חיפוש
הפריט שבחרת:
תמונות
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות

צילום מטיסת הראווה המפורסמת של המהנדס ד"ר כצנשטיין מתחת לגשר נהר פולדה, קאסל, גרמניה, 1925

הדפסה
שיתוף

צילום מטיסת הראווה המפורסמת של המהנדס ד"ר כצנשטיין מתחת לגשר נהר פולדה, קאסל, גרמניה, 1925

(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות, אוסף ד"ר פאול ארנסברג)

מספר פריט:
12759682
רכישת תמונות: חלק מהתמונות ניתנות לרכישה, לפרטים נוספים- לחצו כאן, אנא וודאו שיש לכם את מספר יחידת תמונה (כפי שמופיע למעלה)
מקומות קרובים:
פריטים קשורים:

קאסל KASSEL

עיר מחוז,עד אמצע המאה -19 בירת מדינת הסן (HESSEN), צפון מערב גרמניה.

הקהילה היהודית


יהודים ישבו בקאסל עוד באמצע המאה ה-13, וגרו ברחוב היהודים (JUDENGASSE). בפרעות המגיפה השחורה (1349-1348) חרבה הקהילה. אחד מפליטיה, יוסף מקאסל, היה אחד משמונת מייסדי קהילת פראנקפורט ב-1360. היישוב היהודי בקאסל התחדש ב-1368, וב-1398 כבר היה לקהילה בית כנסת.

אחרי הרפורמציה, בשנת 1524 לערך, הוגבל היתר הישיבה במקום למשפחות יהודיות אחדות, וכן הוגבלה פרנסתם לעיסוקים ספורים, כגון רפואה וטוויית משי. הם נצטוו להקשיב לדרשות נוצריות. עד 1600 עזבו כל היהודים, מלבד שתי משפחות, את העיר כדי לא לשמוע את ההטפות להתנצרות. במאות ה-16 וה-17 לא הייתה קהילה יהודית מאורגנת בקאסל.

בתקופת מלחמת שלושים השנה (1648-1618) התגוררה בעיר משפחה אחת בלבד, משפחתו של בנקאי החצר, בנדיקט גולדשמידט ובניו, יורשי משרתו. בין השנים 1715-1650 שימש ביתם כבית תפילה, והתפילות נוהלו בידי הרב של קהילת בטנהאוזן (BETTENHAUSEN) הסמוכה.

בקאסל לא היה רובע יהודי מוגדר, והיהודים ישבו כולם ברחוב היהודים ובסמטאות הסמוכות במזרח הרובע העתיק של העיר מאחורי "באר היהודים" (JUDENBRUNNEN). אחרי 1766 הותר להם להתיישב גם ברחובות אחרים, באיזורים חדשים של העיר, אבל נשללה מהם האפשרות לרכוש בתים. רק יהודים בעלי זכויות יתר, כגון יהודי החצר, היו בעלי בתים.

בית העלמין היהודי הראשון בקאסל קודש בשנת 1361 והיה בקרבת רחוב היהודים. ב-1621 נרכשה חלקת בית העלמין בביטנהאוזן, שנעשתה לימים לחלק מהעיר קאסל, וב-1933 קודש בית עלמין נוסף.

ב-1714, כשנאסר קיומם של בתי תפילה פרטיים, נחנך בית כנסת חדש, בן 109 מקומות, וב-1755 הורחב ושופץ. בית הכנסת הגדול נחנך ב-1839 וב-1872 הוכנס בו עוגב. אחרי שיפוצו ב-1907 היו בו כ-800 מקומות. האורתודוקסים, שהתנגדו להכנסת העוגב ולשינויים בנוסח התפילה, הקימו לעצמם בית כנסת ב-1898. כן היה שם בית כנסת של היהודים ממזרח אירופה.

ב-1772 הועתק לקאסל מושב הרבנות המחוזית, ושנה לאחר מכן נוסדה בעיר חברה קדישא. בשנים 1813-1807 הייתה קאסל בירת ממלכת וסטפאליה, ועם פרסום חוק האמנציפציה משנת 1808 שהעניק ליהודי קאסל שוויון זכויות, נהרו אליה יהודים ממקומות אחרים. באותה שנה נתכנס בקאסל כינוס נכבדים בראשות ישראל יעקובסון, הכינוס הנהיג תיקונים בסדר התפילה ובחינוך היהודי, וביניהם תפילה בשפה הגרמנית.

