קהילת יהודי זאלצבורג
עיר באוסטריה.
ישנן עדויות לנוכחות יהודית בזלצבורג מהמאות ה- 11 וה- 12, אולם לא לפני שנת 1283. עד שנת 1404 גרו רוב היהודים ברחוב היהודים. בשנת 1377 מוזכר לראשונה בית כנסת במקום. יהודי ששמו יצחק עבד הנהלת חשבונות עבור הארכיבישוף. בשנת 1404 חיו בעיר יותר מ- 70 יהודים.
בשנת 1346 הוענקו לשני יהודים, גסטליין וזכרייס, פריבילגיות אישיות מיוחדות, שכללו הגנה, חופש תנועה והתיישבות, ופטור ממסים. ב- 1349 אירעו פרעות ביהודים, בעקבות מגפת הדבר, והקהילה היהודית ברגנסבורג סייעה לפליטים מזלצבורג.
ב- 1404 הואשמו כל היהודים בחילול לחם הקודש, ונעצרו. הם התוודו תחת עינויים, ונשרפו. שניים מהם שלחו יד בנפשם, ואילו 25 ילדים מתחת לגיל 11, שתי נשים הרות ואדם מבוגר הביעו הסכמה להתנצר, וחייהם ניצלו. יהודים שבו והתיישבו בזלצבורג מ- 1409 ואילך, וגורשו שוב ב- 1498.
ב- 1498 היו יהודים מנועים מלגור בזלצבורג מטעם הארכיבישוף לאונהרד מקויטשאש "לנצח נצחים". רק כשיצא ה"שטאטסגרונדגזץ" של 1867, אשר התיר ליהדות אוטונומיה דתית, הורשו יהודים להתיישב שוב בזלצבורג - למרות התנגדותם הראשונית של הרשויות המקומיות. אלברט פולאק ממאטרסדורף היה היהודי הראשון אחרי 400 שנים שקיבל היתר להתיישב בעיר. פקידיו של ראש העיר אמרו לו: "אתה היהודי הראשון, אך גם האחרון והיחידי בזלצבורג!". פולאק היה מוכר ספרים וסוחר בספרים נדירים. הארכידוכס והיורש פרנץ פרדיננד נמנה על לקוחותיו. ב- 1869 חיו בזלצבורג ובסביבתה 42 יהודים. ב- 1876 עברו היהודים תחת סמכותה של IKG לינץ (הקהילה היהודית) , ורק בשנת 1911, הודות למאמציו של הרב ד"ר אלטמין, התאפשר ייסודה של קהילה יהודית עצמאית בזלצבורג.
ב- 1932 נרשמו בקהילה 241 חברים, מתוכם 109 משלמי מסים.
לקהילה היו מוסדות משלה, בית כנסת ובית עלמין (הוקמו 1893), וכן חברה קדישא, אגודת נשים, ועוד מוסדות תרבות ורווחה.
רב הקהילה בשנים 1907 - 1014 היה ד"ר אדולף אלטמן (נולד 1879, נספה 1944 במחנה ההשמדה אושוויץ), וגם בשנים 1919 - 1920. אלטמן כתב ופרסם על תולדות היהודים בזלצבורג. במלחמת העולם הראשונה שירת כרב צבאי בחזית הדרומית.
מייסדי פסטיבל זלצבורג, מקס רייהרדט והוגו פון הופמנשטאל, הביאו לשגשוג כלכלי בעיר. באותה תקופה הסופר הידוע סטפן צווייג (1881 - 1942) חי בזלצבורג (1919 - 1934). רוב יצירתו הספרותית נכתבה ב"ווילה אירופה" בקפוצינרברג. כשערכה המשטרה חיפוש אחר כלי נשק בביתו, בחודש פברואר 1934, החליט לעזוב את אוסטריה לתמיד.
מנהל התיאטרון מקס ריינהרדט (1873 - 1943) היה ממייסדי פסטיבל זלצבורג. המחזרה "הידרמן" שביים, הועלה לראשונה בדומפלאץ בזלצבורג בשנת 1920. עד 1937 חי ריינהרדט ב"קסטל לאופולדסקרון", אחר היגר לארצות הברית, ונפטר בניו יורק ב- 1943.
רוברט יונגק (1913 - 1994) היה מהבולטים שבאבותיהן הרוחניים של מהפכות הסטודנטים, של תנועת השלום ושל התנועה לאיכות הסביבה. הוא חי בזלצבורג משנת 1970. בשנת 1986 זכה בפרס נובל אלטרנטיבי, והיה מועמד למשרת נשיא פדרלי של אוסטריה בשנת 1991.
