חיפוש
הדפסה
שיתוף
הפריט שבחרת:
מקום
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות

קהילת יהודי סנקט ונדל

סנקט ונדל

Sankt Wendel

עיירה בצפון מזרח חבל הסאר, בגרמניה.

נוכחות יהודית ראשונה: ב-1358 (ייתכן שמוקדם יותר); שיא האוכלוסייה היהודית: 143 ב-1923; האוכלוסייה היהודית בשנת 1933: לא ידועה (130 ב-1932).

התיעוד המוקדם ביותר של נוכחות יהודית בסנקט ונדל הוא משנת 1358. איננו יודעים מתי או מדוע יהודים עזבו את האזור, אך מהתיעוד ידוע לנו שרק בשנת 1862 הוקמה קהילה יהודית בסנקט ונדל. קהילת סנקט ונדל היהודית הוכרה רשמית בשנת 1920. היהודים התפללו בחדר תפילה, שהוקם בבית פרטי בשנת 1869, עד שנת 1902, אז הקהילה הקימה בית כנסת ברחוב קלסוויילר (Kelsweiler); בית הכנסת, בו היו מושבים ל-84 גברים ול-52 נשים, שופץ בשנת 1932. הקהילה תחזקה בית קברות (שקודש בשנת 1871), בית ספר ומקווה.

לאחר שחבל הסאר הוחזר במרץ 1935 לרייך הגרמני, עזבו רוב היהודים את החבל: 19 יהודים התגוררו בסנקט ונדל בשנת 1937, תשעה – בשנת 1938. ב"ליל הבדולח" (9 בנובמבר, 1938) נהרס פנים בית הכנסת, ולאחר מכן הבניין נשרף. העירייה רכשה את האתר, שכבר פונה מההריסות, בשנת 1942. ב-22 באוקטובר 1940 גורשו 4 היהודים האחרונים של סנקט ונדל למחנה הריכוז גורס בצרפת. לפחות 32 מיהודי סנקט ונדל נִספו בשואה.

בניין בית הכנסת לשעבר, שנמכר בשנת 1951 לאדם פרטי, הוסב לבניין מגורים, אליו הוצמד לוח זיכרון בשנת 1981. לפני כן, בשנת 1972, הוסר הלוט מעל אבן זיכרון בבית העלמין.

-----------------------------------

ערך זה פורסם לראשונה באנגלית באתר "בית אשכנז - בתי כנסת וקהילות שנחרבו בגרמניה" ונתרם למאגר המידע של מוזיאון העם היהודי באדיבות בית אשכנז.

 

סוג מקום:
עיירה
מספר פריט:
132236
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
מקומות קרובים:

פריטים קשורים:

Gurs internment camp

The Gurs camp was an internment camp built in France at Gurs near Oloron-Sainte-Marie in the Basses-Pyrénées (currently Pyrénées-Atlantiques) department by the French government of Édouard Daladier between March 15 and April 25 1939 to intern people fleeing Spain after the victory of the Franco's forces in the Spanish Civil War. 

Following the armistice of June 22, 1940 , signed with Germany by the French government of Pétain , the camp was used as a mixed internment camp to accommodate Jews of all nationalities - except French - captured and deported by the Nazi regime in countries under its control (Germany, Austria, Belgium, the Netherlands). Nearly 4,000 Jews were transferred from Gurs to the Drancy camp between August 6, 1942 and March 3, 1943. They were subsequently deported to the Nazi death camp at Auschwitz and almost all were murdered there.

בוזן

Bosen

כפר בעיריית נוהפלדן במחוז סנקט וונדל  במדינת סארלנד, גרמניה.

נוכחות יהודית ראשונה: במאה ה-17 ;שיא האוכלוסייה היהודית: 143 ב -1849 ;האוכלוסייה היהודית בשנת 1933 :41. החל מהמאה ה-17 ,נרשמה לראשונה נוכחות יהודית בבוזן. ברשומות משנת 1769 מצוין קיומו של חדר תפילה, אך התאריך אינו ידוע. הקהילה הקימה בית כנסת בשנת 1882 ,מקווה )תאריך בנייה לא ידוע( ובית ספר יסודי בשנות ה-20 של המאה התשע עשרה. בית הספר נסגר בשנת 1871 כתוצאה ממספר נרשמים נמוך, ולאחריו העסיקה הקהילה מורה לדת ששימש גם כחזן ו כשוחט. קבורות נערכו בסוטרן )Soetern.) בשנת 1933 התגוררו בבוזן 41 יהודים. חברת צדקה הייתה פעילה בקהילה ו -7 ילדים למדו לימודי דת. ב"ליל הבדולח" )9 בנובמבר, 1938 )נהרס פנים בית הכנסת . גברים יהודים הותקפו, וכל היהודים שנותרו )כולל הנשים( נאלצו לחלל את בית הכנסת ובהמשך לנקות את האתר. בניין בית הכנסת נמכר לאחר מכן. באפריל 1942 גורשו 23 יהודי בוזן למחנות הריכוז והמוות הנאציים במזרח אירופה. לפחות 23 יהודים מבוזן נ ספו בשואה. בית הכנסת משמש כיום כ בית דירות. שתי מצבות זיכרון הוקמו בבוזן, האחת באתר המקווה לשעבר.