ב-1809 הוקם בקאסל בית ספר יסודי יהודי וסמינר למורים. לפני כן למדו ילדי העדה האורתודוקסית אצל מורים יוצאי פולין והילדים היהודים האחרים למדו בבתי הספר הכלליים. בית הספר היהודי פעל עד עליית היטלר לשלטון (1933), ושימש דגם שלפיו הוקמו בתי הספר היהודיים ברחבי הסן.

מוסדות נוספים שהוקמו על ידי הקהילה היהודית היו: מוסדות סעד לתמיכה בנזקקים כגון חברת גמילות חסדים שהוקמה ב-1874, בית תמחוי, שסיפק בשבתות וחגים ארוחות לנוסעים יהודים, וכן - קופת תמיכה לנוסעים יהודים, ארגון נשים שפעל למען חולים ונזקקים וארגון להספקת חומרי הסקה לנזקקים.

מוסדות להכשרה מקצועית - אחד מהם פעל להכשרה מקצועית של צעירות (הוקם ב-1817). כן פעלו במקום בית יתומים, מושב זקנים וארגון "ביקור חולים" שדאג לטיפול רפואי (הוקם ב- 1925). בקהילת קאסל הייתה גם ספרייה למדעי היהדות ותצוגה מתמדת של תשמישי קדושה ומלאכת מחשבת.

ב-1823 ניתנה למפרנסים היהודים רשות לעסוק במלאכה ובהכשרה המקצועית הנחוצה לכך. באותה שנה היו בקאסל כ-50 בעלי מקצוע, ביניהם נפחים, נגרים, חרטים, שענים וצורפים. באמצע המאה ה-19 היו בין יהודי קאסל גם תעשיין טבק, מוסיקאים, מהנדסים ומדפיסים, חייט החצר ונהג קטר.

כ-60 יהודים מקאסל נפלו בקרבות מלחמת העולם הראשונה (1918-1914).

ב-1933 ישבו קאסל 2,301 יהודים.

תקופת השואה

אחרי עליית הנאצים לשלטון בגרמניה (1933) נסגרו המוסדות היהודיים בהדרגה, והיהודים החלו לעזוב את העיר. אנשי עסקים יהודים עזבו את קאסל כבר לאחר צעדי החרם הכלכלי הראשונים נגד יהודים. עד 1936 ירד מספר היהודים בקאסל ב-1360, מהם 835 עברו לערים אחרות, 372 היגרו לארצות אחרות ו-153 נפטרו במקום. ב-1937 גרו בקאסל 1721 יהודים, בהם גם יהודים שבאו לעיר מהסביבה.

בשנים 1941 - 1942 נשלחו יהודי קאסל למחנות השמדה במזרח אירופה (ריגה, לובלין וטרזיאנשטאדט).

ספרים, תשמישי קדושה וחפצי אמנות מכפרי הסביבה אוחסנו בשני בתי הכנסת. בית הכנסת שברחוב קניג נהרס כליל בפרעות "ליל הבדולח", ליל 10 בנובמבר 1938, וכרך שלם על תולדות היהודים במקום אבד. בבית הכנסת האורתודוקסי התקיימו התפילות עד 1942. ב-1943 נהרס בית הכנסת בהפצצה מהאוויר.


הקהילה היהודית אחרי המלחמה

אחרי סיום המלחמה (1945) חזרו לקאסל כ-300 יהודים, רובם ניצולי המחנות. באותה שנה נוסדה הקהילה מחדש על ידי מקס שפייאר. רבים עלו לישראל. ב-1965 היו בעיר 88 יהודים. באותה שנה נחנך בית כנסת חדש, שנבנה על אתר בית הכנסת שנהרס ב"ליל הבדולח".

הקהילה היהודית בשנות ה - 2000

הקהילה מונה 1220 נפש והיא השנייה בגודלה באזור לאחר הקהילה בפרנקפורט . חברי הקהילה הם ברובם יוצאי ארצות ברית המועצות לשעבר . בשנת 2000 נחנכו בית הכנסת ומרכז קהילתי חדשים . הקהילה שייכת לאיגוד קהילות הסה . במוזיאון העירוני יש אגף יהודי קטן ובבית העלמין היהודי הישן הוקמו אנדרטאות זיכרון לחיילים יהודים שנפלו במלחמת העולם הראשונה ולנרצחי השואה . 

בשנת 1995 הוקמה קהילה פרוגרסיבית המונה כמה עשרות חברים . הם מקיימים פעילות חברתית - תרבותית - דתית. רשת אורט מפעילה בית ספר מקצועי בעיר , אחד מתוך 8 בכול האזור , כחלק מתכנית שיקום העקורים באזור לאחר מלחמת העולם השנייה . הקהילה מפעילה תוכנית קהילתית בכול תחומי החיים היהודיים .

