חיפוש
הדפסה
שיתוף
הפריט שבחרת:
1 \ 2
נמחקו
נוספו
מקום
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות

קהילת יהודי קוויבק

קוויבק

עיר בקנדה.


עד לכיבוש הבריטי (1759) נאסר על יהודים ועל פרוטסטאנטים להתגורר בקוויבק. מעטים הגיעו בשנות ה-60 למאה ה- 18, ובסוף המאה כבר מוצאים יהודי, ג'והן פראנקס, מפקד על פלוגת מכבי-האש המקומית.

אברהם ג'וזף, בנו של חלוץ הצי המסחרי בקנדה, הנרי ג'וזף, השתקע בקוויבק ב-1832. היה חבר מועצת העירייה ועסק בבנקאות. צאצאיו מילאו תפקיד מרכזי בפיתוח חיי הכלכלה והתרבות במקום. היהודי זיגמונד מוהר, מהנדס חשמל יליד גרמניה, יזם את הקמת מפעלי החשמל בעיר ובסביבה.

באמצע המאה ה-19 ישבו בעיר כמאה יהודים, בתחילת המאה העשרים ישבו 300, וב-1931 - 436. בית-כנסת ראשון הוקם ב-1892; בית- כנסת חדש נחנך ב-1945, באיזור מגורים חדש.

ב-1969 התגוררו בקוויבק 500 יהודים, רובם בניהם ובני-בניהם של מהגרים מארצות מזרח אירופה. %63.6 מהם ילידי קנדה, ו-%65 מבין ילידי החוץ השתקעו בעיר לפני מלחמת-העולם השנייה. %80 מיהודי המקום עוסקים במסחר, יתרם יצרני הלבשה ובעלי מקצועות חופשיים. מוריס פולאק, מייסד חנות הכל-בו הגדולה בעיר, תרם רבות למוסדות יהודיים ולמוסדות קאתוליים בקנדה ובישראל.
סוג מקום:
עיר
מספר פריט:
134112
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
מקומות קרובים:

פריטים קשורים:
קבלת שבת תחת כיפת השמיים במחנה "מסד"
לדוברי עברית, לורנטיינס, קוויבק, קנדה, 1947
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות אהרן הורוביץ, טורונטו)
מיכאל סימון, הקונסול הכללי של ישראל, ואשתו
מתקבלים בשער מחנה דוברי העברית "מסד"
בהרי לורנטיינס, מחוז קוויבק, קנדה, 1957
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות אהרן הורוביץ, טורונטו)

Vily Juster (1924-2001), architect, designer and painter, born in Iasi, Romania. He studied at the Ion Mincu Faculty of Architecture in Bucharest. Between 1949 and 1973 he designed a series of large-scale buildings in Romania, including Stadionul Național stadium (first known as Stadionul 23 August) in Bucharest (1953) as well as holiday hotels, apartment blocks made of prefabricated materials, etc.

He left Romania and immigrated to Canada, settling in Montreal. From 1974 to 1990, he carried out important architectural works in France and Canada. After his retirement, he dedicated himself entirely to painting, becoming, since 1984, a member of the Painting Council of Québec, holding the position of vice-president of the Painting Council of the same city between 1991-1996. He had nine solo exhibitions and over 28 group exhibitions. In 1999 he produced a retrospective of architecture and painting which he exhibited at Mc Gill University in Montreal. Juster died in Montreal. 

Marcel Adams (born Marcel Meir Abramovici) (1920-2020), real estate investor and billionaire who made his fortune building shopping malls, born in Piatra Neamt, Romania. During the Holocaust he was deported to a forced labor camp for three years. He managed to escape in 1944 and fled to Turkey and then immigrated to the Land of Israel settling in Pardes Hana. Adams took part in the battle for Beer Sheva during Israel’s War of Independence in 1948. He moved to Canada in 1951 and first settled in Quebec City. A tanner by training, he earned a living trading animal hides over the phone before eventually investing his savings into an apartment building for a 70% return. Since 1955 he was involved in the real estate business and in 1958 he founded Iberville Developments, a company that started developing malls. From the first mall opened in 1959, his company went on to own over 100 properties in the 2010s and Adams entered the Forbes’ list of wealthiest people in 2017 with a fortune estimated at US$ 1.5 billion. His philanthropic activities include the founding of the imaging and magnetic resonance unit to the Jewish General Hospital in Montreal. The Marcel and Annie Adams Foundation also set up the Human Brain Medical Research Center at Tel Aviv University. He died in Montreal, Canada, where he was living since 1966.  

