חיפוש
הדפסה
שיתוף
הפריט שבחרת:
מקום
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות

קהילת יהודי וולפנביטל

וולפנביטל

Wolfenbuettel

עיר במחוז וולפנביטל בסקסוניה תחתית, גרמניה.

בין שתי מלחמות העולם במדינת פרייסטאט בראונשוויג, ומשנת 1945 ועד 1990 בגרמניה המערבית.

במאה ה-18 הייתה קהילה יהודית קטנה בוולפנביטל, שהתפרסמה בעולם היהודי בזכות המוסד החינוכי שקיימה במשך 140 שנה ומעלה. בשנת 1781 הוקם בית כנסת שהחליף את חדר התפילה שהיה בשימוש בעבר. לאחר שהוקם בית כנסת חדש, בשנת 1893, שימש הבניין הישן כבית מגורים פרטי. בית קברות נרכש על ידי הקהילה בשנת 1724 (חולל בשנת 1938). הקהילה הקטנה נודעה בעיקר בזכות בית הספר היהודי שהוקם בעיר. ב-1786 ייסדו האחים פיליפ והרץ סאמסון "בית-מדרש" לבני עניים, ללימודי קודש וחול, תחת ניהולו של פיליפ, שם הוקדשו ארבע עד חמש שעות בשבוע ללימודים חילוניים (גרמנית, חשבון וכו'). כעבור עשר שנים הקימה אלמנתו של הרץ בית ספר שני. בשנים 1807-1806, בהשפעת ישראל ג'ייקובסון, בתי הספר התמזגו וחוללו מהפכה בתכנית הלימודים שלהם. מחקרי התלמוד הודגשו פחות, ובסופו של דבר הם הוחלפו בקטכיזם. את החידושים ביצע אחד התלמידים הראשונים, ס' מ' ארנבורג, שערך את טקס האמנה (confirmation) המוקדם ביותר בשנת 1807.

הראשון שהתמנה היה ליאופולד צונז, שלימד בבית הספר במשך חמש שנים. בן זמנו, ההיסטוריון י' מ' יוסט (Jost) ההיסטוריון נמנה עם סגל המורים בבית הספר. מ-12 תלמידים, שלמדו בבית הספר בסוף המאה ה-18, עלה לכ-200-150 כעבור מאה שנים, כשהוא הוכר כבית ספר תיכון. בית הספר כלל אכסניה. בתכנית הלימודים נכללו: לימודי צרפתית ואנגלית, יהדות, כולל לימודי תנ"ך בתרגום מנדלסון, חוקים ומנהגים יהודיים ומעט היסטוריה יהודית. המגמה הייתה של יהדות ליברלית. בית הספר היה סגור בשבתות ופתוח בימי ראשון. בית הספר נסגר בשנת 1928 מחוסר אמצעים.

ב-1932 מנתה הקהילה 125 יהודים. הם תמכו בשני ארגונים פילנתרופיים. הקהילה חדלה להתקיים בימי מלחמת העולם השנייה.

סוג מקום:
עיירה
מספר פריט:
120113
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
מקומות קרובים:

פריטים קשורים:

גוסלאר (Goslar)

עיר בסקסוניה התחתונה, גרמניה. עד 1990 בגרמניה המערבית.


סוחרים יהודים מוורמס (ורמייזא) מוזכרים בתעודות מהשנים 1074 ו-1114. ב-1252 תבעה העיר לעצמה את ההכנסה ממסי היהודים אף שמעמדם הרשמי היה כשל "עבדי לשכת המלך"; כעבור עשרים שנה בערך גבתה העיריה מסים אלה לקופת המלך. בשנת 1312 שילמה הקהילה היהודית מס זהה לזה ששילמו התושבים הנוצרים. מועצת העיר התערבה לטובת היהודים בימיו של לואי ה-4 במחצית הראשונה של המאה ה-14.

הקהילה לא נפגעה בשנות ה"מגיפה השחורה" והנוסח המקומי של "השבועה היהודית", יחסית, לא כלל ביטויים משפילים. מריבות פנימיות על זכות הישיבה בעיר ("חרם היישוב") הצריכו לא פעם את התערבות העירייה וב-1331 התפלגה הקהילה על רקע זה למשך שבע שנים. באותה עת היו בעיר כ-30 יהודים משלמי מס.

מ-1312 פירסמה מועצת העיר מידע המתייחס לזכויות ולחובות של יהודים בודדים, וב-1340 כמחצית מיהודי גוסלאר לא נכללו רשמית בקהילה למטרות מיסוי. תהליך זה נמשך במחצית השנייה של המאה ה-14, מלווה במיסוי מוגבר ובירידה של האוכלוסייה היהודית. החמרה נוספת במצב הקהילה חלה בעקבות עלילת דם ב-1440, עד כדי כך שלא ניתן היה לארגן מניין. וב-1414 יהודי גוסלאר נטשו בסתר את העיר ועברו לברונסוויק כדי להתחמק ממס אימפריאלי כבד. קהילת גוסלאר מוזכרת בשנת 1615, כאשר פרנס התמנה והושבע לתפקיד. בשנת 1677 נרשמו בפנקס הקהילה 9 חברים. בית כנסת נפתח ב-1693. ב-1871 מנתה קהילת גוסלאר 43 איש, ו-83 ב-1933.

ב"ליל-הבדולח" הותקף בית-הכנסת (שנחנך ב-1802), וחנויות ובתים של יהודים נשדדו. פנקסי הקהילה הושמדו כליל. 22 מאנשי המקום נִספו בשואה. אחרי המלחמה קמה קהילה חדשה, שמנתה 46 איש ב-1948, אך מספרם ירד כעבור זמן קצר. ב-1970 נמנו 8 יהודים במקום.