 

 

במאגרי המידע הפתוחים
גניאולוגיה יהודית
שמות משפחה
קהילות יהודיות
תיעוד חזותי
מרכז המוזיקה היהודית
תמונות
אA
אA
אA
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות
צילום מטיסת הראווה המפורסמת של המהנדס ד"ר כצנשטיין מתחת לגשר נהר פולדה, קאסל, גרמניה, 1925

צילום מטיסת הראווה המפורסמת של המהנדס ד"ר כצנשטיין מתחת לגשר נהר פולדה, קאסל, גרמניה, 1925

(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות, אוסף ד"ר פאול ארנסברג)

רכישת תמונות: חלק מהתמונות ניתנות לרכישה, לפרטים נוספים- לחצו כאן, אנא וודאו שיש לכם את מספר יחידת תמונה (כפי שמופיע למעלה)

קאסל

קאסל KASSEL

עיר מחוז,עד אמצע המאה -19 בירת מדינת הסן (HESSEN), צפון מערב גרמניה.

הקהילה היהודית


יהודים ישבו בקאסל עוד באמצע המאה ה-13, וגרו ברחוב היהודים (JUDENGASSE). בפרעות המגיפה השחורה (1349-1348) חרבה הקהילה. אחד מפליטיה, יוסף מקאסל, היה אחד משמונת מייסדי קהילת פראנקפורט ב-1360. היישוב היהודי בקאסל התחדש ב-1368, וב-1398 כבר היה לקהילה בית כנסת.

אחרי הרפורמציה, בשנת 1524 לערך, הוגבל היתר הישיבה במקום למשפחות יהודיות אחדות, וכן הוגבלה פרנסתם לעיסוקים ספורים, כגון רפואה וטוויית משי. הם נצטוו להקשיב לדרשות נוצריות. עד 1600 עזבו כל היהודים, מלבד שתי משפחות, את העיר כדי לא לשמוע את ההטפות להתנצרות. במאות ה-16 וה-17 לא הייתה קהילה יהודית מאורגנת בקאסל.

בתקופת מלחמת שלושים השנה (1648-1618) התגוררה בעיר משפחה אחת בלבד, משפחתו של בנקאי החצר, בנדיקט גולדשמידט ובניו, יורשי משרתו. בין השנים 1715-1650 שימש ביתם כבית תפילה, והתפילות נוהלו בידי הרב של קהילת בטנהאוזן (BETTENHAUSEN) הסמוכה.

בקאסל לא היה רובע יהודי מוגדר, והיהודים ישבו כולם ברחוב היהודים ובסמטאות הסמוכות במזרח הרובע העתיק של העיר מאחורי "באר היהודים" (JUDENBRUNNEN). אחרי 1766 הותר להם להתיישב גם ברחובות אחרים, באיזורים חדשים של העיר, אבל נשללה מהם האפשרות לרכוש בתים. רק יהודים בעלי זכויות יתר, כגון יהודי החצר, היו בעלי בתים.

בית העלמין היהודי הראשון בקאסל קודש בשנת 1361 והיה בקרבת רחוב היהודים. ב-1621 נרכשה חלקת בית העלמין בביטנהאוזן, שנעשתה לימים לחלק מהעיר קאסל, וב-1933 קודש בית עלמין נוסף.

ב-1714, כשנאסר קיומם של בתי תפילה פרטיים, נחנך בית כנסת חדש, בן 109 מקומות, וב-1755 הורחב ושופץ. בית הכנסת הגדול נחנך ב-1839 וב-1872 הוכנס בו עוגב. אחרי שיפוצו ב-1907 היו בו כ-800 מקומות. האורתודוקסים, שהתנגדו להכנסת העוגב ולשינויים בנוסח התפילה, הקימו לעצמם בית כנסת ב-1898. כן היה שם בית כנסת של היהודים ממזרח אירופה.

ב-1772 הועתק לקאסל מושב הרבנות המחוזית, ושנה לאחר מכן נוסדה בעיר חברה קדישא. בשנים 1813-1807 הייתה קאסל בירת ממלכת וסטפאליה, ועם פרסום חוק האמנציפציה משנת 1808 שהעניק ליהודי קאסל שוויון זכויות, נהרו אליה יהודים ממקומות אחרים. באותה שנה נתכנס בקאסל כינוס נכבדים בראשות ישראל יעקובסון, הכינוס הנהיג תיקונים בסדר התפילה ובחינוך היהודי, וביניהם תפילה בשפה הגרמנית.