---------------------

ערך זה פורסם לראשונה באנגלית באתר "בית אשכנז - בתי כנסת וקהילות שנחרבו בגרמניה" ונתרם למאגר המידע של מוזיאון העם היהודי באדיבות בית אשכנז.

הומבורג/סאר

Saar /Homburg

בירת מחוז זארפלאץ במדינת סארלנד, בגרמניה.

נוכחות יהודית ראשונה: 1686 ;שיא האוכלוסייה היהודית ב-1824 :281 ;האוכלוסייה היהודית בשנת 1933 : 163

על אף שהקהילה היהודית של הומבורג נוסדה בשנת 1823 ,אולם תפילה היה קי ים מאז המחצית השנייה של המאה ה-18 .הקהילה קידשה בית קברות בשנת 1823 ;בית כנסת בשנת 1862 ,רחוב קוסטר 6( Kosterstrasse ;)מקווה )תאריך בנייה לא ידוע(; ובית ספר בשנת 1864 .בית הספר, שנוהל על ידי מורה, ששימש גם כחזן וכשוחט, נסגר בשנת 1911 .בית קברות חדש קודש בהומבורג בשנת 1934 ,אך, לעתים רחוקות נעשה בו שימוש. בשנת 1933 למדו שמונה ילדים לימודי דת בהומבורג. בקהילה פעלו חברת רווחה, אגודת נשים, חברה לספרות והיסטוריה יהודית וחברת נוער, שיהודי ולדמוהר )Waldmohr )היו מסונפים אליה. הקהילה התפרקה בשנת 1935 ,כאשר רק ארבע או חמש משפחות יהודיות התגוררו בהומבורג. ב"ליל הבדולח" )9 בנובמבר , 1938 )הרסו אנשי ס"ס את פנים בית הכנסת והוציאו את המגן דוד מהגמלון הצפוני. 5 גברים יהודים נשלחו לדכאו. בשנת 1939 ניכסה העירייה את בניין בית הכנסת שנשרף בחלקו, ושנפגע מאוחר יותר במהלך הפצצה בעת המלחמה. מאה שלושים וחמישה יהודים עזבו את הומבורג/סאר . ב -22 באוקטובר 1940 גורשו 17 היהודים הנותרים למחנה הריכוז גורס )Gurs )בצרפת. עשרים ותשעה יהודים מקומיים נרצחו בשו אה. בשנת 2003 נפתח אגף מבית הכנסת לשעבר – חלק מהמבנה נהרס בשנת 1992 – כאתר הנצחה.

---------------------

ערך זה פורסם לראשונה באנגלית באתר "בית אשכנז - בתי כנסת וקהילות שנחרבו בגרמניה" ונתרם למאגר המידע של מוזיאון העם היהודי באדיבות בית אשכנז.

נוינקירכן

Neunkirchen

עיר ועירייה במחוז נוינקירכן במדינת סארלנד, גרמניה.

נוכחות יהודית ראשונה: ב-1776; שיא האוכלוסייה היהודית: 234 ב-1925; האוכלוסייה היהודית בשנת 1933: 211.

הקהילה היהודית נוינקירכן הקימה את מוסדותיה הקהילתיים במהלך המאה ה-19: בית קברות בשנת 1831 (הוגדל בשנת 1880); מרכז קהילתי עם חדר תפילה בשנת 1847; בית כנסת, שנבנה על חורבות טירה בסגנון הרנסנס, בשנת 1865 (שופץ בשנת 1921/22); ובית ספר, בראשות מורה ששימש גם כחזן וכשוחט, בשלב כלשהו במהלך המאה ה-19.

בשנת 1933 התגוררו בסך הכול 211 יהודים בנוינקירכן ובקהילות המסונפות אלוורסברג (Elversberg), שפיזן (Spiesen), שיפווילר (Schiffweiler) וויבלסקירשן (Wiebelskirchen). חברה קדישא, אגודת נשים יהודית וקבוצת נוער פעלו בקהילה. מרבית היהודים עזבו את נוינקירכן לאחר שחבל הסאר הוחזר לרייך הגרמני במרץ 1935. יהודים מקומיים הותקפו ונעצרו ב"ליל הבדולח" (9 בנובמבר, 1938), ובית הכנסת נשרף. השטח פונה מההריסות בשנת 1939, אתר בית הכנסת נמכר לעירייה בשנת 1942. בית הקברות היהודי של נוינקירכן, שחולל בשנת 1938/39, נקנה מאוחר יותר על ידי מבשלת שיכר מקומית. מאה ועשרה יהודי נוינקירכן היגרו; 59 עברו להתגורר בגרמניה; ושבעה, האחרונים, גורשו למחנה הריכוז גורס בצרפת, ב- 22 באוקטובר 1940, ולמחנה דרנסי, גם הוא בצרפת, בפברואר 1944. לפחות 60 יהודי נוינקירכן נִספו בשואה.

בשנת 1945 הוקם באתר בית הכנסת לשעבר בניין מגורים ומסחר משולב (כתובת כיום: אוברר-מרקט / רחוב אירגרטן); בשנת 1978 הוקם באתר לוח זיכרון. גם בבית העלמין הוקמה אנדרטה, אך מאז שבית העלמין נפתח מחדש, בשנת 1955, הוא הושחת שוב ושוב.

הקהילה היהודית החדשה והקטנה של נוינקירשן נוסדה בשנת 1970.

