומר שמידת המעורבות של הקיבוץ היהודי בניו יורק בחיי התרבות והרוח במקום גדולה עד כדי כך, שאין להעלותם על הדעת בנפרד ממנו.

בניו יורק שוכן הריכוז היהודי העירוני הגדול ביותר בעולם, בשנת 1970 היה מספר התושבים בשטח המטרופוליטאני 11,448,480 ומספר היהודים - 2,381,000, מזה 1,836,000 בעיר עצמה.

בשנת 1997 התגוררו בעיר ניו-יורק 1,900,000 יהודים.

במאגרי המידע הפתוחים
גניאולוגיה יהודית
שמות משפחה
קהילות יהודיות
תיעוד חזותי
מרכז המוזיקה היהודית
תמונות
אA
אA
אA
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות
אלכס בנגיס, ז'ק וייסברג, פארק ברונקס, ניו יורק, ארה"ב, אביב 1943
אלכס בנגיס (משמאל), ז'ק וייסברג (במרכז) וגבר נוסף, פארק ברונקס, ניו יורק, ארה"ב, אביב 1943
 
המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו – מוזיאון העם היהודי, באדיבות משפחת הורוביץ, ארה"ב
רכישת תמונות: חלק מהתמונות ניתנות לרכישה, לפרטים נוספים- לחצו כאן, אנא וודאו שיש לכם את מספר יחידת תמונה (כפי שמופיע למעלה)

ניו יורק

ניו יורק New York

עיר במדינת ניו יורק, ארצות הברית.


תחילת היישוב היהודי בניו יורק (עד 1664 ניו-אמסטרדם) בשנת 1654, בבואם של 23 ספרדים ואשכנזים פליטי הכיבוש הפורטוגזי של רסיפה, ברזיל. בעזרת יהודים בחברה ההולנדית להודו המערבית הצליחו להתגבר על התנגדותם של המושל והכומר המקומי ואף נתקבלו לשירות במשמר האזרחי במקום לשלם כופר-נפש משפיל.

עם הכיבוש הבריטי הותר ליהודים גם לשמש במשרות ציבוריות, ולהקים בית-כנסת. "שארית ישראל", העדה הראשונה בניו-יורק, התארגנה כנראה ב-1706 ובית-הכנסת הראשון הוקם ב-1729 לערך.

