חיפוש
הפריט שבחרת:
תמונות
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות

ספרי תורה בבית הכנסת "עדת ישורון". פיטסבורג, פנסילבניה, ארה"ב 1978

הדפסה
שיתוף

ספרי תורה מבית הכנסת "כנסת ישראל" שנסגר.
הספרים הועברו לבית הכנסת "עדת ישורון".
פיטסבורג, פנסילבניה, ארה"ב 1978.
צילום: מייקל סטיבן מלניק, ארה"ב.
המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו - מוזיאון העם היהודי
באדיבות מייקל סטיבן מלניק, ארה"ב

מספר פריט:
176751
רכישת תמונות: חלק מהתמונות ניתנות לרכישה, לפרטים נוספים- לחצו כאן, אנא וודאו שיש לכם את מספר יחידת תמונה (כפי שמופיע למעלה)
מקומות קרובים:
פריטים קשורים:

פיטסבורג

עיר תעשייה במדינת פנסילבניה, ארצות-הברית.


יהודים התיישבו במקום עוד בתקופה הקולוניאלית, ורוכלים יהודיים פקדו את העיר אחרי מלחמת השחרור האמריקאנית.

ההתיישבות החדשה התחילה בעשור השני של המאה ה-19 וגברה עם סלילת פסי-הרכבת באמצע המאה. ב-1858 כבר ישבו בפיטסבורג כ-60 משפחות יהודיות, והתארגנה עדה בשם "רודף שלום". פנקס הקהילה והדרשות התנהלו על טהרת הגרמנית. כעבור שנים אחדות מינתה העדה צעיר מאנגליה בשם יהושע כהן (לימים שופט נודע) כדרשן ומנהל בית-הספר הדתי שלה.

בימי מלחמת האזרחים האמריקאית מנתה קהילת פיטסבורג כ-750 נפש (מפקד 1864), כמעט כולם היו יוצאי מרכז-אירופה. עשרה מיהודי העיר שירתו אז בצבא, והנשים פעלו למען הפצועים.

עם פיתוח התעשייה הכבדה בפיטסבורג גדלה הקהילה היהודית לכדי 2,000 נפש ב-1877, אז היו שם גם מהגרים מליטא. בימי חול היו רוכלים יהודיים סובבים ביישובים הסמוכים וחוזרים לעיר לשבתות ולחגים. בעקבות גל הפרעות ברוסיה משנות ה-80 ואילך הגיעו לפיטסבורג אלפי מהגרים יהודים חסרי-כל, ונקלטו בעיר בעזרתם הפעילה של ותיקי הקהילה. בין המהגרים החדשים היו אנשי מסורת בעלי-ידע רבים, והם טיפחו את החינוך המסורתי בקהילה, והקימו עדות אורתודוקסיות לפי ארצות מוצאם: רוסיה, פולין, או הונגריה, כולן על מוסדות הקהילה והתרבות שלהן.

בהנהגת יצחק מאיר וייז התכנסו בפיטסבורג בשנת 1885 חשובי הרבנים הרפורמיים באמריקה וניסחו את "מצע פיטסבורג", הצהרת עקרונות שהיתה נר לרגלי התנועה הרפורמית בארצות הברית עד 1937, כאשר תוקנה מיסודה לנוכח הנסיבות המשתנות.

ערב מלחמת-העולם הראשונה (1914 - 1918) כבר התרכזו בפיטסבורג כ-35,000 יהודים , וכמעט כפליים מזה עם הפסקת ההגירה ב-1925. באותו הזמן כבר פעלו בעיר סניפים רבים של "בני-ברית", חוגי פועלים בעלי נטייה סוציאליסטית, סניף של הועד היהודי האמריקני, ותנועה ציונית ערה בהשראת הרב אהרון אשינסקי.