--------------------------------

ערך זה פורסם לראשונה באנגלית באתר "בית אשכנז - בתי כנסת וקהילות שנחרבו בגרמניה" ונתרם למאגר המידע של מוזיאון העם היהודי באדיבות בית אשכנז.

 

 

סארבריקן Saarbrucken

עיר בחבל הסאר, גרמניה.


יהודים ישבו בסארבריקן ובכפרי הסביבה במאה ה-14. אחר כך במשך ארבע מאות שנה לא התקיימה קהילה במקום. רק בשנת 1732 שוב מתועדים יהודים בסארבריקן.

בשנות הכיבוש הצרפתי (1813-1792) נהנה היישוב היהודי (כשבעים נפשות בסארבריקן) משוויון- זכויות. עם הזמן גדלה הקהילה ובראשית המאה העשרים יותר מ-1,100 יהודים.

בשנות 1920 - 1935, כאשר חבל הסאר היה נתון לשליטת חבר-הלאומים, מנתה האוכלוסייה היהודית בעיר 2,650 ועוד 1,700 יהודים ישבו ביישובים החקלאיים סביב העיר.

במשאל-העם על עתיד החבל (1935) העדיפו רבים אזרחות צרפתית או בלגית והיגרו על סמך דרכוני נאנסן.


בית-הכנסת המקומי הוצת ב"ליל הבדולח" (אור ליום 10 בנובמבר 1938) ובקיץ 1939, ערב מלחמת העולם השנייה, נותרו בעיר רק 177 יהודים. במהלך המלחמה, בשנת 1940, הם גורשו למחנה הריכוז גירס בצרפת עם יהודי באדן.


בתום המלחמה שבו יהודים לסארבריקו ובסוף 1945 התרכזו שם 60 יהודים. ב-1948 כבר ישבו 224 יהודים בעיר. בית-כנסת חדש הוקם ב-1951. בתחילת 1970 חיו בסארבריקן 350 יהודים.

לפי נתוני הארגונים היהודיים הקהילה בעיר בתחילת שנות ה - 2000 גדלה לכ - 1000 נפש , רובם יוצאי ברית המועצות לשעבר. היא משתייכת לארגון הקהילות האזורי של מחוז סאר ואגוד הקהילות הארצי של גרמניה . יש על המדרכות לוחות הנצחה , שטולפרשטיין , של האמן גונטר דמינג והם גם נמצאים בעשרות ערים בגרמניה . הקהילה שייכת לזרם האורטודוקסי , אם כי רק חלק קטן מהחברים הם כאלה . החזן אחראי גם על שעיורי יהדות , לוויות , חתונות ושאר צרכי הדת . הקהילה מפעילה מרכז נוער , עזרה סוציאלית ומגוון פעולות חברה ותרבות . ישנו בית עלמין ישן , עדיין פעיל .

 

סארלואיס

Saarlouis

סארלואיס היא בירת מחוז בחבל הסאר, גרמניה.

נוכחות יהודית ראשונה: ב-1685; שיא האוכלוסייה היהודית: 480 ב-1925; האוכלוסייה היהודית בשנת 1933: 364.

התיעוד המוקדם ביותר של נוכחות יהודית בסארלואיס הוא משנת 1685. אף שרבים מהעסקים בבעלות יהודית בעיר הותקפו ונפגעו קשות לאחר קבלת ההחלטה (בשנת 1919) לצרף את אזור סארלנד לחבר הלאומים, הקהילה היהודית של סארלואיס המשיכה לצמוח והגיעה לשיאה בשנת 1925. יהודים התפללו בחדרי תפילה עד שנת 1828, אז הקהילה חנכה בית כנסת, עם מקווה ובית ספר יסודי, ברחוב זילבהרץ (Silberherzstrasse). בית הספר נסגר בשנת 1875, ולאחר מכן הקהילה העסיקה מורה ששימש גם כחזן; פונקציונר אחר שימש כשוחט ועוזר לחזן. בית העלמין היהודי של סארלואיס קודש בשנת 1905, ויש גם מידע כל כך שבית הכנסת שופץ בשנת 1878 ושוב בשנת 1915. בשנת 1933 חיו בסארלואיס ובכפרים הסמוכים 364 יהודים; באותה שנה פעלו בקהילה כמה אגודות וסניפים של ארגונים כלל-לאומיים. מרבית היהודים עזבו את סארלואיס לאחר שחבל הסאר הוחזר לרייך הגרמני במרץ 1935.

ב"ליל הבדולח" (9 בנובמבר, 1938) נהרסו ונבזזו חמישה עסקים שנותרו בבעלות יהודית, וגם פנים בית הכנסת. באותו לילה הותקפו מספר יהודים. בספטמבר 1939 נאלצו 18 היהודים הנותרים בסארלואיס לצאת מהעיר: 15 היגרו מגרמניה; שלושה גורשו למחנה הריכוז גורס (Gurs) בצרפת ב-22 באוקטובר 1940.

בית הקברות היהודי של סארלואיס, שנפגע קשה במהלך המלחמה, משמש היום כאתר הנצחה. בניין בית הכנסת – ששימש כנגריה בשלב כלשהו – הוסב לכנסייה בשנת 1968. בשנת 1986, שלוש שנים לאחר הריסת המבנה, הוקם במקום בניין חדש; בפנים נבנה חדר זיכרון לזכר הקהילה היהודית ולזכר בית הכנסת שלה לשעבר שנחרבו.