Quebec

A province in eastern Canada, predominantly French-speaking. Quebec is the home of the longest-established Jewish community in Canada. 

Canada

A country in the northern part of North America. 

21st Century

Estimated Jewish population in 2018: 390,000 out of 37,000,000 (1%). Canada has the fourth largest Jewish population in the world. It is generally regarded as the fastest growing Jewish community outside Israel. The majority of the Jewish population of Canada is concentrated in the greater area of the largest cities: Toronto, Montreal, Vancouver, and Ottawa. Smaller communities exists all over the country, including Winnipeg, MB, traditionally called "Jerusalem of Canada".  

Centre for Israel and Jewish Affairs (CIJA) is the main umbrella organization supporting the numerous Jewish Federations and communities in Canada. Established in 2011, CIJA consolidated and included various Jewish organizations, most notably the former Canadian Jewish Congress (CJC). 

Mainly of Ashkenazi background with significant Sephardi and Mizrahi communities located chiefly in Montreal greater area, most Jews of Canada belong to the main steams of Judaism with the Conservative and Orthodox movements sharing each about 40% of the Jewish population while the remaining 20% belong to the Reform movement.   

מונטריאול Montreal

בירת מחוז קוויבק; הגדולה בערי קנדה.


יהודים הגיעו למונטריאול כקצינים ואפסנאים בצבא הבריטי ב- 1760, עם הגנראל אמהרסט, והיו מהם שהשתקעו בה אחרי כניעתה לבריטים כסוחרי פרוות, יבואנים ויצואנים. לימים הצטרפו אליהם קרובי משפחה וידידים מאנגליה ומניו-יורק. אלה היו צאצאי אנוסים יוצאי ספרד ופורטוגאל, והקימו בדצמבר 1768 בית-כנסת בשם "שארית ישראל" דוגמת זה שהיה להם בניו-יורק. רבה הראשון של "שארית ישראל" היה יעקב רפאל כהן, מהגר מאנגליה. הרב הספרדי הראשון שישב קבע בקנדה ואף תפס מקום בולט גם בחיי הציבור הלא-יהודי היה אברהם דה סולה (1882-1847), נכדו של חכם העדה הספרדית בלונדון רפאל מלדולה. הוא גם היה יהודי ראשון בקנדה שקיבל תואר כבוד באוניברסיטת מק-גיל. אחריו כיהן בנו הבכור אהרן דוד מלדולה דה סולה (עד 1918). יוצאי גרמניה ופולין "בשארית ישראל" פרשו ב- 1858 והקימו עדה אשכנזית שנקראה כעבור זמן בשם "שער השמים".

מספר בתי-הכנסת במונטריאול גדל במיוחד אחרי מלחמת-העולם השנייה. והגיע ל- 33-40 אורתודוכסיים, 3 קונסרבאטיביים, 3 רפורמיים, ואחד של תנועת ה"רקונסטראקשן" מיסודו של הרב מרדכי קפלן. להבדיל ממחוזות אחרים בקנדה אין במונטריאול בתי-ספר ציבוריים כלליים, ושתי רשתות החינוך המוכרות על פי חוק משנת 1867 מופקדות בידי הקאתולים והפרוטסטאנטים. מסי החינוך שנגבים מיהודים מופנים לוועד החינוך הפרוטסטאנטי וילדי היהודים רשאים לבקר בבתי-הספר הפרוטסטאנטיים ולקבל פטור משעורי דת לדרישת ההורים. רק ב-1968 צורפו חמישה נציגים יהודיים לוועד החינוך הפרוטסטאנטי, והוסכם על תמיכה בבתי-הספר היהודיים הפרטיים, לאחר שיוכיחו שרמתם אינה נופלת מזו של המוסדות הנוצריים. ב-1969 למדו 5,000 ילדים יהודים בבתי-ספר מסוג זה, ואילו 17,000 למדו בבתי- הספר היסודיים והתיכוניים של הפרוטסטאנטים.

