חיפוש
הדפסה
שיתוף
הפריט שבחרת:
מקום
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות

קהילת יהודי טלפנג

Thalfang

A spa town in the Bernkastel-Wittlich district in Rhineland-Palatinate, Germany.

First Jewish presence: unknown; peak Jewish population: 113 in 1843 (21% of the total population); Jewish population in 1933: 37

The Jews of Thalfang and its nearby villages belonged to the community of Trier until 1920, when Thalfang was recognized as an independent Jewish community. Local Jews consecrated a cemetery in 1800 and a synagogue—it housed a schoolroom and a teacher’s apartment—in 1822 (renovated in 1867). Thirty-seven Jews lived in Thalfang in 1933. The Jews of Talling, Dhronecken, Berglicht and Deuselbach were affiliated with the Thalfang community. In 1938, 22 Jews still lived in Thalfang. On Pogrom Night (Nov. 9, 1938), rioters smashed the synagogue’s windows, threw out the benches and ritual objects and, in a particularly crude show of contempt, hurled the curtains and candle holders onto a nearby manure heap. The Jews themselves were forced to take the sacred books to the marketplace and burn them there. Thalfang’s Jewish cemetery was also desecrated that night. Twelve Jews emigrated, 19 relocated within Germany and nine, Thalfang’s last, were deported to the Lodz ghetto in October 1942. At least 21 Thalfang Jews perished in the Shoah. Several gravestones removed during the Nazi period were returned to the cemetery in 1945. In 1950, the Jewish regional community sold the synagogue building to a neighbor, who had it torn down in 1956. A memorial stone has been unveiled at the cemetery.

-------------------------------------------

This entry was originally published on Beit Ashkenaz - Destroyed German Synagogues and Communities website and contributed to the Database of the Museum of the Jewish People courtesy of Beit Ashkenaz.

סוג מקום:
עיירה
מספר פריט:
152494
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
מקומות קרובים:

פריטים קשורים:
Rabbi

Born in Thalfang, near Trier, he studied in yeshivot and at various German universities. By 1840 he was rabbi in Dessau but in 1843 moved to Luxembourg where he was chief rabbi for 22 years. He was opposed to Zionism and among his reforms favored a Sunday Sabbath. In 1866 Hirsch succeeded the prestigious Reform leader David Einhorn at Keneseth Israel in Philadelphia. He was an outspoken participant at Reform rabbinical conferences. He was the author of The Religious Philosophy of the Jews in which he contrasted Judaism with Christianity, holding that both are 'absolute religions'.
Rabbi

Born in Thalfang, near Trier, he studied in yeshivot and at various German universities. By 1840 he was rabbi in Dessau but in 1843 moved to Luxembourg where he was chief rabbi for 22 years. He was opposed to Zionism and among his reforms favored a Sunday Sabbath. In 1866 Hirsch succeeded the prestigious Reform leader David Einhorn at Keneseth Israel in Philadelphia. He was an outspoken participant at Reform rabbinical conferences. He was the author of The Religious Philosophy of the Jews in which he contrasted Judaism with Christianity, holding that both are 'absolute religions'.

סוטרן

Sötern

כפר במחוז סנקט-וונדל בסארלנד, גרמניה.

נוכחות יהודית ראשונה: בראשית המאה ה-17 (ייתכן שמוקדם יותר); שיא האוכלוסייה היהודית: 233 ב-1846; האוכלוסייה היהודית בשנת 1933: 90.

אין תיעוד ברור מתי הגיעו יהודים לסוטרן, אך ידוע בוודאות שזה היה לפני מלחמת שלושים השנים. בית כנסת ישן ומקווה, שקודשו בערך בשנת 1650, היו העתיקים ביותר באזור. הקהילה היהודית המודרנית של סוטרן הקימה בשנת 1830 בית ספר יהודי פרטי ובשנת 1840 – בית כנסת ברחוב הופשטאדן 30 (Hopstaedten 30).

לאחר שנת 1910, השנה בה הוכר בית הספר באופן רשמי כבית ספר ציבורי, לימד הרב מהופשטאדן את ילדי היהודים לימודי דת.

בשנת 1933 נופצו חלונות בית עסק בבעלות יהודית; מאוחר יותר נעצר הבעלים בגלל "הסתה קומוניסטית", ולאחר מכן הוא נעלם. ב"ליל הבדולח" (9 בנובמבר, 1938) נאלצו יהודים להרוס את פנים בית הכנסת ואת כלי הפולחן. עסקים ובתים נבזזו, יהודים הותקפו, בית הקברות חולל ומספר יהודים נשלחו לדכאו. 27 יהודי סוטרן היגרו ו-36 עברו להתגורר בגרמניה. באפריל 1942 גורשו 24 יהודים למזרח; וביולי 1942 גורשו 10 יהודים, אחרוני יהודי סוטרן, למחנה הריכוז הנאצי טרזיינשטאט. רק יהודי אחד (שהוא/היא היה נשוי/נשואה לנוצרי/ה) נשאר בסוטרן לאחר הגירושים. לפחות 65-60 יהודים מקומיים נספו בשואה.

בית הכנסת שופץ למבנה משולב למגורים ולמסחר לאחר המלחמה. בית העלמין היהודי בסוטרן שופץ בשנת 1946 וחולל בשנת 2008.

------------------------------

ערך זה פורסם לראשונה באנגלית באתר "בית אשכנז - בתי כנסת וקהילות שנחרבו בגרמניה" ונתרם למאגר המידע של מוזיאון העם היהודי באדיבות בית אשכנז.