יהודים סחרו בקקאו, אלמוגים, אריגים ועבדים ותקופת-מה היה בידם המונופולין על המסחר בזנגביל; ב-1701 היוו היהודים 12% מכלל העוסקים במסחר עם ארצות-חוץ, אף שחלקם באוכלוסיה הכללית לא עלה על 2%. עם הירידה במסחר הימי גדל מספר היהודים במסחר הסיטוני והקמעוני. במלחת העצאותץ האמריקאית אימצו היהודים גישה נייטרלית; עם נצחון המהפכה נכללו זכויות היהודים בחוקת המדינה ונפתח לפניהם כר נרחב לפעולה בכל תחומי החיים. בשנות המלחמה ירד שיעור האוכלוסיה היהודית בניו-יורק לפחות מ-1%; ההגירה מגרמניה ופולין בשנים ה- 1840-1830 הקפיצה את מספרם לכדי 15,000 ב- 1847 ו- 40,000 (4% מכלל התושבים) ערב מלחמת הצפון והדרום (1861- 1865). חל גיוון בחיי הקהילה, נוסדו בתי-כנסת, ארגונים ומוסדות לפי ארצות-המוצא, אך התנהלו גם פעולות שגישרו על-פני ההבדלים ותרמו לגיבוש גובר והולך, בפרט בדברים הנוגעים לכלל ישראל (דוגמת עלילת דמשק ב-1840 ומשפט מורטרה ב-1859). פרט לסוחרים מעטים אדירי-הון התרכזו היהודים במסחר הקמעוני ובתעשייה הזעירה; אחדים שימשו בפקידות הממשלתית. במלחמת הצפון והדרום נחלקו יהודי ניו-יורק בשאלת העבדות ככל שאר התושבים אך דגלו רובם ככולם בשמירת האיחוד האמריקאי. רבים התגייסו, אף שהלך-הרוחות בצבא לא הצטיין באהדה ליהודים. בתום המלחמה היתה בניו-יורק קהילה יהודית מבוססת מכל הבחינות; הוכשרה הקרקע לקליטת ההגירה הגדולה מארצות מזרח-אירופה. ב-1870 נאמד מספר היהודים בניו-יורק ב-60,000 (4% מכלל התושבים); שני-שלישים מהם ילידי גרמניה או צאצאים של יוצאי גרמניה. המהגרים - פליטי פוגרומים, יוצאי עיירות קטנות, דוברי יידיש ועניים מרודים - השתקעו רובם בניו-יורק, תחנתם הראשונה בעולם החדש, ופנו לרוכלות או לעבודה בתנאי ניצול קשה בבתי-המלאכה השונים, בעיקר בענף ההלבשה; בסוף המאה ה- 19 היוו היהודים 85% מעובדי המחט בניו-יורק. הם עבדו גם בתעשיות אחרות כגון בייצור סיגריות, בעבודות הקשורות בבנייה, נגרות, צבעות, בענף המזון והמאפיות. החלה נהירה למוסדות הלימוד ובשנות ה-1920 המוקדמות כבר הסתמנה תחילת המעבר למקצועות אקאדמיים, ואילו בתחום הכלכלי גברה הנטייה לעיסוק עצמאי במסחר ובתעשייה.
ארגוני הפועלים הגבירו את ליכודם הפנימי בסידרה של שביתות גדולות שהביאו לשיפור תנאי העבודה והשכר. ביישוב הגרמני הוותיק חלה התבססות נוספת עם פיתוח רשתות כלבו, בנקאות ומפעלי תעשייה, בעיקר בהלבשה. בשנים 1910-1880 גדלה אוכלוסית ניו-יורק היהודית מ-80,000 ל- 1,100,000 (23% מכלל האוכלוסיה). בצד בתי- הכנסת הרפורמיים והקונסרבטיבים של היישוב הוותיק התרבו מוסדות הדת והעזרה ההדדית בציבור המהגרים, על בסיס של מוצא ומסורת משותפים. הופיעו כתבי-עת רבים ביידיש ונוסדו תיאטרונים ביידיש. השפעת הארגונים הציוניים נתחזקה בעיקר אחרי מלחמת- העולם הראשונה; הסוציאליסטים, במסגרת "חוג הפועלים", התמקדו בטיפוח התרבות העממית ובקידום החינוך. הציבור האורתודוכסי דאג להשלמת החינוך הכללי על-ידי תוספת חדרים, תלמודי-תורה וכיו"ב. ב-1910 הקים ד"ר שמשון בנדרלי את משרד החינוך היהודי, בחלקו הגדול בכספי משפחת שיף. ב-1909 הקים י.ל. מאגנס את הפדרציה של הקהילות היהודיות בניו-יורק שהיתה בעצם נסיון ראשון (ואחרון) של ארגון קהילתי כולל; היא התקיימה עד 1922. אותו זמן גם הונחו היסודות למוסדות לימוד במדעי היהדות דוגמת בית-המדרש לרבנים, ישיבה-יוניברסיטי על שם ר' יצחק אלחנן ספקטור ועוד. בזירה הפוליטית תמכו יהודי ניו- יורק רובם ככולם במפלגה הדמוקרטית, עד שנות ה-1930 באמצעות המנגנון שלה במנהטן ("טאמאני הול"). תוך כדי כך נפתחו לפני יהודי ניו-יורק אפשרויות חדשות בתחום המימשל המקומי והארצי. בשנות העשרים נבלמה ההגירה לארצות-הברית בגלל קשיי היציאה מרוסיה והנהגת שיטת המיכסות להגירה מארצות שונות.