--------------------------------

ערך זה פורסם לראשונה באנגלית באתר "בית אשכנז - בתי כנסת וקהילות שנחרבו בגרמניה" ונתרם למאגר המידע של מוזיאון העם היהודי באדיבות בית אשכנז.

סארוולינגן

Saarwellingen

עירייה במחוז סארלואיס בסארלנד, גרמניה.

נוכחות יהודית ראשונה: ב-1671; שיא האוכלוסייה היהודית: 191 ב-1895; האוכלוסייה היהודית בשנת 1933: 134.

יהודי סארוולינגן התפללו בחדר תפילה (שהוזכר לראשונה ברשומות משנת 1771), עד שנת 1832, כאשר נחנך בית כנסת ברחוב אנגל (Engelstrasse) 10 (בנייתו החלה בשנת 1829). הקהילה ניהלה גם בית ספר יסודי (שהפך לבית ספר יהודי ציבורי בשנת 1891), מקווה ובית קברות. בית הקברות היהודי של סארוולינגן נחנך בשנת 1725, חולל בשנת 1884 והורחב בשנת 1920. 16 ילדים למדו בבית הספר בשנת 1933.

בשנת 1935, לאחר שסופח אזור הסאר לגרמניה, עזבו יהודים רבים את סארוולינגן (63 היגרו).

ב"ליל הבדולח" (9 בנובמבר, 1938) נהרס פנים בית הכנסת, הושחתו בתי יהודים ויהודים הותקפו. כעבור מספר ימים הועלו יהודים לאוטובוס ונשלחו לגבול צרפת, שם סירבו השלטונות הצרפתיים להכניסם. יהודי סארוולינגן הנותרים הועברו בכוח לבית אחד, ממנו הם גורשו ב-22 באוקטובר 1940 למחנה הריכוז גורס בצרפת. לפחות 66 יהודים מקומיים נספו בשואה.

בניין בית הכנסת, שהעירייה ניכסה אותו אחרי "ליל הבדולח", נפגע קשות במהלך המלחמה. בניין מגורים, שנבנה בשנים 1951 עד 1954, ניצב כיום על יסודותיו המקוריים של בית הכנסת. בשנת 2002 נקרא בית הספר היהודי לשעבר על שמו של מורה יהודי, ליאו גרונפלד (Leo Gruenfeld), שנספה באושוויץ (לוח זיכרון מוצמד לבניין). בית הקברות היהודי של סארוולינגן, שנהרס בסוף המלחמה, בחלקו – שוחזר מאוחר יותר.

-----------------------------

ערך זה פורסם לראשונה באנגלית באתר "בית אשכנז - בתי כנסת וקהילות שנחרבו בגרמניה" ונתרם למאגר המידע של מוזיאון העם היהודי באדיבות בית אשכנז.

 

סוטרן

Sötern

כפר במחוז סנקט-וונדל בסארלנד, גרמניה.

נוכחות יהודית ראשונה: בראשית המאה ה-17 (ייתכן שמוקדם יותר); שיא האוכלוסייה היהודית: 233 ב-1846; האוכלוסייה היהודית בשנת 1933: 90.

אין תיעוד ברור מתי הגיעו יהודים לסוטרן, אך ידוע בוודאות שזה היה לפני מלחמת שלושים השנים. בית כנסת ישן ומקווה, שקודשו בערך בשנת 1650, היו העתיקים ביותר באזור. הקהילה היהודית המודרנית של סוטרן הקימה בשנת 1830 בית ספר יהודי פרטי ובשנת 1840 – בית כנסת ברחוב הופשטאדן 30 (Hopstaedten 30).

לאחר שנת 1910, השנה בה הוכר בית הספר באופן רשמי כבית ספר ציבורי, לימד הרב מהופשטאדן את ילדי היהודים לימודי דת.

בשנת 1933 נופצו חלונות בית עסק בבעלות יהודית; מאוחר יותר נעצר הבעלים בגלל "הסתה קומוניסטית", ולאחר מכן הוא נעלם. ב"ליל הבדולח" (9 בנובמבר, 1938) נאלצו יהודים להרוס את פנים בית הכנסת ואת כלי הפולחן. עסקים ובתים נבזזו, יהודים הותקפו, בית הקברות חולל ומספר יהודים נשלחו לדכאו. 27 יהודי סוטרן היגרו ו-36 עברו להתגורר בגרמניה. באפריל 1942 גורשו 24 יהודים למזרח; וביולי 1942 גורשו 10 יהודים, אחרוני יהודי סוטרן, למחנה הריכוז הנאצי טרזיינשטאט. רק יהודי אחד (שהוא/היא היה נשוי/נשואה לנוצרי/ה) נשאר בסוטרן לאחר הגירושים. לפחות 65-60 יהודים מקומיים נספו בשואה.

בית הכנסת שופץ למבנה משולב למגורים ולמסחר לאחר המלחמה. בית העלמין היהודי בסוטרן שופץ בשנת 1946 וחולל בשנת 2008.

------------------------------

ערך זה פורסם לראשונה באנגלית באתר "בית אשכנז - בתי כנסת וקהילות שנחרבו בגרמניה" ונתרם למאגר המידע של מוזיאון העם היהודי באדיבות בית אשכנז.