תוך מאה שנה גדלה האוכלוסיה היהודית במונטריאול מ-400 ליותר מ- 102,700 ב-1961 (כ-%5 מכלל האוכלוסיה), הקבוצה האתנית השלישית בגודלה בשטח העירוני, אחרי בני המוצא הצרפתי (%64) והאנגלו-קלטי (%18.9). כ-%57 של יהודי מונטריאול ב-1961 היו ילידי קנדה, %11.7 ילידי פולין, %10 רוסיה, %4.4 רומניה, %3.6 הונגאריה, %2.3 ארצות-הברית, %1.6 אנגליה, %4.4 ארצות אחרות באירופה, %5.1 ארצות אחרות בעולם. יותר ממחציתם הצהירו על אנגלית כשפת-אמם ויותר מ-%30 - על אידיש. פחות משליש עסקו במסחר, %22 בתעשיה, %16 בפקידות, %13 במקצועות החופשיים, %12 בשירותים, %2 בתחבורה, %1 בבנייה ו-%1 בעבודה שחורה.

במונטריאול שוכנים מרכזי רוב הארגונים הארציים ביהדות קנדה, בנוסף למוסדות המקומיים הפועלים בתחומי החברה, התרבות והעזרה ההדדית. עורך-הדין היהודי לאצארוס פיליפס נתמנה חבר הסנאט הקנדי ב- 1969, ושנה לאחר-מכן נבחר ויקטור גולדבלום לשר יהודי ראשון בממשלת מחוז קוויבק.

בשנת 1970 היה מספר תושבי מונטריאול שניים ורבע מיליון; באותה השנה התגוררו בשטח המטרופולין 125,000 יהודים. קהילת מונטריאול הייתה אז הקהילה הוותיקה והגדולה ביותר בקנדה.

בשנת 1997 ישבו במונטריאול 100.000 יהודים, הקהילה הייתה השנייה בגודלה אחרי טורונטו.
במאגרי המידע הפתוחים
גניאולוגיה יהודית
שמות משפחה
קהילות יהודיות
תיעוד חזותי
מרכז המוזיקה היהודית
מקום
אA
אA
אA
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות
קהילת יהודי קוויבק
קוויבק

עיר בקנדה.


עד לכיבוש הבריטי (1759) נאסר על יהודים ועל פרוטסטאנטים להתגורר בקוויבק. מעטים הגיעו בשנות ה-60 למאה ה- 18, ובסוף המאה כבר מוצאים יהודי, ג'והן פראנקס, מפקד על פלוגת מכבי-האש המקומית.

אברהם ג'וזף, בנו של חלוץ הצי המסחרי בקנדה, הנרי ג'וזף, השתקע בקוויבק ב-1832. היה חבר מועצת העירייה ועסק בבנקאות. צאצאיו מילאו תפקיד מרכזי בפיתוח חיי הכלכלה והתרבות במקום. היהודי זיגמונד מוהר, מהנדס חשמל יליד גרמניה, יזם את הקמת מפעלי החשמל בעיר ובסביבה.

באמצע המאה ה-19 ישבו בעיר כמאה יהודים, בתחילת המאה העשרים ישבו 300, וב-1931 - 436. בית-כנסת ראשון הוקם ב-1892; בית- כנסת חדש נחנך ב-1945, באיזור מגורים חדש.

ב-1969 התגוררו בקוויבק 500 יהודים, רובם בניהם ובני-בניהם של מהגרים מארצות מזרח אירופה. %63.6 מהם ילידי קנדה, ו-%65 מבין ילידי החוץ השתקעו בעיר לפני מלחמת-העולם השנייה. %80 מיהודי המקום עוסקים במסחר, יתרם יצרני הלבשה ובעלי מקצועות חופשיים. מוריס פולאק, מייסד חנות הכל-בו הגדולה בעיר, תרם רבות למוסדות יהודיים ולמוסדות קאתוליים בקנדה ובישראל.
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
קבלת שבת תחת כיפת השמיים במחנה קיץ של "מסד", לורנטיינס, מחוז קוויבק, קנדה, 1947
קבלת שבת תחת כיפת השמיים במחנה "מסד"
לדוברי עברית, לורנטיינס, קוויבק, קנדה, 1947
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות אהרן הורוביץ, טורונטו)
הקונסול הכללי של ישראל מבקר במחנה הקיץ של תנועת "מסד" בהרי לורנטיינס, מחוז קוויבק, קנדה, 1957
מיכאל סימון, הקונסול הכללי של ישראל, ואשתו
מתקבלים בשער מחנה דוברי העברית "מסד"
בהרי לורנטיינס, מחוז קוויבק, קנדה, 1957
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות אהרן הורוביץ, טורונטו)
וילי יוסטר