קצב הגידול באוכלוסיה היהודית של ניו יורק הואט בהרבה; ב-1927 מנתה 1,765,000, כעבור עשר שנים 2,035,000 וב-1950 - 2,100,000 נפש. גילויי אנטישמיות מאורגנת התרכזו בניו יורק מסביב לארגון הגרמני בשנים שקדמו להצטרפות ארצות הברית למלחמת העולם השנייה, ומאמצע שנות ה-1960 בחוגי האפרו-אמריקאים המיליטטיים. עד שנות ה-1940 פעלו בניו-יורק לא פחות מ- 4,000 ארגונים יהודיים למיניהם, בעלי דרגות שונות של הזדהות עם כלל ישראל. בתחום הסיוע לנזקקים פועלת הפדרציה הכללית של ארגוני הצדקה המקיימת, בין השאר, בתי-חולים שאחדים מהם נחשבים כטובים בעולם. התנועה היידישיסטית הצטמקה במרוצת השנים והפעולה העברית, מסביב להסתדרות העברית" ושבועון "הדאר", מקיפה מעטים. לעומת זאת משתקפת הזיקה היהודית בריבוי בתי-הכנסת, אף ששיעור החברות בפועל בעדות השונות נמוכה ביותר. ב-1967 התקיימו בניו- יורק רבתי 539 בתי-כנסת אורתודוכסיים, 184 קונסרבאטיביים, 93 רפורמיים ו-5 בלתי-מוגדרים. בציבור הרפורמי בולט בעושרו וביוקרתו טמפל עמנואל, ועד לשנות ה-1950 התנהלה עיקר הפעולה בציבור זה בתחום הפילנתרופי. במחנה האורתודוכסי חלה בשנות ה- 1940 התפלגות בין "חדשנים" וחרדים מסורתיים; אלה האחרונים רואים את עיקר תפקידם בייסוד "ישיבות" גדולות. מקורבות לאורתודוכסים העדות הקונסרבאטיביות, שבתי-הכנסת שלהן משמשים גם כמרכזים קהילתיים לכל דבר. שפע הספריות מוסדות הלימוד והפרסומים בתחום היהדות עשה את ניו- יורק מרכז יהודי גדול עוד בשנות ה-1920, ועל אחת כמה וכמה אחרי ליקוי המאורות.

אחרי מלחמת העולם הראשונה חדרו היהודים לחיי האמנות והתרבות בניו יורק ובתחומים אחדים - בתיאטרון, במוסיקה ובמו"לות - אף הגיעו לשליטה גמורה. חלקם כצרכני תרבות גדול לאין-ערוך הופיעו ספרים ובטאונים שהתרכזו בתיאור מוחשי של חבלי ההתערות ביבשת החדשה, אגב דגש שמאלני מובהק. תור הזהב של הבמה הקלה, בשנות ה-1930, ה-1940 וה-1950, היה רצוף יהודים בתחום הארגון והביצוע כאחד, ואמנים יהודיים היוו עד לאחרונה את הרוב המכריע בתזמורות הגדולות. רב חלקם גם בעולם הציור והפיסול, והריקוד האמנותי. יהודים תופסים עמדות מרכזיות בעיתונות היומית והתקופתית המופיעה בניו-יורק. זה יובל שנים שיהודים בניו יורק נוטלים חלק במידה גדלה והולכת במיבצעים ספורטיביים למיניהם, גם בפועל וגם כצופים. ניתן לומר שמידת המעורבות של הקיבוץ היהודי בניו יורק בחיי התרבות והרוח במקום גדולה עד כדי כך, שאין להעלותם על הדעת בנפרד ממנו.

בניו יורק שוכן הריכוז היהודי העירוני הגדול ביותר בעולם, בשנת 1970 היה מספר התושבים בשטח המטרופוליטאני 11,448,480 ומספר היהודים - 2,381,000, מזה 1,836,000 בעיר עצמה.

בשנת 1997 התגוררו בעיר ניו-יורק 1,900,000 יהודים.

