בנות משפחת פליישר, שצ'בז'שין, פולין, 1925 בקירוב, עומדת משמאל: 1. אסתר כהן לבית פליישר 2. שרה מינצברג לבית פליישר 3. אחייניתן חנה-הינדה כהן לבית דנציגר 4. צעירה לא מוכרת. יושבים ירמיהו רבינוביץ ואשתו פייגה לבית פליישר. כל הנשים הן אחיות. שרה מינצברג נפטרה ב-1934. כל האחרים המופיעים בצילום נספו בשצ'בז'שין בזמן השואה
המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו - מוזיאון העם היהודי, משפחות פליישר, היידנקרוג וכהן
רכישת תמונות: חלק מהתמונות ניתנות לרכישה, לפרטים נוספים-
לחצו כאן, אנא וודאו שיש לכם את מספר יחידת תמונה (כפי שמופיע למעלה)
שברשין, שצ'בז'שין
(מקום)שברשין Szczebrzeszyn
(בפולנית שצ'בז'שין)
עיר בגליל לובלין, מזרח פולין.
קהילה מאורגנת התקיימה בשברשין מן המחצית הראשונה של המאה ה-16. בסוף המאה חנכה הקהילה בית-כנסת מפואר בסגנון הרנסאנס. יהודי שברשין היו סוחרי תבלינים, והירבו לסחור בירידים של לובלין.
המאורעות שפקדו את הקהילה בגזירות ת"ח ות"ט (פרעות חמלניצקי 1648) תוארו בידי מאיר בן שמואל בספרו "צוק העתים" (קראקוב, 1650).
באמצע המאה ה- 18 ישבו בעיר 444 יהודים. לאחר שנכללה שברשין בפולין הקונגרסאית (1815) בוטלו הגבלות המגורים והיישוב גדל ל-2,450 נפש בקירוב בסוף המאה.
במאה ה- 19 הייתה השפעת החסידות חזקה במקום. בראשיתהמאה העשרים ובעיקר בתקופה שבין שתי מלחמות העולם הייתה בשברשין פעילות ציונית ערה וקמו סניפי המפלגות הציוניות ותנועות הנוער שלהן.
בבחירות לעירייה בשנת 1931 קיבלו הציונים הכלליים שלושה מושבים, "פועלי- ציון" אחד, "אגודת-ישראל" אחד, ה"בונד" חמישה.
ערב-מלחמת העולם השנייה ישבו בשברשין כ-3,200 יהודים.
אחרי פרוץ המלחמה (1 בספטמבר 1939) נכנסו הגרמנים לשברשין ב-13 בספטמבר. בגלל ההסכם עם ברית המועצות נסוגו, אולם חזרו ב-9 באוקטובר 1939 בהתאם לקו-התיחום המתוקן בין גרמניה וברית-המועצות. מאות צעירים יהודים עזבו את העיר עם הצבא האדום. באוגוסט 1940 נדרשו 300 יהודים להירשם לעבודות-כפייה; רובם לא נשמעו לפקודה וברחו.
במאי 1942 רצחו שוטרים גרמנים מאה יהודים, תוך כדי אקציה בעיר, ושאר היהודים הועברו למחנה ההשמדה בלז'ץ באוגוסט ובאוקטובר אותה השנה.
מאות יהודים הצליחו להמלט ליערות, ולהקים יחידות לוחמות, אבל רק מעטים נשארו בחיים עד לשחרור.
הקהילה היהודית בשנות ה - 2000
אין יהודים בעיירה ורובם נרצחו בשואה . הקהילה לא חודשה .
בשנת 2011 הוחל בשיקום בית העלמין היהודי העתיק , בו נותרו כ - 2000 מצבות ורק כ - 400 עומדות .
בשנים 1963 - 1957 שיקמו את בית הכנסת , שמשמש כיום כמרכז תרבות .
(בפולנית שצ'בז'שין)
עיר בגליל לובלין, מזרח פולין.
קהילה מאורגנת התקיימה בשברשין מן המחצית הראשונה של המאה ה-16. בסוף המאה חנכה הקהילה בית-כנסת מפואר בסגנון הרנסאנס. יהודי שברשין היו סוחרי תבלינים, והירבו לסחור בירידים של לובלין.
המאורעות שפקדו את הקהילה בגזירות ת"ח ות"ט (פרעות חמלניצקי 1648) תוארו בידי מאיר בן שמואל בספרו "צוק העתים" (קראקוב, 1650).
באמצע המאה ה- 18 ישבו בעיר 444 יהודים. לאחר שנכללה שברשין בפולין הקונגרסאית (1815) בוטלו הגבלות המגורים והיישוב גדל ל-2,450 נפש בקירוב בסוף המאה.
במאה ה- 19 הייתה השפעת החסידות חזקה במקום. בראשיתהמאה העשרים ובעיקר בתקופה שבין שתי מלחמות העולם הייתה בשברשין פעילות ציונית ערה וקמו סניפי המפלגות הציוניות ותנועות הנוער שלהן.
בבחירות לעירייה בשנת 1931 קיבלו הציונים הכלליים שלושה מושבים, "פועלי- ציון" אחד, "אגודת-ישראל" אחד, ה"בונד" חמישה.
ערב-מלחמת העולם השנייה ישבו בשברשין כ-3,200 יהודים.
אחרי פרוץ המלחמה (1 בספטמבר 1939) נכנסו הגרמנים לשברשין ב-13 בספטמבר. בגלל ההסכם עם ברית המועצות נסוגו, אולם חזרו ב-9 באוקטובר 1939 בהתאם לקו-התיחום המתוקן בין גרמניה וברית-המועצות. מאות צעירים יהודים עזבו את העיר עם הצבא האדום. באוגוסט 1940 נדרשו 300 יהודים להירשם לעבודות-כפייה; רובם לא נשמעו לפקודה וברחו.
במאי 1942 רצחו שוטרים גרמנים מאה יהודים, תוך כדי אקציה בעיר, ושאר היהודים הועברו למחנה ההשמדה בלז'ץ באוגוסט ובאוקטובר אותה השנה.
מאות יהודים הצליחו להמלט ליערות, ולהקים יחידות לוחמות, אבל רק מעטים נשארו בחיים עד לשחרור.
הקהילה היהודית בשנות ה - 2000
אין יהודים בעיירה ורובם נרצחו בשואה . הקהילה לא חודשה .
בשנת 2011 הוחל בשיקום בית העלמין היהודי העתיק , בו נותרו כ - 2000 מצבות ורק כ - 400 עומדות .
בשנים 1963 - 1957 שיקמו את בית הכנסת , שמשמש כיום כמרכז תרבות .