במאגרי המידע הפתוחים
גניאולוגיה יהודית
שמות משפחה
קהילות יהודיות
תיעוד חזותי
מרכז המוזיקה היהודית
מקום
אA
אA
אA
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות
קהילת יהודי סנקט ונדל

סנקט ונדל

Sankt Wendel

עיירה בצפון מזרח חבל הסאר, בגרמניה.

נוכחות יהודית ראשונה: ב-1358 (ייתכן שמוקדם יותר); שיא האוכלוסייה היהודית: 143 ב-1923; האוכלוסייה היהודית בשנת 1933: לא ידועה (130 ב-1932).

התיעוד המוקדם ביותר של נוכחות יהודית בסנקט ונדל הוא משנת 1358. איננו יודעים מתי או מדוע יהודים עזבו את האזור, אך מהתיעוד ידוע לנו שרק בשנת 1862 הוקמה קהילה יהודית בסנקט ונדל. קהילת סנקט ונדל היהודית הוכרה רשמית בשנת 1920. היהודים התפללו בחדר תפילה, שהוקם בבית פרטי בשנת 1869, עד שנת 1902, אז הקהילה הקימה בית כנסת ברחוב קלסוויילר (Kelsweiler); בית הכנסת, בו היו מושבים ל-84 גברים ול-52 נשים, שופץ בשנת 1932. הקהילה תחזקה בית קברות (שקודש בשנת 1871), בית ספר ומקווה.

לאחר שחבל הסאר הוחזר במרץ 1935 לרייך הגרמני, עזבו רוב היהודים את החבל: 19 יהודים התגוררו בסנקט ונדל בשנת 1937, תשעה – בשנת 1938. ב"ליל הבדולח" (9 בנובמבר, 1938) נהרס פנים בית הכנסת, ולאחר מכן הבניין נשרף. העירייה רכשה את האתר, שכבר פונה מההריסות, בשנת 1942. ב-22 באוקטובר 1940 גורשו 4 היהודים האחרונים של סנקט ונדל למחנה הריכוז גורס בצרפת. לפחות 32 מיהודי סנקט ונדל נִספו בשואה.

בניין בית הכנסת לשעבר, שנמכר בשנת 1951 לאדם פרטי, הוסב לבניין מגורים, אליו הוצמד לוח זיכרון בשנת 1981. לפני כן, בשנת 1972, הוסר הלוט מעל אבן זיכרון בבית העלמין.

-----------------------------------

ערך זה פורסם לראשונה באנגלית באתר "בית אשכנז - בתי כנסת וקהילות שנחרבו בגרמניה" ונתרם למאגר המידע של מוזיאון העם היהודי באדיבות בית אשכנז.

 

חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי

סוטרן
סארוולינגן
סארלויס
סארבריקן
נוינקירכן, סארלנד
הומבורג/סאר
בוזן
Gurs

סוטרן

Sötern

כפר במחוז סנקט-וונדל בסארלנד, גרמניה.

נוכחות יהודית ראשונה: בראשית המאה ה-17 (ייתכן שמוקדם יותר); שיא האוכלוסייה היהודית: 233 ב-1846; האוכלוסייה היהודית בשנת 1933: 90.

אין תיעוד ברור מתי הגיעו יהודים לסוטרן, אך ידוע בוודאות שזה היה לפני מלחמת שלושים השנים. בית כנסת ישן ומקווה, שקודשו בערך בשנת 1650, היו העתיקים ביותר באזור. הקהילה היהודית המודרנית של סוטרן הקימה בשנת 1830 בית ספר יהודי פרטי ובשנת 1840 – בית כנסת ברחוב הופשטאדן 30 (Hopstaedten 30).

לאחר שנת 1910, השנה בה הוכר בית הספר באופן רשמי כבית ספר ציבורי, לימד הרב מהופשטאדן את ילדי היהודים לימודי דת.

בשנת 1933 נופצו חלונות בית עסק בבעלות יהודית; מאוחר יותר נעצר הבעלים בגלל "הסתה קומוניסטית", ולאחר מכן הוא נעלם. ב"ליל הבדולח" (9 בנובמבר, 1938) נאלצו יהודים להרוס את פנים בית הכנסת ואת כלי הפולחן. עסקים ובתים נבזזו, יהודים הותקפו, בית הקברות חולל ומספר יהודים נשלחו לדכאו. 27 יהודי סוטרן היגרו ו-36 עברו להתגורר בגרמניה. באפריל 1942 גורשו 24 יהודים למזרח; וביולי 1942 גורשו 10 יהודים, אחרוני יהודי סוטרן, למחנה הריכוז הנאצי טרזיינשטאט. רק יהודי אחד (שהוא/היא היה נשוי/נשואה לנוצרי/ה) נשאר בסוטרן לאחר הגירושים. לפחות 65-60 יהודים מקומיים נספו בשואה.

בית הכנסת שופץ למבנה משולב למגורים ולמסחר לאחר המלחמה. בית העלמין היהודי בסוטרן שופץ בשנת 1946 וחולל בשנת 2008.

------------------------------

ערך זה פורסם לראשונה באנגלית באתר "בית אשכנז - בתי כנסת וקהילות שנחרבו בגרמניה" ונתרם למאגר המידע של מוזיאון העם היהודי באדיבות בית אשכנז.

סארוולינגן

Saarwellingen

עירייה במחוז סארלואיס בסארלנד, גרמניה.