וייסברג
וייסברג
וייסברג
הורביץ
פרציקוביץ
הורוביץ'
הורוביץ
הורוביץ
הורוביץ
WAYSBERG

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה נובע ממאפיינים פיזיים או כינוי. שם זה הוא גם טופונים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.

הפירוש המילולי של שם משפחה זה הוא "הר לבן", בגרמנית / יידיש. ואיס (וייס) הוא גרסה של השם הגרמני וייס שפירושו "לבן. בתור כינוי השם וייס אפשר שהתייחס לאנשים עם שיער או זקן לבן או עור בעל גוון בהיר. בתור שם משפחה אפשר שהוא קשור עם מספר מקומות במרכז ומזרח אירופה החל מווייסנבורג / ויסמבורג באלזס, מזרח צרפת, ועד העיירה בלגורוד / אקרמן / צ'טאטאה אלבה בבסרביה שבפי היהודים נקראת "עיר לבן".

וייס מתועד כשם משפחה יהודי בשנת 1197 בעיר וירצבורג, גרמניה, שמואל וייס, הידוע גם בשם אלבוס. חלקו השני של שם המשפחה הזה, ברג, שפירושו המילולי הוא "הר" בגרמנית וביידיש, הוא רכיב נפוץ בשמות מלאכותיים יהודיים, הקיים כקידומת כמו בשם ברגשטיין או כסופית, כמו למשל בשם גולדברג. המילה ברג נפוצה בשמות מקומות רבים בגרמניה וארצות אחרות. החל מהמאה ה-13 היהודים התיישבו בדוכסות הגדולה ברג בווסטפליה ויכול להיות שאחדים לקחו את השם ברג כשם משפחתם. משפחה אחת אימצה את הם ברג כנוטריקון (ראשי תיבות) המורכב מהאותיות התחיליות של ביטוי עברי שלרוב מתייחס לקרוב משפחה, ייחוס או עיסוק - שמשמעותו "בן רב גרשון".

וייסברג מתועד כשם משפחה יהודי בזמן מלחמת העולם השנייה עם מ. וייסברג מאנטוורפן, בלגיה, לוחם המחתרת הבלגית נגד הגרמנים במלחמת העולם השנייה.
WEISBERG

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. אפשר ששם משפחה זה הוא טופונים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.

הפירוש המילולי של השם וייסברג הוא "הר לבן", בגרמנית / יידיש.

שם זה יכול להיות קשור במונגואלפו בטרנטינו, אלטו אדיג'ה (דרום טירול), איטליה, ששמו הגרמני הוא וייסברג, ועם וייסנברג בסכסוניה, מזרח גרמניה. וייסנבורג / ויסמבורג באלזס, מזרח צרפת; וייסוייל בבאדן, גרמניה; שטולווייסבורג / סקשפהרוואר במרכז הונגריה; ווייסנבורג / אלבה יוליה בטרנסילבניה, מרכז רומניה.

משום שברג היא סופית נפוצה בשמות משפחה גרמניים / יידיש, אפשר שהשם וייס נגזר מכינוי אישי שציין אדם בעל שיער או זקן בצבע לבן.

ברג, שפירושו המילולי הוא "הר" בגרמנית וביידיש, הוא רכיב נפוץ בשמות מלאכותיים יהודיים, הקיים כקידומת כמו בשם ברגשטיין או כסופית, כמו למשל בשם גולדברג. המילה ברג נפוצה בשמות מקומות רבים בגרמניה וארצות אחרות. החל מהמאה ה-13 היהודים התיישבו בדוכסות הגדולה ברג בווסטפליה ויכול להיות שאחדים לקחו את השם ברג כשם משפחתם. משפחה אחת אימצה את הם ברג כנוטריקון (ראשי תיבות) המורכב מהאותיות התחיליות של ביטוי עברי שלרוב מתייחס לקרוב משפחה, ייחוס או עיסוק - שמשמעותו "בן רב גרשון".

