חיפוש
הדפסה
שיתוף
הפריט שבחרת:
מקום
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות

קהילת יהודי סוטרן

סוטרן

Sötern

כפר במחוז סנקט-וונדל בסארלנד, גרמניה.

נוכחות יהודית ראשונה: בראשית המאה ה-17 (ייתכן שמוקדם יותר); שיא האוכלוסייה היהודית: 233 ב-1846; האוכלוסייה היהודית בשנת 1933: 90.

אין תיעוד ברור מתי הגיעו יהודים לסוטרן, אך ידוע בוודאות שזה היה לפני מלחמת שלושים השנים. בית כנסת ישן ומקווה, שקודשו בערך בשנת 1650, היו העתיקים ביותר באזור. הקהילה היהודית המודרנית של סוטרן הקימה בשנת 1830 בית ספר יהודי פרטי ובשנת 1840 – בית כנסת ברחוב הופשטאדן 30 (Hopstaedten 30).

לאחר שנת 1910, השנה בה הוכר בית הספר באופן רשמי כבית ספר ציבורי, לימד הרב מהופשטאדן את ילדי היהודים לימודי דת.

בשנת 1933 נופצו חלונות בית עסק בבעלות יהודית; מאוחר יותר נעצר הבעלים בגלל "הסתה קומוניסטית", ולאחר מכן הוא נעלם. ב"ליל הבדולח" (9 בנובמבר, 1938) נאלצו יהודים להרוס את פנים בית הכנסת ואת כלי הפולחן. עסקים ובתים נבזזו, יהודים הותקפו, בית הקברות חולל ומספר יהודים נשלחו לדכאו. 27 יהודי סוטרן היגרו ו-36 עברו להתגורר בגרמניה. באפריל 1942 גורשו 24 יהודים למזרח; וביולי 1942 גורשו 10 יהודים, אחרוני יהודי סוטרן, למחנה הריכוז הנאצי טרזיינשטאט. רק יהודי אחד (שהוא/היא היה נשוי/נשואה לנוצרי/ה) נשאר בסוטרן לאחר הגירושים. לפחות 65-60 יהודים מקומיים נספו בשואה.

בית הכנסת שופץ למבנה משולב למגורים ולמסחר לאחר המלחמה. בית העלמין היהודי בסוטרן שופץ בשנת 1946 וחולל בשנת 2008.

------------------------------

ערך זה פורסם לראשונה באנגלית באתר "בית אשכנז - בתי כנסת וקהילות שנחרבו בגרמניה" ונתרם למאגר המידע של מוזיאון העם היהודי באדיבות בית אשכנז.

סוג מקום:
כפר
מספר פריט:
16750408
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
מקומות קרובים:

פריטים קשורים:

עיר המבצר טוזין (בגרמנית - טרזיינשטאדט) שבצפון-מערב צ'כיה הוקמה בימי הקיסר יוזף השני ונקראה על שם אמו מריה-תרזה. ב-1941 תכננו הנאצים לרכז בטרזין את רוב יהודי הפרוטקטוראט של בוהמיה ומורביה וכן יהודים קשישים, ידועי שם ובעלי זכויות מיוחדות, ומשם להעבירם בהדרגה למחנות ההשמדה. ואכן, הם הפכו את העיר לגטו, ובין 4 לנובמבר 1941 ל-20 באפריל 1945 גירשו אליו כ-140,000 יהודים. בספטמבר 1942 הגיעה אוכלוסיית הגטו לשיא (53,000 נפש). מתוך היהודים שעברו בגטו מתו בו כ-33,000 ו-80,000 גורשו למחנות ההשמדה. בסתיו 1944 נותרו בטרזין 11,000 נפש בלבד.

רוב היהודים בטרזין היו מתבוללים, רבים מהם אמנים, סופרים ומלומדים, ובעזרתם התארגנו חיי תרבות אינטנסיביים: תזמורות, להקת אופרה, תיאטרון ובימות בידור וסאטירה. בהקמת הגטו ובהפעלתו ביקשו הגרמנים להסוות את השמדת יהודי אירופה מפני דעת הקהל בעולם, וזאת על ידי הצגת טרזין כיישוב יהודי לדוגמא.