אחרי המלחמה בא לידי ביטוי הדור של בני המהגרים, בעלי החינוך האנגלי התיכוני והגבוה. בעקבות זאת ירד מספר המתפללים בבתי-הכנסת ומספר התלמידים בחינוך הדתי, והאנגלית תפסה את מקום היידיש בחיי יום-יום.

עם התפתחות תעשיית הפלדה בפיטסבורג התרבו רשתות הכל-בו בעיר, ובעליהם היהודים - משפחות קאופמן, רוזנבאום, פראנק וסדר, היו גם בין מטפחי האמנות והתרבות בעיר. משקלם של היהודים בעיר הלך וגדל במערכות המשפט, בשלטון המקומי ובחינוך.

בתקופת המשבר הכלכלי הגדול בשנות השלושים השכילה הקהילה לדאוג לצרכיה בכוחות עצמה, וגם תרמה סכומי-עתק במסגרת הסיוע לקרבנות הנאציזם העולה.

אחרי מלחמת העולם השנייה (1939 - 1945) והלם השואה, קיבל החינוך העברי תנופה רבה, בתי-הכנסת הועברו לבניינים חדשים ונאים, והפעולה למען מדינת ישראל נעשתה מקובלת על כל שדרות הציבור היהודי בפיטסבורג.

בשנת 1976 חיו בפיטסבורג, לפי האומדן, 51,000 יהודים, רובם בפרברים החדשים. הנהגת הציבור הייתה בידי צאצאי המהגרים ממזרח-אירופה. עדת "רודף שלום", הגדולה והיוקרתית בעיר, שוב לא הייתה בשליטת המשפחות ה"גרמניות" בלבד.

יהודים היו מעורבים במערכת החינוך המקומית ורבים פעילים בתזמורת הסימפונית של פיטסבורג.

בין בני קהילת פיטסבורג היו אוטו שטרן, חתן פרס נובל לפיסיקה, המחזאי ג'ורג' קאופמן, יונה סאלק, ממציא הנסיוב נגד שיתוק-ילדים, והרב הרפורמי סלומון פריהוף.
במאגרי המידע הפתוחים
גניאולוגיה יהודית
שמות משפחה
קהילות יהודיות
תיעוד חזותי
מרכז המוזיקה היהודית
תמונות
אA
אA
אA
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות
ספרי תורה בבית הכנסת "עדת ישורון". פיטסבורג, פנסילבניה, ארה"ב 1978

ספרי תורה מבית הכנסת "כנסת ישראל" שנסגר.
הספרים הועברו לבית הכנסת "עדת ישורון".
פיטסבורג, פנסילבניה, ארה"ב 1978.
צילום: מייקל סטיבן מלניק, ארה"ב.
המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו - מוזיאון העם היהודי
באדיבות מייקל סטיבן מלניק, ארה"ב

רכישת תמונות: חלק מהתמונות ניתנות לרכישה, לפרטים נוספים- לחצו כאן, אנא וודאו שיש לכם את מספר יחידת תמונה (כפי שמופיע למעלה)

פיטסבורג
פיטסבורג

עיר תעשייה במדינת פנסילבניה, ארצות-הברית.


יהודים התיישבו במקום עוד בתקופה הקולוניאלית, ורוכלים יהודיים פקדו את העיר אחרי מלחמת השחרור האמריקאנית.

ההתיישבות החדשה התחילה בעשור השני של המאה ה-19 וגברה עם סלילת פסי-הרכבת באמצע המאה. ב-1858 כבר ישבו בפיטסבורג כ-60 משפחות יהודיות, והתארגנה עדה בשם "רודף שלום". פנקס הקהילה והדרשות התנהלו על טהרת הגרמנית. כעבור שנים אחדות מינתה העדה צעיר מאנגליה בשם יהושע כהן (לימים שופט נודע) כדרשן ומנהל בית-הספר הדתי שלה.

בימי מלחמת האזרחים האמריקאית מנתה קהילת פיטסבורג כ-750 נפש (מפקד 1864), כמעט כולם היו יוצאי מרכז-אירופה. עשרה מיהודי העיר שירתו אז בצבא, והנשים פעלו למען הפצועים.