וייס מתועד כשם משפחה יהודי בשנת 1197 בעיר וירצבורג, גרמניה, עם שמואל וייס, הידוע גם בשם אלבוס ("לבן", בשפה הלטינית). וייסוסר מתועד בשנת 1678; וייסויילר ב-1687; וייקופף ב-1690; וייסויילר ב-1700; וייסל ווייסליץ ב-1711; וייסבורג במאה ה-18; ויי ווייסנבורגרנ ב-1808; וייסקופף ב-1891; ווייקוף ב-1954. במאה ה-20, וייסברג מתועד כשם משפחה יהודי עם תיין וייסברג אשר שירת בצבא אוסטרליה בזמן מלחמת העולם הראשונה בשם תיין וייטהיל.
WAISBERG

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה זה שייך לקטגוריה של שמות מלאכותיים, שמות שהומצאו ולרוב מורכבים משתי מילים שונות.

שם משפחה זה הוא גרסה יידיש של השם הגרמני וייסברג שפירושו המילולי הוא "הר לבן".

וייס פירושו "לבן", בגרמנית.

אפשר ששם משפחה זה נגזר מתכונה או כינוי אישי אשר ציינו אדם בעל שיער או זקן לבן.

שם זה הוא גם טופונים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה. וייסברג קשור במונגואלפו במחוז אלטו-אדיג'ה (דרום טירול), איטליה, הנקרא בגרמנית וייברג.

בתור שם משפחה אפשר שיש לו קשר עם שמות של עיירות וערים במרכז ובמזרח אירופה, ביניהן וייסנברג / ויסמבורג באלזס, מזרח צרפת, ווייסנברג בסכסוניה, גרמניה; וייסוייל בבאדן, גרמניה; שטולווייסבורג / סקשפהרוואר במרכז הונגריה; ווייסנבורג / אלבה יוליה בטרנסילבניה, מרכז רומניה.

גרסאות מסויימות, כמו וייסבקר שפירושו המילולי בגרמנית הוא "אופה לבן", הן שמות שנגזרו משמות של עיסוקים. כשם משפחה יהודי וייס מתועד בשנת 1197 בעיר וירצבורג, גרמניה, עם שמואל וייס שהיה ידוע גם בשם אלבוס. וייסווסר מתועד בשנת 1678; וייסויילר בשנת 1687; וייקופף ב-1690; וייזויילר ב-1700; וייסל ווייסליץ ב-1711; וייבורג במאה ה-18; וייס וויסנבורגר ב-1808; וייסקופף ב-1891 וויססקוף ב-1954.

אישים מוכרים בעלי שם המשפחה היהודי וייסברג כוללים את העו"ד והשופטים הקנדים הארי וקרל וייסברג.
HUREWITZ

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.

השם הורביץ' והגרסאות שלו נגזרו משמה של העיירב הורוביצה בצפון צ'כיה. בשפות הסלביות האות "ה" מתחלפת פעמים רבות עם האות "ג", בעיקר כאשר היא נמצאת בתחילת המילה. שמות משפחה יהודיים דומים הקשורים בשמה של העיירה הורוביצה כוללים את הורוביץ, הורביץ וגורביץ'. הורוביץ מתועד כשם משפחה יהודי בפראג, צ'כיה, החל משנת 1500, וגם עם התלמודאי הפולני אברהם בן שבתי שפטל הורוביץ (1615-1550) ועם הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוביץ, מקובל ומנהיג קהילתי פולני יליד צ'כיה מתחילת המאה ה-17.

אישים מוכרים בעלי שם המשפחה היהודי הורביץ כוללים במאה ה-19 את הסוחר, התלמודאי והמחבר יליד רוסיה שמעון בן שאול הלוי הורביץ; ובמאה ה-20 את ההסטוריון והחוקר של מדעי החברה האמריקאי יעקוב ס. הורביץ.
PERTZIKOVITZ, PERTZIKOVICH, PERCIKOVIC, PERCIKOWICZ, PERCIKOVICIUS

Pertzikovitz was the original surname of the Povich family.