סנקט ונדל

Sankt Wendel

עיירה בצפון מזרח חבל הסאר, בגרמניה.

נוכחות יהודית ראשונה: ב-1358 (ייתכן שמוקדם יותר); שיא האוכלוסייה היהודית: 143 ב-1923; האוכלוסייה היהודית בשנת 1933: לא ידועה (130 ב-1932).

התיעוד המוקדם ביותר של נוכחות יהודית בסנקט ונדל הוא משנת 1358. איננו יודעים מתי או מדוע יהודים עזבו את האזור, אך מהתיעוד ידוע לנו שרק בשנת 1862 הוקמה קהילה יהודית בסנקט ונדל. קהילת סנקט ונדל היהודית הוכרה רשמית בשנת 1920. היהודים התפללו בחדר תפילה, שהוקם בבית פרטי בשנת 1869, עד שנת 1902, אז הקהילה הקימה בית כנסת ברחוב קלסוויילר (Kelsweiler); בית הכנסת, בו היו מושבים ל-84 גברים ול-52 נשים, שופץ בשנת 1932. הקהילה תחזקה בית קברות (שקודש בשנת 1871), בית ספר ומקווה.

לאחר שחבל הסאר הוחזר במרץ 1935 לרייך הגרמני, עזבו רוב היהודים את החבל: 19 יהודים התגוררו בסנקט ונדל בשנת 1937, תשעה – בשנת 1938. ב"ליל הבדולח" (9 בנובמבר, 1938) נהרס פנים בית הכנסת, ולאחר מכן הבניין נשרף. העירייה רכשה את האתר, שכבר פונה מההריסות, בשנת 1942. ב-22 באוקטובר 1940 גורשו 4 היהודים האחרונים של סנקט ונדל למחנה הריכוז גורס בצרפת. לפחות 32 מיהודי סנקט ונדל נִספו בשואה.

בניין בית הכנסת לשעבר, שנמכר בשנת 1951 לאדם פרטי, הוסב לבניין מגורים, אליו הוצמד לוח זיכרון בשנת 1981. לפני כן, בשנת 1972, הוסר הלוט מעל אבן זיכרון בבית העלמין.

-----------------------------------

ערך זה פורסם לראשונה באנגלית באתר "בית אשכנז - בתי כנסת וקהילות שנחרבו בגרמניה" ונתרם למאגר המידע של מוזיאון העם היהודי באדיבות בית אשכנז.

 

Thalfang

A spa town in the Bernkastel-Wittlich district in Rhineland-Palatinate, Germany.

First Jewish presence: unknown; peak Jewish population: 113 in 1843 (21% of the total population); Jewish population in 1933: 37

The Jews of Thalfang and its nearby villages belonged to the community of Trier until 1920, when Thalfang was recognized as an independent Jewish community. Local Jews consecrated a cemetery in 1800 and a synagogue—it housed a schoolroom and a teacher’s apartment—in 1822 (renovated in 1867). Thirty-seven Jews lived in Thalfang in 1933. The Jews of Talling, Dhronecken, Berglicht and Deuselbach were affiliated with the Thalfang community. In 1938, 22 Jews still lived in Thalfang. On Pogrom Night (Nov. 9, 1938), rioters smashed the synagogue’s windows, threw out the benches and ritual objects and, in a particularly crude show of contempt, hurled the curtains and candle holders onto a nearby manure heap. The Jews themselves were forced to take the sacred books to the marketplace and burn them there. Thalfang’s Jewish cemetery was also desecrated that night. Twelve Jews emigrated, 19 relocated within Germany and nine, Thalfang’s last, were deported to the Lodz ghetto in October 1942. At least 21 Thalfang Jews perished in the Shoah. Several gravestones removed during the Nazi period were returned to the cemetery in 1945. In 1950, the Jewish regional community sold the synagogue building to a neighbor, who had it torn down in 1956. A memorial stone has been unveiled at the cemetery.

-------------------------------------------

This entry was originally published on Beit Ashkenaz - Destroyed German Synagogues and Communities website and contributed to the Database of the Museum of the Jewish People courtesy of Beit Ashkenaz.