נוכחות יהודית ראשונה: ב-1671; שיא האוכלוסייה היהודית: 191 ב-1895; האוכלוסייה היהודית בשנת 1933: 134.

יהודי סארוולינגן התפללו בחדר תפילה (שהוזכר לראשונה ברשומות משנת 1771), עד שנת 1832, כאשר נחנך בית כנסת ברחוב אנגל (Engelstrasse) 10 (בנייתו החלה בשנת 1829). הקהילה ניהלה גם בית ספר יסודי (שהפך לבית ספר יהודי ציבורי בשנת 1891), מקווה ובית קברות. בית הקברות היהודי של סארוולינגן נחנך בשנת 1725, חולל בשנת 1884 והורחב בשנת 1920. 16 ילדים למדו בבית הספר בשנת 1933.

בשנת 1935, לאחר שסופח אזור הסאר לגרמניה, עזבו יהודים רבים את סארוולינגן (63 היגרו).

ב"ליל הבדולח" (9 בנובמבר, 1938) נהרס פנים בית הכנסת, הושחתו בתי יהודים ויהודים הותקפו. כעבור מספר ימים הועלו יהודים לאוטובוס ונשלחו לגבול צרפת, שם סירבו השלטונות הצרפתיים להכניסם. יהודי סארוולינגן הנותרים הועברו בכוח לבית אחד, ממנו הם גורשו ב-22 באוקטובר 1940 למחנה הריכוז גורס בצרפת. לפחות 66 יהודים מקומיים נספו בשואה.

בניין בית הכנסת, שהעירייה ניכסה אותו אחרי "ליל הבדולח", נפגע קשות במהלך המלחמה. בניין מגורים, שנבנה בשנים 1951 עד 1954, ניצב כיום על יסודותיו המקוריים של בית הכנסת. בשנת 2002 נקרא בית הספר היהודי לשעבר על שמו של מורה יהודי, ליאו גרונפלד (Leo Gruenfeld), שנספה באושוויץ (לוח זיכרון מוצמד לבניין). בית הקברות היהודי של סארוולינגן, שנהרס בסוף המלחמה, בחלקו – שוחזר מאוחר יותר.

-----------------------------

ערך זה פורסם לראשונה באנגלית באתר "בית אשכנז - בתי כנסת וקהילות שנחרבו בגרמניה" ונתרם למאגר המידע של מוזיאון העם היהודי באדיבות בית אשכנז.

 

סארלואיס

Saarlouis

סארלואיס היא בירת מחוז בחבל הסאר, גרמניה.

נוכחות יהודית ראשונה: ב-1685; שיא האוכלוסייה היהודית: 480 ב-1925; האוכלוסייה היהודית בשנת 1933: 364.

התיעוד המוקדם ביותר של נוכחות יהודית בסארלואיס הוא משנת 1685. אף שרבים מהעסקים בבעלות יהודית בעיר הותקפו ונפגעו קשות לאחר קבלת ההחלטה (בשנת 1919) לצרף את אזור סארלנד לחבר הלאומים, הקהילה היהודית של סארלואיס המשיכה לצמוח והגיעה לשיאה בשנת 1925. יהודים התפללו בחדרי תפילה עד שנת 1828, אז הקהילה חנכה בית כנסת, עם מקווה ובית ספר יסודי, ברחוב זילבהרץ (Silberherzstrasse). בית הספר נסגר בשנת 1875, ולאחר מכן הקהילה העסיקה מורה ששימש גם כחזן; פונקציונר אחר שימש כשוחט ועוזר לחזן. בית העלמין היהודי של סארלואיס קודש בשנת 1905, ויש גם מידע כל כך שבית הכנסת שופץ בשנת 1878 ושוב בשנת 1915. בשנת 1933 חיו בסארלואיס ובכפרים הסמוכים 364 יהודים; באותה שנה פעלו בקהילה כמה אגודות וסניפים של ארגונים כלל-לאומיים. מרבית היהודים עזבו את סארלואיס לאחר שחבל הסאר הוחזר לרייך הגרמני במרץ 1935.

ב"ליל הבדולח" (9 בנובמבר, 1938) נהרסו ונבזזו חמישה עסקים שנותרו בבעלות יהודית, וגם פנים בית הכנסת. באותו לילה הותקפו מספר יהודים. בספטמבר 1939 נאלצו 18 היהודים הנותרים בסארלואיס לצאת מהעיר: 15 היגרו מגרמניה; שלושה גורשו למחנה הריכוז גורס (Gurs) בצרפת ב-22 באוקטובר 1940.

בית הקברות היהודי של סארלואיס, שנפגע קשה במהלך המלחמה, משמש היום כאתר הנצחה. בניין בית הכנסת – ששימש כנגריה בשלב כלשהו – הוסב לכנסייה בשנת 1968. בשנת 1986, שלוש שנים לאחר הריסת המבנה, הוקם במקום בניין חדש; בפנים נבנה חדר זיכרון לזכר הקהילה היהודית ולזכר בית הכנסת שלה לשעבר שנחרבו.

--------------------------------

ערך זה פורסם לראשונה באנגלית באתר "בית אשכנז - בתי כנסת וקהילות שנחרבו בגרמניה" ונתרם למאגר המידע של מוזיאון העם היהודי באדיבות בית אשכנז.

 

 

סארבריקן Saarbrucken

עיר בחבל הסאר, גרמניה.