Surnames derive from one of many different origins. Sometimes there may be more than one explanation for the same name. Pertzikovitz is a patronymic, derived from a male ancestor's personal name, in this case of biblical origin. Pertzikovitz, is based on Perchikov, in which the Slavic suffix “-vich” stands for “son of”, itself a patronymic derived from the given names Pertzik, Perchik or Perchuk, diminutive forms the biblical male personal name Peretz, which means "burst forth" in Hebrew. The biblical Peretz was one of the twins born to Yehuda by Tamar (Genesis, 38:29). As a family name, Peretz is a patronymic, documented among Jewish families in various countries, both Sephardim and Ashkenazim.

Pertzikovich is documented as a Jewish family name with Leya Pertzikovich nee Ginsburg, born in Butrimonys, Lithuania, in 1891, who perished in the Holocaust.
HOROVICI

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.

שם משפחה זה הוא גרסה רומנית של השם הורוביץ אשר נגזר משמה של העיירה הורוביצה בצפון צ'כיה. בגרסאות הרוסיות האות "ה" בתחילת השמות מתחלפת עם האות "ג" בהתאם לתופעה נפוצה מאד בשפות הסלביות. הורביץ מתועד כשם משפחה יהודי בפראג בשנת 1500. שמות משפחה יהודיים דומים הקשורים בשמה של העיירה הורוביצה כוללים את הורוביץ, הורביץ וגורביץ'. במאה ה-19 הורוביץ' מתועד כשם משפחה יהודי עם החייל אליה הורוביץ' אשר לחם במלחמת העצמאות של רומניה בשנת 1877.
HOROWITZ, HORWITS, HOROWICZ, HURWITZ, GOROWITZ, GURWITZ

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.

שמות המשפחה בקבוצה זאת נגזרו משמה של העיירה הורוביצה בצפון צ'כיה.

בגרסאות הרוסיות האות "ה" בתחילת השמות מתחלפת עם האות "ג" בהתאם לתופעה נפוצה מאד בשפות הסלביות. שמות משפחה יהודיים דומים הקשורים בשמה של העיירה הורוביצה כוללים את הורוביץ, הורביץ וגורביץ'. במאה ה-19 הורוביץ' מתועד כשם משפחה יהודי עם החייל אליה הורוביץ' אשר לחם במלחמת העצמאות של רומניה בשנת 1877. הורוביץ מתועד כשם משפחה יהודי בפראג, צ'כיה, החל משנת 1500, וגם עם התלמודאי הפולני אברהם בן שבתי שפטל הורוביץ (1615-1550) ועם הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוביץ, מקובל ומנהיג קהילתי פולני יליד צ'כיה מתחילת המאה ה-17.

אישים ידועים מהמאה ה-20, אשר נשאו את שם המשפחה היהודי הורוביץ כוללים את הכלכלן הישראלי יליד גליציה דויד הורוביץ אשר כיהן כנגיד בנק ישראל הראשון; הפסנתרן האמריקאי יליד רוסיה ולדימיר הורוביץ; והגאולוג האמריקאי לאו הורוביץ. הורביץ מתועד עם ברנרד הורביץ (1885-1807), שחקן שחמט אנגלי יליד גרמניה; הרופא האמריקאי פינאס הורביץ (1904-1822); והפיזיקאי הישראלי יליד ארה"ב לורנס פ. הורביץ בן המאה ה-20. דוב אליהו הורביץ היה פקיד ממשל ישראלי יליד רוסיה. הורביץ מתועד כשם משפחה יהודי בתחילת המאה ה-16 בפראג, צ'כיה; ובמאה ה-20 עם העו"ד האמריקאי יליד רוסיה אלברט הורביץ; ברנט האריס הורביץ, איש העסקים מצפון אירלנד אשר נולד בליטא; וסטפן הורביץ, קרימינולוג דני. זלקינד הורביץ (1812-1740), יליד פולין, היה בין החלוצים למען האמציפציה של יהודי צרפת. במאה ה-20, גורביץ' מתועד כשם משפחה יהודי עם החייל האוסטרלי א. גורביץ', אשר שירת במלחמת העולם השניה; אישים ידועים מהמאה ה-20, אשר נשאו את שם המשפחה היהודי גורביץ' כוללים את המרצה האוסטרלי יליד פולין שלום בנציון גורביץ'. בתחילת המאה ה-19, הורביץ מתועד כשם משפחה יהודי בעיירה סטיין במחוז לימבור, הולנד, עם ז'אק הורביץ.
HOROVITZ, HOROWITZ, HOROVITZ, HURWITZ, HOROWICZ, HURVITZ, HOURWITZ, HARRWITZ, URWITZ, GURVICH, GUREWICZ, GORWITZ, GOROWITZ