במאגרי המידע הפתוחים
גניאולוגיה יהודית
שמות משפחה
קהילות יהודיות
תיעוד חזותי
מרכז המוזיקה היהודית
מקום
אA
אA
אA
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות
קהילת יהודי סוטרן

סוטרן

Sötern

כפר במחוז סנקט-וונדל בסארלנד, גרמניה.

נוכחות יהודית ראשונה: בראשית המאה ה-17 (ייתכן שמוקדם יותר); שיא האוכלוסייה היהודית: 233 ב-1846; האוכלוסייה היהודית בשנת 1933: 90.

אין תיעוד ברור מתי הגיעו יהודים לסוטרן, אך ידוע בוודאות שזה היה לפני מלחמת שלושים השנים. בית כנסת ישן ומקווה, שקודשו בערך בשנת 1650, היו העתיקים ביותר באזור. הקהילה היהודית המודרנית של סוטרן הקימה בשנת 1830 בית ספר יהודי פרטי ובשנת 1840 – בית כנסת ברחוב הופשטאדן 30 (Hopstaedten 30).

לאחר שנת 1910, השנה בה הוכר בית הספר באופן רשמי כבית ספר ציבורי, לימד הרב מהופשטאדן את ילדי היהודים לימודי דת.

בשנת 1933 נופצו חלונות בית עסק בבעלות יהודית; מאוחר יותר נעצר הבעלים בגלל "הסתה קומוניסטית", ולאחר מכן הוא נעלם. ב"ליל הבדולח" (9 בנובמבר, 1938) נאלצו יהודים להרוס את פנים בית הכנסת ואת כלי הפולחן. עסקים ובתים נבזזו, יהודים הותקפו, בית הקברות חולל ומספר יהודים נשלחו לדכאו. 27 יהודי סוטרן היגרו ו-36 עברו להתגורר בגרמניה. באפריל 1942 גורשו 24 יהודים למזרח; וביולי 1942 גורשו 10 יהודים, אחרוני יהודי סוטרן, למחנה הריכוז הנאצי טרזיינשטאט. רק יהודי אחד (שהוא/היא היה נשוי/נשואה לנוצרי/ה) נשאר בסוטרן לאחר הגירושים. לפחות 65-60 יהודים מקומיים נספו בשואה.

בית הכנסת שופץ למבנה משולב למגורים ולמסחר לאחר המלחמה. בית העלמין היהודי בסוטרן שופץ בשנת 1946 וחולל בשנת 2008.

------------------------------

ערך זה פורסם לראשונה באנגלית באתר "בית אשכנז - בתי כנסת וקהילות שנחרבו בגרמניה" ונתרם למאגר המידע של מוזיאון העם היהודי באדיבות בית אשכנז.

חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי

טלפנג
סנקט ונדל
טרזיינשטאט - טרזין

Thalfang

A spa town in the Bernkastel-Wittlich district in Rhineland-Palatinate, Germany.

First Jewish presence: unknown; peak Jewish population: 113 in 1843 (21% of the total population); Jewish population in 1933: 37

The Jews of Thalfang and its nearby villages belonged to the community of Trier until 1920, when Thalfang was recognized as an independent Jewish community. Local Jews consecrated a cemetery in 1800 and a synagogue—it housed a schoolroom and a teacher’s apartment—in 1822 (renovated in 1867). Thirty-seven Jews lived in Thalfang in 1933. The Jews of Talling, Dhronecken, Berglicht and Deuselbach were affiliated with the Thalfang community. In 1938, 22 Jews still lived in Thalfang. On Pogrom Night (Nov. 9, 1938), rioters smashed the synagogue’s windows, threw out the benches and ritual objects and, in a particularly crude show of contempt, hurled the curtains and candle holders onto a nearby manure heap. The Jews themselves were forced to take the sacred books to the marketplace and burn them there. Thalfang’s Jewish cemetery was also desecrated that night. Twelve Jews emigrated, 19 relocated within Germany and nine, Thalfang’s last, were deported to the Lodz ghetto in October 1942. At least 21 Thalfang Jews perished in the Shoah. Several gravestones removed during the Nazi period were returned to the cemetery in 1945. In 1950, the Jewish regional community sold the synagogue building to a neighbor, who had it torn down in 1956. A memorial stone has been unveiled at the cemetery.