Vily Juster (1924-2001), architect, designer and painter, born in Iasi, Romania. He studied at the Ion Mincu Faculty of Architecture in Bucharest. Between 1949 and 1973 he designed a series of large-scale buildings in Romania, including Stadionul Național stadium (first known as Stadionul 23 August) in Bucharest (1953) as well as holiday hotels, apartment blocks made of prefabricated materials, etc.

He left Romania and immigrated to Canada, settling in Montreal. From 1974 to 1990, he carried out important architectural works in France and Canada. After his retirement, he dedicated himself entirely to painting, becoming, since 1984, a member of the Painting Council of Québec, holding the position of vice-president of the Painting Council of the same city between 1991-1996. He had nine solo exhibitions and over 28 group exhibitions. In 1999 he produced a retrospective of architecture and painting which he exhibited at Mc Gill University in Montreal. Juster died in Montreal. 

מרסל אדמס

Marcel Adams (born Marcel Meir Abramovici) (1920-2020), real estate investor and billionaire who made his fortune building shopping malls, born in Piatra Neamt, Romania. During the Holocaust he was deported to a forced labor camp for three years. He managed to escape in 1944 and fled to Turkey and then immigrated to the Land of Israel settling in Pardes Hana. Adams took part in the battle for Beer Sheva during Israel’s War of Independence in 1948. He moved to Canada in 1951 and first settled in Quebec City. A tanner by training, he earned a living trading animal hides over the phone before eventually investing his savings into an apartment building for a 70% return. Since 1955 he was involved in the real estate business and in 1958 he founded Iberville Developments, a company that started developing malls. From the first mall opened in 1959, his company went on to own over 100 properties in the 2010s and Adams entered the Forbes’ list of wealthiest people in 2017 with a fortune estimated at US$ 1.5 billion. His philanthropic activities include the founding of the imaging and magnetic resonance unit to the Jewish General Hospital in Montreal. The Marcel and Annie Adams Foundation also set up the Human Brain Medical Research Center at Tel Aviv University. He died in Montreal, Canada, where he was living since 1966.  

קוויבק

Quebec

A province in eastern Canada, predominantly French-speaking. Quebec is the home of the longest-established Jewish community in Canada. 

קנדה

Canada

A country in the northern part of North America. 

21st Century

Estimated Jewish population in 2018: 390,000 out of 37,000,000 (1%). Canada has the fourth largest Jewish population in the world. It is generally regarded as the fastest growing Jewish community outside Israel. The majority of the Jewish population of Canada is concentrated in the greater area of the largest cities: Toronto, Montreal, Vancouver, and Ottawa. Smaller communities exists all over the country, including Winnipeg, MB, traditionally called "Jerusalem of Canada".  

Centre for Israel and Jewish Affairs (CIJA) is the main umbrella organization supporting the numerous Jewish Federations and communities in Canada. Established in 2011, CIJA consolidated and included various Jewish organizations, most notably the former Canadian Jewish Congress (CJC). 

Mainly of Ashkenazi background with significant Sephardi and Mizrahi communities located chiefly in Montreal greater area, most Jews of Canada belong to the main steams of Judaism with the Conservative and Orthodox movements sharing each about 40% of the Jewish population while the remaining 20% belong to the Reform movement.   

מונטריאול
מונטריאול Montreal

בירת מחוז קוויבק; הגדולה בערי קנדה.


