חיפוש
הדפסה
שיתוף
הפריט שבחרת:
1 \ 14
נמחקו
נוספו
מקום
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות

קהילת יהודי קארלובי וארי

קארלובי וארי KARLOVY VARY

(בגרמנית KARLSBAD)

עיר על הנהר טפל (TEPL) בחבל הסודטים, מערב בוהמיה, צ'כיה.


קארלסבאד נקראה על שם קארל ה-IV, קיסר "האימפריה הגרמנית הרומית הקדושה", שבנה במקום עיירה בשנת 1370 סביב המעיינות העשירים במינרלים. לימים התפתחה העיירה לעיר מרפא, ומ-1526 השתייכה לקיסרות אוסטריה-הונגריה.

ב-1759 נשרפו רוב בתי העיר. העיר נבנתה מחדש, ומבני אבן מפוארים באו במקום בתי העץ.

בין שתי מלחמות העולם הייתה העיר חלק מהרפובליקה הצ'כוסלובקית ונקראה בשם קארלובי וארי, בין השנים 1945-1938 סופחה לגרמניה ואחר כך שבה לרפובליקה הצ'כוסלובקית.

יהודים באו לעיר כמקום מרפא כבר במאה ה-16. במאות ה-17 וה-18 הלך מספרם וגדל. הותר ליהודים להשתמש במרחצאות בין מאי לספטמבר ובמועדים אחרים על-פי הוראת רופא. בשנת 1800 נפתחה מעדה כשרה, והתפרסמה כ"מטבח של דוד מוזר" (MOSER). אישים כמו המשורר הגרמני גיתה (GOETHE) ובני משפחת רוטשילד (ROTHSCHILD) היו רשומים בספר האורחים. ב-1847 נפתחה במקום אכסניה לחולים יהודים מעוטי יכולת.

עשרות שנים ניסו יהודים להשתקע בעיר והיו במאבק עם פרנסיה, שהחזיקו מסמך (PRIVILEGIUM) משנת 1499 של קיסר בוהמיה והונגריה ולאדיסלאב, שהעניק להם את הזכות לאסור התיישבות יהודים בעיר. יהודים התיישבו בקארלסבאד רק אחרי תקנה של הקיסר פראנץ יוזף ה-I משנת 1849, שנתנה לנתיני הקיסרות זכות לבחירת מקום מגורים. בעקבות זאת עברו לקארלסבאד יהודים בעלי אמצעים מקהילות ותיקות בסביבה, שהגדולה בהן הייתה ליכטנשטאדט (LICHTENSTADT).

במשך שנים סירבו שלטונות העיר לאשר בניית בית כנסת וקידוש בית עלמין. הקהילה הוכרה רשמית בשנת 1869, ורק באותה השנה, בעקבות ערעור למשרד החינוך והתרבות, התאפשר קידוש בית עלמין יהודי ליד בית העלמין הכללי. ב-1870 נבחר רב הקהילה הראשון הרב א' אופנהיימר (OPPENHEIMER). בית הכנסת נחנך ב-4 בספטמבר 1877.

פרופסור איגנץ ציגלר (ZIEGLER), התמנה לרב ב-1888 ובמשך חמישים שנה הוא עמד בראש הקהילה. הרב כתב ספרים רבים, אסף תרומות להקמת בית הבראה ליהודים מחוסרי אמצעים ומדי שנה בשנה, במשך חודש ימים, איפשר טיפול במאות חולים עניים. הוא תרם גם להקמת מוסדות סיוע וסעד. על פעילותו למען הציבור העניק לו הקיסר פראנץ יוסף אות הצטיינות.

ב-1869 היו בקהילה כ-100 משפחות. לפני מלחמת העולם הראשונה ובמהלכה התיישבו בעיר יהודים רבים מגליציה, וב-1921 עלה מספר היהודים ל-2,650. הקהילה נהייתה לאחת הגדולות בבוהמיה. בין מוסדותיה היו: "חברה קדישא", ארגון נשים, עד מלחמת העולם הראשונה לשכה של "בני ברית", ארגון "אחדות" ובית אבות. במשך השנים היו שם חמישה בתי תפילה.