-------------------------------------------

This entry was originally published on Beit Ashkenaz - Destroyed German Synagogues and Communities website and contributed to the Database of the Museum of the Jewish People courtesy of Beit Ashkenaz.

סנקט ונדל

Sankt Wendel

עיירה בצפון מזרח חבל הסאר, בגרמניה.

נוכחות יהודית ראשונה: ב-1358 (ייתכן שמוקדם יותר); שיא האוכלוסייה היהודית: 143 ב-1923; האוכלוסייה היהודית בשנת 1933: לא ידועה (130 ב-1932).

התיעוד המוקדם ביותר של נוכחות יהודית בסנקט ונדל הוא משנת 1358. איננו יודעים מתי או מדוע יהודים עזבו את האזור, אך מהתיעוד ידוע לנו שרק בשנת 1862 הוקמה קהילה יהודית בסנקט ונדל. קהילת סנקט ונדל היהודית הוכרה רשמית בשנת 1920. היהודים התפללו בחדר תפילה, שהוקם בבית פרטי בשנת 1869, עד שנת 1902, אז הקהילה הקימה בית כנסת ברחוב קלסוויילר (Kelsweiler); בית הכנסת, בו היו מושבים ל-84 גברים ול-52 נשים, שופץ בשנת 1932. הקהילה תחזקה בית קברות (שקודש בשנת 1871), בית ספר ומקווה.

לאחר שחבל הסאר הוחזר במרץ 1935 לרייך הגרמני, עזבו רוב היהודים את החבל: 19 יהודים התגוררו בסנקט ונדל בשנת 1937, תשעה – בשנת 1938. ב"ליל הבדולח" (9 בנובמבר, 1938) נהרס פנים בית הכנסת, ולאחר מכן הבניין נשרף. העירייה רכשה את האתר, שכבר פונה מההריסות, בשנת 1942. ב-22 באוקטובר 1940 גורשו 4 היהודים האחרונים של סנקט ונדל למחנה הריכוז גורס בצרפת. לפחות 32 מיהודי סנקט ונדל נִספו בשואה.

בניין בית הכנסת לשעבר, שנמכר בשנת 1951 לאדם פרטי, הוסב לבניין מגורים, אליו הוצמד לוח זיכרון בשנת 1981. לפני כן, בשנת 1972, הוסר הלוט מעל אבן זיכרון בבית העלמין.

-----------------------------------

ערך זה פורסם לראשונה באנגלית באתר "בית אשכנז - בתי כנסת וקהילות שנחרבו בגרמניה" ונתרם למאגר המידע של מוזיאון העם היהודי באדיבות בית אשכנז.

 

עיר המבצר טוזין (בגרמנית - טרזיינשטאדט) שבצפון-מערב צ'כיה הוקמה בימי הקיסר יוזף השני ונקראה על שם אמו מריה-תרזה. ב-1941 תכננו הנאצים לרכז בטרזין את רוב יהודי הפרוטקטוראט של בוהמיה ומורביה וכן יהודים קשישים, ידועי שם ובעלי זכויות מיוחדות, ומשם להעבירם בהדרגה למחנות ההשמדה. ואכן, הם הפכו את העיר לגטו, ובין 4 לנובמבר 1941 ל-20 באפריל 1945 גירשו אליו כ-140,000 יהודים. בספטמבר 1942 הגיעה אוכלוסיית הגטו לשיא (53,000 נפש). מתוך היהודים שעברו בגטו מתו בו כ-33,000 ו-80,000 גורשו למחנות ההשמדה. בסתיו 1944 נותרו בטרזין 11,000 נפש בלבד.

רוב היהודים בטרזין היו מתבוללים, רבים מהם אמנים, סופרים ומלומדים, ובעזרתם התארגנו חיי תרבות אינטנסיביים: תזמורות, להקת אופרה, תיאטרון ובימות בידור וסאטירה. בהקמת הגטו ובהפעלתו ביקשו הגרמנים להסוות את השמדת יהודי אירופה מפני דעת הקהל בעולם, וזאת על ידי הצגת טרזין כיישוב יהודי לדוגמא.