עם פיתוח התעשייה הכבדה בפיטסבורג גדלה הקהילה היהודית לכדי 2,000 נפש ב-1877, אז היו שם גם מהגרים מליטא. בימי חול היו רוכלים יהודיים סובבים ביישובים הסמוכים וחוזרים לעיר לשבתות ולחגים. בעקבות גל הפרעות ברוסיה משנות ה-80 ואילך הגיעו לפיטסבורג אלפי מהגרים יהודים חסרי-כל, ונקלטו בעיר בעזרתם הפעילה של ותיקי הקהילה. בין המהגרים החדשים היו אנשי מסורת בעלי-ידע רבים, והם טיפחו את החינוך המסורתי בקהילה, והקימו עדות אורתודוקסיות לפי ארצות מוצאם: רוסיה, פולין, או הונגריה, כולן על מוסדות הקהילה והתרבות שלהן.

בהנהגת יצחק מאיר וייז התכנסו בפיטסבורג בשנת 1885 חשובי הרבנים הרפורמיים באמריקה וניסחו את "מצע פיטסבורג", הצהרת עקרונות שהיתה נר לרגלי התנועה הרפורמית בארצות הברית עד 1937, כאשר תוקנה מיסודה לנוכח הנסיבות המשתנות.

ערב מלחמת-העולם הראשונה (1914 - 1918) כבר התרכזו בפיטסבורג כ-35,000 יהודים , וכמעט כפליים מזה עם הפסקת ההגירה ב-1925. באותו הזמן כבר פעלו בעיר סניפים רבים של "בני-ברית", חוגי פועלים בעלי נטייה סוציאליסטית, סניף של הועד היהודי האמריקני, ותנועה ציונית ערה בהשראת הרב אהרון אשינסקי.

אחרי המלחמה בא לידי ביטוי הדור של בני המהגרים, בעלי החינוך האנגלי התיכוני והגבוה. בעקבות זאת ירד מספר המתפללים בבתי-הכנסת ומספר התלמידים בחינוך הדתי, והאנגלית תפסה את מקום היידיש בחיי יום-יום.

עם התפתחות תעשיית הפלדה בפיטסבורג התרבו רשתות הכל-בו בעיר, ובעליהם היהודים - משפחות קאופמן, רוזנבאום, פראנק וסדר, היו גם בין מטפחי האמנות והתרבות בעיר. משקלם של היהודים בעיר הלך וגדל במערכות המשפט, בשלטון המקומי ובחינוך.

בתקופת המשבר הכלכלי הגדול בשנות השלושים השכילה הקהילה לדאוג לצרכיה בכוחות עצמה, וגם תרמה סכומי-עתק במסגרת הסיוע לקרבנות הנאציזם העולה.

אחרי מלחמת העולם השנייה (1939 - 1945) והלם השואה, קיבל החינוך העברי תנופה רבה, בתי-הכנסת הועברו לבניינים חדשים ונאים, והפעולה למען מדינת ישראל נעשתה מקובלת על כל שדרות הציבור היהודי בפיטסבורג.

בשנת 1976 חיו בפיטסבורג, לפי האומדן, 51,000 יהודים, רובם בפרברים החדשים. הנהגת הציבור הייתה בידי צאצאי המהגרים ממזרח-אירופה. עדת "רודף שלום", הגדולה והיוקרתית בעיר, שוב לא הייתה בשליטת המשפחות ה"גרמניות" בלבד.

יהודים היו מעורבים במערכת החינוך המקומית ורבים פעילים בתזמורת הסימפונית של פיטסבורג.

בין בני קהילת פיטסבורג היו אוטו שטרן, חתן פרס נובל לפיסיקה, המחזאי ג'ורג' קאופמן, יונה סאלק, ממציא הנסיוב נגד שיתוק-ילדים, והרב הרפורמי סלומון פריהוף.