במאגרי המידע הפתוחים
גניאולוגיה יהודית
שמות משפחה
קהילות יהודיות
תיעוד חזותי
מרכז המוזיקה היהודית
מקום
אA
אA
אA
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות
קהילת יהודי וולפנביטל

וולפנביטל

Wolfenbuettel

עיר במחוז וולפנביטל בסקסוניה תחתית, גרמניה.

בין שתי מלחמות העולם במדינת פרייסטאט בראונשוויג, ומשנת 1945 ועד 1990 בגרמניה המערבית.

במאה ה-18 הייתה קהילה יהודית קטנה בוולפנביטל, שהתפרסמה בעולם היהודי בזכות המוסד החינוכי שקיימה במשך 140 שנה ומעלה. בשנת 1781 הוקם בית כנסת שהחליף את חדר התפילה שהיה בשימוש בעבר. לאחר שהוקם בית כנסת חדש, בשנת 1893, שימש הבניין הישן כבית מגורים פרטי. בית קברות נרכש על ידי הקהילה בשנת 1724 (חולל בשנת 1938). הקהילה הקטנה נודעה בעיקר בזכות בית הספר היהודי שהוקם בעיר. ב-1786 ייסדו האחים פיליפ והרץ סאמסון "בית-מדרש" לבני עניים, ללימודי קודש וחול, תחת ניהולו של פיליפ, שם הוקדשו ארבע עד חמש שעות בשבוע ללימודים חילוניים (גרמנית, חשבון וכו'). כעבור עשר שנים הקימה אלמנתו של הרץ בית ספר שני. בשנים 1807-1806, בהשפעת ישראל ג'ייקובסון, בתי הספר התמזגו וחוללו מהפכה בתכנית הלימודים שלהם. מחקרי התלמוד הודגשו פחות, ובסופו של דבר הם הוחלפו בקטכיזם. את החידושים ביצע אחד התלמידים הראשונים, ס' מ' ארנבורג, שערך את טקס האמנה (confirmation) המוקדם ביותר בשנת 1807.

הראשון שהתמנה היה ליאופולד צונז, שלימד בבית הספר במשך חמש שנים. בן זמנו, ההיסטוריון י' מ' יוסט (Jost) ההיסטוריון נמנה עם סגל המורים בבית הספר. מ-12 תלמידים, שלמדו בבית הספר בסוף המאה ה-18, עלה לכ-200-150 כעבור מאה שנים, כשהוא הוכר כבית ספר תיכון. בית הספר כלל אכסניה. בתכנית הלימודים נכללו: לימודי צרפתית ואנגלית, יהדות, כולל לימודי תנ"ך בתרגום מנדלסון, חוקים ומנהגים יהודיים ומעט היסטוריה יהודית. המגמה הייתה של יהדות ליברלית. בית הספר היה סגור בשבתות ופתוח בימי ראשון. בית הספר נסגר בשנת 1928 מחוסר אמצעים.

ב-1932 מנתה הקהילה 125 יהודים. הם תמכו בשני ארגונים פילנתרופיים. הקהילה חדלה להתקיים בימי מלחמת העולם השנייה.

חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי

גוסלאר

גוסלאר (Goslar)

עיר בסקסוניה התחתונה, גרמניה. עד 1990 בגרמניה המערבית.


סוחרים יהודים מוורמס (ורמייזא) מוזכרים בתעודות מהשנים 1074 ו-1114. ב-1252 תבעה העיר לעצמה את ההכנסה ממסי היהודים אף שמעמדם הרשמי היה כשל "עבדי לשכת המלך"; כעבור עשרים שנה בערך גבתה העיריה מסים אלה לקופת המלך. בשנת 1312 שילמה הקהילה היהודית מס זהה לזה ששילמו התושבים הנוצרים. מועצת העיר התערבה לטובת היהודים בימיו של לואי ה-4 במחצית הראשונה של המאה ה-14.

הקהילה לא נפגעה בשנות ה"מגיפה השחורה" והנוסח המקומי של "השבועה היהודית", יחסית, לא כלל ביטויים משפילים. מריבות פנימיות על זכות הישיבה בעיר ("חרם היישוב") הצריכו לא פעם את התערבות העירייה וב-1331 התפלגה הקהילה על רקע זה למשך שבע שנים. באותה עת היו בעיר כ-30 יהודים משלמי מס.

מ-1312 פירסמה מועצת העיר מידע המתייחס לזכויות ולחובות של יהודים בודדים, וב-1340 כמחצית מיהודי גוסלאר לא נכללו רשמית בקהילה למטרות מיסוי. תהליך זה נמשך במחצית השנייה של המאה ה-14, מלווה במיסוי מוגבר ובירידה של האוכלוסייה היהודית. החמרה נוספת במצב הקהילה חלה בעקבות עלילת דם ב-1440, עד כדי כך שלא ניתן היה לארגן מניין. וב-1414 יהודי גוסלאר נטשו בסתר את העיר ועברו לברונסוויק כדי להתחמק ממס אימפריאלי כבד. קהילת גוסלאר מוזכרת בשנת 1615, כאשר פרנס התמנה והושבע לתפקיד. בשנת 1677 נרשמו בפנקס הקהילה 9 חברים. בית כנסת נפתח ב-1693. ב-1871 מנתה קהילת גוסלאר 43 איש, ו-83 ב-1933.

ב"ליל-הבדולח" הותקף בית-הכנסת (שנחנך ב-1802), וחנויות ובתים של יהודים נשדדו. פנקסי הקהילה הושמדו כליל. 22 מאנשי המקום נִספו בשואה. אחרי המלחמה קמה קהילה חדשה, שמנתה 46 איש ב-1948, אך מספרם ירד כעבור זמן קצר. ב-1970 נמנו 8 יהודים במקום.