יהודים ישבו בסארבריקן ובכפרי הסביבה במאה ה-14. אחר כך במשך ארבע מאות שנה לא התקיימה קהילה במקום. רק בשנת 1732 שוב מתועדים יהודים בסארבריקן.

בשנות הכיבוש הצרפתי (1813-1792) נהנה היישוב היהודי (כשבעים נפשות בסארבריקן) משוויון- זכויות. עם הזמן גדלה הקהילה ובראשית המאה העשרים יותר מ-1,100 יהודים.

בשנות 1920 - 1935, כאשר חבל הסאר היה נתון לשליטת חבר-הלאומים, מנתה האוכלוסייה היהודית בעיר 2,650 ועוד 1,700 יהודים ישבו ביישובים החקלאיים סביב העיר.

במשאל-העם על עתיד החבל (1935) העדיפו רבים אזרחות צרפתית או בלגית והיגרו על סמך דרכוני נאנסן.


בית-הכנסת המקומי הוצת ב"ליל הבדולח" (אור ליום 10 בנובמבר 1938) ובקיץ 1939, ערב מלחמת העולם השנייה, נותרו בעיר רק 177 יהודים. במהלך המלחמה, בשנת 1940, הם גורשו למחנה הריכוז גירס בצרפת עם יהודי באדן.


בתום המלחמה שבו יהודים לסארבריקו ובסוף 1945 התרכזו שם 60 יהודים. ב-1948 כבר ישבו 224 יהודים בעיר. בית-כנסת חדש הוקם ב-1951. בתחילת 1970 חיו בסארבריקן 350 יהודים.

לפי נתוני הארגונים היהודיים הקהילה בעיר בתחילת שנות ה - 2000 גדלה לכ - 1000 נפש , רובם יוצאי ברית המועצות לשעבר. היא משתייכת לארגון הקהילות האזורי של מחוז סאר ואגוד הקהילות הארצי של גרמניה . יש על המדרכות לוחות הנצחה , שטולפרשטיין , של האמן גונטר דמינג והם גם נמצאים בעשרות ערים בגרמניה . הקהילה שייכת לזרם האורטודוקסי , אם כי רק חלק קטן מהחברים הם כאלה . החזן אחראי גם על שעיורי יהדות , לוויות , חתונות ושאר צרכי הדת . הקהילה מפעילה מרכז נוער , עזרה סוציאלית ומגוון פעולות חברה ותרבות . ישנו בית עלמין ישן , עדיין פעיל .

 

נוינקירכן

Neunkirchen

עיר ועירייה במחוז נוינקירכן במדינת סארלנד, גרמניה.

נוכחות יהודית ראשונה: ב-1776; שיא האוכלוסייה היהודית: 234 ב-1925; האוכלוסייה היהודית בשנת 1933: 211.

הקהילה היהודית נוינקירכן הקימה את מוסדותיה הקהילתיים במהלך המאה ה-19: בית קברות בשנת 1831 (הוגדל בשנת 1880); מרכז קהילתי עם חדר תפילה בשנת 1847; בית כנסת, שנבנה על חורבות טירה בסגנון הרנסנס, בשנת 1865 (שופץ בשנת 1921/22); ובית ספר, בראשות מורה ששימש גם כחזן וכשוחט, בשלב כלשהו במהלך המאה ה-19.

בשנת 1933 התגוררו בסך הכול 211 יהודים בנוינקירכן ובקהילות המסונפות אלוורסברג (Elversberg), שפיזן (Spiesen), שיפווילר (Schiffweiler) וויבלסקירשן (Wiebelskirchen). חברה קדישא, אגודת נשים יהודית וקבוצת נוער פעלו בקהילה. מרבית היהודים עזבו את נוינקירכן לאחר שחבל הסאר הוחזר לרייך הגרמני במרץ 1935. יהודים מקומיים הותקפו ונעצרו ב"ליל הבדולח" (9 בנובמבר, 1938), ובית הכנסת נשרף. השטח פונה מההריסות בשנת 1939, אתר בית הכנסת נמכר לעירייה בשנת 1942. בית הקברות היהודי של נוינקירכן, שחולל בשנת 1938/39, נקנה מאוחר יותר על ידי מבשלת שיכר מקומית. מאה ועשרה יהודי נוינקירכן היגרו; 59 עברו להתגורר בגרמניה; ושבעה, האחרונים, גורשו למחנה הריכוז גורס בצרפת, ב- 22 באוקטובר 1940, ולמחנה דרנסי, גם הוא בצרפת, בפברואר 1944. לפחות 60 יהודי נוינקירכן נִספו בשואה.

בשנת 1945 הוקם באתר בית הכנסת לשעבר בניין מגורים ומסחר משולב (כתובת כיום: אוברר-מרקט / רחוב אירגרטן); בשנת 1978 הוקם באתר לוח זיכרון. גם בבית העלמין הוקמה אנדרטה, אך מאז שבית העלמין נפתח מחדש, בשנת 1955, הוא הושחת שוב ושוב.

הקהילה היהודית החדשה והקטנה של נוינקירשן נוסדה בשנת 1970.

--------------------------------

ערך זה פורסם לראשונה באנגלית באתר "בית אשכנז - בתי כנסת וקהילות שנחרבו בגרמניה" ונתרם למאגר המידע של מוזיאון העם היהודי באדיבות בית אשכנז.