בימי השואה איבדו 230 יהודים מזלצבורג את רכושם, את ביתם, גורשו מארצם, וחלקם נרצחו. יהודים אחדים, ממשפחות מבוססות, שבו לעיר אחרי המלחמה. באופן זמני הייתה זלצבורג משכנם של אלפי עקורים ממזרח אירופה, וכמה מהם בחרו להישאר בעיר. זלצבורג גם הייתה תחנת מעבר עיקרית אל איטליה, לפליטים יהודים שניסו להגיע לארץ ישראל עם תנועת הבריחה.
אחרי השואה, שבו לזלצבורג רק משפחות אמידות מעטות. אלפי יהודים עקורים מן המזרח שהו בעיר באופן זמני, והיו שבחרו להתיישב במקום. זלצבורג הייתה גם תחנה עיקרית בדרכם של פליטים יהודים שביקשו לעלות לארץ ישראל דרך איטליה עם תנועת הבריחה.
בשנת 1945 נוסד בית תפילה זמני, בו חגגו את החג הראשון אחרי השואה, ראש השנה, בהשתתפות מאתיים אנשים. בשנת 1946 שהו בזלצבורג ובסביבה כעשרים אלף פליטים.
קהילת זלצבורג המחודשת נוסדה ביום 7 במאי 1953. בית הכנסת נבנה שוב בשנת 1968.
בשנת 1993 הוזמנו ניצולי השואה לבקר בעיר ממנה נמלטו. בשנת 2001 ציינה הקהילה מאה שנים לבית הכנסת העתיק. כ- 60 יהודים חיו אז בעיר. לקהילה יש בית עלמין, והיא מקיימת פגישות והרצאות בנושאי חגי ישראל, יהדות, ומדינת ישראל.
סטפן צוויג
(אישיות)Stefan Zweig (1881-1942), author, born in Vienna, Austria, son of an affluent industrialist. Zweig devoted his entire life to literature. His talents were first recognized by Theodor Herzl who tried in vain to win him over to Zionism. After obtaining a degree in Romance languages, Zweig traveled through Europe and came under a strong French influence. In World War I he advocated pacifism in support of which he wrote his anti-war drama "Jeremiah". In 1919 he settled in Salzburg, Austria, where he passed his happiest and most productive years. He wrote a series of biographical studies which were very popular and his novel Beware of Pity, which - like his story Letter to an Unknown Woman - was made into a film. When the Nazis took over Austria, Zweig found himself a refugee - in England, the US and finally Brazil. In 1942 he wrote his autobiography The World of Yesterday and shortly afterwards committed suicide in Petropolis near Rio de Janeiro, Brazil.
נעם שריף
(אישיות)Noam Sheriff (1935-2018), composer, conductor and arranger born in Tel Aviv, Israel. He grew up in Tel Aviv and received his musical education from composers Paul Ben-Haim and Ze'ev Friedlander. He learned conducting under Igor Markevitch in Salzburg, Austria, and between 1959-1961 he studied composition at Berlin’s High School for Music with Boris Blacher. He also studied philosophy at the Hebrew University of Jerusalem.
Leonard Bernstein chose Sheriff’s first work, "Festival Prelude", to receive its premiere performance played by the Israel Philharmonic Orchestra at the opening of the Tel Aviv’s Mann Auditorium in 1957. In 1959 his “Song of Degrees” won the Philharmonic Prize. Since then his compositions have on many occasions been played by the Israel Philharmonic and around the world by such orchestras as the Berlin Philharmonic, the Bavarian Radio Orchestra, and the BBC Symphony Orchestra.
Sheriff served as musical director of the Rishon LeZion Symphony Orchestra and other Israeli orchestras. He has been the music advisor to the Israel Festival and presented many music programs on radio and television. He was the first to play the music of Richard Strauss in Israel whose works had previously been boycotted.
Among his most significant compositions are three vocal works which form a trilogy: “Mechaye HaMetim” ("Revival of the Dead"), premiered by the IPO in Amsterdam. This composition was based on traditional Jewish East-European music as well as on ancient oriental Samaritan themes. Second of the three works which make up the trilogy is “Sephardic Passion”, which received its premier by the Israel Philharmonic in Toledo, Spain, under Zubin Mehta and Placido Domingo in 1992, on the 500th anniversary of the Expulsion of Jews from Spain. “Psalms of Jerusalem”, with its four choirs singing in Hebrew and Latin was first performed by the Jerusalem Symphony Orchestra at the opening ceremony of the Jerusalem 3000 Festival. He has also composed scores for radio and television programmes. Sheriff’s music is often a fusion of East and West, of musical elements from ancient Mediterranean cultures and from the Europe. In 2010 Sheriff completed a new opera called "Hagolem" ("The Automaton").