שפת היהודים הייתה גרמנית. הילדים למדו בבתי ספר כלליים בגרמנית או בצ'כית, שם היו גם שעורי דת. מספר היהודים שלמדו במוסדות לחינוך גבוה בעיר, היה גבוה ממספרם היחסי באוכלוסייה.

בשנת 1922 היה א' רוזנפלד (ROSENFELD) נשיא הקהילה, וכמזכיר שימש ב' וייסמאנדל (WEISMANDEL).

סוחרים יהודים מכפרי הסביבה היו בקשרי מסחר עם תושבי קארלסבאד שנים רבות לפני יסוד הקהילה, אך לרוכלים יהודים לא הייתה דריסת רגל בעיר עד שנת 1793. אחרי קבלת זכויות אזרח השתתפו אנשי הקהילה השתתפות פעילה בכלכלת קארלסבאד, והיו ביניהם סוחרים, רופאים, עורכי דין, מהנדסים ועוד. באמצע המאה ה-19 חקר את המים המינראלים במקום ד"ר יוסף סגן (SEEGEN) והודות למחקריו פותחו אמצעי המרפא. מפעל לייצור שמנים מן הצומח היה בבעלות בן הקהילה צלמכר (ZELMACHER).

יחסי שכנות תקינים שררו בין הקהילה היהודית לבין שאר התושבים, היהודים היו מעורים בחיי התרבות בעיר בעיקר בתיאטרון ובמוסיקה. במלחמת העולם הראשונה נפלו בקרבות תשעה מיהודי קארלסבאד.

אחרי המלחמה, עם הקמת הרפובליקה הצ'כוסלובקית, חששו היהודים, כשאר התושבים בעלי תרבות גרמנית, מן הלאומנים הצ'כים.

יהודים ארגנו הגנה עצמית והציבו משמרות במבואות העיר יומם ולילה. בשנת 1919 רצחו חיילים צ'כים שנכנסו לעיר את בן הקהילה אלפרד האן (HAHN).

פעילות ציונית החלה במקום עוד לפני מלחמת העולם הראשונה וחודשה בתום המלחמה ביזמת ד"ר רוברט נויבאואר (NEUBAUER).

בשנת 1921 התקיימו בקארלסבאד, אז קארלובי וארי, הוועידה העולמית של "המזרחי", הקונגרס הציוני העולמי ה-12, וב-1923 הקונגרס ה-13. העיר נהפכה למרכז אזורי לפעילות הציונית. לקראת הבחירות לקונגרס הציוני ה-ט"ו (1927) נרכשו בעיר 401 שקלים וב-1937, בבחירות לקונגרס הציוני ה-כ' הצביעו 213 מיהודי קארלובי וארי. בין תנועות הנוער הציוניות בעיר היו: "מכבי", "בני עקיבא" ו"תכלת לבן", ומקצת חבריהן עלו לארץ ישראל.

בשנת 1924 נהפכה העיר למרכז אזורי של אגודת הספורט "מכבי".

גם ה"ציונים כלליים" ו"אגודת ישראל" פתחו סניפים בעיר.

ב-1931 נבחר ד"ר אלפרד לוונשטיין (LOWENSTEIN) לוועדה המרכזית של "המפלגה היהודית", במסגרתה דנו בנושא האוטונומיה הלאומית היהודית בהנחיית ד"ר צולשן (ZOLLSCHAN).

ב-1937, בבחירות לקונגרס הציוני ה-20, הצביעו 213 מבני הקהילה. בין היהודים בעלי השם, ילידי קארלסבאד היו: הסופרים-במאים היינריך פישר (FISCHER) וברונו אדלר (ADLER), שניהם עבדו לימים ב-.B.B.C; המנצח פראנץ אלרס (ALLERS פעל אחרי זמן בארה"ב), הפסנתרנית אדית קראוס (KRAUS) עלתה לימים לארץ ישראל והמלחין-ומנצח בתיאטרון המקומי ואלטר קאופמן (KAUFMANN).

ב-1930 חיו בקארלובי וארי 2,120 יהודים.


