מקור השם וידר

בארצה BARCA

היום קושיצה-בארצה, חלק מהעיר קושיצה

עיירה במחוז קושיצה KOSICE, דרום-מזרח סלובקיה.


בארצה שוכנת כמה קילומטרים מדרום לקושיצה ובמרוצת השנים התמזגה עם העיר. עד 1918 היה האזור כולו בקיסרות אוסטריה-הונגריה ומאז ועד 1993 ברפובליקה הצ'כוסלובקית.

הקהילה היהודית בבארצה נוסדה במאה ה- 18, אבל יהודים אחדים כבר ישבו שם קודם לכן. יהודי הכפרים רוזהאנובצה ROSHANOVCE ו-סניה SENA, שלא רצו לעבור לקושיצה בגלל האנטישמיות בעיר, העדיפו להתיישב בבארצה. ב- 1820 ישבו שם 11 משפחות יהודיות; ב- 1840 97 יהודים; ב- 1880 - 83; וב- 1910 - נימנו בבארצה 65 יהודים, וככל הנראה היה מספרם בעיירה גבוה יותר.

בעיירה היה בית כנסת שהכיל כ- 30 - 40 מקומות ישיבה, מועד הקמתו אינו ידוע. בית עלמין יהודי ישן היה במקום, אולם במשך הזמן נעלמו מצבותיו, מקצתן שימשו כאבני בניין בבתי העיירה. בבית העלמין החדש נמצאו מצבות מושחתות. אחת מהן, משנת 1787, הועברה כנראה מבית העלמין הישן. בעת חפירות ארכאולוגיות נתגלה בית עלמין יהודי עתיק עוד יותר.

רוב יהודי העיירה עסקו במסחר עם תושבי העיר קושיצה. למשפחת וידר הייתה חווה חקלאית, שבה גידלו סוסים גזעיים ופרים להרבעה. בין המשפחות היהודיות המבוססות בעיירה היו משפחות שפיגל SPIEGEL וקלאוזנר KLAUSNER.

במרד ההונגרי נגד קיסרות אוסטריה ב- 1848 לחם היהודי אברהם גרינוואלד מבארצה בשורות המורדים. ב- 1867 קיבלו יהודי הונגריה שוויון זכויות. הרפובליקה הצ'כוסלובקית, שנוסדה ב- 1918, אחרי מלחמת העולם הראשונה, הכירה בהם כמיעוט לאומי בעל זכויות.

ב- 1930 ישבו בבארצה 55 יהודים.


תקופת השואה

הסכם מינכן (29 בספטמבר 1938), כשנה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, הביא לפירוק הרפובליקה הצ’כוסלובקית. בעקבות בוררות וינה מראשית נובמבר 1938 סופח החלק הדרומי של סלובקיה, ובארצה בתוכו, להונגריה. "החוקים היהודיים", חוקי האפלייה של ממשלת הונגריה הפרו-גרמנית, הוחלו גם על יהודי השטחים המסופחים, והגבילו את היהודים במוסדות החינוך, ברשיונות מסחר ובמקומות עבודה. אחרי פרוץ המלחמה, ובעיקר בשנת 1941 גוייסו גברים יהודים לעבודות כפייה בפלוגות עבודה של צבא הונגריה. באותה שנה עדיין חיו 52 יהודים בבארצה.

ב- 19 במארס 1944 נכנסו הגרמנים להונגריה. כעבור כמה שבועות הופקע רכוש היהודים, והם רוכזו בגיטאות שהוקמו בערים המרכזיות. באמצע מאי 1944 שולחו רוב יהודי האזור למחנה ההשמדה אושוויץ.


בשנות החמישים למאה ה- 20 נמצא בניין בית הכנסת הרוס. בית העלמין החדש נותר ללא גדר, ושימש מקום מרעה ומגרש משחקים.