יהודים הגיעו למונטריאול כקצינים ואפסנאים בצבא הבריטי ב- 1760, עם הגנראל אמהרסט, והיו מהם שהשתקעו בה אחרי כניעתה לבריטים כסוחרי פרוות, יבואנים ויצואנים. לימים הצטרפו אליהם קרובי משפחה וידידים מאנגליה ומניו-יורק. אלה היו צאצאי אנוסים יוצאי ספרד ופורטוגאל, והקימו בדצמבר 1768 בית-כנסת בשם "שארית ישראל" דוגמת זה שהיה להם בניו-יורק. רבה הראשון של "שארית ישראל" היה יעקב רפאל כהן, מהגר מאנגליה. הרב הספרדי הראשון שישב קבע בקנדה ואף תפס מקום בולט גם בחיי הציבור הלא-יהודי היה אברהם דה סולה (1882-1847), נכדו של חכם העדה הספרדית בלונדון רפאל מלדולה. הוא גם היה יהודי ראשון בקנדה שקיבל תואר כבוד באוניברסיטת מק-גיל. אחריו כיהן בנו הבכור אהרן דוד מלדולה דה סולה (עד 1918). יוצאי גרמניה ופולין "בשארית ישראל" פרשו ב- 1858 והקימו עדה אשכנזית שנקראה כעבור זמן בשם "שער השמים".

מספר בתי-הכנסת במונטריאול גדל במיוחד אחרי מלחמת-העולם השנייה. והגיע ל- 33-40 אורתודוכסיים, 3 קונסרבאטיביים, 3 רפורמיים, ואחד של תנועת ה"רקונסטראקשן" מיסודו של הרב מרדכי קפלן. להבדיל ממחוזות אחרים בקנדה אין במונטריאול בתי-ספר ציבוריים כלליים, ושתי רשתות החינוך המוכרות על פי חוק משנת 1867 מופקדות בידי הקאתולים והפרוטסטאנטים. מסי החינוך שנגבים מיהודים מופנים לוועד החינוך הפרוטסטאנטי וילדי היהודים רשאים לבקר בבתי-הספר הפרוטסטאנטיים ולקבל פטור משעורי דת לדרישת ההורים. רק ב-1968 צורפו חמישה נציגים יהודיים לוועד החינוך הפרוטסטאנטי, והוסכם על תמיכה בבתי-הספר היהודיים הפרטיים, לאחר שיוכיחו שרמתם אינה נופלת מזו של המוסדות הנוצריים. ב-1969 למדו 5,000 ילדים יהודים בבתי-ספר מסוג זה, ואילו 17,000 למדו בבתי- הספר היסודיים והתיכוניים של הפרוטסטאנטים.

תוך מאה שנה גדלה האוכלוסיה היהודית במונטריאול מ-400 ליותר מ- 102,700 ב-1961 (כ-%5 מכלל האוכלוסיה), הקבוצה האתנית השלישית בגודלה בשטח העירוני, אחרי בני המוצא הצרפתי (%64) והאנגלו-קלטי (%18.9). כ-%57 של יהודי מונטריאול ב-1961 היו ילידי קנדה, %11.7 ילידי פולין, %10 רוסיה, %4.4 רומניה, %3.6 הונגאריה, %2.3 ארצות-הברית, %1.6 אנגליה, %4.4 ארצות אחרות באירופה, %5.1 ארצות אחרות בעולם. יותר ממחציתם הצהירו על אנגלית כשפת-אמם ויותר מ-%30 - על אידיש. פחות משליש עסקו במסחר, %22 בתעשיה, %16 בפקידות, %13 במקצועות החופשיים, %12 בשירותים, %2 בתחבורה, %1 בבנייה ו-%1 בעבודה שחורה.

במונטריאול שוכנים מרכזי רוב הארגונים הארציים ביהדות קנדה, בנוסף למוסדות המקומיים הפועלים בתחומי החברה, התרבות והעזרה ההדדית. עורך-הדין היהודי לאצארוס פיליפס נתמנה חבר הסנאט הקנדי ב- 1969, ושנה לאחר-מכן נבחר ויקטור גולדבלום לשר יהודי ראשון בממשלת מחוז קוויבק.

בשנת 1970 היה מספר תושבי מונטריאול שניים ורבע מיליון; באותה השנה התגוררו בשטח המטרופולין 125,000 יהודים. קהילת מונטריאול הייתה אז הקהילה הוותיקה והגדולה ביותר בקנדה.

בשנת 1997 ישבו במונטריאול 100.000 יהודים, הקהילה הייתה השנייה בגודלה אחרי טורונטו.