ב-1809 הוקם בקאסל בית ספר יסודי יהודי וסמינר למורים. לפני כן למדו ילדי העדה האורתודוקסית אצל מורים יוצאי פולין והילדים היהודים האחרים למדו בבתי הספר הכלליים. בית הספר היהודי פעל עד עליית היטלר לשלטון (1933), ושימש דגם שלפיו הוקמו בתי הספר היהודיים ברחבי הסן.

מוסדות נוספים שהוקמו על ידי הקהילה היהודית היו: מוסדות סעד לתמיכה בנזקקים כגון חברת גמילות חסדים שהוקמה ב-1874, בית תמחוי, שסיפק בשבתות וחגים ארוחות לנוסעים יהודים, וכן - קופת תמיכה לנוסעים יהודים, ארגון נשים שפעל למען חולים ונזקקים וארגון להספקת חומרי הסקה לנזקקים.

מוסדות להכשרה מקצועית - אחד מהם פעל להכשרה מקצועית של צעירות (הוקם ב-1817). כן פעלו במקום בית יתומים, מושב זקנים וארגון "ביקור חולים" שדאג לטיפול רפואי (הוקם ב- 1925). בקהילת קאסל הייתה גם ספרייה למדעי היהדות ותצוגה מתמדת של תשמישי קדושה ומלאכת מחשבת.

ב-1823 ניתנה למפרנסים היהודים רשות לעסוק במלאכה ובהכשרה המקצועית הנחוצה לכך. באותה שנה היו בקאסל כ-50 בעלי מקצוע, ביניהם נפחים, נגרים, חרטים, שענים וצורפים. באמצע המאה ה-19 היו בין יהודי קאסל גם תעשיין טבק, מוסיקאים, מהנדסים ומדפיסים, חייט החצר ונהג קטר.

כ-60 יהודים מקאסל נפלו בקרבות מלחמת העולם הראשונה (1918-1914).

ב-1933 ישבו קאסל 2,301 יהודים.

תקופת השואה

אחרי עליית הנאצים לשלטון בגרמניה (1933) נסגרו המוסדות היהודיים בהדרגה, והיהודים החלו לעזוב את העיר. אנשי עסקים יהודים עזבו את קאסל כבר לאחר צעדי החרם הכלכלי הראשונים נגד יהודים. עד 1936 ירד מספר היהודים בקאסל ב-1360, מהם 835 עברו לערים אחרות, 372 היגרו לארצות אחרות ו-153 נפטרו במקום. ב-1937 גרו בקאסל 1721 יהודים, בהם גם יהודים שבאו לעיר מהסביבה.

בשנים 1941 - 1942 נשלחו יהודי קאסל למחנות השמדה במזרח אירופה (ריגה, לובלין וטרזיאנשטאדט).

ספרים, תשמישי קדושה וחפצי אמנות מכפרי הסביבה אוחסנו בשני בתי הכנסת. בית הכנסת שברחוב קניג נהרס כליל בפרעות "ליל הבדולח", ליל 10 בנובמבר 1938, וכרך שלם על תולדות היהודים במקום אבד. בבית הכנסת האורתודוקסי התקיימו התפילות עד 1942. ב-1943 נהרס בית הכנסת בהפצצה מהאוויר.


הקהילה היהודית אחרי המלחמה

אחרי סיום המלחמה (1945) חזרו לקאסל כ-300 יהודים, רובם ניצולי המחנות. באותה שנה נוסדה הקהילה מחדש על ידי מקס שפייאר. רבים עלו לישראל. ב-1965 היו בעיר 88 יהודים. באותה שנה נחנך בית כנסת חדש, שנבנה על אתר בית הכנסת שנהרס ב"ליל הבדולח".

הקהילה היהודית בשנות ה - 2000

הקהילה מונה 1220 נפש והיא השנייה בגודלה באזור לאחר הקהילה בפרנקפורט . חברי הקהילה הם ברובם יוצאי ארצות ברית המועצות לשעבר . בשנת 2000 נחנכו בית הכנסת ומרכז קהילתי חדשים . הקהילה שייכת לאיגוד קהילות הסה . במוזיאון העירוני יש אגף יהודי קטן ובבית העלמין היהודי הישן הוקמו אנדרטאות זיכרון לחיילים יהודים שנפלו במלחמת העולם הראשונה ולנרצחי השואה . 

בשנת 1995 הוקמה קהילה פרוגרסיבית המונה כמה עשרות חברים . הם מקיימים פעילות חברתית - תרבותית - דתית. רשת אורט מפעילה בית ספר מקצועי בעיר , אחד מתוך 8 בכול האזור , כחלק מתכנית שיקום העקורים באזור לאחר מלחמת העולם השנייה . הקהילה מפעילה תוכנית קהילתית בכול תחומי החיים היהודיים .