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.

שמות המשפחה בקבוצה זאת נגזרו משמה של העיירה הורוביצה בצפון צ'כיה.

בגרסאות הרוסיות האות "ה" בתחילת השמות מתחלפת עם האות "ג" בהתאם לתופעה נפוצה מאד בשפות הסלביות. שמות משפחה יהודיים דומים הקשורים בשמה של העיירה הורוביצה כוללים את הורוביץ, הורביץ וגורביץ'. במאה ה-19 הורוביץ' מתועד כשם משפחה יהודי עם החייל אליה הורוביץ' אשר לחם במלחמת העצמאות של רומניה בשנת 1877. הורוביץ מתועד כשם משפחה יהודי בפראג, צ'כיה, החל משנת 1500, וגם עם התלמודאי הפולני אברהם בן שבתי שפטל הורוביץ (1615-1550) ועם הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוביץ, מקובל ומנהיג קהילתי פולני יליד צ'כיה מתחילת המאה ה-17.

אישים ידועים מהמאה ה-20, אשר נשאו את שם המשפחה היהודי הורוביץ כוללים את הכלכלן הישראלי יליד גליציה דויד הורוביץ אשר כיהן כנגיד בנק ישראל הראשון; הפסנתרן האמריקאי יליד רוסיה ולדימיר הורוביץ; והגאולוג האמריקאי לאו הורוביץ. הורביץ מתועד עם ברנרד הורביץ (1885-1807), שחקן שחמט אנגלי יליד גרמניה; הרופא האמריקאי פינאס הורביץ (1904-1822); והפיזיקאי הישראלי יליד ארה"ב לורנס פ. הורביץ בן המאה ה-20. דוב אליהו הורביץ היה פקיד ממשל ישראלי יליד רוסיה. הורביץ מתועד כשם משפחה יהודי בתחילת המאה ה-16 בפראג, צ'כיה; ובמאה ה-20 עם העו"ד האמריקאי יליד רוסיה אלברט הורביץ; ברנט האריס הורביץ, איש העסקים מצפון אירלנד אשר נולד בליטא; וסטפן הורביץ, קרימינולוג דני. זלקינד הורביץ (1812-1740), יליד פולין, היה בין החלוצים למען האמציפציה של יהודי צרפת. במאה ה-20, גורביץ' מתועד כשם משפחה יהודי עם החייל האוסטרלי א. גורביץ', אשר שירת במלחמת העולם השניה; אישים ידועים מהמאה ה-20, אשר נשאו את שם המשפחה היהודי גורביץ' כוללים את המרצה האוסטרלי יליד פולין שלום בנציון גורביץ'.
HOROVIC, HAUROWITZ, HORVICH, HOROWITZ

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.

שם משפחה זה נגזר משמה של העיירה הורוביצה בצפון צ'כיה. בגרסאות הרוסיות האות "ה" בתחילת השמות מתחלפת עם האות "ג" בהתאם לתופעה נפוצה מאד בשפות הסלביות. הורביץ מתועד כשם משפחה יהודי בפראג בשנת 1500. שמות משפחה יהודיים נוספים אשר נגזרו משמה של העיירה הורוביצה כוללים את הורוביץ\ הורביץ וגורביץ'.