תקופת השואה

כשנה וחצי לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (1 בספטמבר 1939), מתחילת שנת 1938, גברה בעיר הדרישה להחרים עסקים וחברות של יהודים. בעקבות הסכם מינכן, מספטמבר אותה שנה, סופח חבל הסודטים וקארלוב וארי בתוכו, לגרמניה, והרפובליקה הצ'כוסלובקית התפרקה. רוב יהודי העיר עקרו אחרי ספוח החבל לפראג. בנובמבר אותה שנה הוצת בית הכנסת על פי פקודה מגרמניה. היהודים שעדיין נותרו במקום הועברו למחנה באספנטור (ESPENTHOR) וגורשו לתחומי צ'כיה (בוהמיה ומוראוויה) שלא סופחו לרייך. מעטים הצליחו לעלות לארץ ישראל או להגר לארצות שמעבר לים.

צ'כיה נהפכה במארס 1939 לפרוטקטוראט של גרמניה. לימים מצאו רוב יהודי קארלובי וארי את מותם במחנה הריכוז טרזין (TEREZIN היא THERESIENSTADT) ובמחנה ההשמדה אושוויץ (AUSCHWITZ), לשם גורשו עם שאר יהודי צ'כיה. בין ה-25 בנובמבר 1942 ל-7 במארס 1945 גורשו 167 יהודים מקארלובי וארי לטרזין.

אחרי המלחמה חזרו לעיר מעטים מאנשי הקהילה, אליהם הצטרפו יהודים מקארפאטורוס. יחד היו כ-500 נפש, מהם רק %10 צאצאי הקהילה המקורית. החיים היהודים חודשו בראשות הרב ברנארד פארקאש (FARKAS), נפתח בית תפילה בבית הקהילה ברחוב וז'דלניה VRDELNIA) 35), שם היו נוסף למשרדי הקהילה גם מסעדה כשרה, מקווה טהרה וחדר קריאה. לקהילה היו גם חזן ושוחט. גם כ-100 יהודי מריאנסקה לאז'נה (MARIANSKE LAZ'NE בגרמנית MARIENBAD) השתייכו לקהילת קארלסבאד, רובם היו נצרכי סעד ועבורם הקימה הקהילה בית אבות. ב-1948 חיו בעיר 971 יהודים.

ב-1956 הוקם, במקום שעמד בית הכנסת, לוח זכרון לזכר חללי השואה. ב-1970 עדיין הייתה קהילה יהודית פעילה בעיר.
סוג מקום:
עיירה
מספר פריט:
166373
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
מקומות קרובים:

פריטים קשורים:
קבוצת נופשים יהודים בעיירת המרפא
קארלובי וארי (קארלסבאד), צ'כוסלובקיה 1925.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות ד"ר בנימין סלמון, תל אביב)
ויסיה לוטרינגר, סטודנטית לרפואה באוניברסיטה של למברג,
עם בני משפחה בחופשה בקרלסבאד.
בוהמיה, 1910 בקירוב.
צילום: סטודיו "אדל".
הבניין שבו התקיים הקונגרס הציוני ה-13.
קרלובי וארי, (קרלסבד), צ'כוסלובקיה, 1923.
הקונגרס התקיים לאחר שחבר הלאומים אישר את
המנדט הבריטי על ארץ ישראל)
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות אמי הרמן, ירושלים)
מזכירות הקונגרס הציוני ה 13 בקארלסבאד,
צ'כוסלובקיה 1923.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות עדנה בוכמן)
מר דנציגר קליין (משמאל) וחברים בעיירת הנופש
קראלובי וארי (קארלסבאד), צ'כוסלובקיה, 1936
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות משפחת קליין, ישראל)
מלכה ויהודה שניידרוביץ בחברת ציפורה וזאב זייצוב
בנופש בקארלובי וארי (קארלסבאד),
צ'כוסלובקיה, 1935.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות ליאורה שני, ישראל)
בית הכנסת החדש,
קארלובי וארי (קארלסבאד), צ'כוסלובקיה, 1930 בקירוב
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות)
נופשים יהודיים בקארלסבאד (קארלובי וארי),
צ'כוסלובקיה 1928.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות חנן קרשאי, ישראל)
הקונגרס הציוני ה-13
קרלסבד (קרלוביוורי), צ'כוסלובקיה, 1923
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות בתיה גמזו)
חיים יואכים ופפי יוזפינה ליברמן ובתם אנטונינה בנופש,
קארלובי וארי (קרלסבאד), צ'כוסלובקיה, 1930.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות אלינוער פליוב, ישראל)