הומבורג/סאר

Saar /Homburg

בירת מחוז זארפלאץ במדינת סארלנד, בגרמניה.

נוכחות יהודית ראשונה: 1686 ;שיא האוכלוסייה היהודית ב-1824 :281 ;האוכלוסייה היהודית בשנת 1933 : 163

על אף שהקהילה היהודית של הומבורג נוסדה בשנת 1823 ,אולם תפילה היה קי ים מאז המחצית השנייה של המאה ה-18 .הקהילה קידשה בית קברות בשנת 1823 ;בית כנסת בשנת 1862 ,רחוב קוסטר 6( Kosterstrasse ;)מקווה )תאריך בנייה לא ידוע(; ובית ספר בשנת 1864 .בית הספר, שנוהל על ידי מורה, ששימש גם כחזן וכשוחט, נסגר בשנת 1911 .בית קברות חדש קודש בהומבורג בשנת 1934 ,אך, לעתים רחוקות נעשה בו שימוש. בשנת 1933 למדו שמונה ילדים לימודי דת בהומבורג. בקהילה פעלו חברת רווחה, אגודת נשים, חברה לספרות והיסטוריה יהודית וחברת נוער, שיהודי ולדמוהר )Waldmohr )היו מסונפים אליה. הקהילה התפרקה בשנת 1935 ,כאשר רק ארבע או חמש משפחות יהודיות התגוררו בהומבורג. ב"ליל הבדולח" )9 בנובמבר , 1938 )הרסו אנשי ס"ס את פנים בית הכנסת והוציאו את המגן דוד מהגמלון הצפוני. 5 גברים יהודים נשלחו לדכאו. בשנת 1939 ניכסה העירייה את בניין בית הכנסת שנשרף בחלקו, ושנפגע מאוחר יותר במהלך הפצצה בעת המלחמה. מאה שלושים וחמישה יהודים עזבו את הומבורג/סאר . ב -22 באוקטובר 1940 גורשו 17 היהודים הנותרים למחנה הריכוז גורס )Gurs )בצרפת. עשרים ותשעה יהודים מקומיים נרצחו בשו אה. בשנת 2003 נפתח אגף מבית הכנסת לשעבר – חלק מהמבנה נהרס בשנת 1992 – כאתר הנצחה.

---------------------

ערך זה פורסם לראשונה באנגלית באתר "בית אשכנז - בתי כנסת וקהילות שנחרבו בגרמניה" ונתרם למאגר המידע של מוזיאון העם היהודי באדיבות בית אשכנז.

בוזן

Bosen

כפר בעיריית נוהפלדן במחוז סנקט וונדל  במדינת סארלנד, גרמניה.

נוכחות יהודית ראשונה: במאה ה-17 ;שיא האוכלוסייה היהודית: 143 ב -1849 ;האוכלוסייה היהודית בשנת 1933 :41. החל מהמאה ה-17 ,נרשמה לראשונה נוכחות יהודית בבוזן. ברשומות משנת 1769 מצוין קיומו של חדר תפילה, אך התאריך אינו ידוע. הקהילה הקימה בית כנסת בשנת 1882 ,מקווה )תאריך בנייה לא ידוע( ובית ספר יסודי בשנות ה-20 של המאה התשע עשרה. בית הספר נסגר בשנת 1871 כתוצאה ממספר נרשמים נמוך, ולאחריו העסיקה הקהילה מורה לדת ששימש גם כחזן ו כשוחט. קבורות נערכו בסוטרן )Soetern.) בשנת 1933 התגוררו בבוזן 41 יהודים. חברת צדקה הייתה פעילה בקהילה ו -7 ילדים למדו לימודי דת. ב"ליל הבדולח" )9 בנובמבר, 1938 )נהרס פנים בית הכנסת . גברים יהודים הותקפו, וכל היהודים שנותרו )כולל הנשים( נאלצו לחלל את בית הכנסת ובהמשך לנקות את האתר. בניין בית הכנסת נמכר לאחר מכן. באפריל 1942 גורשו 23 יהודי בוזן למחנות הריכוז והמוות הנאציים במזרח אירופה. לפחות 23 יהודים מבוזן נ ספו בשואה. בית הכנסת משמש כיום כ בית דירות. שתי מצבות זיכרון הוקמו בבוזן, האחת באתר המקווה לשעבר.

---------------------

ערך זה פורסם לראשונה באנגלית באתר "בית אשכנז - בתי כנסת וקהילות שנחרבו בגרמניה" ונתרם למאגר המידע של מוזיאון העם היהודי באדיבות בית אשכנז.

Gurs internment camp

The Gurs camp was an internment camp built in France at Gurs near Oloron-Sainte-Marie in the Basses-Pyrénées (currently Pyrénées-Atlantiques) department by the French government of Édouard Daladier between March 15 and April 25 1939 to intern people fleeing Spain after the victory of the Franco's forces in the Spanish Civil War. 

Following the armistice of June 22, 1940 , signed with Germany by the French government of Pétain , the camp was used as a mixed internment camp to accommodate Jews of all nationalities - except French - captured and deported by the Nazi regime in countries under its control (Germany, Austria, Belgium, the Netherlands). Nearly 4,000 Jews were transferred from Gurs to the Drancy camp between August 6, 1942 and March 3, 1943. They were subsequently deported to the Nazi death camp at Auschwitz and almost all were murdered there.