After 1990, Sheriff was professor of conducting and composition at Tel-Aviv University's Rubin Academy of Music and its director for two years. In January 2002, he was appointed music director of the Israel Chamber Orchestra and the New Haifa Symphony Orchestra.
Sheriff lectured in music for many years and was well known for his charisma and ability to explain works of music to people without any formal music education. In 1972 he pioneered the idea of concerts with explanations on Saturday mornings in Tel Aviv. He has also taught at the Musikhochschule in Koeln, Germany, and the Mozarteum in Salzburg, Austria.
Noam Sheriff is the winner of the “Acum” prize, and in 2003, the prestigious "Emet Prize", which was awarded to him “for being a multi-faceted musician: a composer, conductor, interpreter, lecturer and teacher and who has left his personal and distinguished mark on his works.” He was nominated as one of the 50 most influential figures in Israeli music. Sheriff is the winner of the 2011 Israel Prize for Music.
Sheriff was married to composer Ella Milch-Sheriff, while his late sister was poet Bat-Sheva Sheriff.
וויליאם שומאן
(אישיות)וויליאם שומאן (1910-1992) , מלחין. נולד בניו-יורק (ארה"ב), ולמד הרמוניה וקונטרפונט בקונסרבטוריון מלכין בניו-יורק. ב-1933 התקבל לקולג' למורים באוניברסיטת קולומביה ואת לימודיו שם במוסד ב-1935. באותה שנה שהה באקדמיה מוצרטיאום בזלצבורג. עם שובו התחיל ללמד בקולג' שרה לורנס (1945-1936) והשתתף בשיעורי הקיץ של בית הספר למוסיקה ג'וליארד. ב-1937 הוענק לו תואר שני מטעם אוניברסיטת קולומביה.
הופעת הבכורה שלו כמלחין נערכה ב-1939, כשיצירתו פתיחה אמריקנית חגיגית בוצעה על ידי התזמורת הסימפונית של בוסטון בניצוחו של קוסביצקי. יצירה אחרת שלו, רביעיית כלי-קשת מס' 3, בוצעה לראשונה ב-1940, סימפוניה מס' 3 ב-1941 וסימפוניה מס' 4 ב-1942. ב-1943 הוענק לו פרס פוליצר, והוא היה לחתן הפרס הראשון בתחום המוסיקה. בשנת 1945 מונה שומאן לנשיא בית הספר למוסיקה ג'וליארד ותפקיד זה מילא עד 1962. עם יצירותיו המאוחרות נמנות סימפוניה מס' 8 (1968), סימפוניה מס' 9 (1969) וטריפטיכון ניו-אינגלנד לתזמורת (1976). נפטר בניו-יורק.
רוז פאולי
(אישיות)Rose Pauly (1895-1975), dramatic soprano, born in Eperjes, Hungary (then part of Austria-Hungary, today Prešov, in Slovakia). She studied voice training in Vienna, Austria, following which she made her opera debut as Aida in Hamburg, Germany. At the Koln Opera, she was discovered by Otto Klemperer who brought her to the Kroll Opera in Berlin (1927) where, for the next few years, she was given important roles in most of their productions. She built an extraordinary repertoire including more than sixty roles and was invited to appear with most of the leading opera houses of Europe. At the Vienna Opera, she appeared successfully in most the Wagnerian and Richard Strauss soprano roles, scoring a notable triumph in Strauss's Elektra. In Vienna she was given the highest appointment to which a prima Donna could aspire, that of Kammersaangerin. In Italy, where she sang in every major opera house, she was also honored: In the hall of fame at the Verdi Opera House of Trieste her portrait was hung between Duse's and Moissi's.
In 1937, she made her American debut in a concert performance of Elektra with the New York Philharmonic Orchestra. She was a sensation. A few months later, she was engaged by the Metropolitan Opera House, making her debut there in Elektra. She also scored triumphs as Elektra in Covent Garden, London, and Salzburg, Austria. Among her other great roles was Leonora in Beethoven's Fidelio.
However, though Elektra has been her most successful role, she proved her talent in a great variety of standard and modern operas through appearances in leading opera houses of the United States and South America. She appeared extensively in song recitals.
Pauly survived the Holocaust, and in 1946, leaving behind her meteoric career, she settled in Tel Aviv, Israel, and worked as a teacher.
מקס ריינהרט
(אישיות)מקס ריינהרט (1873 - 1943), במאי תיאטרון, נולד כמקסימיליאן גולדמן, בעיר באדן ליד וינה, אוסטריה. הוא התחיל בדרכו בגיל 17 כשחקן ועוזר במאי בתיאטרון הממלכתי של זלצבורג. בשנת 1894 הוא עבר לתיאטרון הגרמני בברלין, שם ניהל אותו משנת 1905. מאוחר יותר הקים את התיאטרון הקאמרי ליד התיאטרון הגרמני ושם העלה הפקות קטנות ומחזות מודרניים. הוא התפרסם בכל גרמניה כבמאי של "חלום ליל קיץ" בשנת 1905. במשך עבודתו בגרמניה ביים 600 הפקות, מתוכן 22 מחזות שייקספיריים. לריינהרט הייתה השפעה מרחיקת לכת מאחר שרוב הבמאים הנודעים של שנות ה-1920 ו-1930 היו תלמידיו. כאשר הנאצים עלו לשלטון בשנת 1933 הוא היגר לארה"ב והקים בית ספר למשחק וסדנת תיאטרון בהוליווד.
ריכרד טאובר
(אישיות)ריכרד טאובר (1892- 1948), מר טנור. נולד בלינץ, אוסטריה, ושמו ארנסט זייפרט (Seiffert), ולמד בקונסרבטוריון בפרנקפורט. בעקבות הופעת בכורה מוצלחת בקמניץ (Chemnitz) התקבל לאופרה של דרזדן. ב-1915 הופיע בזלצבורג עם האופרה הממלכתית של ברלין ועל בימות אחרות חשובות בברלין, בווינה ובמינכן. ב-1925 בקירוב זנח את עולם האופרה והופיע באופרטות, (בעיקר מאת פרנץ להאר Lehar)), ובסרטים מוסיקליים. הופעת הבכורה שלו באמריקה נערכה ב-1921. ב-1933 עבר לאנגליה והופיע בקובנט גרדן. הלחין את האופרטה צ'לסי הישנה (1942) שבוצעה לראשונה בקובנט גרדן ב-1947, בהשתתפותו כסולן ובהפקתו. נפטר בלונדון, אנגליה.
אריך ליינסדורף
(אישיות)אריך ליינסדורף (1912- 1993), מנצח. נולד בווינה, אוסטריה, ולמד מוסיקה באוניברסיטה ובאקדמיה הממלכתית של וינה אצל פול פיסק. בשנים 1937-1934 היה עוזרם של ברונו ולטר וארטורו טוסקניני בזלצבורג. ב-1937 עזב את אוסטריה, הגיע לארה"ב וניצח על המטרופוליטן אופרה בניו-יורק (1943-1938 ושוב מ-1957). ב-1943 היה מנצח התזמורת של קליוולנד ובשנים 1956-1947 של התזמורת הפילהרמונית של רוצ'סטר. בשנים 1969-1962 היה מנהל מוסיקלי של התזמורת הסימפונית של בוסטון ומנצח אורח בתזמורות בכל רחבי העולם. נפטר בציריך, שוויץ.
שלום רונלי-ריקליס
(אישיות)שלום רונלי-ריקליס (1922- 1994), מנצח. נולד בתל-אביב, למד באקדמיה למוסיקה בתל-אביב, וניצוח אצל איגור מרקביץ' בזלצבורג. ב-1950 הקים את התזמורת הסימפונית של צה"ל ואחר כך ניהל ופיתח את תזמורת הגדנ"ע. בשנים 1970-1961 היה המנהל המוסיקלי של תזמורת קול ישראל (שנודעה לימים כתזמורת הסימפונית ירושלים). בעקבות תפקיד זה מונה עוזר למנצח הבית של התזמורת הפילהרמונית הישראלית והופיע אתה פעמים רבות, הן בישראל והן בחו"ל, עד לפרישתו לגמלאות ב-1987. בתקופה זו ניצח על התזמורת הפילהרמונית הצעירה וניהל את המחלקה לניצוח של האקדמיה למוסיקה על שם רובין באוניברסיטת תל-אביב. ב-1964 סייע בהקמת התזמורת הלאומית של סינגפור, ומונה ליועץ המוסיקלי שלה. ניצח גם בוונצואלה ובקוסטה ריקה. נפטר בתל-אביב.
אליהו ענבל
(אישיות)אליהו ענבל (נ. 1936) מנצח. נולד בירושלים ולמד כינור בקונסרבטוריון של ירושלים. בשנים 1960-1952 ניצח על תזמורות בישראל. בשנים 1961/62 למד אצל סרג'יו צ'ליבידקה בסיינה. בשנת 1963 קיבל את פרס גוידו קנטלי (Guido Cantelli) בתחרות בינלאומית למנצחים. מאז הוא מנצח אורח בתזמורות רבות, בין השאר – בלה סקאלה, מילנו, ובפסטיבל זלצבורג. בשנים 1974-1993 היה מנהל מוסיקלי ומנצח ראשי של התזמורת הסימפונית של רדיו פרנקפורט, ואתה הקליט את הסימפוניות של ברוקנר.